אהרן יעקב דיסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(32 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אהרן יעקב דיסקין''' (?-[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]]) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], ולאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]], ושימש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
{{אין תמונה}}
 
הרב '''אהרן יעקב דיסקין''' ([[תרס"ב]] - [[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]]) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], ולאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של [[לכוביץ']].
נולד בשנת [[תרס"ב]] לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין]] (רבה של לכוביץ' שב[[בלרוס]]) ולאמו מרת שרה, [[מוהילב|בפלך מוהליב]].  בין השנים [[תרע"ה]] - [[תרפ"ט]] למד בנובהורודוק, וכן ב[[ישיבה|ישיבות]] נוספות.


בסביבות שנת תרצ"א נישא לרעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו בעיירה לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].
בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שיינא מלכה והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]].


עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והתעכב במשך מספר שנים ב[[צרפת]] ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]] שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.
עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והתעכב במשך מספר שנים ב[[צרפת]] ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]] שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.


בחודש [[מנחם אב]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לביקור בחצר הרבי]], ובמהלך ההתוועדות הסמוכה ליום ה[[יארצייט]] של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ההתוועדות לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר ב[[חרקוב]] (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.
בחודש [[מנחם אב]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לביקור בחצר הרבי]], ובמהלך ה[[התוועדות]] הסמוכה ליום ה[[יארצייט]] של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ה[[התוועדות]] לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר ב[[חרקוב]] (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.


זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.
זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.
בשנות מגוריו בארץ הקודש, עבד לפרנסתו כמנהל בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] יחד עם זוגתו.


נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]], ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]], ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.


==משפחתו==
==משפחתו==
*אביו, הרב[[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|שמעון משה דיסקין]] רבה של לכוביץ  
*אביו, הרב [[שמעון משה דיסקין]] רבה של לכוביץ  
*גיסו, הרב [[ישעיה מטלין]] - סופר המלך, [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב [[ישעיה מטלין]] - סופר המלך, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[שמעון משה דיסקין]] - רב בית הכנסת חב"ד-רש"י בני ברק
*בנו, הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק) | שמעון משה דיסקין]] - [[בני ברק]]
*נכדו, הרב [[חיים שלמה דיסקין]] שליח הרבי ורבה של [[קרית אתא]]
*נכדו, הרב [[חיים שלמה דיסקין]] שליח הרבי ורבה של [[קריית אתא]]
*נכדו, הרב [[ישראל מאיר דיסקין]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ב[[מינכן]], גרמניה
*נכדו, הרב [[ישראל מאיר דיסקין]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ב[[מינכן]], [[גרמניה]]


{{מיון רגיל:דיסקין, אהרן יעקב}}
{{מיון רגיל:דיסקין, אהרן יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־15:41, 7 באוקטובר 2024

הרב אהרן יעקב דיסקין (תרס"ב - כ"ו תמוז תשל"ד) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם אביו של הרבי, ולאחר סיום מלחמת העולם השנייה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק.

תולדות חייםעריכה

נולד בשנת תרס"ב לאביו הרב שמעון משה דיסקין (רבה של לכוביץ' שבבלרוס) ולאמו מרת שרה, בפלך מוהליב. בין השנים תרע"ה - תרפ"ט למד בנובהורודוק, וכן בישיבות נוספות.

בסביבות שנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת שיינא מלכה והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו בעיירה לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה לאלמא אטא וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר תולדות לוי יצחק של הרב נפתלי צבי גוטליב.

עם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת 'הבריחה הגדולה' והתעכב במשך מספר שנים בצרפת ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.

בחודש מנחם אב תשי"ג נסע לביקור בחצר הרבי, ובמהלך ההתוועדות הסמוכה ליום היארצייט של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ההתוועדות לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר בחרקוב (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.

זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.

נפטר בכ"ו תמוז תשל"ד, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתועריכה