אבנר חי שאקי – הבדלי גרסאות

{{לעריכה}}

הפרופסור [[אבנר חי שאקי]], פרופסור למשפטים, נולד ב[[צפת]] בשנת [[תרפ"ו]]. הוא כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל בכנסת השביעית ובמושבי הכנסת ה-‏11-14. שאקי כיהן כסגן שר החינוך והתרבות בכנסת השביעית וכשר לענייני דת בכנסת ה-‏12.  

פרופסור שאקי, שהתגורר ברמת אביב, היה ידיד אמת של ישיבת חב"ד במקום, והקפיד להשתתף בכל האירועים שאורגנו על ידה.  

לפני שנים אחדות העניק פרופסור שאקי ראיון נרחב ל'[[שבועון בית משיח]]', בו סיפר על מאבקו למען תיקון חוק 'מיהו יהודי', שבמסגרתו עסק בחיות ובכאב רב, ועל הקשר המיוחד לו זכה מהרבי מה"מ:

"הקשר שלי עם הרבי החל בשנת [[תשל"ב]] בעקבות הצבעתי בכנסת למען הוספת המילה 'כהלכה' לחוק מיהו יהודי.  

בעקבות אותה הצבעה דרמטית, התפטרתי מהכנסת. עד אז לא היה לי קשר ישיר עם הרבי. מובן, ששמעתי על הרבי וידעתי על קדושתו וצדקתו, אבל לא יותר מכך. מאז אותה הצבעה למעשה, החל הקשר הישיר עם הרבי.  

היתה זו הכנסת הראשונה בה הייתי חבר מטעם המפד"ל ומטעמה כיהנתי כסגן שר החינוך. כשהנושא עלה לדיון, חשתי כי מדובר בנושא מצפוני חשוב מאין כמותו. כבר קודם לכן הייתי משמיע את דעתי בכל מקום בעניין זה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. הנהגת המפד"ל לא בדיוק אהבה את הקו הברור שהובלתי. אחד מבכירי המפד"ל אמר לי אז 'בהצבעה על החוק, תמנע או תעדר'. הוא אמר לי אז: "אנחנו נדאג שיקראו לך החוצה מספר דקות לפני ההצבעה, אתה תעדר ולאחר חמש דקות תחזור למליאה שמח וטוב לבב". כך ניסו לשכנע אותי כדי שלא ארים את ידי בעד תיקון החוק.  

כשהלחץ גבר ואני לא השתכנעתי, הוסיף אותו בכיר ואמר לי "מה אתה צריך בעיות, יש לך דירת שרד, יחס מכובד ומעמד ואת כל זה אתה תפסיד בשניה אחת, אם תצביע בעד תיקון חוק מיהו יהודי". גם ראש הממשלה גולדה מאיר ניסתה להניא אותי מלהצביע לפי הראוי. היא שלחה אלי אנשים שהודיעו לי כי אם אצביע בעד תיקון החוק, אני מוציא את עצמי מהממשלה, ואפסיד את מקומי בממשלה באופן אוטומטי. השבתי כי עבורי מדובר בעניין עקרוני ראשון במעלה ו"אם לעת כזאת הגעת למלכות", אם הגעתי להיות סגן שר בשביל להלחם על דעתי, אלחם; אם הם מציעים לי להצביע נגד מצפוני, לא אוכל להעדר מההצבעה או להצביע עם הממשלה.  

לאחר ההצבעה החלטתי להקדים אותם ולהגיש מכתב פיטורין ובזאת סיימתי את תפקידי כסגן שר החינוך. קיבלתי הוראה לעזוב את דירת השרד והמכונית הממשלתית. השבתי שלא נולדתי עם מכונית ודירת שרד.  

כמה לילות לאחר מכן, בשעה 2 בלילה, שמענו לפתע נקישה בדלת. חששנו לפתוח את הדלת בשעה מאוחרת כל כך. הסתכלתי בעינית הדלת וראיתי יהודי שהכרתי, עו"ד יחיאל גרטנר, הוא למד עמי משפטים. כשפתחתי לו את הדלת התנצל על כך שהגיע אלי בשעה מאוחרת, ואז אמר לי שיש לו מסר עבורי מהרבי מליובאוויטש, אצלו היה לפני מספר ימים. הוא סיפר לי שהרבי ביקש ממנו לעלות אלי מיד כשיגיע לארץ הקודש וימסור לי 'יישר כח' על ההצבעה בעד תיקון החוק והוסיף ברכות עד בלי די.  

מר גרטנר ציין בפני שהרבי ביקש ממנו לא להתמהמה בשליחות ומיד כשינחת בארץ ישראל שיבוא למסור לי אישית את השליחות. הרבי הוסיף - ציין גרטנר - כי ישמח מאוד לפגוש אותי כשאבוא לניו-יורק.  

הייתי המום ונרגש עד כדי דמעות. לפתע פתאום חשתי מהי מנהיגות אמיתית. כיצד יושב לו רבי בברוקלין, ומה שמעניין אותו זה לעודד ח"כ שהצביע בעד "מיהו יהודי".  

חודש ימים לאחר מכן נסעתי לארצות-הברית יחד עם רעייתי. כבר בשדה התעופה קיבל את פני ר' יקותיאל ראפ בשליחותו של הרבי. בחצר הרבי התקבלנו בכבוד גדול. אני זוכר שהייתי בשמחת תורה, והרבי הושיב אותי לידו בהתוועדות ונתן לי תודה והוקרה על מאבקי, הרבי הזכיר בכמה התוועדויות את 'קידוש ה'' שעשיתי, כאשר הביטוי של הרבי היה שזה הצבעה של קידוש שם שמים, וסוף הדבר הזה לנצח.  

נכנסתי ליחידות בשעה אחת בלילה והיא ארכה כשלוש שעות. ראשית כל התעניין הרבי במשפחתי ובקורות חיי. סיפרתי לרבי על אבותיי, שבמשך ארבעה דורות רצופות היו ראשי אבות בית הדין בעיה"ק צפת. לאחר מכן סיפרתי כיצד התחלתי להיאבק על "מיהו יהודי". התרגשתי מאוד כשהרבי אמר לי שהוא כבר ראה את החוברת שהוצאתי לאור.  

באותה יחידות נתן לי הרבי את הכיוון להמשך המאבק. הרבי אמר שכדאי להעמיק ולהרחיב ולפתח את שנכתב בחוברת על מיהו יהודי, הרבי נתן לי את הדחיפה לכך, וגם סייע לי בהוצאות הכספיות של המחקר שערכתי בנושא מיהו יהודי. הוא הוסיף ואמר שיעזור בכל מה שאצטרך.  

הרבי התעניין גם בכל המהלך שהביא לפרישתי. שאל כיצד הגיבו במפלגה, ומדוע לא הצלחתי לשכנע אותם, ואיך אני מסביר את התנהגותם של אנשי המפד"ל בנושא. במשך כל היחידות הרבי חזר ואמר כ-‏20 פעם "יישר כח", למעשה בכל פעם שנושא פרישתי עלתה בשיחה... ראיתי את שביעות רצונו הגלויה מהמעשה.

הרבי התעניין גם על הנושאים שאני מלמד במשפטים וענייני דת ומדינה והביע התעניינות בנושאי דת ומדינה שאני מלמד. הוא שאל כיצד מגיבים השומעים ומה היחס שלהם, לנושא דת ואמונה. זו היתה החויה המרגשת ביותר בחיי - הפגישה הראשונה עם הרבי.

אולם גולת הכותרת של היחידות הזאת היתה בדבריו הנבואיים שחרוטים עד היום בלבי. הרבי אמר בין השאר: "ספורטאי אמיתי עושה כמה צעדים לאחור לפני שהוא עומד לתת זינוק קדימה. עכשיו אתה נמצא בשלב של כמה צעדים אחורה", ואז הוסיף הרבי: "אמנם היית צריך להתפטר מתפקידך אבל אתה עוד תחזור בכבוד גדול ותהיה שר!"  

למען האמת, אמרתי לאחר מכן לרעייתי ולידידי, כיצד הרבי מבטיח לי שאקבל משרת שר, איך בכלל אחזור למפד"ל? הרי הם זרקו אותי?! הייתה תחושה שאין בכלל עם מי לדבר במפלגה, דבריו של הרבי נראו תמוהים מאוד.  

הנבואה אכן התגשמה. שנים רבות לאחר מכן הגיעו ראשי המפד"ל לביתי, והציעו לי מקום מכובד לכנסת, כאשר אחר-כך נבחרתי ליו"ר המפד"ל והשר לענייני דת. ראיתי אז במוחש את מימוש נבואתו של הרבי משנת תשל"ב... יש לציין, שכשנבחרתי לתפקיד יו"ר המפד"ל הייתי אצל הרבי בשנת תשמ"ח בהתוועדות, הרבי מצא לנכון לדבר עלי במהלך ההתוועדות ואמר שישנו כאן אחד שעלה לגדולה ושיבח אותי על מעשי. חשתי אז, כי מעגל נסגר, הרבי הבטיח לי לפני שנים שאחזור להיות שר, וכך אירע"...  

הבטחתו של הרבי לפרופ' אבנר חי שאקי בשנת תשל"ב כי הוא עוד יחזור להיות שר, התממשה בהפתעה גמורה. לקראת הכנסת ה-‏11 כאשר מצבה של המפד"ל היה בכי רע, והסקרים הראו שמצבה של המפד"ל בכי רע, הגיעו ראשי המפד"ל לפרופ' אבנר חי שאקי וביקשו ממנו לחזור חזרה למפלגה. באותה תקופה הוא נבחר בהפתעה גמורה ליו"ר המפד"ל.  

מר שאקי ראה בכך התממשות נבואתו של הרבי מה"מ, ומיד לאחר בחירתו נסע לרבי. הוא התקבל בחביבות רבה ונכח בהתוועדות פרשת עקב תשמ"ח. באופן מפתיע הקדיש הרבי דברים לבחירתו, וכך אמר הרבי:

כל מאורע שקורה לאדם ועל אחת כמה וכמה מאורע חריג שלא בדרא דאוני, שבא לו בהפתעה גמורה - צריך לנצלו באופן שעל ידי זה יתוסף בענייני יהדות תורה ומצוותיה.  

ולדוגמה: אדם שעלה לגדולה על ידי מינוי דרבים, מינוי שאושר וכו' עליו לדעת שהמטרה והתכלית שבשבילה נתמנה ועלה לגדולה היא - כדי שינצל את מעמדו זה להוסיף בחיזוק והפצת תורה ויהדות... גם כשרואה שישנה התנגדות, מניעות ועיכובים, וכל שיוסיף בחיזוק והפצת תורה ויהדות - הרי, לא זו בלבד שאין זה גורם לו חלישות ח"ו, אלא אדרבה, המניעות והעיכובים מעוררים אצלו כוחות נעלמים להתגבר ולהוסיף ביתר שאת וביתר עז בהפצת היהדות, וזוהי הסיבה האמיתית להתנגדות כו' - מכיון שרוצים מלמעלה שעבודתו תהיה באופן של התגברות יתירה ולכן אין לו מה להתפעל מהמניעות והעיכובים, ואדרבה להתגבר עליהם כו' ביודעו נאמנה ש"דבר אלוקינו יקום לעולם".  

"כשעברתי בחלוקת הדולרים בשנת תשמ"ח, הרבי קיבל אותי בחיוך, ושאל אם אני זוכר את מה שאמר לי בקשר למשל עם הספורטאי שעושה מספר צעדים אחורה בשביל לזנק קדימה..."

 

 

 

 

בדפי הספר ניתחתי את מהותו של חוק השבות, ואת חוק השבות של בתי הדין בנישואים וגירושין; ניתחתי את המילה 'יהודי' בחוק בעשיית דין בנאצים. לאורך כל הדרך אני מוכיח שיהודי זה אך ורק על-פי ההלכה. לאחר שהרבי גמר לדבר איתי בארוכה על מחקרי, הוא אמר לי את הדבר הכי חשוב ומרגש ששמעתי בחיי: הרבי אמר כך: "לאחר מאה ועשרים כשתהיה תחיית המתים, לא רק בני אדם יקומו לתחיית המתים, אלא גם ספרים בעלי ערך דתי והלכתי, והספר שלך יהיה בין אלו שיקומו לתחייה". המשפט הזה ריגש אותי בצורה לא רגילה.

 

 

 

 

בפרספקטיבה לאחור - אמר שאקי - כשרואים את המצב המתרחש בעקבות אי תיקון החוק, ובפרט בעשור האחרון, אני רואה כי הרבי דיבר אז דברי נבואה של ממש, דברים מפורשים וברורים, מה יתרחש בארץ ישראל אם ח"ו החוק לא יתוקן. הוא אמר ברורות שארץ ישראל תוצף במאות אלפי גויים מכח חוק השבות. בדיוק מה שקורה היום...

 

 

 

במהלך היחידות הרבי דיבר הרבה גם בנושא "שלימות הארץ". הוא ראה את הדברים שזורים וקשורים זה בזה, כאשר הוא מדגיש שצריך שלימות בכל שלושת העניינים, כיון ש"הא בהא תליא". אני זוכר משפט מעניין של הרבי: "מי שמוכן לוותר בנושא שלימות העם יהיה גם מוכן לוותר בסופו של דבר בנושאי שלימות ארץ הקודש ובטחונה". לצערי הגדול ולבושתנו, גם דברים חוצבים ונוקבים אלו של הרבי מתקיימים בנו, כאשר כל אותם חוגים שויתרו על נושא "מיהו יהודי", ויתרו מזמן על ארץ הקודש. עד היום מהדהדים באוזני דבריו של הרבי שאמר שצריך לקשור את שלושת השלמויות אחד בשני.  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחודש כסלו [[תשמ"ז]], הרבי אף הנחה את הקוים שאני צריך להוסיף במחקרי, וכך כתב: "בנוגע למהדו"ת דספרו: לכאורה התפתחות העניין הוכחה דצ"ל [דצריך להיות] הוספה בביאור: 1. דאין שליח לדבר עבירה (ואין נפק"מ מי המשלח). 2. דבנ"י [דבני ישראל] מסנ"פ [מסירות נפש] בפועל שלא לכתוב על קרן השור אפילו, ומבלי כל עשיה נוספת כלל שאין להם חלק בה'"

 

 

כשעברתי בחלוקת הדולרים בעת שהייתי אצל הרבי בשנת [[תשמ"ח]] יחד עם משפחתי, הוציא הרבי מעטפה עם סכום כסף גדול ונתנם לי בשביל ההוצאות עבור המחקר.

 

נפטר בליל [[שבת]] קודש, י"ט אייר [[תשס"ה]].

 

[[קטגוריה:ידידי חב"ד|שאקי]]