חטא עץ הדעת – הבדלי גרסאות
←משמעותו הפנימית: הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]] | {{מקורות|רמה=אין}} | ||
'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]] ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. ה' ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]] ומ[[עץ החיים]]. ה[[נחש הקדמוני]] פיתה את [[חוה]] לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי. | |||
על ידי החטא הסתלקה | על ידי החטא הסתלקה ה[[שכינה]] מהארץ לרקיע הראשון. | ||
==השתלשלות הדברים כפשוטם של דברים== | |||
ה[[נחש הקדמוני]] פנה לחוה ופיתה אותה לאכול מפרי [[עץ הדעת]] האסור באכילה. חוה אכלה, ופיתתה גם את בעלה - [[אדם הראשון]] - לאכול מהפרי. אכילת פרי הדעת, יצרה אצל שניהם תחושת אי-נוחות מהיותם ערומים, והם תפרו לעצמם חגורות מעלי התאנה. | |||
[[הקב"ה]] כעס על הנחש המחטיא ועל האדם והאישה החוטאים. על הנחש נגזר להיות ארור מכל חית ה[[שדה]] ולזחול על גחונו, כשהוא נמצא בעימות מתמיד עם האדם. האישה נידונה לקושי בהריון ובלידה ולתשוקה אל הגבר שימשול בה. האדם, נידון למלחמה מתמדת בהשגת הפרנסה מן האדמה שנתקללה אף היא בגינו. האדם גם נידון לשוב לאחר שנות חייו אל האדמה ממנה נברא. | |||
[[הקב"ה]] גירש את אדם וחוה מ[[גן עדן]], וחסם את האפשרות לחזור אליו. | |||
== הזמן של חטא עץ הדעת == | |||
אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו, שנאמר (תהלים מט, יג): "אדם ביקר בל ילין"{{הערה|סנהדרין לח, ב.}}. | |||
אך על פי פשט הכתובים לא היה ביום ששי הראשון{{הערה|ש"פ בראשית תשמ"ט אות ג, וראה בהשמטות להשיחה תו"מ ע' 261.}}. | |||
==סוג העץ== | |||
ישנן כמה דעות מהו עץ הדעת, שלשת הדעות המרכזיות מובאות ב[[גמרא]] [[מסכת ברכות]]: | |||
{{ציטוט|תוכן=אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, [[רבי מאיר|רַבִּי מֵאִיר]] אוֹמֵר: [[גפן|גֶּפֶן]] הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא [[יין|יַיִן]], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: [[תאנה|תְּאֵנָה]] הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. [[רבי יהודה|רַבִּי יְהוּדָה]] אוֹמֵר: [[חיטה|חִטָּה]] הָיְתָה, שֶׁאֵין הַ[[תינוק|תִּינוֹק]] יוֹדֵעַ לִקְרוֹת "[[אבא|אַבָּא]]" וְ"[[אמא|אִמָּא]]" עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם [[דגן|דָּגָן]]|מקור=ברכות מ, א.}} | |||
בעולם רווחת האמירה שעץ הדעת היה [[תפוח]], אמנם לא נמצא כזה מקור ב[[מאמרי חז"ל]] וב[[מדרשים]], ונראה שהמקור לכך מה[[נצרות]]. | |||
אף-על-פי-כן, בכמה מקומות ב[[דא"ח]]{{הערה|ד"ה וידעת תקס"ד עמוד קכ. [[המשך תער"ב]] פרק רלא. ועוד.}} כתוב שהאילן ממנו אכל אדם הראשון הינו תפוח. | |||
על כך מעיר [[הרבי]]: | |||
{{ציטוט|תוכן=כנראה הוא למאן-דאמר עץ הדעת [[אתרוג]] היה (בראשית רבה פט"ו, ג) ועל-פי [[תוספות]]-דיבור-המתחיל פריו (שבת פח, א). ועדיין-צריך-עיון. וראה [[עץ-חיים]] שער-ל"ט סוף דרוש א|מקור=ספר המאמרים תש"ג עמ' 150}} | |||
הרבי מציין לכך שישנה דעה ב[[מדרש]] שעץ הדעת היה אתרוג, ולכך שתוספות מבארים שלפעמים אתרוג נקרא תפוח, ועל-פי-זה מובן שבכל המקומות בהם מבואר שאדם הראשון אכל תפוח, הכוונה היא שהוא אכל אתרוג. ובכל זאת הרבי מסיים שעדיין צריך עיון. | |||
==משמעותו הפנימית== | ==משמעותו הפנימית== | ||
על ידי החטא פגם [[אדם הראשון]] ב"הרגשה", זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ב[[רוחניות]] וב[[אלוקות]] אך הבעיה הייתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מ[[עץ הדעת]] (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] ג, ד.}} "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי '''תאוה''' הוא לעיניים ו'''נחמד העץ להשכיל'''" דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות ב[[עבודת ה']] רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי"ב.}}. | |||
הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך [[אדם הראשון]] עליו רע. | |||
הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל | |||
==העונש על החטא== | ==העונש על החטא== | ||
בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]] | בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]]. הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא שעל ידי החטא{{הערה|שהוא החטא הראשון מבריאת העולם, ובו התחדשה מציאות החטא בפועל.}} ירד רע לעולם והתערב בטוב. כפועל יוצא מכך, העולם והאדם נהיו כלולים מרע. בכדי שלרוע זה לא תהיה מציאות נצחית, ניתן העונש אשר מסיים את חייהם של בני האדם (ואיתם את מציאות הרע שבתוך האדם). | ||
ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט. | ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט. | ||
==תיקונו== | ==תיקונו== | ||
מבואר כי תיקון חטא [[עץ הדעת]] הוא בפרט על ידי מצוות [[ערלה]]. ש[[אדם הראשון]] נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור [[ערלה]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*שניאור אשכנזי, '''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3817748#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content חטא עץ הדעת - החטא שהרס לנו את החיים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||