אגרת הקודש - סימן י"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==צילום דפוס התניא==" ב־"") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (חלוקה בוט העביר את הדף אגרת הקודש - סעיף י"ג לשם אגרת הקודש - סימן י"ג: החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש י"ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
בעשר האגרות הקודמות{{הערה|מאגרת ג' עד אגרת י"ב}} מובאים טעמים רבים ושונים מדוע חייב אדם לתת צדקה בהרחבה. | |||
{{ | |||
מוסיפה אגרת זו שגם מי '''שכל''' הסיבות לעיל לא שייכות אצלו{{הערה|או משום שנשמתו מהגבורות, או מצד מצבו הרוחני הנעלה.}}, הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" - גם הוא צריך לתת צדקה '''בהרחבה'''. | |||
*יש להעיר, שלא כל האגרת{{הערה|שנשלחה לכל הקהילות ע"י ציר מיוחד לגביית צדקה.}} הובאה בתניא. בשלימותה היא מודפסת [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|באג"ק אדמו"ר הזקן]]. | |||
==גוף האגרת== | |||
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן י"ג}}}} | |||
==סיכום== | |||
בתחילת האגרת מבאר [[אדמו"ר הזקן]] שבנשמות ישראל ישנם שני סוגים כלליים: בעלי החסד{{הערה|שנשמתם מבחינת הימין העליון.}}, ויראיך{{הערה|שנשמתם מבחינת השמאל העליון.}}. | |||
בהמשכה מוסבר שכל אחד מהסוגים כלול גם מהשני (ולכן גם ביראים צפון חסד בלי גבול). | |||
ולכן התביעה (לתת צדקה '''בהרחבה''') היא גם מהיראים. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[התכללות#התכללות הנשמות|התכללות הנשמות]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://abc770.org/article_node_4735/ תניא לעם] באתר חב"ד אור איו סוף | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן י"ד|פרק י"ד]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:17, 25 ביולי 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש י"ג - מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעשר האגרות הקודמות[1] מובאים טעמים רבים ושונים מדוע חייב אדם לתת צדקה בהרחבה.
מוסיפה אגרת זו שגם מי שכל הסיבות לעיל לא שייכות אצלו[2], הנה מצד החסד הבלתי מוגבל הצפון גם אצל "יראיך" - גם הוא צריך לתת צדקה בהרחבה.
- יש להעיר, שלא כל האגרת[3] הובאה בתניא. בשלימותה היא מודפסת באג"ק אדמו"ר הזקן.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת י"ג |
|---|
| יג מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. הנה בכלל עובדי השם יש ב' בחינות ומדרגות חלוקות מצד שורש נשמתם למעלה מבחינת ימין ושמאל דהיינו שבחינת שמאל היא מדת הצמצום וההסתר בעבודת השם, כמו שכתוב והצנע לכת כו' במסתרים תבכה כו' כל העוסק בתורה בסתר כו'. והנה ממדה זו נמשכה גם כן בחינת הצמצום והגבול בעבודת ה', כמו בצדקה להיות נידון בהשג יד והמבזבז אל יבזבז יותר מחומש וכהאי גוונא בתלמוד תורה ושארי מצות די לו שיוצא ידי חובתו מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפירוש לקבוע עתים כו'. אך בחינת ימין היא מדת החסד וההתפשטות בעבודת ה' בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל, כמו שכתוב "ואתהלכה ברחבה" כו', וממנה נמשך גם כן מה שאמרו רז"ל זרוק מרה בתלמידים כו' (צ"ע. ונראה שצריך להיות קודם אך בחינת ימין כו') וגם בלי צמצום וגבול כלל, ואין מעצור לרוח נדבתו בין בצדקה ובין בתלמוד תורה ושארי מצות ולא די לו לצאת ידי חובתו בלבד אלא עד בלי די כו':
והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול מב' בחינות אלו ואין לך דבר שאין לו מקום, ולכן מצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ללמדנו שאף בית שמאי ששרש נשמתם מבחינת שמאל העליון, ולכן היו דנין להחמיר תמיד בכל איסורי התורה. וב"ה שהיו מבחינת ימין העליון היו מלמדין זכות להקל ולהתיר איסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה, אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמאי מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל כידוע דרך ומדות קדש העליון דלית תמן קיצוץ ופירוד ח"ו וכל המדות כלולות זו מזו. ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע ליודעי חן, וכדכתיב באברהם שהוא מדת החסד והאהבה עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, על ידי שלבש מדת הגבורה ויעקוד את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו', ומה שאמר הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בבחינת גילוי והעלם שבמדת יצחק הפחד הוא בבחינת גילוי והאהבה מסותרת בבחינת העלם והסתר וההיפך במדת אברהם אבינו ע"ה, וזהו שאמר דהע"ה מה רב טובך וגו' כלומר שמדת הטוב והחסד אשר היא בבחינת העלם והסתר אצל כל מי ששורש נשמתו מבחינת שמאל הנקרא בשם יראיך כמדת בית שמאי. הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון, אף על פי כן הוא רב וגדול מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחינת ימין, ושתיהן הן מבחינת גילוי בלי גבול ומדה ושיעור. וזהו שכתוב מה רב טובך כלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר צפנת ליראיך ובין אשר פעלת לחוסים בך, שהם בעלי הבטחון שמבחינת ימין וחסדם וטובם הוא גם כן בבחינת גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום והסתר כלל. (ומ"ש ליראיך ולא ביראיך, היינו משום שכל מה שהוא בבחינת העלם בכל נשמה הנה בחינת זו אינה מלובשת תוך הגוף במוחו ולבו אלא הוא בבחינת מקיף מלמעלה, ומשם היא מאירה למוחו ולבו לעתים הצריכים להתעוררות בחינת זו שתתעורר ותאיר למוחו ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממש). ואמר על כן אשר רב טוב לבית ישראל הצפון והגלוי הוא בבחינת בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת בגוף, לכן גם אתה ה' תתנהג עמהם במדת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית הנקרא רב חסד. דאית חסד ואית חסד. אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו מדת הדין ח"ו למעט ולצמצם חסדו וטובו. אבל חסד עליון הנקרא רב חסד אין כנגדו מדה"ד למעט ולצמצם רוב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית, כי הוא נמשך מבחינת סובב כל עלמין וטמירא דכל טמירין הנקרא כתר עליון, וזהו שכתוב תסתירם בסתר פניך וגו' תצפנם בסוכה וגו': |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת האגרת מבאר אדמו"ר הזקן שבנשמות ישראל ישנם שני סוגים כלליים: בעלי החסד[4], ויראיך[5]. בהמשכה מוסבר שכל אחד מהסוגים כלול גם מהשני (ולכן גם ביראים צפון חסד בלי גבול). ולכן התביעה (לתת צדקה בהרחבה) היא גם מהיראים.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא לעם באתר חב"ד אור איו סוף
| הקודם: פרק י"ב |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י"ד |