אהרן חיים צימרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קישורים פנימיים) |
מ (הסרת קטגוריה:רבנים; הוספת קטגוריה:ראשי ישיבות באמצעות HotCat) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים צימרמן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים צימרמן]] | |||
הרב '''אהרן חיים הלוי צימרמן''' ([[תרע"ד]] - [[ז' אדר ב']] [[תשנ"ה]]), היה [[ראש ישיבה]] ב[[ארצות הברית]] ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה. | הרב '''אהרן חיים הלוי צימרמן''' ([[תרע"ד]] - [[ז' אדר ב']] [[תשנ"ה]]), היה [[ראש ישיבה]] ב[[ארצות הברית]] ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם [[הרבי]] ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אהרן חיים נולד בשנת [[תרע"ד]] | הרב אהרן חיים נולד בשנת [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] קונוטופ ב[[אוקראינה]], לאביו רב ה[[עיירה]] הרב יעקב משה צימרמן. | ||
הוא היה אחיינו של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']], ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב [[משה סולובייצ'יק]], בנו של הגאון רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]], ב[[ארצות הברית]]. | הוא היה אחיינו של הרב [[ברוך בער לייבוביץ']], ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב [[משה סולובייצ'יק]], בנו של הגאון רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]], ב[[ארצות הברית]]. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
==הקשר עם הרבי== | ==הקשר עם הרבי== | ||
הרב צימרמן החזיק מ[[הרבי]] ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו ב[[תורה]]. הוא טען ש[[חסידי חב"ד]] הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את [[תורתו של הרבי]] - אך גם הם לא לומדים כראוי... | הרב צימרמן החזיק מ[[הרבי]] ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו ב[[תורה]]. הוא טען ש[[חסידי חב"ד]] הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את [[תורת הרבי|תורתו של הרבי]] - אך גם הם לא לומדים כראוי... | ||
על פי עדותו של הרב [[חיים בנימיני]] ביומנו משנת [[תשל"ג]], הרב צימרמן חזר בדרשותיו תוכן מתוך [[לקוטי שיחות]] של הרבי. כשסיפר על כך הרב בנימיני ב[[יחידות]] שאלו הרבי האם הוא גם אומר זאת "בשם אומרו"... והרב בנימיני השיב בחיוב{{הערה|צוטט מהספר 'ישיבה של מעלה' ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 כתבתו] של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].}}. | |||
בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-[[770]] לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו הייתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש{{הערה|שם=קוק|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12154&CategoryID=2036 עדותו] של הרב [[אליהו קוק]] מפי הרב [[יואל כהן]] שנכח בעת ביקור בשנת [[תשכ"ד]].}}. | |||
מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל [[סדר קדשים]] אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו{{הערה|שם=חלויצ|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] מפי הרב [[יואל כהן]], בתוך [[פניני התניא]] [https://abc770.org/article_node_2452/ נספח לפרק לו].}}. | |||
כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר{{הערה|ראה גם [[אגרות קודש]] חלק כא ע' שט.}}. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו{{הערה|שם=חלויצ}}. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו{{הערה|שם=קוק}}. | |||
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!" | לאחר אותו דיון, ניגש אליו הרב [[יואל כהן]] (שצפה בהשתאות בשיחה, מבלי להבין את פשר הדברים), ושאלו מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעיתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד{{הערה|שם=חלויצ}}. | ||
באותה הזדמנות אמר הגאון לר' יואל: "עיינתי 12 שעות ב[[לקוטי שיחות]] כרך ד' (שיצא לאור באותה תקופה) ולא מצאתי משהו אחד שאינו מתאים עם [[ירושלמי]] או [[בבלי]]"{{הערה|שם=קוק}}... | |||
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!"{{מקור}}. | |||
ב[[ספריית אגו"ח]] שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: {{ציטוטון|לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן}}. | ב[[ספריית אגו"ח]] שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: {{ציטוטון|לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן}}. | ||
בסיומה של [[יחידות כללית]] ב[[כ"א אדר]] [[תשמ"ט]] הזכיר אחד מהמשתתפים בפני הרבי את הרב צימרמן והרבי שאלו האם הוא מכירו. הלה השיב שהוא לומד עימו בכל יום והרבי הגיב: "כל יום. הוא למדן גדול, אזי ודאי גם אתה למדן גדול! אתם [הרי] לומדים...}}. הלה אמר שהרב צימרמן זקוק לעזרה כספית באופן אישי והרבי הגיב בפליאה תוך שמרים בידו הקדושה "מי? הרב צימרמן? יש לו חסידים רבים!". הרבי העניק לאותו יהודי דולר נוסף באומרו: "תבקש אותו ליתן זה לצדקה, ביחד עם איחולים של חג הפסח כשר ושמח"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג ע' 482}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 38: | שורה 45: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:36, 17 בספטמבר 2024
הרב אהרן חיים הלוי צימרמן (תרע"ד - ז' אדר ב' תשנ"ה), היה ראש ישיבה בארצות הברית ומחבר ספרים. נודע כעילוי עצום ויחיד סגולה בגאונותו. זכה לקשר מיוחד עם הרבי ושוחח עמו בלימוד בגאונות מופלאה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אהרן חיים נולד בשנת תרע"ד בעיירה קונוטופ באוקראינה, לאביו רב העיירה הרב יעקב משה צימרמן.
הוא היה אחיינו של הרב ברוך בער לייבוביץ', ראש ישיבת קמניץ, אצלו למד תורה. כמו כן למד אצל הרב משה סולובייצ'יק, בנו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, בארצות הברית.
כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת בית מדרש לתורה בשיקגו, וכן כראש ישיבה בניו יורק.
בשנת תשל"ג עלה לארץ ישראל, וכיהן כראש ישיבת בית מדרש לתורה בירושלים. כמו כן פתח את כולל "חכמי ירושלים" בעיר העתיקה.
גאונותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב צימרמן היה גאון בסדר גודל לא רגיל, והתייחס בביטול אופייני לרבים מרבני דורו. הוא יצא בסערה כנגד ברי הפלוגתא שלו ולא חשך מהם את ביקורתו החריפה.
חיבר שורה ארוכה של ספרים בנושאים תורניים וכן בנושאי הגות, בעברית ובאנגלית. היה העורך של הירחון "כרם" והעורך התורני של העיתון "דער ג'ואיש פרעס". תירגם (יחד עם תלמידו צבי פייר) את פירוש המלבי"ם על התורה לשפה האנגלית.
התפרסם בעיקר בשל ספרו "אגן הסהר", בו הוא מציג את שיטתו בנושא קו התאריך (תוך מחלוקת עם רבים מהפוסקים האחרים).
הקשר עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב צימרמן החזיק מהרבי ביותר, לאחר שהתוודע לגאונותו בתורה. הוא טען שחסידי חב"ד הינם היחידיים בדורנו שיכולים ללמוד, כיון שהם שומעים את תורתו של הרבי - אך גם הם לא לומדים כראוי...
על פי עדותו של הרב חיים בנימיני ביומנו משנת תשל"ג, הרב צימרמן חזר בדרשותיו תוכן מתוך לקוטי שיחות של הרבי. כשסיפר על כך הרב בנימיני ביחידות שאלו הרבי האם הוא גם אומר זאת "בשם אומרו"... והרב בנימיני השיב בחיוב[1].
בהזדמנויות רבות היה נכנס ל-770 לשוחח עם הרבי בלימוד, כשכל שיחה כזו הייתה מתנהלת בגאונות עצומה ומראי מקומות "עפו" במהירות בחלל האויר. איש מן הצד, למדן ככל שיהיה, לא היה יכול לעמוד על מהלך הדברים, כאשר ר' חיים היה מציין מראי מקום אחד, והרבי מיד מחזיר לו במראה מקום נגדי, וכן הלאה - תוך שהם עוברים בין כל מסכתות הש"ס ומפרשיהם. משיחות אלו יצא ר' חיים נרעש[2].
מסופר כי פעם הגיע לרבי ואמר לו, כי הגיע למסקנה שאת כל סדר קדשים אפשר לסכם בשלושה נקודות עיקריות. הרבי הגיב שניתן אפילו בנקודה אחת... ר' חיים יצא מכליו[3].
כאשר יצא לאור ספרו "אגן הסהר", הכניס לרבי את ספר הביכורים מהדפוס. הרבי קיבל את הספר, עבר עליו תוך כחצי שעה והוציא תשובה בה הקשה על חלקים עיקריים מהספר[4]. ר' חיים התפעל מאוד הן לנוכח המהירות בה עבר הרבי על הספר, והן מול השגותיו של הרבי אותן לא הצליח ליישב. הוא עדיין עמד על מסקנותיו[3]. לאחר זמן, הגיע לדון עם הרבי בנדון, ולאחר שקלא וטריא בנדון - שכללה, כמובן, מראי מקומות שנזרקו שוב ושוב במהירות - נעצר, חשב לרגע ואמר כי אין לו כרגע תשובה, אך הוא עדיין נחרץ שהצדק איתו[2].
לאחר אותו דיון, ניגש אליו הרב יואל כהן (שצפה בהשתאות בשיחה, מבלי להבין את פשר הדברים), ושאלו מהו המיוחד בדרך לימודו של הרבי. ר' חיים סירב להשיב, בטענה שבין כך לא יבין... אך לבסוף הסביר, כי בדרך כלל גם הגאונים הגדולים - בשעת לימוד סוגיא מונחים בה בעומק, מבלי להיות שקועים כל כך בסוגיות אחרות. כך אפשר למצוא אצל גדולי המפרשים, שלעיתים חוזרים בהם או משנים מעט את המסקנות שהגיעו אליהם בסוגיות אחרות. לעומת זאת הרבי, כל חלקי התורה פתוחים לפניו באותו רגע, וכל הסוגיות מתאימות ועולות בקנה אחד[3].
באותה הזדמנות אמר הגאון לר' יואל: "עיינתי 12 שעות בלקוטי שיחות כרך ד' (שיצא לאור באותה תקופה) ולא מצאתי משהו אחד שאינו מתאים עם ירושלמי או בבלי"[2]...
עוד מסופר, כי בהזדמנות התקשר למזכיר הרב חודקוב והעיר אותו בשעה ארבע בבוקר. להפתעתו של המזכיר, הסביר ר' חיים שהוא קיבל כעת מכתב מהרבי בנושא תורני, ולאחר שעבר עליו הוא מוכרח לומר: "הליובאוויטשער רבי הינו גאון עולם!"[דרוש מקור].
בספריית אגו"ח שמור אחד הספרים ששלח לרבי, ועליו ההקדשה: "לגאון ישראל חד בדרא ממש, מהר"ר מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. בברכה והוקרה. אהרן חיים הלוי צימרמן".
בסיומה של יחידות כללית בכ"א אדר תשמ"ט הזכיר אחד מהמשתתפים בפני הרבי את הרב צימרמן והרבי שאלו האם הוא מכירו. הלה השיב שהוא לומד עימו בכל יום והרבי הגיב: "כל יום. הוא למדן גדול, אזי ודאי גם אתה למדן גדול! אתם [הרי] לומדים...}}. הלה אמר שהרב צימרמן זקוק לעזרה כספית באופן אישי והרבי הגיב בפליאה תוך שמרים בידו הקדושה "מי? הרב צימרמן? יש לו חסידים רבים!". הרבי העניק לאותו יהודי דולר נוסף באומרו: "תבקש אותו ליתן זה לצדקה, ביחד עם איחולים של חג הפסח כשר ושמח"[5].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ צוטט מהספר 'ישיבה של מעלה' בכתבתו של הרב מרדכי מנשה לאופר.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 ראו בעדותו של הרב אליהו קוק מפי הרב יואל כהן שנכח בעת ביקור בשנת תשכ"ד.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 הרב חיים לוי יצחק גינזבורג מפי הרב יואל כהן, בתוך פניני התניא נספח לפרק לו.
- ↑ ראה גם אגרות קודש חלק כא ע' שט.
- ↑ דברי משיח תשמ"ט ח"ג ע' 482