יהושע אייזיק ברוך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (29 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קובנא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[קובנא]] בו שימש כראש הקהילה וכ[[משפיע]]]] | |||
[[ | ה[[משפיע]] הרב '''יהושע (שייע) אייזיק ברוך''' (? – [[ט' בחשוון]] [[תש"ב]]) מ[[ז'יטומיר]], היה ראש הקהילה החב"דית בעיר [[קובנה]] ו[[משפיע]] הקהילה. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב | הרב יהושע אייזיק נולד ב[[ז'יטומיר]] שב[[אוקראינה]]. | ||
בשנת [[תרס"ט]] יצא יחד עם שנים מחבריו ([[שלמה חיים קסלמן]] והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד ב[[תומכי תמימים]], וכעבור שבועות אחדים הגיעו ל[[ | בשנת [[תרס"ט]] יצא יחד עם שנים מחבריו ([[שלמה חיים קסלמן]] והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד ב[[תומכי תמימים]], וכעבור שבועות אחדים הגיעו ל[[ליובאוויטש]]. בישיבה נודע כלמדן, בעל [[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] מיוחדים. | ||
הרב | הרב ברוך התקשר בכל נפשו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ולכן ב[[ראש השנה]] [[תרע"ז]] כש[[אדמו"ר הרש"ב]] שהה ב[[סלאווינסק]] נסע ר' יהושע ברכבת יחד עם ר' [[שילם קוראטין]] אל [[אדמו"ר הרש"ב]] כדי לחסות בצילו בחודש החגים. | ||
ב[[ניסן]] [[תרע"ח]] בעיצומו של [[מלחמת העולם הראשונה]] נעצר ר' יהושע יחד עם עוד אחד עשר תמימים בפולטובה, בדרכם מלויבאוויטש לקרעמנצ'וג, בחשד לריגול. מכיוון שאחד מחברי הקבוצה היה לבוש כפולני. | |||
בתקופה שאחרי זה למד ברוסטוב. | בתקופה שאחרי זה למד ברוסטוב. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
נשא לאשה את בתו של הרב [[צבי גוטליב]]. | נשא לאשה את בתו של הרב [[צבי גוטליב]]. | ||
בשנים [[ת"ש]] - [[תש"א]] שימש כר"מ בעיר, היה גם משפיע ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. | בשנים [[ת"ש]] - [[תש"א]] שימש כר"מ בעיר, היה גם [[משפיע]] ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. היה ידוע ב[[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] שלו. | ||
==עם אדמו"ר הריי"צ== | ==עם אדמו"ר הריי"צ== | ||
היה חסיד | היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], והיה מרבה [[כתיבה לרבי|לכתוב לו]] במגוון עניינים, הן בענייני העסקנות הכללית והן בשאלות וביאורים ב[[תורת החסידות]]. | ||
בכרכי [[אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] מצויים העתקי מכתבים שונים שנשלחו אליו, ובהם ביאורים בענייני חסידות. | בכרכי [[אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] מצויים העתקי מכתבים שונים שנשלחו אליו, ובהם ביאורים בענייני חסידות. | ||
ר' יהושע אייזיק היה שולח ביאורים בתורת החסידות למערכת [[התמים]] ב[[ | ר' יהושע אייזיק היה שולח ביאורים בתורת החסידות למערכת [[התמים]] ב[[ורשה]]. למרות שעסק רבות בענייני הכלל, היה מרבה ללמוד ולהתעמק בלימודו, ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]. דמותו הייתה חביבה ואף נערצת על תושבי קובנה. | ||
הוא עמד בראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה{{הערה|1=כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב סנדר [בלוי?]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23620 בית משיח]}}. ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בבית הכנסת ב[[קובנה]], גם ה[[מתנגדים]] הגיעו, שכן הקשר בין ה[[חסידים]] ל'מתנגדים' היה טוב. ר' יהושע אייזיק היה ראש המתוועדים. | |||
==פטירתו על קידוש השם== | ==פטירתו על קידוש השם== | ||
ה'אקציה הגדולה' ב[[קובנה]] החלה ביום [[ח' חשוון]] [[תש"ב]]. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם | ה'אקציה הגדולה' ב[[קובנה]] החלה ביום [[ח' חשוון]] [[תש"ב]]. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם ה[[משפיע]] החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. הרב יהושע אייזיק נרצח על ידי הנאצים למחרת, יום [[ט' מר חשוון]] [[תש"ב]]. | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
*[[היישקע דובראווסקי]], אלה תולדות פרץ, פרק ד', עמ' 57 - 60. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברוך יהושע אייזיק}} | {{מיון רגיל:ברוך יהושע אייזיק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:27, 9 בנובמבר 2024
המשפיע הרב יהושע (שייע) אייזיק ברוך (? – ט' בחשוון תש"ב) מז'יטומיר, היה ראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה ומשפיע הקהילה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יהושע אייזיק נולד בז'יטומיר שבאוקראינה.
בשנת תרס"ט יצא יחד עם שנים מחבריו (שלמה חיים קסלמן והת' פסח זאב) מז'יטומיר בכדי ללמוד בתומכי תמימים, וכעבור שבועות אחדים הגיעו לליובאוויטש. בישיבה נודע כלמדן, בעל יראת שמים ואהבת ישראל מיוחדים.
הרב ברוך התקשר בכל נפשו לאדמו"ר הרש"ב ולכן בראש השנה תרע"ז כשאדמו"ר הרש"ב שהה בסלאווינסק נסע ר' יהושע ברכבת יחד עם ר' שילם קוראטין אל אדמו"ר הרש"ב כדי לחסות בצילו בחודש החגים.
בניסן תרע"ח בעיצומו של מלחמת העולם הראשונה נעצר ר' יהושע יחד עם עוד אחד עשר תמימים בפולטובה, בדרכם מלויבאוויטש לקרעמנצ'וג, בחשד לריגול. מכיוון שאחד מחברי הקבוצה היה לבוש כפולני.
בתקופה שאחרי זה למד ברוסטוב.
נשא לאשה את בתו של הרב צבי גוטליב.
בשנים ת"ש - תש"א שימש כר"מ בעיר, היה גם משפיע דתומכי תמימים ווילנא. היה ידוע ביראת שמים ואהבת ישראל שלו.
עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה חסיד ומקושר ביותר לאדמו"ר הריי"צ, והיה מרבה לכתוב לו במגוון עניינים, הן בענייני העסקנות הכללית והן בשאלות וביאורים בתורת החסידות.
בכרכי אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ מצויים העתקי מכתבים שונים שנשלחו אליו, ובהם ביאורים בענייני חסידות.
ר' יהושע אייזיק היה שולח ביאורים בתורת החסידות למערכת התמים בורשה. למרות שעסק רבות בענייני הכלל, היה מרבה ללמוד ולהתעמק בלימודו, בנגלה ובחסידות. דמותו הייתה חביבה ואף נערצת על תושבי קובנה.
הוא עמד בראש הקהילה החב"דית בעיר קובנה[1]. בהתוועדויות שנערכו בבית הכנסת בקובנה, גם המתנגדים הגיעו, שכן הקשר בין החסידים ל'מתנגדים' היה טוב. ר' יהושע אייזיק היה ראש המתוועדים.
פטירתו על קידוש השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' חשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע החסידי ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי'. הרב יהושע אייזיק נרצח על ידי הנאצים למחרת, יום ט' מר חשוון תש"ב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- היישקע דובראווסקי, אלה תולדות פרץ, פרק ד', עמ' 57 - 60.