מלאכת מעמר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←גדרה: קישורים פנימיים) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלאכת מעמר''' | [[קובץ:מעמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אין מעמר אלא בגידולי קרקע ולא במאכלים אחרים]] | ||
'''מלאכת מעמר''' היא מ[[ל"ט מלאכות שבת|אבות מלאכות]] שהיה במשכן בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם. (גדרה היא כעין השלמת מלאכת ה[[מלאכת זורע|זריעה]] והחרישה שהיא אחת מהמלאכות המכשירות זרעים לאכילה או לכל שימוש אחר). | |||
==גדרה== | ==גדרה== | ||
אדמו"ר הזקן פוסק ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן ש"מ: אין עימור אלא כשמאספו במקום גידולו, כעין קמה קצורה שמגבב השבלים במקום גידולן, וכן המאסף פירות ומקבצן יחד במקום שנפלו מן האילן אבל אם נתפזרו במקום אחר מותר לקבצם. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן ש"מ: {{ציטוט|אין עימור אלא כשמאספו במקום גידולו, כעין קמה קצורה שמגבב השבלים במקום גידולן, וכן המאסף פירות ומקבצן יחד במקום שנפלו מן האילן אבל אם נתפזרו במקום אחר מותר לקבצם. | ||
ואין עימור אלא בגידולי קרקע, אבל מדברי סופרים אסור אף שלא בגידולי קרקע לקבצם במקום גידולם, כגון לקבץ [[מלח]] ממשרפות המים ששורפתן ונעשים מלח, וכן בכל כיוצא בזה. | ואין עימור אלא בגידולי קרקע, אבל מדברי סופרים אסור אף שלא בגידולי קרקע לקבצם במקום גידולם, כגון לקבץ [[מלח]] ממשרפות המים ששורפתן ונעשים מלח, וכן בכל כיוצא בזה. | ||
(ויש אומרים שהמדבק פירות עד שנעשו גוף אחד חייב משום מעמר אפילו שלא במקום גידולם, כגון המקבץ דבילה ועשה ממנו עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו ונעשו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר וחייב, וכן כל כיוצא בזה (וצריך להחמיר כדבריהם). | (ויש אומרים שהמדבק פירות עד שנעשו גוף אחד חייב משום מעמר אפילו שלא במקום גידולם, כגון המקבץ דבילה ועשה ממנו עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו ונעשו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר וחייב, וכן כל כיוצא בזה (וצריך להחמיר כדבריהם)}}. | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:26, 8 בדצמבר 2022
מלאכת מעמר היא מאבות מלאכות שהיה במשכן בסמנים הזרועים שהיו מקבצים אותם במקום גידולם על מנת שיוכלו להשתמש בהם. (גדרה היא כעין השלמת מלאכת הזריעה והחרישה שהיא אחת מהמלאכות המכשירות זרעים לאכילה או לכל שימוש אחר).
גדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך סימן ש"מ:
אין עימור אלא כשמאספו במקום גידולו, כעין קמה קצורה שמגבב השבלים במקום גידולן, וכן המאסף פירות ומקבצן יחד במקום שנפלו מן האילן אבל אם נתפזרו במקום אחר מותר לקבצם.
ואין עימור אלא בגידולי קרקע, אבל מדברי סופרים אסור אף שלא בגידולי קרקע לקבצם במקום גידולם, כגון לקבץ מלח ממשרפות המים ששורפתן ונעשים מלח, וכן בכל כיוצא בזה.
(ויש אומרים שהמדבק פירות עד שנעשו גוף אחד חייב משום מעמר אפילו שלא במקום גידולם, כגון המקבץ דבילה ועשה ממנו עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו ונעשו גוף אחד הרי זה תולדת מעמר וחייב, וכן כל כיוצא בזה (וצריך להחמיר כדבריהם)
.