מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חצקל העביר את הדף מנוחה רחל סלונים ל־מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)) |
(←משפחתה) |
||
| (34 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]] | ||
'''הרבנית מנוחה רחל סלונים''' ([[י"ט כסלו]] [[תקנ"ט]] - [[כ"ד שבט]] [[תרמ"ח]]) הייתה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], שעלתה לארץ ישראל והתיישבה ב[[חברון]]. | |||
==תולדות חייה== | |||
הרבנית נולדה ביום שלישי [[י"ט כסלו]] [[תקנ"ט]], באותו היום יצא [[אדמו"ר הזקן]] ממאסרו. | |||
כאשר אביה [[אדמו"ר האמצעי]] נתבשר כי נולדה לו בת אמר: "מעתה מנוחה תהיה לנו" ולכן קרא את שמה "מנוחה", השם "רחל" על שם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|בתו הצעירה של אדמו"ר הזקן]] שנפטרה בצעירותה. | כאשר אביה [[אדמו"ר האמצעי]] נתבשר כי נולדה לו בת אמר: "מעתה מנוחה תהיה לנו" ולכן קרא את שמה "מנוחה", השם "רחל" על שם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|בתו הצעירה של אדמו"ר הזקן]] שנפטרה בצעירותה. | ||
| שורה 7: | שורה 9: | ||
הרבנית מאוד השתוקקה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומיד הבריאה. | הרבנית מאוד השתוקקה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומיד הבריאה. | ||
לאחר נישואיה עם הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנה הבכור ר' יהודה לייב, בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנה ר' לוי יצחק ובשנת [[ת"ר]] נולד בנה ר' מרדכי דובער. | לאחר נישואיה עם הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנה הבכור ר' [[יהודה לייב סלונים|יהודה לייב]], בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנה ר' [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ובשנת [[ת"ר]] נולד בנה ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]]. | ||
==בארץ | ==בארץ הקודש== | ||
בעצת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עלתה בשנת [[תר"ה]] עם משפחתה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[חברון]]. | |||
כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה לה אדמו"ר הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!" מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון. | |||
בהגיעה לחברון מיסדה שם את הקהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר מ[[לעלוב]] (רבי אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה. | |||
בהגיעה לחברון מיסדה שם את הקהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר | |||
הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של [[שבת]], כפי שקיבלה מ[[אדמו"ר הזקן]]. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון והייתה אומרת בשם הסבא ובשם אביה: "במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות". | הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של [[שבת]], כפי שקיבלה מ[[אדמו"ר הזקן]]. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון והייתה אומרת בשם הסבא ובשם אביה: "במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות". | ||
כאשר נכדתה ([[מושקא דבורה]]), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה. | ==פטירתה והנצחתה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}} | |||
כאשר נכדתה מרת ([[מושקא דבורה]]), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה. | |||
לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] שנת [[תרמ"ח]] כתבה מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]]. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב. | לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] שנת [[תרמ"ח]] כתבה מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]]. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב. | ||
בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה (סלונים, ולאחר נישואיה - הלפרין), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח מים כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף בגדים. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" | בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה (סלונים, ולאחר נישואיה - הלפרין), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח [[מים]] כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף [[בגד|בגדים]]. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" ומיד יצאה נשמתה. בשעת טהרתה בקשו ממנה החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה. | ||
בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהלים. | |||
הרבנית הסתלקה ב[[כ"ד שבט]] [[תרמ"ח]] ומנוחתה כבוד בעיר [[חברון]]. | |||
בשנת [[תשמ"ב]], יזם הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, את חידוש העלייה לקברה ביום הסתלקותה, מאז שיחרור העיר חברון במלחמת ששת הימים, העלייה קבלה את ברכתו ועידודו של הרבי, ומאז (להוציא את תשמ"ח שלא התאפשרה העלייה, מפאת בעיות ביטחוניות), בכל שנה עולים מאות מצאצאיה ואנ"ש חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, בפרט נשים צדקניות שבאות בהמוניהן ביום פטירתה ובכל עת. ישנה גם תופעה של ממש של נתינת שמות לבנות ישראל על שמה, ומאות ואולי אלפי בנות נושאות את שמה בגאון. | |||
על שמה נקרא [[בית הכנסת מנוחה רחל]] שהינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם, בו ממוקמים כיום גם חלק מפעולות בית חב"ד בחברון. | |||
==משפחתה== | ==משפחתה== | ||
| שורה 42: | שורה 49: | ||
'''נכדיה ונכדותיה:''' | '''נכדיה ונכדותיה:''' | ||
*ר' [[זאב דב סלונים]] | *ר' [[זאב דב סלונים]] | ||
* | * הרב [[אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון]] | ||
*מרת [[מושקא דבורה אפשטיין - לוין]] | *מרת [[מושקא דבורה אפשטיין - לוין]] | ||
*ר' [[שניאור זלמן סלונים | *ר' [[שניאור זלמן סלונים]] - נין אדמו"ר האמצעי | ||
*ר' [[דובער אפרת ( | *ר' [[דובער אפרת]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/האדמורית-של-חברון/ האדמו"רית של חברון]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 162 כ"א שבט תשע"ז | |||
*'''[https://col.org.il/news/129174 צרור סיפורים נפלאים אודות הרבנית הצדקנית מנוחה רחל נ"ע]''' {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/129186 הולכת בין הטיפות]''', סיפורים על הרבנית מפי הרב פתחיה ליפסקר {{וידאו}}{{COL}} | |||
* '''[https://col.org.il/news/142827 מסמכים נחשפו: פניית השליח ושיקום קברה של הרבנית מנוחה רחל]''' {{COL}} | |||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||
{{מיון רגיל:סלונים, מנוחה רחל}} | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בנות בית רבי]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:24, 2 בפברואר 2024
הרבנית מנוחה רחל סלונים (י"ט כסלו תקנ"ט - כ"ד שבט תרמ"ח) הייתה בתו של אדמו"ר האמצעי, שעלתה לארץ ישראל והתיישבה בחברון.
תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבנית נולדה ביום שלישי י"ט כסלו תקנ"ט, באותו היום יצא אדמו"ר הזקן ממאסרו.
כאשר אביה אדמו"ר האמצעי נתבשר כי נולדה לו בת אמר: "מעתה מנוחה תהיה לנו" ולכן קרא את שמה "מנוחה", השם "רחל" על שם בתו הצעירה של אדמו"ר הזקן שנפטרה בצעירותה.
הרבנית מאוד השתוקקה לעלות לארץ ישראל. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומיד הבריאה.
לאחר נישואיה עם הרב יעקב כולי סלונים, התגוררו בני הזוג בליובאוויטש. בשנת תקצ"ב נולד בנה הבכור ר' יהודה לייב, בשנת תקצ"ג נולד בנה ר' לוי יצחק ובשנת ת"ר נולד בנה ר' מרדכי דובער.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעצת אדמו"ר הצמח צדק עלתה בשנת תר"ה עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבה בחברון.
כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מאדמו"ר הצמח צדק התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה לה אדמו"ר הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!" מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון.
בהגיעה לחברון מיסדה שם את הקהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר מלעלוב (רבי אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה.
הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של שבת, כפי שקיבלה מאדמו"ר הזקן. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון והייתה אומרת בשם הסבא ובשם אביה: "במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות".
פטירתה והנצחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – בית הכנסת מנוחה רחל |
כאשר נכדתה מרת (מושקא דבורה), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה.
לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב ראש חודש שבט שנת תרמ"ח כתבה מכתב לאדמו"ר הרש"ב. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' יהודה לייב. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב.
בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה (סלונים, ולאחר נישואיה - הלפרין), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח מים כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף בגדים. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" ומיד יצאה נשמתה. בשעת טהרתה בקשו ממנה החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה.
בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהלים.
הרבנית הסתלקה בכ"ד שבט תרמ"ח ומנוחתה כבוד בעיר חברון.
בשנת תשמ"ב, יזם הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל, את חידוש העלייה לקברה ביום הסתלקותה, מאז שיחרור העיר חברון במלחמת ששת הימים, העלייה קבלה את ברכתו ועידודו של הרבי, ומאז (להוציא את תשמ"ח שלא התאפשרה העלייה, מפאת בעיות ביטחוניות), בכל שנה עולים מאות מצאצאיה ואנ"ש חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, בפרט נשים צדקניות שבאות בהמוניהן ביום פטירתה ובכל עת. ישנה גם תופעה של ממש של נתינת שמות לבנות ישראל על שמה, ומאות ואולי אלפי בנות נושאות את שמה בגאון.
על שמה נקרא בית הכנסת מנוחה רחל שהינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם, בו ממוקמים כיום גם חלק מפעולות בית חב"ד בחברון.
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניה:
- ר' יהודה לייב
- ר' מרדכי דובער
- ר' לוי יצחק
בנותיה:
- מרת רוזה מינא (בעלה ר' ברוך מרדכי אפרת)
- מרת שרה פרידא (בעלה ר' בנימין ריבלין)
- מרת שטערנא רוזה (בעלה ר' שלום קזרנובסקי)
נכדיה ונכדותיה:
- ר' זאב דב סלונים
- הרב אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון
- מרת מושקא דבורה אפשטיין - לוין
- ר' שניאור זלמן סלונים - נין אדמו"ר האמצעי
- ר' דובער אפרת
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האדמו"רית של חברון, קרוב אליך גליון 162 כ"א שבט תשע"ז
- צרור סיפורים נפלאים אודות הרבנית הצדקנית מנוחה רחל נ"ע
- הולכת בין הטיפות, סיפורים על הרבנית מפי הרב פתחיה ליפסקר
- מסמכים נחשפו: פניית השליח ושיקום קברה של הרבנית מנוחה רחל
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |