תניא מהדורא קמא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(98 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''תניא מהדורא קמא''' הינו הנוסח של [[ספר התניא]] כפי שהופץ בין ה[[חסיד]]ים בהעתקות ו"קונטרסים", בטרם החליט [[אדמו"ר הזקן]] להדפיסו בשנת [[תקנ"ט]], אז הכין מהדורא בתרא שהיא הנדפסת עד היום.
[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר ה"תניא מהדורא קמא"]]


המעורבות של הרבי בכל שלבי הדפסת הספר הזה, היו מן המיוחדות גם בשדה הספרים שתמיד זכה להתייחסות מיוחדת מהרבי. כל פרט ולו הקטן ביותר בקשר לעריכה קיבל מענה מפורט מהרבי בכתב. מאות תשובות בלי כל גוזמה.
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של [[ספר התניא]]. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת [[ספר התניא]] באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בשנת [[תשל"ח]] ביקש הרבי שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. בשנת [[תשמ"ב]] הודפס הספר בשם "תניא - מהדורא קמא".


== הרקע להדפסת התניא מהדורא קמא ==
== רקע ==
ב[[חודש חשוון]] [[תשל"ח]] הגיעו מספר ארגזים של ספרים וכתבי-יד מ[[פולין]]. בין כתבי-היד היו הרבה ענייני חסידות מ[[רבותינו נשיאינו]] שעדיין לא ראו את אור הדפוס. למרות מצבו הבריאותי של [[הרבי]] באותו חודש (מייד לאחר המאורע הידוע בליל [[שמיני עצרת תשל"ח]]), יצא הרבי ל[[ספרית ליובאוויטש]] לראות את הספרים, ונתן הוראות שונות בנוגע אליהם.
ב[[חודש חשוון]] [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של [[ספר התניא]] שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. למרות מצבו הבריאותי של [[הרבי]] (היה זה פחות מחודש לאחר המאורע בליל [[שמיני עצרת תשל"ח]]) הוא יצא ל[[ספרית ליובאוויטש]] לראות את הספרים ונתן הוראות שונות לגביהם.


את עבודת ההוצאה-לאור של כתבים אלה החל הרבי מאוחר יותר. ב[קיץ]] [[תשל"ח]], הורה הרבי ב[[התוועדות]] להוציא-לאור את ה"תניא מהדורא קמא".  
לאחר חצי שנה הורה הרבי ב[[התוועדות]] שה[[ועד להפצת שיחות]] יעבדו על ספר שירכז את המהדורות הללו מספר התניא ושה[[תמימים]] יעסקו בעריכתו. המזכיר הרב [[חיים חודקוב]] קיבל מהרבי כתב יד של הקונטרס [[אמרי בינה]] שהכיל כתב-יד של תניא מהדורא קמא והרבי הורה להכין על פי עותק זה מהדורה מדעית. בתוך הספר היה מונח פתק קטן בכתב ידו של הרבי בו היה כתוב: {{ציטוטון|תניא בכמה וכמה שינויים. פרק ל' ופרק ל"ב - עדיין לא (נכתבו ו)הוכנסו}}.


התפקיד הוטל על ה"[[ועד להפצת שיחות]]", כהוראת הרבי שעבודת קודש זו צריכה להיעשות דווקא ע"י "[[תמימים]]".  
הרבי הורה שאין חובה שהעימוד יהיה תואם לעימוד המקורי של ספר התניא{{הערה|הוראה זו יוצאת דופן, כיוון שדעתו של הרבי שבמקרה רגיל אין לשנות את עימוד התניא.}} ובראש כל עמוד תופיע הכותרת "לקוטי אמרים". הרבי גם ביקש מהמערכת לאתר כתבי יד נוספים של המהדורה קמא, מאחר וללא ספק היה לספר התניא מספר מהדורות קודמות, כאשר המהדורה המדוייקת ביותר תופיע במרכז ובהערות השוליים הם יושוו לכתבי-יד נוספים, תוך ציון הסיבות האפשריות לשינויים.


בוקר אחד קרא הרב [[חדקוב]] למשרדו את אחד מחברי הועד, ונתן לו את "בוך אמרי בינה", שהכיל את כתב-היד של תניא מהדורא קמא. בתוך הספר הייתה מונחת פתקא קטנה בכתב ידו של הרבי:
על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]]. בתקופת הכנת הספר, הרבי גם היה מזדרז ביותר בהגהת ה"ליקוט" השבועי, כדי לאפשר לחברי הוועד להקדיש זמן רב יותר לעבודה על הספר.


"תניא בכו"כ שינויים.
ב[[חג השבועות]] [[תשל"ח]] דיבר [[הרבי]] על הצורך בלימוד המהדורות הקודמות של [[ספר התניא]] ועל כך שעל ידי ההבחנה בהבדלים, ניתן להבין טוב יותר את [[ספר התניא]]. בסוף שנת [[תשמ"א]] פנה הרבי לצוות העובדים ותמה על ההתקדמות האיטית של העבודה. הרבי הבהיר שרצונו שהספר יודפס מוקדם ככל האפשר. בעקבות כך הוצרכו להגיש מידי שבוע דו"ח על התקדמות העבודה.
פ"ל ופל"ב - עדיין לא (נכתבו ו)הוכנסו".


הרב חדקוב מסר את הביכל, ואמר שהרבי הורה להכין על פי עותק זה מהדורה מדעית.
הרבי הורה שיחפשו כתבי יד נוספים של המהדורה קמא, כך שעיקר הספר יהיה על פי אחד מכתבי היד, ובשולי הגיליון ייצינו לשינויי הנוסחאות, שבכתבים האחרים


== "מהדורה מדעית" ==
==הדפסת הספר==
בתקופה שהוכן לדפוס הספר "[[לקוטי פרושים]]" לתניא, שלל הרבי שיסדרו מחדש את ספר התניא, והורה להשאיר את צורת העמוד הנוכחית, כאשר לאחר צילום מכל פרק יבואו הפירושים.  
בשלב מסויים הועלתה בפני הרבי האפשרות שהספר יודפס בדפוס הקטן של ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]]. הרבי הסכים לכך בתנאי שידפיסו כל גיליון בנפרד, מיד כאשר יהיה מוכן ובכך לזרז את תהליך ההדפסה מבלי להמתין עד שכל הספר יהיה מוכן לדפוס. ב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר והרב זלמן חנין הספיק לפני שבת גם לכרוך את הספרים.


על פי תשובה זו התבקש לכאורה, שגם כאן ידפיסו את התניא כרגיל, ורק בסוף יבואו שינויי הנוסח שב"מהדורא קמא". ברם, צורה כזאת לא עונה בדיוק להגדרה "מהדורה מדעית".
את ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס ל[[התוועדות]] עם הספר החדש, ובאחת ה[[שיחה|שיחות]] פתח את הספר וביאר שלושה שינויים שבין ה"מהדורא קמא" למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה ב[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. באותה [[התוועדות]] התבטא הרבי שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], דבר שלא הושג בשעתו{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. הרבי גם הודה לצוות העורכים על הזריזות וקישר זאת לבקשה מ[[הקב"ה]] שיזרז את ה[[גאולה]].


חברי הועד הפנו את השאלה לרבי, וציינו את תשובתו הקודמת של הרבי בנידון. הרבי התייחס לאותה תשובה והוסיף לה את הנימוק: "כי בכל האפשרי - אין לשנות מהס' שהדפיס אדמו"ר הזקן"; אך בהתייחסו לספר הנוכחי הורה הרבי שיש להכין מהדורה מדעית, כלומר, ש"פנים" הספר יהיה הנוסח של ה"מהדורא קמא". עם זאת, כדי לשנות ככל הפחות הורה ש 1) הכותרת בראש כל עמודי הספר תהיה דווקא "לקוטי אמרים"; 2) להיצמד לנוסח של המהדורה קמא "אלא שלא יהיה עמוד על עמוד", כלומר, שהספר לא יהיה בסדר ובצורת העמוד של "הספר שהדפיס אדמו"ר הזקן".
פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.


== הוראות הרבי ==
== מהדורא מתוקנת ==
מאות תשובות והוראות ניתנו על ידי הרבי. בין השאר הרבי הורה שיחפשו כתבי-יד נוספים של ה"מהדורא קמא", כך שה"פנים" יהיה על-פי כתב-יד אחד ובשולי הגליון יבואו שינויי הנוסחאות שבכתבים האחרים.  
ביום [[י"ח בכסלו]], יומיים לאחר הדפסת הספר, ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה ומתוקנת של ספר ה"תניא מהדורא קמא" ושיהיה מוכן ליום [[כ"ד בטבת]]{{הערה|לשון הרבי {{ציטוטון|ברוך-השם מוצאי-שבת-קודש. בהמשך להמדובר ב[[התועדות]] (ד[[רעווא דרעווין]] בבית הכנסת ובית המדרש, כדאי שיתחילו במהדורא תנינא דלקוטי אמרים מהדורא קמא בערב [[י"ט כסלו]], על מנת לגומרה ל[[כ"ד טבת]], להגיה עוד הפעם וכו' (ואפשר שימצאו עוד כתבי יד) בתור התחלה וכו'.}}}}. במהדורה החדשה יערכו השוואות לכתבי יד נוספים שיימצאו (ואכן כעבור מספר ימים נמצא כתב יד נוסף) ויתוקנו טעויות. הרבי ציין על כריכת הספר שהוגש לו שלושה תיקונים{{הערה|התיקונים היו: 1) הרבי החליף את הסדר ברשימת ההוספות שיהיה כתוב: "כת"י התניא - רשימה קצרה". 2) הרבי הורה לרשום את מספר ה"כרטיס דספריית הקונגרס" בארה"ב של הספר (הוראה שנתקבלה ביחס לספרים שונים). 3) על אופן תרגום המילים "מהדורא קמא" ל[[אנגלית]] (stpircsunam suoirav morf) ציין הרבי שזו: [[אנגלית]] "מוזרה", ויש לתרגם בצורה מדוייקת יותר.}}. לאחר מספר ימים התקבלו הוראות נוספות מהרבי, בין היתר שהתיקונים החדשים יודפסו גם בחוברת בפני עצמה עבור רוכשי המהדורא הראשונה. הרבי גם ביקש שמיד כאשר הספר יהיה מוכן הוא יודפס במהדורת צילום, בטרם ידפיסו את הספר במהדורתו החדשה.


בשלב מסויים הבחינו העורכים בעליל כי כתב-היד שהרבי נתן בעת שהורה להדפיס את ה"מהדורא קמא" ("בוך אמרי בינה"), מדוייק הרבה פחות מכתבי-יד נוספים. במיוחד שבה אותם כתב-יד מסויים שהרבי מסר להם בשלב מאוחר יותר, שהיה ברור ומדוייק ביחס לכל האחרים.
ביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.


התגלית הזאת הגיעה כאשר חלק גדול מפרקי הספר היה כבר מוכן לדפוס, אך בכל זאת שאלו על כך את הרבי, ותשובתו הייתה שבהתאם לכך צריך אכן לשנות וה"פנים" צריך להיות הנוסח של אותו כתב-יד.
==לקריאה נוספת==
 
* [[אברהם רייניץ]] '''על פי שכל היה מופרך שיספיקו, אבל האמנתי בכח של החסידים''' שבועון {{בית משיח גיליון 1338 עמוד 22.
במהלך הכנת הספר כתב הרבי יותר מפעם אחת, שבהתאם לנראה מכתבי-היד השונים בהכרח לומר שלספר התניא היו "יותר ממהדורא אחת" בטרם הדפסתו ולא רק מהדורא אחת, ו"אי אפשר לומר אחרת".
 
בשלב מאוחר יותר הורה הרבי גם לציין עובדה זו במבוא לספר:
להעיר בהקדמתם שהלשון קמא אינו מדויק כי (עכ"פ דכו"כ שינוים) קרוב לודאי, שהיו הרבה יותר ממהדורא אחת לפני מהדורא הסופית
 
== צוות העבודה ==
את העבודה כאמור, מסר הרבי ל"ועד להפצת שיחות". על עבודת העריכה ניצחו הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[לייבל אלטיין]], ועל הצד הטכני הרב [[זלמן חנין]] והרב [[שלום ג'ייקובסון]].
 
עוזרים נוספים היו הרב [[דוד אולידורט]], הרב [[שמחה זיסל פיקרסקי]] והרב [[שלום דובער ליפסקר]], שעבדו בעיקר על השוואת כתבי-היד ועל הגהת החומר.
 
מכיוון שעבודה זו שייכת בעצם ל[[קה"ת]] שתחת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]", ולא ל"ועד להפצת שיחות" שתפקידו הוא הוצאת ה[[לקוטי שיחות]], הורה הרבי שה"מרכז" ישלם לוועד על השעות שהקדישו לעבודה זו. חברי הוועד היו מכניסים לרבי דו"ח עם חשבון שעות מפורט, והיו מקבלים את התשלום מה"מרכז".
 
בתקופת הכנת הספר, הרבי גם היה מזדרז ביותר בהגהת ה"ליקוט" השבועי, כדי לאפשר לחברי הוועד להקדיש זמן רב יותר לעבודה על הספר.
 
== דרישת הרבי לעבודה בקצב מהיר ==
בשלהי שנת [[תשמ"א]] התקבל פתק חריף ביותר בכתב-ידו של הרבי על הקצב האיטי של העבודה, ממנו הובן שהרבי מעוניין שהספר יודפס בזמן הכי קרוב.
 
מכאן ואילך נכנסה העבודה לשלב חדש: הרבי דרש דו"ח מידי שבוע על התקדמות העבודה אליו יצורפו הדפים שהוכנו באותו שבוע לדפוס. מידי [[יום שישי]] היה נכנס הדו"ח לרבי.
 
באותה תקופה כבר נעשתה רוב העבודה של השוואות הנוסחאות, אך הרבי הורה שבנוסף לכך יכינו העורכים גם הערות בהן יצויינו בדרך אפשר הסיבות לשינויים שבין ה"מהדורא קמא" למהדורא הסופית של ספר התניא.
 
עבודה זו הייתה אז ממש בשלביה הראשוניים, ולמרות שמדובר בעבודה ענקית - הן מבחינת עריכת החומר והן מבחינת הסידור מחדש של כל העמודים - הרבי לא נתן שהדבר ייגרע מהקצב המהיר.
 
בשלב מסויים הועלתה בפני הרבי האפשרות שהספר יודפס בדפוס של ה"ועד להפצת שיחות", הנמצא בבנין המשרדים שמעל [[הזאל הגדול]] ב-[[770]] (צעד שהיה די נדיר). הרבי הסכים לכך, אך ברוח הקצב המהיר שדרש, צירף להסכמתו את ההוראה: כיוון שכך, אין צורך להמתין לגמר הכנת כל הספר ואז למוסרו לדפוס, אלא להדפיס לאלתר כל "בויגן" שנגמרה הכנתו.
 
העורכים היו גומרים מספר מספיק של דפים, ומייד היו עולים דפים אלה על מכבש הדפוס. הדבר זירז באורח ניכר את העבודה, כך שבסיומה היה אפשר מייד למסור את הספר לכריכה.
 
== גמר המלאכה ==
ב[[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], ערב [[שבת]] קודש [[פרשת וישלח]], נגמרה הדפסת ה"בויגן" האחרון של הספר. הרב זלמן חנין נסע מיד לכריכיה כדי שיוכל למסור לרבי את הספר כרוך לקראת שבת.
 
את [[התוועדות]] אותה שבת - פרשת וישלח - הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש, ובאחת ה[[שיחה|שיחות]] פתח את הספר וביאר שלושה שינויים שבין ה"מהדורא קמא" למהדורא הנדפסת של ספר התניא (ההתועדות במלואה מופיעה ב [[ספר התוועדויות]] [[תשמ"ב]]" חלק א').
 
ההתוועדות הייתה רצופה התבטאויות שמיימיות על גודל הענין ("בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט כסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל"); שבחים לעושים במלאכה על העבודה שהושקעה כדי לסיים את הספר כל כך מהר ("לא היה אצלי אפילו בגדר של אמונה שהדבר אפשרי, אלא רק אמונה בכח של חסידים"!)
הרבי גם קישר את הדבר לגאולה: "בזכות זה אפשר לתבוע מהקב"ה שגם ה[[גאולה]] תבוא באופן כזה מהיר".
 
== מהדורא מתוקנת של הספר ==
במוצאי אותה שבת הרבי הוציא פתק בכתב-יד-קודשו:
 
ב"ה מוצש"ק
בהמשך להמדובר
בההתועדות דרעד"ר ([[דרעווא דרעווין]])
בביהכנ"ס וביהמ"ד
כדאי שיתחילו במהד"ת
דלקו"א מהד"ק [במהדורא תנינא דלקוטי-אמרים מהדורא קמא] בערב יט"כ [י"ט כסלו]
ע"מ לגומרה לכ"ד טבת
להגי' עוה"פ וכו' (ואפשר
שימצאו עוד כת"י)
בתור התחלה וכו'
 
הרבי רצה שמיד תחל העבודה על הוצאת מהדורא מתוקנת של הספר. הרבי ציין שיתכן וישנם עוד כתבי-יד, ואכן מייד בימים שלאחר מכן נתגלה כתב יד נוסף של ה"מהדורא קמא". בתור השתתפות ו"התחלה" ציין הרבי שלושה ציונים-תיקונים על הכרך שניתן לו.
 
שלושה מאותם ששה ציונים ציין הרבי על דף ה"מפתח" בתחילת הספר: 1) הרבי החליף את הסדר ברשימת ההוספות שיהיה כתוב: "כת"י התניא - רשימה קצרה". 2) הרבי הורה לרשום את  מספר ה"כרטיס דספריית הקונגרס" בארה"ב של הספר (הוראה שנתקבלה בייחס לספרים שונים). 3) על אופן תרגום המילים "מהדורא קמא" לאנגלית (דאפןרבדומשצ דוםןרשה צםרכ) ציין הרבי שזו: אנג' "מוזרה", ויש לתרגם בצורה מדוייקת יותר.
 
מספר ימים לאחר מכן מוציא הרבי פתק ארוך נוסף, עם הוראות נוספות בקשר למהדורה המתוקנת של הספר. הרבי הורה שבנוסף למהדורה החדשה, יודפסו התיקונים שייכנסו בה גם בחוברת בפני עצמה, לתועלת אלה שרכשו את המהדורה הראשונה:
כיון שע"פ השמועה כבר אזלה מהדו"ק לגמרי, בכדי שאלו שקנו הנ"ל יהנו מההוספות מבלי שיוכרחו לקנות עוה"פ כל הספר, בכדי שמהד"ק דמהד"ק לא תהי' "מוזנחת" וכו' - כדאי שלכל לראש יו"ל כל ההוספות בקונטרס בפ"ע -לכ"ד טבת יו"ל הוצאה ב' דמהד"ק דמהד"ק (בצילום) תומ"י.
 
(-בסיום הפתק הורה הרבי שמייד ידפיסו מהדורת צילום מהספר, עוד בטרם ידפיסו את הספר במהדורתו החדשה).
 
על ההודעה בד' טבת שההוצאה השניה נכנסה כבר לדפוס ענה הרבי: ות"ח ת"ח על הבשו"ט.
 
== קריאה מיוחדת ללימוד התניא מהדורא קמא ==
ב[[חג השבועות]] [[תשל"ח]] יצא [[הרבי]] בקריאה מיוחדת ללימוד התניא - מהדורא קמא, מכמה וכמה טעמים, בינהם: על ידי שמסתכלים בהבדלים בין המהדו"ק למהדו"ב אפשר להבין טוב יותר את התניא.


==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] {{PDF}} - [[אתר היברו בוקס]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

גרסה אחרונה מ־14:37, 30 במאי 2024

כריכת הספר ה"תניא מהדורא קמא"

תניא מהדורא קמא הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן אדמו"ר הזקן בעבודת השם לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בשנת תשל"ח ביקש הרבי שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. בשנת תשמ"ב הודפס הספר בשם "תניא - מהדורא קמא".

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש חשוון תשל"ח הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מפולין שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מאדמו"רי חב"ד. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. למרות מצבו הבריאותי של הרבי (היה זה פחות מחודש לאחר המאורע בליל שמיני עצרת תשל"ח) הוא יצא לספרית ליובאוויטש לראות את הספרים ונתן הוראות שונות לגביהם.

לאחר חצי שנה הורה הרבי בהתוועדות שהועד להפצת שיחות יעבדו על ספר שירכז את המהדורות הללו מספר התניא ושהתמימים יעסקו בעריכתו. המזכיר הרב חיים חודקוב קיבל מהרבי כתב יד של הקונטרס אמרי בינה שהכיל כתב-יד של תניא מהדורא קמא והרבי הורה להכין על פי עותק זה מהדורה מדעית. בתוך הספר היה מונח פתק קטן בכתב ידו של הרבי בו היה כתוב: "תניא בכמה וכמה שינויים. פרק ל' ופרק ל"ב - עדיין לא (נכתבו ו)הוכנסו".

הרבי הורה שאין חובה שהעימוד יהיה תואם לעימוד המקורי של ספר התניא[1] ובראש כל עמוד תופיע הכותרת "לקוטי אמרים". הרבי גם ביקש מהמערכת לאתר כתבי יד נוספים של המהדורה קמא, מאחר וללא ספק היה לספר התניא מספר מהדורות קודמות, כאשר המהדורה המדוייקת ביותר תופיע במרכז ובהערות השוליים הם יושוו לכתבי-יד נוספים, תוך ציון הסיבות האפשריות לשינויים.

על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; נחמן שפירא, יעקב לייב אולטיין, שלום דובער ליפסקר ומשה אולידורט. בתקופת הכנת הספר, הרבי גם היה מזדרז ביותר בהגהת ה"ליקוט" השבועי, כדי לאפשר לחברי הוועד להקדיש זמן רב יותר לעבודה על הספר.

בחג השבועות תשל"ח דיבר הרבי על הצורך בלימוד המהדורות הקודמות של ספר התניא ועל כך שעל ידי ההבחנה בהבדלים, ניתן להבין טוב יותר את ספר התניא. בסוף שנת תשמ"א פנה הרבי לצוות העובדים ותמה על ההתקדמות האיטית של העבודה. הרבי הבהיר שרצונו שהספר יודפס מוקדם ככל האפשר. בעקבות כך הוצרכו להגיש מידי שבוע דו"ח על התקדמות העבודה.

הרבי הורה שיחפשו כתבי יד נוספים של המהדורה קמא, כך שעיקר הספר יהיה על פי אחד מכתבי היד, ובשולי הגיליון ייצינו לשינויי הנוסחאות, שבכתבים האחרים

הדפסת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלב מסויים הועלתה בפני הרבי האפשרות שהספר יודפס בדפוס הקטן של ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-770. הרבי הסכים לכך בתנאי שידפיסו כל גיליון בנפרד, מיד כאשר יהיה מוכן ובכך לזרז את תהליך ההדפסה מבלי להמתין עד שכל הספר יהיה מוכן לדפוס. ביום שישי ט"ז כסלו תשמ"ב, נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר והרב זלמן חנין הספיק לפני שבת גם לכרוך את הספרים.

את ההתוועדות בשבת הסמוכה, פרשת וישלח, הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש, ובאחת השיחות פתח את הספר וביאר שלושה שינויים שבין ה"מהדורא קמא" למהדורא הנדפסת של ספר התניא[2]. באותה התוועדות התבטא הרבי שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו, דבר שלא הושג בשעתו[3]. הרבי גם הודה לצוות העורכים על הזריזות וקישר זאת לבקשה מהקב"ה שיזרז את הגאולה.

פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק ובזאת חנוכה הוא הודפס שוב.

מהדורא מתוקנת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום י"ח בכסלו, יומיים לאחר הדפסת הספר, ביקש הרבי שבערב י"ט בכסלו יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה ומתוקנת של ספר ה"תניא מהדורא קמא" ושיהיה מוכן ליום כ"ד בטבת[4]. במהדורה החדשה יערכו השוואות לכתבי יד נוספים שיימצאו (ואכן כעבור מספר ימים נמצא כתב יד נוסף) ויתוקנו טעויות. הרבי ציין על כריכת הספר שהוגש לו שלושה תיקונים[5]. לאחר מספר ימים התקבלו הוראות נוספות מהרבי, בין היתר שהתיקונים החדשים יודפסו גם בחוברת בפני עצמה עבור רוכשי המהדורא הראשונה. הרבי גם ביקש שמיד כאשר הספר יהיה מוכן הוא יודפס במהדורת צילום, בטרם ידפיסו את הספר במהדורתו החדשה.

ביום ד' בטבת דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה "ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אברהם רייניץ על פי שכל היה מופרך שיספיקו, אבל האמנתי בכח של החסידים שבועון {{בית משיח גיליון 1338 עמוד 22.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הוראה זו יוצאת דופן, כיוון שדעתו של הרבי שבמקרה רגיל אין לשנות את עימוד התניא.
  2. ההתועדות במלואה מופיעה בהתוועדויות תשמ"ב חלק א'.
  3. לשון הרבי: "בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו שאז לא יצא הדבר לפועל."
  4. לשון הרבי "ברוך-השם מוצאי-שבת-קודש. בהמשך להמדובר בהתועדותרעווא דרעווין בבית הכנסת ובית המדרש, כדאי שיתחילו במהדורא תנינא דלקוטי אמרים מהדורא קמא בערב י"ט כסלו, על מנת לגומרה לכ"ד טבת, להגיה עוד הפעם וכו' (ואפשר שימצאו עוד כתבי יד) בתור התחלה וכו'."
  5. התיקונים היו: 1) הרבי החליף את הסדר ברשימת ההוספות שיהיה כתוב: "כת"י התניא - רשימה קצרה". 2) הרבי הורה לרשום את מספר ה"כרטיס דספריית הקונגרס" בארה"ב של הספר (הוראה שנתקבלה ביחס לספרים שונים). 3) על אופן תרגום המילים "מהדורא קמא" לאנגלית (stpircsunam suoirav morf) ציין הרבי שזו: אנגלית "מוזרה", ויש לתרגם בצורה מדוייקת יותר.