שלמה זלמן אויערבאך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (39 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אוירבך.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב | [[קובץ:אוירבך.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אויערבאך]] | ||
[[קובץ:מכתב אויערבאך.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב מהגרש"ז לרבי]] | [[קובץ:מכתב אויערבאך.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב מהגרש"ז לרבי]] | ||
רבי '''שלמה זלמן אוירבך''' (נכתב ב[[אידיש]] '''אויערבאך''') היה מגדולי פוסקי דורו, | רבי '''שלמה זלמן אוירבך''' (נכתב ב[[אידיש]] '''אויערבאך''') היה מגדולי פוסקי דורו, מיוחס לרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל התולדות יעקב יוסף, דרך חתנו, רבי [[אברהם דב אוירבך]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בכ"ג בתמוז [[תר"ע]] לאביו ר' חיים יהודה לייב אוירבך, שבא ממשפחה חסידית. | |||
נישא לזוגתו מרת חיה רבקה ממשפחת רוחמקין. | |||
בשנת [[תשל"ב]] שלח | מסופר, כי הוא נצר לרב ישעיה חשין, שהיה מגולי ספרד, ובשעה שהיה אומר [[תיקון חצות]]{{הערה|וראה בקונטרס 'זיכרון אבות' שמובא בסוף ספר 'דברי משפט.}}, היה זוכה לגילוי ירמיהו הנביא, שהיה מצטרף לקינונו על חורבן [[ירושלים]]. | ||
התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים. | |||
== כשהרבי אמר לשאול את רבי שלמה זלמן == | |||
בשנת [[תשכ"ב]] שלח מכתב לרבי, לאחר שכתב קונטרס בהלכות טהרה והתקשה בדברי ה[[אדמו"ר הזקן]] ושאל על כך את הרבי, הוא ניצל את ההזדמנות, ולאחר שפירט את הסוגייה התורנית כתב לרבי בקשה לבריאות ונחת מהמשפחה. המכתב מסתיים במילים "והנני מבקש מהרבי להזכיר אותי לטובה ב[[תפילה]] בענין בריאות ה[[גוף]] ונחת מהמשפחה והתלמידים וכל עניני [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] שמי שלמה זלמן בן לאבי מורי רבי חיים ולאמי מורתי מרת צביה". | |||
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123.}}. | |||
ב[[בחירות תשמ"ט]] שאלוהו רבים למה אינו מוחה על כבודו של [[הרבי]]. ר' שלמה זלמן ענה כי אכן מן הראוי היה למחות, אך מכיון שאין לו 'ממון כמים' לשלם על החלונות שינפצו בביתו מדי לילה. | ב[[בחירות תשמ"ט]] שאלוהו רבים למה אינו מוחה על כבודו של [[הרבי]]. ר' שלמה זלמן ענה כי אכן מן הראוי היה למחות, אך מכיון שאין לו 'ממון כמים' לשלם על החלונות שינפצו בביתו מדי לילה. | ||
מאז ומתמיד נתן פומבי לרגשי הכבוד וההוקרה שלו ל[[רבי]] וגם בהזדמנויות שהופעלו עליו לחצים כבדים לצאת נגד [[חב"ד]] נמנע מכך. | |||
כשהרבי שלח לו דולר לברכה דרך חסיד חב"ד ר' מאיר רוחמקין (שהוא נכד גיסו של הרב אוירבך) שהיה בדרך לחתונתו בארץ והיה קשה לחתן מבחינת לוח הזמנים לתת את הדולר ותכנן לתת מיד אחר החתונה כששמע זאת הרב הגיב ואמר ששליחות של הרבי צריך לקיים מייד. | |||
לפני חתונתו של חתן מ[[אנ"ש]], הוריו שאלו את [[הרבי]] האם מותר להם לצאת לחו"ל ל"שבת חתן עליה לתורה" הרבי ענה לאביו "אם יש לך רב כמו ר' שלמה זלמן אתה צריך לשאול כאן מעבר לים? | לפני חתונתו של חתן מ[[אנ"ש]], הוריו שאלו את [[הרבי]] האם מותר להם לצאת לחו"ל ל"שבת חתן עליה לתורה" הרבי ענה לאביו "אם יש לך רב כמו ר' שלמה זלמן אתה צריך לשאול כאן מעבר לים?"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=25895§ion=news חסיד של מעלה] {{שטורעם}}}} | ||
==ביטוייו על הרבי== | |||
ר | אמר על הרבי: "האדמו"ר המופלא והמיוחד בדורנו בתורה ובהנהגה - הרבי מליובאוויטש שליט"א, אשר בדור הזה הוא מגדל אור המאיר קרני אור של אמת ואמונה בליבותיהם של ישראל… צדיק עתק… שרבבות יהודים נועצים בו ומקבלים עצותיו כאורים ותומים". | ||
כשהעניק לו הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] אמר לו (בקשר לשם הספר) "מאן מלכי רבנן..." אך הרב אוירבך הגיב: "מלך כפשוטו". | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* | *בנו הרב [[אברהם דב אוירבך (טבריה)]] רב העיר [[טבריה]] (נפטר תשפ"א). | ||
*בנו הרב [[שמואל אויערבאך]] ראש ישיבת | |||
*בנו הרב עזריאל אויערבאך. | *בנו הרב [[שמואל אויערבאך]] ראש ישיבת מעלות התורה ומנהיג חלקים נרחבים בציבור הליטאי (נפטר - תשע"ח). | ||
*בנו הרב עזריאל אויערבאך רב קהל חניכי הישיבות. | |||
*בנו הרב מרדכי אוירבך - רב קהילת אביר יעקב בתל אביב, ראש ישיבת הליכות שלמה ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה. | |||
*בנו הרב יעקב אוירבך - רב בית המדרש "דרכי שמואל" בשכונת עזרת תורה. | |||
*בנו הרב מאיר שמחה אוירבך - ראש ישיבת הר"ן ורב בביתר עילית. | |||
*בנו הרב ברוך אוירבך - מהדיר המהרי"ט אלגזי השלם. נהרג בתאונת דרכים בשנת תשנ"ט. | |||
*חתנו רבי [[זלמן נחמיה גולדברג]]. | |||
*חתנו, הרב יהודה טרגר (ראש ישיבת עץ חיים בווילרייק שבבלגיה. | |||
*חתנו, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה. | |||
*אחיינו, הרב [[אברהם רוחמקין]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 31-35 | |||
== ראו גם == | |||
*[[שמירת שבת כהלכתה]]. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[ | * הסיפור שלי, '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/02/401.-Mishpatim-5783.pdf ייאוש? שלא מדעת!]''' ראיון עם הרב יעקב יוסף אוירבך אחיינו, המספר גם את קשריו של דודו הרב שלמה זלמן עם הרבי {{PDF}} | ||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שמן ששון מחבריך}} | {{שמן ששון מחבריך}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רוחמקין]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:22, 4 בפברואר 2024
רבי שלמה זלמן אוירבך (נכתב באידיש אויערבאך) היה מגדולי פוסקי דורו, מיוחס לרבי יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף, דרך חתנו, רבי אברהם דב אוירבך.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג בתמוז תר"ע לאביו ר' חיים יהודה לייב אוירבך, שבא ממשפחה חסידית.
נישא לזוגתו מרת חיה רבקה ממשפחת רוחמקין.
מסופר, כי הוא נצר לרב ישעיה חשין, שהיה מגולי ספרד, ובשעה שהיה אומר תיקון חצות[1], היה זוכה לגילוי ירמיהו הנביא, שהיה מצטרף לקינונו על חורבן ירושלים.
התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים.
כשהרבי אמר לשאול את רבי שלמה זלמן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ב שלח מכתב לרבי, לאחר שכתב קונטרס בהלכות טהרה והתקשה בדברי האדמו"ר הזקן ושאל על כך את הרבי, הוא ניצל את ההזדמנות, ולאחר שפירט את הסוגייה התורנית כתב לרבי בקשה לבריאות ונחת מהמשפחה. המכתב מסתיים במילים "והנני מבקש מהרבי להזכיר אותי לטובה בתפילה בענין בריאות הגוף ונחת מהמשפחה והתלמידים וכל עניני רוחניות וגשמיות שמי שלמה זלמן בן לאבי מורי רבי חיים ולאמי מורתי מרת צביה".
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה[2].
בבחירות תשמ"ט שאלוהו רבים למה אינו מוחה על כבודו של הרבי. ר' שלמה זלמן ענה כי אכן מן הראוי היה למחות, אך מכיון שאין לו 'ממון כמים' לשלם על החלונות שינפצו בביתו מדי לילה.
מאז ומתמיד נתן פומבי לרגשי הכבוד וההוקרה שלו לרבי וגם בהזדמנויות שהופעלו עליו לחצים כבדים לצאת נגד חב"ד נמנע מכך.
כשהרבי שלח לו דולר לברכה דרך חסיד חב"ד ר' מאיר רוחמקין (שהוא נכד גיסו של הרב אוירבך) שהיה בדרך לחתונתו בארץ והיה קשה לחתן מבחינת לוח הזמנים לתת את הדולר ותכנן לתת מיד אחר החתונה כששמע זאת הרב הגיב ואמר ששליחות של הרבי צריך לקיים מייד.
לפני חתונתו של חתן מאנ"ש, הוריו שאלו את הרבי האם מותר להם לצאת לחו"ל ל"שבת חתן עליה לתורה" הרבי ענה לאביו "אם יש לך רב כמו ר' שלמה זלמן אתה צריך לשאול כאן מעבר לים?"[3]
ביטוייו על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמר על הרבי: "האדמו"ר המופלא והמיוחד בדורנו בתורה ובהנהגה - הרבי מליובאוויטש שליט"א, אשר בדור הזה הוא מגדל אור המאיר קרני אור של אמת ואמונה בליבותיהם של ישראל… צדיק עתק… שרבבות יהודים נועצים בו ומקבלים עצותיו כאורים ותומים".
כשהעניק לו הרב שלום דובער וולפא את ספר יחי המלך אמר לו (בקשר לשם הספר) "מאן מלכי רבנן..." אך הרב אוירבך הגיב: "מלך כפשוטו".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב אברהם דב אוירבך (טבריה) רב העיר טבריה (נפטר תשפ"א).
- בנו הרב שמואל אויערבאך ראש ישיבת מעלות התורה ומנהיג חלקים נרחבים בציבור הליטאי (נפטר - תשע"ח).
- בנו הרב עזריאל אויערבאך רב קהל חניכי הישיבות.
- בנו הרב מרדכי אוירבך - רב קהילת אביר יעקב בתל אביב, ראש ישיבת הליכות שלמה ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
- בנו הרב יעקב אוירבך - רב בית המדרש "דרכי שמואל" בשכונת עזרת תורה.
- בנו הרב מאיר שמחה אוירבך - ראש ישיבת הר"ן ורב בביתר עילית.
- בנו הרב ברוך אוירבך - מהדיר המהרי"ט אלגזי השלם. נהרג בתאונת דרכים בשנת תשנ"ט.
- חתנו רבי זלמן נחמיה גולדברג.
- חתנו, הרב יהודה טרגר (ראש ישיבת עץ חיים בווילרייק שבבלגיה.
- חתנו, הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה.
- אחיינו, הרב אברהם רוחמקין.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 31-35
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסיפור שלי, ייאוש? שלא מדעת! ראיון עם הרב יעקב יוסף אוירבך אחיינו, המספר גם את קשריו של דודו הרב שלמה זלמן עם הרבי
הערות שוליים
- ↑ וראה בקונטרס 'זיכרון אבות' שמובא בסוף ספר 'דברי משפט.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 123.
- ↑ חסיד של מעלה
- (חלק מערך זה מבוסס על הספר שמן ששון מחבריך)