שיחה:ניצוץ משיח

ערך זה נמצא ברשימת הערכים המומלצים לצפייה בהצבעה על ערך זה ובחירתו כערך מומלץ ראה כאן

דילמה קשה

איך מסבירים בשפה פשוטה וברורה את המשפט הבא "עצם הנשמה כפי שהוא דר אחד עם עצמות ומהות". להסביר את העניין הלזה לאנשים שאינם אנ"שים - הרי זה מלאכה עדינה, דקה, וכמעטבלתי אפשרית?! חסיד חב"ד* אידישעפדיה* פותחים אלף רביעי!

למחיקה

ערך זה אינו מצדיק את קיומו, כיון שיכול להכלל בערך "מלך המשיח". Shneor - שיחה 00:04, 9 במאי 2012 (IDT)

הערך משיח גם כך מבולגן. עדיף לא לבלגנו יותר..--חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באייר ה'תשע"ב 12:15, 9 במאי 2012 (IDT)

ניצוץ משיח כביאור על יכולתו של הפרט להיגאל

בשיחת אחש"פ תשמ"ג (ח"ג ע' 1315) ביאר הרבי שכדי שיוכל המשיח לגאול את העם מוכרח שיהיה קשר ומכריח שישנו ניצוץ מישהו יודע על עוד הרחבה בזה? לכאורה חסר ביאור: למה לא? (הרבי משווה למשה. היכן מבואר ההכרח של ניצוץ אצל משה כדי שיוכל לגאול?) גם הרבי משווה שם את העניין ל"מלך" בפשטות השייכות למלך אינה כשייכות של ניצוץ (ראה שיחת ב' ניסן תשמ"ח)?--הנחה - שיחה 19:45, 8 בדצמבר 2015 (UTC)

האם הכוונה שכדי שמשיח יוכל לפעול גם אצל היהודי הנמוך עליו "לרדת" אליו (לפי"ז ניצוץ משיח בנוגע לענין זה הוא הפוך. כלומר שכאילו משיח מוכרח להגיע גם ליהודי הנמוך שכביכול מוריד אותו)--הנחה - שיחה 19:45, 8 בדצמבר 2015 (UTC)

התשובה לשני שאלותיך: כדי לגאול יהודי מהגלות, צריך הגואל להיות מציאות אחת עם היהודי הנמצא בגלות, באופן שהמציאות הזאת יש לה כוח להתפשט עד למצב של היהודי בגלות, ועם כל זאת להיות בדרגה נעלית יותר באופן שהניצוץ משיח עצמו אינו נמצא בגלות, במשל לאדם הנמצא מעל לבור ומושיט את ידיו למי שנמצא בתוך הבור. בכדי להעלות מישהו אחר ממקום נמוך, חייב להיות המעלה בדרגה גבוהה יותר מאותו מקום כלומר מהגלות, ומצד שני חייב להיות לו קשר למי שנמצא בגלות, וזהו ניצוץ משיח שלעולם אינו נמצא בגלות, אך הוא כולל את כל הניצוצות הנמוכים יותר ממנו בדרגה, באופן של איברים המקושרים לראש. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 4 ביולי 2016 (UTC)

ביאור יפה, (וגם כתבת אותו כיאה), חשוב - לדעתי - למצוא אתו בתורת הרבי ולהביאו בקטע העוסק בנחיצות הניצוץ לגאולה ע"י משיח צדקנו.--הנחה - שיחה 14:06, 4 ביולי 2016 (UTC)

מדובר בהסבר פשוט ולא מחודש, שמובא פעמים רבות בספרי חסידות, ואפשר להכניסו לערך כמו שהוא. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 4 ביולי 2016 (UTC)

מה אעשה שלא ידוע לי על פעמים רבות שמוסבר בחסידות על משיח שהוא צריך להתאחד עם כל יהודי, אולי על משה רבנו, ועל זה כתבתי שיומתק יותר אם יהיה עם מקור (ואדרבה אם זה מובא פעמים רבות בטח יש את המקורות הראשונים בחסידות של אדה"ז וכיו"ב).--הנחה - שיחה 15:09, 4 ביולי 2016 (UTC)

אוקיי. אנסה בל"נ למצוא מקור ברור לענין. בנתיים תוכל להכניסו לערך, אם תרצה תציב תבנית "מקור".. מה שיכול לעכב את הערך מקבלת מומלצות. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 16:44, 4 ביולי 2016 (UTC)

כמדומני שבזה דן אד"ש בשיחות של צו וי"א ניסן תנש"א  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 18:45, 4 ביולי 2016 (UTC)

לבנתיים שלבתי את הביאור בקטע 'עניינו', אם כי ברור שאת המשל (של 'שלום') לא הכנסתי שלכך ברור שצריך מקור. בשיחות יא ניסן שם לא עיינתי עדיין, ואם אכן כן הוא (שעניין זה אכן מוסבר שם ולא רק כללות העניין) צריך לציין ולהוסיף כסניף ומראה מקום לביאור.--הנחה - שיחה 19:41, 4 ביולי 2016 (UTC)

ניצוץ משיח - יחידה

בין העניינים שתומכים ברעיון זה הוא העובדה שמשיח הינו יחידה הכללית (בשיחות מאוחרות של הרבי אפשר לראות ששני העניינים הולכים יחדיו זאת למרות שבמאור עיניים אינו מוזכר) היה מעניין לראות מקום בו הרבי מבאר באריכות את עניין זה שלהיותו יחידה הכללית לכן כולל את כל הנשמות.--הנחה - שיחה 20:02, 8 בדצמבר 2015 (UTC)

אין זה מבואר באריכות, אם כי מבואר בפירוש ובבהירות בהערה 53 בקונטרס בית רבינו. וראה גם הערה 127 בד"מ וירא ובפדה בשלום לאדהאמ"צ המצויין שם. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:16, ל' בסיוון, הקהל ה'תשע"ו

לאמתו של דבר איני זוכר בבירור כוונת שאלתי, שהרי ציינתי לקונטרס הנ"ל בערך. ולהעיר ששם מדובר אודות ההכרח נשיא הדור שכולל כל ניצוצי המשיח הוא גם מלך המשיח (ולא הפוך וד"ל) המאמר פדה בשלום דורש התבננות בפ"ע ושייך לכאורה לערך יחידה ולא כ"כ לערך זה.--הנחה - שיחה 10:33, 6 ביולי 2016 (UTC)

השלמת הערך לערך מומלץ

כל הקהל הקדוש מוזמן להוסיף ושפר להגיה ולתקן. לשונית, תוכנית, רעיונית עיונית וכו' וכו', למען יושלם הערך כיאה לרמה הרצויה.--הנחה - שיחה 13:46, 3 ביולי 2016 (UTC)

לענ"ד, צריך קצת לקצץ וכו' את הטקסטים הארוכים.. •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 10:06, 4 ביולי 2016 (UTC)

תודה על העריכה וההשתתפות, זה מעודד לכתוב ולהוסיף. אולם בנוגע לשיטתך זו (כמדומני שאתה בכלל בשיטה לקצר) איני מסכים. בהבאת העניין בשלמותו מעלות רבים: הוא מעלה את רמת הערך לאין ערוך, הוא משכנע כי לא מדובר בנושא זניח ולא מרכזי, הוא נותן לאנשים שכן יודעים מהעניין ריבוי מ"מ הוספת מידע וכו' (ברגע שכן יהיו כל הערכים יוכל האתר לשמש גם אנשים שכבר מכירים את תורת החסידות) ועוד ועוד.. אמנם לעיתים ישנם פרטים שאולי שוליים (בערך זה), או שישנם עניינים שביאורם מסורבל וצריך לפשטם, אבל בהחלט אני בדעה שצריך למלאות את הערכים ולהשלימם (גם ובעיקר מלשון שלמות), אם נראה לך שישנם מאלו האחרונים אדרבה אשמח לדיונים בעניין.--הנחה - שיחה 12:16, 4 ביולי 2016 (UTC)

כוונתי הייתה שזה נראה מסורבל, אשמח להמשיך לערוך כשיהי' סיפק בידי..  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 18:46, 4 ביולי 2016 (UTC)

מקורו

התבוננתי שוב ושוב, אך לא הצלחתי להגיע למסקנה כיצד יש לכתוב, אבל הפסקה "מקורו" צריכה להיות בעלת שם אחר, שיבטא שהיא לא מדברת על מקור הניצוץ, אלא למקור כתוב בנושא, וכן גם בתחילת הפסקה "המקור העיקרי לקיומו".. איננו משפט תקין, כנ"ל.  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 18:52, 4 ביולי 2016 (UTC)

תיקנתי, (החלפתי את המילה "עיקרי" במילים "באופן ברור" ואולי יש ניסוח טוב יותר להחליף את תיבות אלו).--הנחה - שיחה 19:14, 4 ביולי 2016 (UTC)

לאחר מעשה אני חושב אולי אינך מסכים עם הלשון מקורו בספרות, שהרי כתבת שהתבוננת שוב ושוב, ובטח עלה בדעתך. ואם נכונים הדברים בטח יודיע לבטיו.--הנחה - שיחה 19:44, 4 ביולי 2016 (UTC)

אולי מתאים יותר "מציאותו", ולסגנן את הפסקה בהתאם - לבאר את עובדת מציאותו של משיח בכל יהודי...  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 08:46, 5 ביולי 2016 (UTC)

בנתיים החלפתי כמו שאתם רואים למקורו בספרי חסידות. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 16:08, 6 ביולי 2016 (UTC)--

התנוצצות הגאולה

כמדומני שההוספה אודות התנצצות הגאולה שהוסיף משתמש:חצקל אינה שייכת לערך זה, עכ"פ כפי שהיא מופיעה עכשיו, שהרי לא מופיע בה הענין של ניצוץ משיח שבכל יהודי. אם הלשון "ניצוץ משיח" מופיעה שם אולי יש מקום לזה בערך זה, אם משהו יכול ליצור קישור לספר תבא עליו ברכה.--הנחה - שיחה 04:41, 5 ביולי 2016 (UTC)

שלום ראיתי שהוספת על הפסקה הנ"ל אבל מדוע לדעתך היא בכלל שייכת לערך?--הנחה - שיחה 20:04, 5 ביולי 2016 (UTC)

ברור שהבעל שם טוב היה ניצוץ משיח, וכשיש לזה מקור כזה אז עוד יותר טוב, וכשזה קשור לתורת החסידות שהיא תורתו של משיח ותורת הגאולה עוד יותר טוב. למה שלא יהיה קשור? --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 00:31, 6 ביולי 2016 (UTC)

השאלה היא אם הכוונה לניצוץ משיח שעליו מדובר בערך (שא"כ קצת צ"ע הרי זה ישנו בכל יהודי, ומה החידוש בו), או שהכוונה היא שאצלו האיר ענין הגאולה וכד'. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:17, ל' בסיוון, הקהל ה'תשע"ו

כמובן שתגובת 'ק.א.משיח' היא טענה אלימתא, שהרי היותו של הבעש"ט ניצוץ משיח בפשטות הכוונה להיותו ניצוץ ממשיח הכללי ושייך לערך משיח ולא לערך זה הדן בניצוצי משיח שבכל אחד מישראל.--הנחה - שיחה 09:48, 6 ביולי 2016 (UTC)

אולי הכוונה שאצלו האיר ניצוץ משיח בגלוי ממש ומכח זה היה לו את הכוח להאיר את הארת הנשמה בכל נשמות ישראל על ידי תורת החסידות. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:41, 6 ביולי 2016 (UTC)

לכאורה אין צורך לביאורים חדשים כשידוע הבו נתגלה עניינו של משיח ותרתו כמבואר בריבוי מקומות ומצויין גם בפנים הערך מקונטרס בית רבינו. ואולי לזה התכוונת, אלא שאז אינו עונה מה שייכותו לערך זה, הוא שייך לערך עליו או בערך על נשיאי ישראל ונשיאי החסידות, משיח וכיו"ב, ולא בערך זה הדן על ניצוצי משיח הפרטיים, כאמור.--הנחה - שיחה 21:01, 6 ביולי 2016 (UTC)

נו נו. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים א' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 14:54, 7 ביולי 2016 (UTC)

ולפי"ז יש לדון על מקומו בערך בכלל.--הנחה - שיחה 19:25, 7 ביולי 2016 (UTC)

גם אני מצטרף להנ"ל. אם בכל אריכות המלל שעד כאן לא הוסבר כיצד אפשר להבין את כוונת ה"ניצוץ משיח" הנ"ל כמתייחס לאותו ניצוץ משיח דערך זה, הרי ברור שיש להוריד. אא"כ יסביר הרב חצקל את כוונתו הק'... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 05:02, ב' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

כמדומה שכבר הורידו, ואם לא אכן יש להוריד. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ב' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 05:26, 8 ביולי 2016 (UTC)

כמה הערות

ראשית אבוא בשתי הערות כלליות, ובהמשך נעבור אולי לפרטיות:

1. ראשית מכיון שמדובר בהפיכת ערך תוכני למומלץ (מה שלצערנו עדיין לא היה אף פעם בחב"דפדיה), יהיה קשה הרבה יותר מאשר סתם ערך, כי מצד א' צריך ללקט תוכן מהרבה מקומות ולדייק בו וכו', ולאידך צריך להזהר שיהיה קליל ונוח לקריאה מבחינה לשונית. אני לא בא ח"ו לקרר ולייאש, רק לומר שצריכים קצת סבלנות, והרבה השקעה...
2. שנית, נראה לי שאי אפשר שערך זה יהיה מומלץ כששני הערכים העיקריים המקושרים אליו בקשר חזק הם: יחידה - ערך שלא קיים (מפנה לנפש), ועצם הנשמה - ערך שרשמית קיים אבל כשפותחים אותו מגלים שגם הוא לא ממש קיים...

טוב, אסור סתם לתת ביקורת בלי לעזור... ובכן אוסיף פיסקא להלן שלענ"ד צריך למצוא מקומה בערך, ואסמוך על חכמתו של הרב הנחה שימצא לה מקום בדיוק:

הרבי הדגיש כי החל משנת תנש"א ואילך - מאז התגלותו של משיח - ישנו כח גדול יותר מתמיד לכל אחד לגלות את הניצוץ משיח שבו ולעבוד את עבודתו באופן שלמעלה ממדידה והגבלה {הערה|ראה שיחות ש"פ נשא תנש"א (ובמיוחד בסי"ג), ש"פ ראה תנש"א ס"ט.}.

בהצלחה רבה! • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:26, ל' בסיוון, הקהל ה'תשע"ו

כמדומני שליקוט מקורת כבר נעשה בגדול, מה שצריך הוא עריכה לשונית ואת זה ראיתי שאתה עושה היטב.. בנוגע לטענה השניה אם כי היא צודקת כפי שהערתי בשיחה לערך עתיד חזיר להיטהר, אבל במחשבה שנייה מכיוון שקידום ערכים לכיוון 'ערכים מומלצים' מוסיף במרץ וחיות בעריכה אולי כדאי שלא להתייחס לחיסרון זה ואדרבה כשיושלם זה יהיה חיות גם לסיים ערך האחר.--הנחה - שיחה 10:01, 6 ביולי 2016 (UTC)

צודק מר הנחה, ובכל אופן יצרתי ערך בסיסי ליחידה וכל אחד מוזמן להוסיף. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:40, 6 ביולי 2016 (UTC)

בכל אופן יש סתירה ברורה בין הערך הזה שבו נאמר כי ניצוץ משיח קשור לעצם הנשמה, לבין הערך עצם הנשמה בו נאמר כי הוא למעלה מניצוץ משיח הקשור ליחידה שבנפש. צריך לעיין במקורות מה נכון, ואם אכן ניצוץ משיח קשור לעצם הנשמה, אולי יש לאחד בין שני ערכים אלו. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 16:07, 6 ביולי 2016 (UTC)

העניין לא כזה סותר הוא דבר ידוע שבחסידות לעיתים מוסבר שהדרגה העמוקה היא יחידה ולעיתים על יסוד הלשון: "חמשה שמות' נקראו לה" שהעצם הוא למעלה מיחידה ונתבאר בויצא נ"ב, גם בקשר לניצוץ משיח. (בשינוי כמדומני מהמבואר בעניינה של תורת החסידות שבכללות ניצוץ משיח הוא ביחידה) וכמבואר בפנים הערך כאן. ולאמתו של דבר העניין של ניצוץ משיח בפשטות אינו שייך להתם כלל בפשטות הגדרת ניצוץ משיח הוא לא דרגה בנשמה אלא הארה המאירה בנשמה כדיוק הלשון של ידידנו ק.א.מ. - קצרתי מפני קוצר הזמן.--הנחה - שיחה 18:28, 6 ביולי 2016 (UTC)

פעלתי ברוח האמור וטיפלתי בערך עצם הנשמה. כמובן שזה לא מספיק בשביל חשיבות הנושא, אבל בשביל שערך זה יוכל להשען עליו בדרך להמלצה זה בסדר.

הנחה, האם ברי לך שהליקוט נעשה בגדול? לי למשל צורם שבין מאור עיניים להטשערנובילער ובין לקוטי שיחות ח"ב אין שום מקור מרבותינו נשיאנו (מלבד סימן ד' באגה"ק), האם באמת אין התייחסות מהם לנושא? אני לא באמת בקי, רק שואל... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:26, א' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

אכן טענה נכונה, אמנם מזה שבשיחותיו של הרבי לא מצויין לספרי רבותינו נשיאנו (ובהדגשה שערך זה מדבר על 'ניצוץ משיח' דווקא, ולא על עצם הנשמה, יחידה, וכו') ניתן להסיק ש'בגדול' הליקוט הושלם, ותמיד אפשר להוסיף.--הנחה - שיחה 10:24, 7 ביולי 2016 (UTC)

עוד בעניין

• [שיחת שבת פרשת בשלח תשל"ה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&st=&pgnum=397]

עוד הערות פרטיות

• הקטע בפרק ענינו המבאר באריכות שניצוץ משיח הוא ע"ד ניצוץ משה ארוך ומסורבל. אם יש ערך "ניצוץ משה" הוא מתאים לשם (או אפי' לערך נשיא הדור וכד'), כאן מתאים אולי בקיצור נמרץ בהערת שוליים. (ואולי גם לזה כיוון כתית בדברו ע"ד אריכות...)
• הקטע הראשון בפרק 'השפעתו בכוחות הנפש ולהבאת המשיח' חסר מקורות. האם מקורו בהערה 11 שבמקור לקטע הבא? זה לא כ"כ ברור ומובן מאליו.
• לכאורה למען הסדר הטוב צ"ל פרק נפרד 'התבטאותו', 'גילויו' (וכד') וירכז את המקומות בהם מתבטא במיוחד ניצוץ משיח: בילדים, בנשיא הדור, בהכתרת העם וכו' (הנמצאים כעת מפוזרים בערך). ע"ד שעשיתי בערך עצם הנשמה.
• המשך יבוא... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 05:13, ב' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

1. בנוגע להערה הראשונה - לענ"ד יש להשאיר. אחד מהסיבות היא מכיון שההסבר אודות משה רבינו הוא הסבר ידוע המובא רבות בספרי החסידות, ולכן הוא משמש כבנין אב למושג עלום זה של ניצוץ משיח, שמקורותיו מעטים. 2. בנוגע לחלוקת הפרקים כו' בלי לזלזל בחשיבות המאוד רבה של ההערות, ישנה חשיבות גדולה יותר למי שמקיים בעצמו ברוך אומר ועושה ולכן כדאי שאכן תסייע לנו במלאכה זו של ערך מומלץ, המתאפיינת בריבוי עורכים המביא לשלימות רצויה. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ב' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 05:29, 8 ביולי 2016 (UTC)

1. מהסיבה שאמרת לא ביקשתי למחוק. כוונתי רק להוריד את כל מהלך הביאור הארוך, ובהערת שוליים לתת אזכור: "בדוגמת המבואר במקומות אחרים (. .) לגבי משה רבינו, שניצוץ מנשמתו נמצא בכל יהודי". ואגב, לאו דוקא שניצוץ משה מפורסם יותר מניצוץ משיח. כולם מפורסמים למי שלומד את תורת הרבי, ועלומים למי שלא לומד אותה...
2. צודק ב-100%, ובכוונתי לעשות את זה, אלא שכדאי שקודם ישלים הרב הנחה (השקוע ומונח בנושא) את עבודתו. אין ספק שלמרות החשיבות של העבודה המשותפת, הוא עורך עיקרי, וזה סוג של 'בעה"ב' בערך זה - לכן עדיף שהוא יתקן כהבנתו, ואח"כ יגיע תורי. אם יהיה צורך אין לי בעיה 'להשתולל' בעריכה, לסדר ולשכתב וכו', רק שאני לא רוצה להפריע... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 05:43, ב' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

1. אני מסכים שיש לו סרבול מסויים (וגם קצת בלבול בין פעולת המשיח "בגאולת" ישראל לבין לימוד תורתו והמשכת האלקות בנשמות וכו' (וזה עצמו מעורר את השאלה מה נחיצותו בשלמא כדי להפיע מתכונות המשיח בנשמותם צריך ניצוץ אמנם מה העניין של הניצוץ בשביל הגאולה)) אבל האריכות לדעתי נחוצה (ניצוץ משה מוזכר בתניא ומובא בריבוי מקומות וכביאור הרבי שהוא מוכח מהגמ' שיראה מילתא זוטרתא וכו' משא"כ משיח שגם בשיחות הרבי הוא מבואר על ידי קישור למשה רבינו).
2. בנוגע לסדר גם אני חשבתי שישי לסדר באופן אחר בשעת הכושר אשב ואחשוב ואציע את הדברים כאן בדף השיחה, תודה על השיתוף והתמריץ.--הנחה - שיחה 10:02, 8 ביולי 2016 (UTC)

סדר הערך

• פרק: דרגתו ועניינו

דרגת הניצוץ בנפש האדם

מקורו - במלך המשיח יחידה הכללית (אולי כאן המקום של שייכותו לנשיא הדור)

עניינו: התקשרות למעלה מטעם ודעת.

• פרק:השפעתו

סעיף:בעבודת האדם

שייכותו והשפעתו על כל הכוחות (משיחת שמח"ת מ"ו)

בכוחה יש גאולה פרטית (תפילה וצדקה - אגה"ק ד')

בכוחה עבודת הבירורים (? יל"ע בלקו"ש ח"ב בעניין)

ענייני הגאולה הם בפשיטות.

סעיף:בהבאת הגאולה

על ידי גאולה פרטית גאולה כללית

כל יהודי שייך למשיח, "העצם כשאתה כו", וממשיל התגלותו..

סעיף:יעודי הגאולה נמשכים לכל יהודי בכוחה דווקא.

גאולת כל אחד ואחד

לימוד תורתו של משיח.

כתבתי את ציור הערך בכללות, אולי לפני שנכנס לסדר את הערך כדאי לדון כאן ואח"כ לסדר אותו יותר--הנחה - שיחה 13:16, 8 ביולי 2016 (UTC)

ערכתי עכשיו את הערך מחדש עפ"י תכנית זו, השארתי בסוף שני פסקאות שצריכים החלטה מה יעשה בהם אחד על שייכות הניצוץ לנשיא הדור עניין זה יכול להתפצל לשניים חלקו כהמשך לכך שניצוץ זה מתגלה ממשיח הכללי בפרק "דרגתו ועניינו" פסקה שלישית וחלקו בפרק "בעבודת האדם" שלכן ההתקשרות לנשיה"ד ושליחותו הם סיוע לגילוי הניצוץ. גם פסקה הבאה העוסקת בחידוש שנוצר בכוחות צריך לבררה ולסדרה במקומה. אולי שי לעשות שינויים גם בכותרות ועוד. אבקש מכם משתמש:שלום ומשתמש:קרייזי אבאוט משיח ומכל שאר התורמים אנא אל תתייאשו מהערך עברו עליו שוב ושוב שנוכל לסיימו בהקדם ולעבור לערכים נוספים.--הנחה - שיחה 11:13, 11 ביולי 2016 (UTC)

נשאר רק לשלב את הפסקה אודות גילוי הניצוץ בקטנים, לכאורה זה מעורר שחסר פסקה עיקרית שעוסקת בהעלם על העצם הנובע מכוחות הנפש הגלויים -שכל.--הנחה - שיחה 18:59, 11 ביולי 2016 (UTC)

תיקונים לקראת הצבעה

אבקש מהעורכים הנכבדים אנא הביעו דעתכם תקנו לקראת העלאת הערך לדיון כערך מומלץ.--הנחה - שיחה 16:16, 13 ביולי 2016 (UTC)

התחלתי עריכה לשונית ועברתי על המקורות, זה היה קשה... ולכן המשך יבוא אולי פעם אחרת... עכ"פ כמה הערות:

• ניצוץ משיח הוא זכר ולא נקבה, ועפ"ז תיקנתי קצת בקטע שבו שקעתי, אבל יש עוד.
• מראי מקומות צריכים להיות הגיוניים (נראה לי מוזר לציין לשיחת ער"ה נ"ב בהוספות לחל"ט). [ולטעמי, עדיף גם מקושרים להיברובוקס/ספריית חב"ד וכד', וכן עשיתי; לא חובה כמובן].
• הערתי (דלעיל) אודות החידוש בגילוי ניצוץ משיח בעקבות שנה שמה"מ נגלה בו - עוד לא הכנסת, וכדאי שתפעיל את שיקול דעתך הק' באיזה הקשר צ"ל.
• להקלת הערך (שהוא תורני 'כבד' כמובן), היה כדאי להכניס איזה קישורים שאינם ספרים - כמו וידאו מהרבי, אם יש, או שיעורי וידאו שככל הנראה יש באתר גאולה VOD (חסום אצלי).

על הפסקאות הבאות יש כמה הערות שככל הנראה אצטרך לערוך בעצמי, ואקוה שלא אפריע לאף אחד... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 03:49, י"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

עוד להעיר שנושא ההפניה להערה לפני/אחרי סימן פיסוק, לא אחיד בערך. (פעם פתחת על זה דיון, ודעתי היתה ונשארה שעדיף הפניה לפני פיסוק; אך בכל אופן מוכרח להיות אחיד). • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 04:55, י"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

עריכה יפה (דא"ג, אולי גם תמצא כותרת מתאימה לפרק 'אודותיו', שמשתמש כתית כ"כ לא היה מרוצה ממנו, וכמדומני שעכשיו גם אינו כדבעי), כמה הערות: 1 חידוש הרבי הוא לא רק ב'דרגה' כ"א גם ב'עניינו בעבודה' (אינו תנועה, אלא עצם הידיעה). 2. בשייכותו לנשיה"ד לכאורה ב' עניינים מלמעלמ"ט וליהפך, היות ונשיא הדור הוא משיח ממילא ממנו נמשכים כל הניצוצות כדמשמע בכמה מהשיחות, ולפעמים להיפך שהיות והוא כולל כל הנשמות ממילא כולל כל הניצוצות ולכן הוא המשיח שבדור וכו'.

בנוגע להוספות שלך לכאורה מקומם בסוף הפסקה העוסקת בעבודת האדם, לאחרי שמבאר שבזמן הגלות היא בהעלם, וענינה ופעולת בכוחות, והסיוע על ידי ההתקשרות, יש להוסיף שבזמננו כו'.--הנחה - שיחה 09:52, 18 ביולי 2016 (UTC)

1. כותרת הפרק: מה דעתך על "ניצוץ המשיח במקורות" או "במקורות החסידות" וכד'?
2. החידוש בתולדות נ"ב: דרגת הניצוץ מופיעה בשיחה ב'אותיות' של חידוש, משא"כ ענינו בעבודה. ועפ"ז כתבתי בערך.
3. שייכותו לנשיא הדור: אם תתן לי מ"מ שבהם מבואר הענין מלמעלמ"ט, אעיין בהם ואנסה לנסח על פי זה.
4. ההוספות ושאר ירקות: כרגע מנצנצת בראשי תכנית כללית לעריכת הפסקאות הבאות בצורה קלילה וזורמת. אשתדל לשבת על זה לעומק בקרוב בל"נ, ואז אכלול גם הוספה זו.

מקווה שסייעתי ואמשיך בל"נ. בהצלחה גם לך בהמשך ההשקעה (ותיקון הטעויות שלי, סליחה ), ובברכת חג הגאולה • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:18, י"ג בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

1. ודאי שהכותרות אלו עדיפים.
2. כוונתי הייתה (לבד זאת שאיני מסכים שהרי עניינו בעבודה בא שם בהמשך לכך ש"יש להוסיף ולתקן") שכשם שבנוגע לדרגה, הביאור הרגיל: יחידה, והחידוש: עצם. כן בנוגע לעניינו, הביאור הרגיל: התקשרות למעלה מטעם ודעת (וזה אינו מופיע), והחידוש: עצם הידיעה. (ולהעיר, שחידוש זה כבר נכתב ברמז ובקיצור בערב ר"ה בשנה ההיא (ראה שם באות ו ובאות ז), ואולי יש לחלק) (עפ"י שיחה זו יש להוסיף בחלק בעבודת האדם, את א אופטו שלהביא לימות המשיח הוא ענין עצמי בנפש היהודי, וגילויה בכוחות האדם מביא אותה בפועל).
3. אכן מ"מ מפורש לא מצאתי ואיני זוכר אמנם כן נראה קצת המשמעות בשיחת שמחת תורה מ"ו ראה שם אות ט"ז ובסופה.--הנחה - שיחה 11:09, 19 ביולי 2016 (UTC)

אולי כדאי לציין למקומות 'מעובדים' העוסקים בנושא, דוגמת טור של ברוד אם יש כזה, ספרו של בערל'ה, ועוד. להתראות - שיחה 11:40, 25 ביולי 2016 (UTC)

המלצתי לרב כתית שליט"א לנמק את כוונתו הק' שבתניא נקראת היחידה "חכמה". לפענ"ד והבנתי, מה שמבואר בתניא בתור חכמה, מתבאר במק"א שענינו הוא היחידה - אבל בוודאי שבתכל'ס יש לכתוב את מה שכתוב במפורש בתניא שפנימיות הלב הו"ע החכמה (והקורא הנבון ידע, שכשם שבאופן כללי מתייחס אדה"ז לחכמה והיינו היחידה - כך גם לגבי ניצוץ משיח, חכמה היינו יחידה). • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 07:00, כ' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

גם אנכי כתבתי בתקציר העריכה עפ"י הידוע שבספר התניא מדבר עד החכמה, ואם רוצה בדווקא לציין שהכוונה בחכמה כאן ליחידה, עליו להוסיף מידע זה (עם מקור כמובן). אבל כפי שהוא כתב ודאי ובודאי שלא!--הנחה - שיחה 09:43, 26 ביולי 2016 (UTC)

תמונה

דומני כי תמונה מהמקור הראשוני בה נכתב אודות ניצוץ משיח והמהוה בסיס לכל הערך, תוסיף בהחלט. הנה קישור לצילום הקטע במהדורה הראשונה של המאור עינים, מי שיוכל להוסיפה לערך יבורך. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ז' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 17:39, 13 ביולי 2016 (UTC)

בוצע -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 18:44, ז' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו (13 ביולי למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!

לחביבותא דמילתא

מקור מעניין משיחת אד"ש שע"י הצעקה "ווי וונט משיח נאו" מגלים את ניצוץ משיח (אולי יש מקום להכניס איפשהוא?): שיחת ח"י אלול תשמ"ב (התוועדויות ח"ד ע' 2191 ובעמוד שאחריו). • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 03:51, י"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

התייחסות משיחת ש"פ ראה ה'תנש"א

בס"ט בשיחה שם נוגע בנקודה זו, ומשם אפשר ללמוד כמה ענינים:

א. גילוי הניצוץ לא יכול להיעשות בכח התחתון, אלא רק על ידי המאור בעצמו.

ב. הגילוי האמיתי והמושלם של ניצוץ משיח, זה דווקא באמצעות היחידה הכללית, משיח של כל הדורות כולם.

ג. לכאורה 'יחידה' זה השם האמיתי, ו'ניצוץ' הוא רק הכינוי. והיחידה נחלקת בפרטיות לב' ענינים: (א) דרגת היחידה, שהיא חלק מהחמשה שמות שנקראו לה לעצם הנשמה. (ב) אותו חלק אלוקה ממעל ממש שנקרא בשם יחידה על שם זה שהוא מיוחד ביחידו של עולם. ולכן, לענ"ד, הפסקא הראשונה בערך כפי שהיא כתובה כעת לא מדוייקת. להתראות - שיחה 11:47, 25 ביולי 2016 (UTC)

תודה על המקור, משם אף הגעתי לעת"ר שהוא מקור חשוב.

א. בזמן הגלות: מבואר במק"א (שמח"ת מ"ו וכיו"ב) ונכתב בערך. בגאולה: גם נכתב וציינתי למקורו ולכאורה הו"ע אחד עם טענתך השנייה.

ג. המשמעות בשיחות (תולדות נ"ב) שניצוץ משיח מבטא את שייכותו של יחידה שבנפש לנשמת משיח ולגאולה (ולכן הוא ערך בפ"ע). בנוגע לגוף טענתך לא כתבת במה אינו מדוייק. כן אינך מביא סימוכין לדברך. לענ"ד נראה שאין שתי דרגות ביחידה אלא הענין הוא כך, יש חילוק בין עצם ושם שהחילוק הוא על דרך עצם וגילויים, ההתקשרות של כל הכוחות הוא התקשרות של גילויים השגה רצון וכו', לעומת יחידה שהיא התקשרות עצמית. והחידוש באותם המקומות שכתוב שסו"ס גם היא 'שם', שסו"ס הרי זה מתבטא ב"תנועה" מסויימת של התקשרות, והעצם עצמו הוא למעלה מכל תנועה ועניינה למעלה מכל תנועה אלא עצם ההתקשרות. (וממילא יש שני דרגות עצם וגילויה הכי קרוב שהיא יחידה - שגם התנועה שלה (ההתקשרות) היא עצמית, ולא כבשאר הכוחות).--הנחה - שיחה 18:29, 25 ביולי 2016 (UTC)

בפיסקא הראשונה נכתב: "בחלק העמוק ביותר של נשמתו (יחידה, או עצם הנשמה)" ולענ"ד צריך להשמיט תיבה זו ע"פ המקור שציינתי, וליתר דיוק, לפי איך שאני מבין את השיחה שם. האמת ניתנת להיאמר, שאני מאוד עייף עכשיו ולא היה לי כח להתעמק בכל הפרטים. להתראות - שיחה 20:44, 25 ביולי 2016 (UTC)

לענ"ד, אם מקבלים את הבנה זו, זה הרי מייתר (כביכול) את דיוק לשונו הק' בד"מ תולדות: "יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה היא (לא לבחי' היחידה שהיא א' מחמשה שמות שנקראו לעצם הנשמה, אלא) להתגלות עצם הנשמה ממש". ההדגשות אינן במקור כמובן • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 05:29, כ' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

לא מייתר, אלא מבאר. שלא מדובר על ב' חלקים שונים, אלא לאותו חלק אלוקה ממעל ממש ו"תלוי על מה מדברים". להתראות - שיחה 09:13, 26 ביולי 2016 (UTC)

כפי שאני מבין עיקר טענתך (להתראות) היא, שדרגת היחידה (בדרגתה הנעלית) היא עצמה עצם הנשמה. וזה בודאי אינו נכון רק ברור כפי שאני ביארתי שהיא ההתגלות של עצם הנשמה. ראה בסה"מ תרפ"ח עמוד קיז (לא הצלחתי להגיע לזה ברשת).--הנחה - שיחה 09:32, 26 ביולי 2016 (UTC)

אם זה אותו חלק, מיותר הלשון "לא . . אלא". • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 09:34, כ' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

טענתך אלי או ל'להתראות'? והיכן כתובים המילים שציינת?--הנחה - שיחה 09:40, 26 ביולי 2016 (UTC)

ל'להתראות'. כדי למנוע אי הבנות, אחזור כעת ואדגיש את אותם מילים בציטוט שכתבתי קודם. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 09:45, כ' בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

משם ראיה, שלאחר כל הביאור אומר "ומ"מ בחי' יחידה היא מעצמות הנשמה". ובלי יותר מידי דיוקים, הרי הביאור בחסידות שחלק זה דהנשמה נקרא יחידה על שם זה שהוא חלק אלוקה ממעל ממש, והיינו עצם הנשמה. איי כתוב בשיחת ש"פ תולדות שהכוונה היא לא לבחינת היחידה? לא תהיה לנו ברירה אלא להסביר שההדגשה היא לשלול את בחינת היחידה, כפי שהיא א' מהשמות, ולבאר שהכוונה ב"התגלות עצם הנשמה ממש" היא היחידה עצמה כפי שהיא מיוחדת וכו'. ואם שגיתי ה' הטוב יכפר (מה שנפלא בדיון כאן זה הצבת העובדת בסגנון של "בודאי אינו נכון" אף שמדברים על מושגים דקים שלאף אחד מהמשתתפים בדיון כולל אני בעצמי יש מספיק ידע כדי לפסוק שכך ולא אחרת). להתראות - שיחה 13:19, 26 ביולי 2016 (UTC)

האמת נראה שאין כאן מחלוקת מידי גדולה, אלא שאיני יודע מה מכריח אותך ללמוד שגם עצם הנשמה נקרא יחידה. העצם הוא העצם שלמעלה מגילוי (כידוע שכל עצם בלתי מתגלה וכו') והיחידה היא גילוי העצם (וזה גופא הסיבה שאפשר לחלק ולומר: "לא לבחינת היחידה אלא.." לא מפני שהיא דרגה נמוכה יותר אלא משום שהיא הגילוי שלה). כמשמעות כללות המאמר שם.--הנחה - שיחה 18:00, 26 ביולי 2016 (UTC)

מכיון שכל החידוש של עצם הנשמה שאינו יכול להיפרד מאלוקות, וכל החידוש של חלק אלוקה ממעל ממש - נעלם אם אתה אומר שבעצם מדובר על איזה חלק מיסטי שלא קשור לנשמה והוא רק העצם של העצם. ובפרט שבלשון הקודש שם של כל דבר קשור למהותו כמבואר בשער היחוד והאמונה. השיטה הכי קלה בכל מקום היא לחלק ולומר 'מדובר על שתי דברים שונים', והחכמה היא לבאר איך כל הביאורים וכל הפרטים וכל הענינים בעצם מכוונים לאותה נקודה, והרובד העמוק מקביל לרובד הפשוט וכו' וכו', ולכן אני חושב שלא צריך לחפש חידושים וחילוקים, אלא לבאר ברמה הכי פשוטה ו'מאחדת'. מקווה שלמרות העייפות הצלחתי להסביר את כוונתי. להתראות - שיחה 20:25, 26 ביולי 2016 (UTC)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ ברור שאפשר להסתכל על הענין בשתי דרכים, ושתיהן אמת - גם שיש הבדל בין יחידה לעצם הנשמה (כמו שנאמר בתולדות), וגם שיחידה היא עצם הנשמה (כמו שכתוב בכ"מ, למשל (אמרת שזה נמצא באותה שיחה אחרי הביאור ולא מצאתי שם; אבל נמצא בכ"מ אחרי שיחת תולדות, כמו -) ד"מ תצוה הב'. וכל לומד חסידות יודע שיש פעמים שמתייחסים לכמה ענינים בצורה שונה, ואין זה סתירה כלל.

אמנם כוונתי היתה רק לטענתך על כתיבת הערך, שכן, אם מילים שהרבי אומר במפורש '"לא לבחי' היחידה . . אלא" אפשר להסביר בזה שזה לא סותר לכך שיחידה היא עצם הנשמה - באותה מידה מובן גם הפתיח שעליו טענת, "יחידה או עצם הנשמה", שנכתב במילים פחות חדות, שאינו סותר. וק"ל.

[ומ"ש שמדובר בענינים דקים וכו', לא זכיתי להבין, האם משום זה אין כלל דבר כזה "נכון" ו"לא נכון" בלימוד חסידות?! ובכל אופן לא משנה לכאן]. בהצלחה וייש"כ על ההתמסרות לעבוה"ק למרות העייפות... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:20, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

א. בתולדות זה נמצא בסוגריים. ב. התכוונתי על המשך המאמר מתרפ"ח שציינת. ג. כאשר מתייחסים לכמה ענינים בצורה שונה זה בבחינת אלו ואלו דא"ח, וממילא צריך לראות ולהראות איך כולם עולים בקנה אחד, וכשכותבים "או" שהיא תיבת ברירה, הפירוש הוא שרק אחד מהם נכון, ואינם אותו הדבר ממש. ד. יש כזה דבר נכון ולא נכון, השאלה מי מוסמך לקבוע מסמרות. אני לא. יחי המלך המשיח והחסידים שלו! להתראות - שיחה 04:39, 27 ביולי 2016 (UTC)

א. סוגריים - זה מחליש את עוצמת המילים? או מה? ב. לא אני ציינתי ואפילו לא ראיתי... ג. שוב, אם המילה "או" פירושה שרק אחד מהם נכון, עאכו"כ שהמילים "לא . . אלא" פירושה שרק אחד מהם נכון. וכמו שיתפרש זה, יתפרש זה. ד. גם אני לא, ולכן כל האנציקלופדיה הזו היא בעירבון מוגבל כל עוד הרבי לא הגיה אותה; אבל מה לעשות, קבלת ההחלטות נעשית על ידינו... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 04:48, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

המסקנא העולה לדעתי מכל דברי החכמים הבקיאים העוסקים במלאכת הקודש: היחידה היא יחס הנשמה בערך התגלותה באדם. אך הניצוץ משיח הוא עצם הנשמה שלא כפי התגלותו באדם, בפרט, אלא כפי עצם מציאותו כפי שהוא נכלל בשורש, ובשפת הקבלה באדם קדמון הכולל את כל הנשמות. דברים אלו התבהרו לי גם מדברי המגיד מקוז'ניץ, שמבאר שאדם הראשון היה בחינת קומת משיח, וכל הניצוצות משיח נכללו בו, ועל פי דברי אדמו"ר הרש"ב (בשעה שהקדימו ח"ג) א' תיט כי אדם הראשון מכוון בעולמות כנגד א"ק. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 10:11, 27 ביולי 2016 (UTC)

ייתכן להקביל חלוקה זו למבואר בד"ה ואתה תצווה מ"א על שני הדרגות בעצם הנשמה: עצם הנשמה המוגדרת בגדר, ועצם הנשמה כפי שהיא מושרשת בעצמות. סתם, כנקודה למחשבה.. ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - כ"ח באב ה'תשע"ו - 23:41, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

כאן הפארביינגען הכי מוצלח

רק חסר הלחיים... --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 18:50, 26 ביולי 2016 (UTC)

אני מציע לפתוח דף קהילתי בו יפרסמו החב"דפדים סיפורים ששומעים מכאן ומשם. הכותרת 'התוועדות חסידית' קצת מרתיעה, כי לא כל אחד מרגיש את עצמו 'מתוועד ראשי', אבל סיפורים חסידיים כל אחד ישמח לכתוב ולקרוא, ואם יתפתחו התוועדויות - מה טוב. להתראות - שיחה 19:43, 26 ביולי 2016 (UTC)

רעיון טוב, אבל אם נפתח עוד דף במשך תקופה הוא יתייבש, אח"כ גם לחזור אליו לא תהיה חשק... נראה שאין מנוס מלהפעיל את דף ההתוועדות המקורי... בכל אופן אני תורם שם סיפור אחד. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:22, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

הציטוט מסה"מ תרמ"ג

לדעתי הוא לא כ"כ הכרחי שיבוא בתור ציטוט, ועדיף להסבירו בשפה חופשית. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:42, כ"א בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

אחד מטענותיך בעבר היה "היתכן שמכל דורות החסידות שקדמונו אין התייחסות לעניין זה?" והתשובה היא הנה יש! ולכן נראה לי כדאי לצטט דווקא, (ולהוסיף שלא מדובר בהסברה הרחבה וכו'אלא בעניין עצמו).--הנחה - שיחה 09:25, 27 ביולי 2016 (UTC)

ועכשיו יש עוד אחד... ראו הקטע הבא. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 10:07, 27 ביולי 2016 (UTC)

אפרט קצת כוונתי. בתור אנציקלופדיה שמטרתה הפצת המעיינות חוצה, לענ"ד עדיף תמיד לכתוב בשפה חופשית מאשר לצטט. אלא אם כן יש חשיבות גדולה מאוד בציטוט כשלעצמו (כמו בציטוט הראשון בנדו"ד, שהוא המקור הראשון לנושא וגם מצוטט אצל הרבי המון המון פעמים). אין זה גורע מחשיבותם של שאר הציטוטים, הם יקבלו כבוד מספיק גדול אם יובא התוכן שלהם בשפה חופשית. תארו לעצכם אדם מבחוץ שנכנס לערך מומלץ (!) ועל ההתחלה שלושה ציטוטים בשפה תורנית לא מוכרת לו, הוא יברח מכאן ויבין שזה לא עבורו. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:11, כ"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

לדעתי הטקסט עצמו לא כ"כ קשה להבנה, עכ"פ בנוגע לתרמ"ג. לדעתי גם יש חשיבות לציטוט בפרט זה מרבותינו נשיאנו (ואכן לדברי המגיד מקוז'ניץ אולי אפשר רק לציין שכדברים אלו הובא גם בספר בשמו) (עכ"פ הדיון גרם לי להבחין שבעת העריכה של כלולת הערך לא כ"כ עיינתי בגוף המקור במאור עינים שם הרי גם שם ישנם ריבוי פרטים וביאורים לכאורה).--הנחה - שיחה 09:32, 28 ביולי 2016 (UTC)

לא רק הקושי משחק כאן. עצם העובדה שאדם מבחוץ שלא פתח ספר, נכנס ורואה 3 ציטוטים בשפה תורנית, זה מבהיר לו שאם הוא רוצה לקרוא מאמרים מענינים ערוכים בשבילו - כאן לא המקום (בערך רגיל לא הייתי נתקע על כאלו קטנות, אבל מומלץ הוא חלון ראווה). • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 09:51, כ"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

דברי המגיד מקוז'ניץ

נהניתי היום למצוא את הערך הזה, במהלך לימוד בספר ליקוט שהביא זאת בשם המגיד מקוז'ניץ. ולא זאת בלבד, אלא שהוא מבהיר ומברר גם מה הוא מהותו של אותו ניצוץ משיח - השתוקקות לאלקות. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 07:42, 27 ביולי 2016 (UTC)

חשוב א"כ שתציין את מקורו הראשון.--הנחה - שיחה 09:27, 27 ביולי 2016 (UTC)

בוצע בערך. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 09:37, 27 ביולי 2016 (UTC)

"באר יעקב חיים" הוא ספר של המגיד מקוז'ניץ או של מי מהתלמידים? וגם נראה לי שאפי' אם לצטטו בגוף הערך אין צורך בכל הציטוט.--הנחה - שיחה 11:38, 27 ביולי 2016 (UTC)

ספר של תלמידו בשמו. בשל חשיבות הציטוט, שהוא היחיד בדורו ובין היחידים בדורות שקדמו לרבי, ומכיון שכל חלק בציטוט מבהיר חלקים חשובים בניצוץ משיח, אני חושב שאין חלק בציטוט שאפשר למחוק. אם אתה חושב שכן אז תגיד מה. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 17:55, 27 ביולי 2016 (UTC)

א. אם כן יש לכתוב שתלמידו מביא בשמו כשם שבמאמר הדגל מחנה אפרים מובא שר' נחום צ'רנוביל מביא בשם הבעש"ט. ב.פרק זה בערך עוסק ב"מקור" ולא בביאור, (ובדיוק כפי שלא מצוטט אריכות הביאור שמופיע ב"דגל") ולכן לדעתי יש המקום לצטט אך ורק העניין עצמו ממש. ואת הביאור בעניין יש לשלב בהמשך הערך במקומות המתאימים (בציון מקורם כמובן (ולדעתי, בגוף הערך)).--הנחה - שיחה 18:05, 27 ביולי 2016 (UTC)

א. אני לא בטוח לגמרי לגבי מחבר הספר אם הוא תלמידו. ב. בוצע --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 18:50, 27 ביולי 2016 (UTC)

חיפשתי בהיברובוקס כדי לקשר ולא מצאתי, האם זה בגלל שלא חיפשתי נכון או שזה ספר לא מצוי (וא"כ, האם ידוע לך כמה סמכות המחבר?) • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:27, כ"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

דומני שזה ספר לא מצוי (לא מצאתי אותו באוצר החכמה). אבל בספר ליקוטים רשמי של תורות המגיד מקוז'ניץ הביאו אותו, וזה אומר כנראה שזה מקור מוסמך. שלום בוט2 - שיחה 02:54, 28 ביולי 2016 (UTC)

אז אולי תוסיף "הובא ב..".--הנחה - שיחה 09:19, 28 ביולי 2016 (UTC)

בנשיאי הדור

לא זכיתי להבין מדוע בנשיאי הדור מכיוון שהם שייכים לעניין ביאת המשיח זה מאיר בגילוי יותר, ולא באופן פשוט - שאצל המשיח זה בגלוי?  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 22:54, 27 ביולי 2016 (UTC)

צדק רב בדבריך. טופל • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 02:18, כ"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

אהבת ישראל

אתה לא מציין לסוף ואתה תצווה?  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 05:10, 28 ביולי 2016 (UTC)

לא זכור לי שכתוב שם במפורש שזה מצד ניצוץ משיח, אם כי זה הפירוש המקובל. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 05:17, כ"ב בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

זה רק מצד התגלות עצם הנשמה בכוחות הגלויים.  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 19:17, 28 ביולי 2016 (UTC)

וא"כ, שייך לערך עצם הנשמה, ואת"ל גם אהבת ישראל. בכבוד... כשתחזור לעריכה סדירה, המשימה הזו תחכה לך... • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 09:29, כ"ג בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

אחי ורעי היקרים

1. כשערכתי את הקטע על משה רבינו צרם לי מאוד שאין מקור לפירוש "אשר אנכי בקרבו" (בדקתי בואתה תצוה מ"א, אבל שם הפירוש הוא בהקשר אחר). המוצא מקור תבוא עליו הברכה.
2. ומדאתינן להכי, אם הדיונים דלעיל הסתיימו, מהראוי לארכב אותם (או לפחות חלקם). • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 12:07, כ"ג בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

1. מבואר באריכות לפי ערך בשיחה, ומובא בריבוי פעמים בחסידות ראה לדוגמא לקוטי תורה בהעלותך לג, ב

2. אכן כן..

3. נו, איפה מבחינתך אוחז הערך?--הנחה - שיחה 09:15, 31 ביולי 2016 (UTC)

יישר כח על הוספת המקור. נשאר לי הפסקה האחרונה אלא שכרגע אין עיתותי בידי... נקוה שיהיה בקרוב ממש. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 18:51, כ"ו בתמוז, הקהל ה'תשע"ו

תמונות

ניתן להוסיף לערך 2 סוגי תמונות. אך יש בכך חסרונות.

1. שאינם קשורות בכלל. למשל תמונת 'ניצוץ' תמונת כוכב (בקשר לדרך כוכב) וכדו. הבעיה שבמובן מסויים תמונות כאלו מגשימות ואף מטעות בכך שהמילים הנ"ל לא מובאות בערך במובן של כוכב וניצוץ כפשוטו.

2. תמונות על דברים המוזכרים בערך אך אינם ליבת הערך. תמונת הגאולה, תינוקות של בית רבן, ירח, וכו'. החיסרון הוא שהן מסיטות את המחשבה מעיקר הערך.

מה דעתכם? --שיע • שיחה כ"ט בתמוז ה'תשע"ו 13:51, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

נגד. מאותם סיבות שהזכרת. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ט בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 14:14, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

א. אדם שנכנס לערך כזה, לכתחילה לא מחפש משהו 'מעניין' אלא מחפש להעמיק. ככה שהתמונות לא באמת חסרות כאן.

ב. אם רוצים, אפשר להוסיף בכל זאת: תמונה של הרבי, עם כיתוב - "דרך כוכב מיעקב. ניצוץ מנשמתו מצוי בכל יהודי ומכונה בחסידות בשם 'ניצוץ משיח'." וכדו'. להתראות - שיחה 07:32, 5 באוגוסט 2016 (UTC)

אכן טענה הא' של משתמש להתראות נכונה.--הנחה - שיחה 09:38, 5 באוגוסט 2016 (UTC)