אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ר' אברהם זלמן (ז'אמקע) קזרנובסקי-שניאורסון, (? - כ"א סיון תרצ"ד), היה נכד הרבנית מנוחה רחל, מחסידי אדמו"ר המהר"ש ומאנשי הקהילה החב"דית שהוקמה על ידי רבותינו נשיאינו בחברון, ממשפחת רבותינו נשיאינו, ובעל כשרון גדול[1]. באחרית ימיו התגורר בירושלים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו הרב שלום קזרנובסקי ולאמו מרת שטערנא רייזא, בת הרבנית מנוחה רחל.

נשא את בת דודו מרת שיינא שפרא אסתר בת ר' יהודה לייב סלונים.

היה ממקושרי אדמו"ר מהר"ש ולאחר הסתלקותו ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב וזכה לקבל ממנו קירובים גדולים. הבן ר' חיים סיפר שאביו פעם רצה להיכנס ליחידות אך אדמו"ר הרש"ב לא הסכים באמרו "הוא שייך לאבי...".

החלפת שם המשפחה[עריכה]

בתקופה שישיבת תורת אמת היתה בחברון, התקיימה פעם התוועדות י"ט כסלו באולם הישיבה ור' אברהם זלמן השתתף בה. בשעת לילה מאוחרת הוא חזר מהתוועדות לביתו ובדרבו ראה ערבי שמציק לשנים מתלמידי הישיבה שהיו בגילופין לאחר התוועדות וחזרו למעונם. ר' אברהם זלמן נזף בערבי על שהוא מתעלל בבחורים, והערבי נפגע מכך והחליט להלשין עליו בפני ה'קאדי' המקומי כאילו הוא קילל את נביאם מוחמד.

בעקבות זאת נאלץ ר' אברהם זלמן לברוח מן הארץ ושהה תקופה ממושכת בחו"ל.

לאחר כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים, חלפה הסכנה ור' אברהם זלמן שאל את אדמו"ר הרש"ב האם הגיע זמן שהוא רשאי לחזור ארצה. אדמו"ר הרש"ב אישר זאת, אך הוסיף כי רצוי שליתר ביטחון הוא יחליף את שם משפחתו. ר' אברהם זלמן שאל את הרבי האם הוא יכול לבחור בשם משפחה שניאורסון שהרי הוא מצאצאי רבותינו נשיאינו, והרבי הסכים לכך[2].

נפטר בירושלים בכ"א סיון תרצ"ד.

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר הצאצאים עמוד 204.
  2. תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ומירל ברכה שטרסברג ג' אדר ה'תשס"א ע' 100.