ד: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←פתיח) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "משמעות הלא"ף בית העברי" ב־"משמעות האל"ף-בי"ת העברי") |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה=[[קובץ:דלית.jpg|150px|מרכז]] | |תמונה=[[קובץ:דלית.jpg|150px|מרכז]] | ||
}} | }} | ||
האות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | האות '''ד'''' ('''דל"ת''' \ '''דָּלֶת''') היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. | ||
==גומל דלים== | ==גומל דלים== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4. | ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4. | ||
==צורת הד' כמקבל== | ==צורת הד' כמקבל== | ||
על פי ספר התמונה אות זו "יושבת בשער הוי"ו והוא שער | על פי ספר התמונה אות זו "יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפילה, והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה". כוונתו ככל הנראה כי אות זו מרמזת למידת המלכות בשעה שמקבלת את ההשפעה ממידת ה[[יסוד]] על ידי אות [[ג]] המורה להשפעה (כמבואר בערכו), על ידי התפילה שהיא שורש ההשפעה. | ||
ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לא}} מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות. | ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לא}} מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב בנימין אפרים ביטון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view תוכנם וענינים של האותיות ג' וד']''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 13 | |||
*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137076/jewish/Dalet.htm האות דל"ת]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:18, 4 ביולי 2024
| האות ד | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
האות ד' (דל"ת \ דָּלֶת) היא אות הרביעית מבין אותיות של לשון הקודש.
גומל דלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל אמרו כי גימ"ל דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות גימ"ל מורה על ספירת היסוד המשפיעה לדל"ת המורה על ספירת המלכות.
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה יו"ד נעשית היא אות ה"א.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
צורת הד' כמקבל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי ספר התמונה אות זו "יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפילה, והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה". כוונתו ככל הנראה כי אות זו מרמזת למידת המלכות בשעה שמקבלת את ההשפעה ממידת היסוד על ידי אות ג המורה להשפעה (כמבואר בערכו), על ידי התפילה שהיא שורש ההשפעה.
בעמק המלך[1] מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב בנימין אפרים ביטון, תוכנם וענינים של האותיות ג' וד', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 13
- אהרן לייב רסקין, האות דל"ת, בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ שער א - פרק לא