משה רוזנבלט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''משה רוזנבלט''' (מכונה גם: '''מאָשע דער חוזר''' או '''משה זעמבינער''') היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומראשי ה[[חוזר]]ים של [[מאמר]]י החסידות של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | הרב '''משה רוזנבלט''' (מכונה גם: '''מאָשע דער חוזר''' או '''משה זעמבינער''') (? - [[כ"ד שבט]] [[תרע"ה]]), היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומראשי ה[[חוזר]]ים של [[מאמר]]י החסידות של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיירה החסידית [[ז'עמבין]] והתקרב לחסידות על ידי רב העיירה [[אברהם לנדא]] (אברהמק'ה ז'עבינער) והפך לתלמידו המובהק, שם גם התידד עם תלמיד מובהק נוסף של הרב לנדא, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה | נולד בעיירה החסידית [[ז'עמבין]] והתקרב לחסידות על ידי רב העיירה [[אברהם לנדא]] (אברהמק'ה ז'עבינער) והפך לתלמידו המובהק, שם גם התידד עם תלמיד מובהק נוסף של הרב לנדא, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ליובאוויטש]] התמנה ל[[משפיע]], והיה אחראי על חינוכם של תלמידי השכבה הבוגרת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15741_55.pdf נזכר בקונטרס עץ החיים] בתור אחד מהמשפיעים בישיבה.}}. | ||
במקביל לתפקידו | במקביל לתפקידו כ[[משפיע]], שימש גם כאחד מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' על תורתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בספר ליובאוויטש וחייליה מסופר שתלמידי הישיבה לא היו סומכים על החזרה שלו, כי לא היה מדייק לחזור בדיוק בלשון בו [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר את המאמר.}}, והיה מופקד על התחלת הניגונים ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהיו מתקיימות בחצרו{{הערה|כך מסופר בספר 'רשימות דברים' (חיטריק) בהוצאה החדשה בעמוד 273.}}. | ||
בשנת [[תרע"ג]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] תיקן את '[[אורח לצדיק]]', נבחר ר' משה יחד עם ר' [[משה רוזנבלום]] להיות מהשלוחים הראשונים שיסעו בתור שלוחים של כלל ישראל להשתטח על ציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ולבקש רחמים עבור כלל ישראל. | בשנת [[תרע"ג]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] תיקן את '[[אורח לצדיק]]', נבחר ר' משה יחד עם ר' [[משה רוזנבלום]] להיות מהשלוחים הראשונים שיסעו בתור שלוחים של כלל ישראל להשתטח על ציונו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ולבקש [[רחמים]] עבור כלל ישראל. | ||
ב[[ליל שישי]] האחרון לחייו התוועד בישיבה עד שעה מאוחרת יחד עם ידיד נעוריו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב [[שילם קוראטין]], וכשהאיר הבוקר הלך לטבול במקווה. כשיצא מהמקוה אמר שהוא לא מרגיש טוב, והוליכו אותו ל[[בית כנסת]] סמוך שהיה נקרא "ר' בנימין'ס שטיבל", והנסיונות השונים לרפאותו לא הצליחו, והוא נפטר בתוך בית המדרש סמוך לשעת הדלקת נרות, בתאריך [[כ"ד שבט]] [[תרע"ה]]{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, אך תלמידיו שיערו שהיה בעת פטירתו לערך בגיל שמונים.}}. | |||
מפאת הזמן הקצר, לא הספיקו לערוך לו את ההלוויה בערב שבת, והוא נשאר מונח כל השבת בחדר שני של בית הכנסת, כשתלמידיו עורכים סביבו משמרות של אמירת | מפאת הזמן הקצר, לא הספיקו לערוך לו את ההלוויה בערב שבת, והוא נשאר מונח כל השבת בחדר שני של בית הכנסת, כשתלמידיו עורכים סביבו משמרות של אמירת תהלים, וב[[מוצאי שבת]] נערכה הלוויה בהשתתפותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] (שהלך לכבודו מרחק שתי רחובות{{הערה|רשימות הרב"ש מתאריך כ"ג שבט [[תרע"ה]].}}) ו[[אדמו"ר הריי"צ]] שהמשיך ללוות את מיטתו עד ל[[בית עלמין|בית העלמין]] ונשאר עד לאחר סיום הקבורה{{הערה|1= אודות פטירתו ראו בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_23789_66.pdf זכרון לבני ישראל].}}. | ||
רבי [[חיים אברהם דובער לוין]] ('המלאך') התחתן בזיווג שני עם אחותו. | רבי [[חיים אברהם דובער לוין]] ('המלאך') התחתן בזיווג שני עם אחותו. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''חסיד, משפיע וחוזר''', הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 171-176. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65029&lang=he זכרונותיו של מרדכי לזר מהעיירה ליובאוויטש] בה מופיע גם תיאורו אודות ה'חזרה' של ר' משה מזעמבין {{אינפו}} | *[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=65029&lang=he זכרונותיו של מרדכי לזר מהעיירה ליובאוויטש] בה מופיע גם תיאורו אודות ה'חזרה' של ר' משה מזעמבין {{אינפו}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023
הרב משה רוזנבלט (מכונה גם: מאָשע דער חוזר או משה זעמבינער) (? - כ"ד שבט תרע"ה), היה משפיע בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ומראשי החוזרים של מאמרי החסידות של אדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה החסידית ז'עמבין והתקרב לחסידות על ידי רב העיירה אברהם לנדא (אברהמק'ה ז'עבינער) והפך לתלמידו המובהק, שם גם התידד עם תלמיד מובהק נוסף של הרב לנדא, הרב שמואל גרונם אסתרמן. עם הקמתה של ישיבת תומכי תמימים הראשונה בליובאוויטש התמנה למשפיע, והיה אחראי על חינוכם של תלמידי השכבה הבוגרת[1].
במקביל לתפקידו כמשפיע, שימש גם כאחד מצוות ה'חוזרים' על תורתו של אדמו"ר הרש"ב[2], והיה מופקד על התחלת הניגונים בהתוועדויות שהיו מתקיימות בחצרו[3].
בשנת תרע"ג כאשר אדמו"ר הרש"ב תיקן את 'אורח לצדיק', נבחר ר' משה יחד עם ר' משה רוזנבלום להיות מהשלוחים הראשונים שיסעו בתור שלוחים של כלל ישראל להשתטח על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש ולבקש רחמים עבור כלל ישראל.
בליל שישי האחרון לחייו התוועד בישיבה עד שעה מאוחרת יחד עם ידיד נעוריו הרב שמואל גרונם אסתרמן והרב שילם קוראטין, וכשהאיר הבוקר הלך לטבול במקווה. כשיצא מהמקוה אמר שהוא לא מרגיש טוב, והוליכו אותו לבית כנסת סמוך שהיה נקרא "ר' בנימין'ס שטיבל", והנסיונות השונים לרפאותו לא הצליחו, והוא נפטר בתוך בית המדרש סמוך לשעת הדלקת נרות, בתאריך כ"ד שבט תרע"ה[4].
מפאת הזמן הקצר, לא הספיקו לערוך לו את ההלוויה בערב שבת, והוא נשאר מונח כל השבת בחדר שני של בית הכנסת, כשתלמידיו עורכים סביבו משמרות של אמירת תהלים, ובמוצאי שבת נערכה הלוויה בהשתתפותם של אדמו"ר הרש"ב (שהלך לכבודו מרחק שתי רחובות[5]) ואדמו"ר הריי"צ שהמשיך ללוות את מיטתו עד לבית העלמין ונשאר עד לאחר סיום הקבורה[6].
רבי חיים אברהם דובער לוין ('המלאך') התחתן בזיווג שני עם אחותו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חסיד, משפיע וחוזר, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר דמותו של חסיד ע' 171-176.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונותיו של מרדכי לזר מהעיירה ליובאוויטש בה מופיע גם תיאורו אודות ה'חזרה' של ר' משה מזעמבין
הערות שוליים
- ↑ נזכר בקונטרס עץ החיים בתור אחד מהמשפיעים בישיבה.
- ↑ בספר ליובאוויטש וחייליה מסופר שתלמידי הישיבה לא היו סומכים על החזרה שלו, כי לא היה מדייק לחזור בדיוק בלשון בו אדמו"ר הרש"ב אמר את המאמר.
- ↑ כך מסופר בספר 'רשימות דברים' (חיטריק) בהוצאה החדשה בעמוד 273.
- ↑ שנת הולדתו אינה ידועה, אך תלמידיו שיערו שהיה בעת פטירתו לערך בגיל שמונים.
- ↑ רשימות הרב"ש מתאריך כ"ג שבט תרע"ה.
- ↑ אודות פטירתו ראו בספר זכרון לבני ישראל.