דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:10, 26 ביוני 2024

ר' דובער (בערל) שניאורסאהן הי"ד (ג' בכסלו תרס"ה-תש"א/תש"ב) היה בנם השני של רבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסאהן ואחיו של הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום ג' בכסלו^[1] תרס"ה בניקולייב, ובשעת הברית שלו נקרא על שם אדמו"ר האמצעי, אשר יום הברית חל ביום הגאולה שלו.

בשנת תרס"ט, העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).

סבל ממחלה כרונית ובשל כך היו תקופות שבהם טופל בבית רפואה ^[2]. אביו של הרבי אמר שעם שלושה בנים מוכשרים פגעה בהם עין הרע ^[^{דרוש מקור]}. בקיץ תרפ"ב נסע אחיו הרבי לביקור בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב^[3]^[4]).

בשלהי שנת תש"א שהה בבית רפואה שבעיירה איגרען^[5] ליד העיר דנייפרופרובסק^[6]. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד^[7].

בשנת תשנ"ג מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת תשס"ח הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב שמואל קמינצקי וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדליקו נרות לזכרו.

התייחסויות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי^[8], ענה הרבי "דובער שליט"א אזכיר עה"צ"^[9].

הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - סבתא. אח. בני דודים. ואחרים".

תאריך הירצחו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בלוח של שנת תש"ז בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית חנה שניאורסון^[10] - רשם ליד כ"ד תשרי "בערל", וליד כ"ה אלול רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת כ"ד תשרי תש"נ נשא הרבי שיחה ובה ביאור על המשניות שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית רחל ינובסקי, ולא הזכיר שזהו עבור אחיו^[11].

ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי, אך לאחר מכן נקבע התאריך לכ"ה אלול^[12].

בנוגע לשנת הרצח - העיר דנייפרו נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב תש"א, וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח בבית הרפואה^[13] אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה בבית הרפואה ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול)^[14].

במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א^[15].

מקום קבורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקום קבורתו ליד דנייפרופטרובסק, פורסם לראשונה בשבועון בית משיח גיליון 11, על ידי החוקר החסידי הרב יוסף יצחק קמינצקי.

בתחילה הוקמה מציבה ראשונה, ובשנת תשס"ח הוקמה מציבה מפוארת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו: הרב לוי יצחק שניאורסון.
אמו: הרבנית חנה שניאורסון.
אחיו: הרבי.
אחיו: ר' ישראל אריה לייב שניאורסון.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוד לובעצקי, קובץ תולדות הרב דובער שניאורסאהן, ד' כסלו התשע"ד (07.11.2013)
מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי - גלריה מטקס הקמת המצבה בתשס"ח -

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא

שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן

הרבנית שיינא

דובער - אדמו"ר האמצעי

?

מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק

שמואל - אדמו"ר המהר"ש

שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב

הרבנית שטערנא שרה

רבי לוי יצחק

הרבנית חנה

יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ

מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א

חיה מושקא

עץ משפחת חייקין

הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.

רבי חיים חייקל

רבי משה מקוברין^[16]

הרב יואל חייקין

הרב צבי הירש חייקין

הרב משה חייקין

הרב שמריהו חייקין

הרב יואל מאיר חייקין

הרב דובער חייקין

הרב שניאור זלמן חייקין

הרב מנחם מענדל חייקין

הרב צדוק חייקין

הרב הלל חייקין

הרבנית זלדה רחל

הרב אליהו רבינוביץ

הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'

רבי לוי יצחק

רבי שלום שלמה

רבי שמואל

גילה נפתלין^[17]

שמואל בן ציון רבינוביץ'

אברהם מאיר רבינוביץ'

שמעון רבינוביץ'

דליה רוטמן

הערות שוליים

↑ בלוח היום יום לתאריך זה, מביא הרבי פתגם בנוגע למגיד ממעזריטש, שעל שמו נקרא אדמו"ר האמצעי, שעל שמו נקרא ר' דובער אחיו של הרבי: אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'.
↑ ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20.
↑ היום יום מהדורת תשנ"ג.
↑ ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".
↑ Игрень או Новая Игрень.
↑ כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.
↑ לפרטים נוספים ראו ערי ילדות
↑ מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.
↑ ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק (הקישור אינו פעיל, כ' בסיוון ה'תשפ"ד)
↑ התפרסמה לראשונה בשבעון בית משיח גליון 51 עמ' 8-9.
↑ ספר השיחות תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.
↑ ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' שמואל קראוס בשבועון בית משיח גליון 303 עמ' 62 ואילך.
↑ ראה בבית משיח שם.
↑ ר' יוסף יצחק קמינצקי שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך בבית הרפואה במהלך חורף תש"ב - מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי.
↑ ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם'
↑ חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
↑ אשת ר' שאול נפתלין

[1] בלוח היום יום לתאריך זה, מביא הרבי פתגם בנוגע למגיד ממעזריטש, שעל שמו נקרא אדמו"ר האמצעי, שעל שמו נקרא ר' דובער אחיו של הרבי: אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'.

[2] ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20.

[3] היום יום מהדורת תשנ"ג.

[4] ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".

[5] Игрень או Новая Игрень.

[6] כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.

[7] לפרטים נוספים ראו ערי ילדות

[8] מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.

[9] ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק (הקישור אינו פעיל, כ' בסיוון ה'תשפ"ד)

[10] התפרסמה לראשונה בשבעון בית משיח גליון 51 עמ' 8-9.

[11] ספר השיחות תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.

[12] ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' שמואל קראוס בשבועון בית משיח גליון 303 עמ' 62 ואילך.

[13] ראה בבית משיח שם.

[14] ר' יוסף יצחק קמינצקי שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך בבית הרפואה במהלך חורף תש"ב - מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי.

[15] ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם'

[16] חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין

[17] אשת ר' שאול נפתלין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:קברו של ר' דובער חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת ר' דובער שניאורסון החדשה ([[תשס"ח]])]]
-ר' '''דובער (בערל) שניאורסון''' היה בנם השני של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] [[שניאורסון]] ואחיו של [[הרבי]]. נולד ביום [[ג' בכסלו]] [[תרס"ה]] ב[[ניקולייב]] ונרצח על ידי הנאצים בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ב]]{{הערה|יש דעות ועדויות שונות בנושא, ראה בהרחבה בפסקה [[#תאריך הירצחו|תאריך הירצחו]]}}.
+ר' '''דובער (בערל) שניאורסאהן''' הי"ד ([[ג' בכסלו]] [[תרס"ה]]-[[תש"א]]/[[תש"ב]]) היה בנם השני של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון|חנה]] [[שניאורסאהן]] ואחיו של [[הרבי]].
 ==תולדות חיים==
+נולד ביום [[ג' בכסלו]]{{הערה|ב[[לוח היום יום]] לתאריך זה, מביא הרבי פתגם בנוגע למגיד ממעזריטש, שעל שמו נקרא אדמו"ר האמצעי, שעל שמו נקרא ר' דובער אחיו של הרבי:  אַחַד הַהֶבְדֵּלִים בֵּין הַנְהָגַת הַבעש"ט לְהַנְהָגַת הַמַּגִּיד מִמֶזְרִיץ' הוּא: הַבעש"ט הָיָה עָסוּק בִּנְסִיעוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַמַּגִּיד יָשַׁב בְּבֵיתוֹ. אַךְ לַמְרוֹת זֹאת, בִּימֵי נְשִׂיאוּת הַמַּגִּיד, הִתְפַּרְסְמָה הַחֲסִידוּת גַּם בַּמֶּרְחַקִּים, עַל יְדֵי הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָרְכוּ תַּלְמִידָיו הַ'חֶבְרַיָּא קַדִּישָׁא', וְהַרְבֵּה יְהוּדִים 'בַּעֲלֵי בָּתִּים' מֵהַמַּעֲמָד הַבֵּינוֹנִי נִתְקַשְּׁרוּ לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְהָיוּ נוֹסְעִים לָרַבִּי לְמֶזְרִיץ'.}} [[תרס"ה]] ב[[ניקולייב]], ובשעת ה[[ברית]] שלו נקרא על שם [[אדמו"ר האמצעי]], אשר יום הברית חל ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|יום הגאולה שלו]].
 בשנת [[תרס"ט]], העתיק את מושבו, ביחד עם משפחתו לעיר [[יקטרינוסלב]] ([[דנייפרופטרובסק]]).
-הי' בעל כשרון נפלא{{הערת שוליים|בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר מהורש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר מהורש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}.
+סבל ממחלה כרונית ובשל כך היו תקופות שבהם טופל ב[[בית רפואה]] {{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20.}}. אביו של הרבי אמר שעם שלושה בנים מוכשרים פגעה בהם עין הרע {{דרוש מקור}}. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הרבי לביקור ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי (באותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשנ"ג]].}}{{הערה|ראו בזכרונות מר צבי כסה, "תשורה" נקי-וורצוב, י"ט אדר תש"פ, "מי יתנך כאח לי", עמ' 20. בקובץ 'הערות התמימים ואנ"ש' מוריסטאון גליון תרל ע' 19 כתב הר"א שי' קפלן: "שמעתי פעם שבבחרותו (בילדותו) היה אצל אדמו"ר הרש"ב, משך זמן, וחיבבו אדמו"ר הרש"ב וקירבו מאוד. ויש לברר אמיתות שמועה זו".}}).
-במשך שנים רבות סבל ממחלה כרונית. בקיץ [[תרפ"ב]] נסע אחיו הגדול, הרבי, לביקור מיוחד ל[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו ר' דובער (ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>). והיו תקופות שהיה מאושפז ב[[בית רפואה]].
+בשלהי שנת [[תש"א]] שהה בבית רפואה שב[[עיירה]] איגרען{{הערה|Игрень או Новая Игрень.}} ליד העיר דנייפרופרובסק{{הערה|כיום סופחה העיירה והיא נחשבת כחלק מהעיר דנייפרו.}}. באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את העיר והוציא להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר [[בית רפואה|בית הרפואה]] בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערה|לפרטים נוספים ראו [[ערי ילדות]]}}.
-בשלהי שנת [[תש"א]] היה מאושפז בבית רפואה שבעיירה איגרען ליד העיר דנייפרופרובסק, באותה תקופה כבש הצבא הנאצי את [[יקטרינוסלב]], והם הוציאו להורג את כל החולים המאושפזים בבית הרפואה. במיוחד התעללו בחולים היהודיים, שעונו קשות בטרם הוצאו להורג באכזריות. הנרצחים נקברו בקבר אחים בחצר בית הרפואה בתוך בור ענק. ר' דובער נרצח אף הוא, בהיותו בן 38 בלבד{{הערת שוליים|ליותר פרטים ראה [[ערי ילדות]]}}.
 בשנת [[תשנ"ג]] מצאו את קבר האחים, וכעבור שנה לערך הוקמה מצבה על קבר האחים. בשנת [[תשס"ח]] הוקמה מצבה חדשה על קברו, והתקיים טקס הקמת המצבה, בהשתתפות רבה של העיר השליח הרב [[שמואל קמינצקי]] וראשי הקהילה היהודית. במהלך האירוע, נשאו המשתתפים את תפילת "א-ל מלא רחמים", והדליקו נרות לזכרו.
 ==התייחסויות מהרבי==
-להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי{{הערת שוליים|מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.}}, ענה הרבי {{ציטוטון|'''דובער שליט"א אזכיר עה"צ'''}}{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2045 ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק]}}.
+להורים שהסתפקו האם לקראו לבנם דובער ע"ש אחיו של הרבי{{הערה|מפני שלא הייתה ידיעה ברורה מה שמו המלא של אחיו השני של הרבי (ואולי היה לו שם נוסף), וכן לא ראו אף אחד נוהג כך.}}, ענה הרבי {{ציטוטון|'''דובער שליט"א אזכיר עה"צ'''}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2045 ההורים ביקשו לקרוא ע"ש האח, הרבי הגיב בכתי"ק] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.
-הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - [[רחל ינובסקי|סבתא]]. אח. בני דודים. ואחרים הי"ד".
+הרבי כתב (תרגום מאנגלית): "גם אני איבדתי בשואה בני משפחה קרובים ויקרים לי מאוד - [[רחל ינובסקי|סבתא]]. '''אח'''. בני דודים. ואחרים".
 ==תאריך הירצחו==
 [[קובץ:קברו של ר' דובער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה שהוקמה בשנת [[תשנ"ו]]]]
-בלוח של שנת [[תש"ז]] בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]{{הערת שוליים|התפרסמה לראשונה בשבעון [[בית משיח]] גליון 51 עמ' 8-9.}} - רשם ליד [[כ"ד תשרי]] "בערל", וליד כ"ה אלול רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת כ"ד תשרי [[תש"נ]] נשא הרבי שיחה ובה ביאור על המשניות שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית [[רחל ינובסקי]], ולא הזכיר שזהו עבור אחיו{{הערת שוליים|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.}}.
+בלוח של שנת [[תש"ז]] בו רשם הרבי את תאריכי היארצייט ממשפחתו - שככל הנראה בירר אז אצל אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]{{הערה|התפרסמה לראשונה בשבעון [[בית משיח]] גליון 51 עמ' 8-9.}} - רשם ליד [[כ"ד תשרי]] "בערל", וליד כ"ה [[אלול]] רשם עוד שם אך בצילום הכתי"ק נקרע חלק זה. כעבור שנים, בשיחת [[כ"ד תשרי]] [[תש"נ]] נשא הרבי שיחה ובה ביאור על ה[[משניות]] שאומרים ביום היארצייט, וכשהכניסו המניחים את השיחה להגהה שאלו בפתק של מי היארצייט, והרבי הואיל לענות שזהו יארצייט סבתו (אם אמו) הרבנית [[רחל ינובסקי]], ולא הזכיר שזהו עבור אחיו{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 63. צילום כתב יד קדשו נדפס בתולדות לוי יצחק חלק א' עמ' 67.}}.
-ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" בכ"ד תשרי, אך לאחר מכן נקבע התאריך ל[[כ"ה אלול]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}.
+ולכן (ומפני עוד סיבות, ראה בהערה) - ככל הנראה - היה בכך "משנה ראשונה" ב[[כ"ד תשרי]], אך לאחר מכן נקבע התאריך ל[[כ"ה אלול]]{{הערה|ראה בארוכה מה שכתב בזה ר' [[שמואל קראוס]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 303 עמ' 62 ואילך.}}.
-בנוגע לשנת הרצח - העיר [[דנייפרופטרובסק]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב [[תש"א]], וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח בבית הרפואה {{הערה|ראה בבית משיח שם.}} אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה בבית הרפואה ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול){{הערת שוליים|1=ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך בבית הרפואה במהלך חורף תש"ב - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39203 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי].}}.
+בנוגע לשנת הרצח - העיר [[דנייפרו]] נכבשה על ידי הגרמנים בראש [[חודש מנחם אב]] [[תש"א]], וישנם עדויות סותרות מתי היה הרצח ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]{{הערה|ראה בבית משיח שם.}} אם כבר בשלהי שנת תש"א או בחורף תש"ב, אך בהתחשב בכך שבכל המקומות הנאצים היו רוצחים תחילה ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ורק אחר כך בשאר העיר, נראה יותר לקבל את העדות המספרת על שלהי תש"א (מה גם שהתאריך נקבע לכ"ה אלול){{הערה|1=ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] שחקר את הנושא סיפר כי בידיו עדות על טבח שנערך ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] במהלך חורף תש"ב - [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39203 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי].}}.
-במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א{{הערת שוליים|1=[http://db.yadvashem.org/names/nameDetails.html?itemId=9583061&language=iw&height=500&width=700&inlineId=search_form ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה של 'יד ושם']}}
+במאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם' נרשם שר' דובער נרצח ב-25/06/1941, היינו ל' בסיון תש"א{{הערה|1=[http://db.yadvashem.org/names/nameDetails.html?itemId=9583061&language=iw&height=500&width=700&inlineId=search_form ר' דובער ברשימת המאגר המרכזי של שמות קרבנות [[השואה]] של 'יד ושם']}}.
+==מקום קבורתו==
+מקום קבורתו ליד דנייפרופטרובסק, פורסם לראשונה ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 11, על ידי החוקר החסידי הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].
+בתחילה הוקמה מציבה ראשונה, ובשנת [[תשס"ח]] הוקמה מציבה מפוארת.
 ==משפחתו==
@@ שורה 35: / שורה 40: @@
 * '''אחיו''': [[הרבי]].
 * '''אחיו''': ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
+==קישורים חיצוניים==
+* דוד לובעצקי, קובץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78723 תולדות הרב דובער שניאורסאהן], ד' כסלו התשע"ד (07.11.2013)
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39148 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי - גלריה מטקס הקמת המצבה בתשס"ח] - {{אינפו}}
-==קישורים חיצוניים==
+{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
-* דוד לובעצקי, קובץ [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78723 תולדות הרב דובער שניאורסאהן הי"ד], ד' כסלו התשע"ד (07.11.2013)
+{{מיון רגיל:שניאורסון, דובער}}
-*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39148 מצבה חדשה הוקמה על קבר אחיו של הרבי - גלריה מטקס הקמת המצבה בתשס"ח] - {{אינפו}}
+{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
 {{הערות שוליים}}
-{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|שניאורסון דובער]]
+[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]

בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן	זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל \| הורים: ישראל ברוך · רבקה \| חמיו: יהודה ליב \| אשתו: סטערנא \| אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה \| גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין \| בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל \| חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס \| שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי	הורים: שניאור זלמן · סטערנא \| אשתו: שיינא \| חמיו: ר' יעקב מינוביץ' \| אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל \| גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם \| בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים \| חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק	הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: דובער חמותו: שיינא \| אחים/יות: דבורה \| גיסים/ות: חיים חייקיל \| בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה \| חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש	הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא \| אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) \| חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) \| אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה \| גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ \| בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב	הורים: שמואל · רבקה \| אשתו: שטערנא שרה \| חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק \| חמותו: חנה \| אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא \| בנים: יוסף יצחק \| גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין \| כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ	הורים: שלום דובער · שטערנא שרה \| אשתו: נחמה דינה \| חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון \| בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא \| חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין \| נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א	הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון \| אשתו: חיה מושקא \| חמיו: יוסף יצחק \| חמותו: נחמה דינה \| אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) \| גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון

דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:10, 26 ביוני 2024

תוכן עניינים

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התייחסויות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

תאריך הירצחו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקום קבורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט