הבדלים בין גרסאות בדף "שמעון גליצנשטיין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''שמעון גליצנשטיין''' (?-[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]) היה סופר חב"די, | + | [[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין (יושב מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]] |
| + | הרב '''שמעון גליצנשטיין''' (? - [[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]) היה סופר חב"די, מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו האישי של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] לישראל, הרב [[אברהם יצחק קוק]]. | ||
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד | + | [[קובץ:שמעון גליצנשטיין.jpg|ממוזער|הרב גליצנשטיין במשרדו]] |
| + | נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]]. | ||
| − | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נסגרה | + | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" [[רוסיה]] ו[[פולין]] גורשו מארץ הקודש ל[[מצרים]]. ובהמשך היגר ל[[לונדון]]. |
בתקופה זו קיבל הרב [[אברהם יצחק קוק]] (שהיה לימים [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]]) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ. | בתקופה זו קיבל הרב [[אברהם יצחק קוק]] (שהיה לימים [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]]) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ. | ||
| − | לאחר חזרתו ארצה | + | לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. |
| + | |||
| + | בשנות הי' התמנה לפי הוראות הרבי, למנהל ישיבת תורת אמת. | ||
כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}. | כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}. | ||
| − | בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב [[מכתב כללי|מכתביים כלליים]] שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת ה[[אידיש]] ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים | + | בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב [[מכתב כללי|מכתביים כלליים]] שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת ה[[אידיש]] ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב [[אוריאל צימר]] או הרב [[טוביה בלוי]] לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום. |
| − | במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים ב[[בטאון חב"ד]] ב[[יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]] ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה. | + | במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים ב[[בטאון חב"ד]] ב[[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|יגדיל תורה]] ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה. |
כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב צבי פסח פרנק, ועוד. | כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב [[שלמה יוסף זוין]], הרב צבי פסח פרנק, ועוד. | ||
| − | + | ||
נפטר ב[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]. | נפטר ב[[כ"ח אייר]] [[תשכ"ג]]. | ||
| − | לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"ב עמוד תסג.}} מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. | + | לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק כ"ב עמוד תסג.}} מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] למנהל במקומו וכך נעשה. |
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168849& יומן רשמי ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל]''', ירושלים תרפ"ט | *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168849& יומן רשמי ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל]''', ירושלים תרפ"ט | ||
| − | *'''הרב - חייו תולדות ומפעליו של רבי שניאור זלמן , אדמו"ר הזקן''', ירושלים תש"ה | + | *'''הרב - חייו תולדות ומפעליו של רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן''', ירושלים תש"ה |
*'''רבי דובער שניאורי - הנשיא השני של חב"ד''', הוצאת 'ביתן הספר' תל אביב, תש"י | *'''רבי דובער שניאורי - הנשיא השני של חב"ד''', הוצאת 'ביתן הספר' תל אביב, תש"י | ||
*'''מזכיר הרב''', זכרונות מתקופת כהונתו כמזכירו של הרב קוק, ירושלים תשל"ג | *'''מזכיר הרב''', זכרונות מתקופת כהונתו כמזכירו של הרב קוק, ירושלים תשל"ג | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] - סופר ועסקן חב"די, ירושלים | + | *בנו, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים |
*בנו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]] - ירושלים | *בנו, הרב [[יצחק גליצנשטיין]] - ירושלים | ||
| + | * בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה. | ||
;נכדיו: | ;נכדיו: | ||
| − | *הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים | + | *הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים ובקעת הירדן |
| − | *הרב ישראל צבי גליצנשטיין - כיהן בעבר כשליח הרבי ב[[אילת]] | + | *הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - כיהן בעבר כשליח הרבי ב[[אילת]] וכיום ב[[נחלת הר חב"ד]] |
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *[[אוצרות (ספר)]], בפרקי תולדות המשפחה. תולדות בנו הרב [[חנוך גליצנשטיין]]. הרב [[זושא וולף]], הרב [[שמעון ויספיש]], הרב [[יוסף יצחק וויספיש]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, שמעון}} | {{מיון רגיל:גליצנשטיין, שמעון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | |||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]] | [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת חברון]] | ||
| − | [[קטגוריה | + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] |
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
| + | [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:55, 11 בספטמבר 2023
הרב שמעון גליצנשטיין (? - כ"ח אייר תשכ"ג) היה סופר חב"די, מנהל ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו האישי של הרב הראשי לישראל, הרב אברהם יצחק קוק.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת תורת אמת בחברון.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" רוסיה ופולין גורשו מארץ הקודש למצרים. ובהמשך היגר ללונדון.
בתקופה זו קיבל הרב אברהם יצחק קוק (שהיה לימים הרב הראשי לישראל) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.
לאחר חזרתו ארצה התחתן והתיישב בירושלים, ובשנת תרפ"ב התמנה כמזכיר בישיבת תורת אמת שהוקמה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ בירושלים על ידי הרב שלמה זלמן הבלין.
בשנות הי' התמנה לפי הוראות הרבי, למנהל ישיבת תורת אמת.
כאשר נפל למשכב בשנת תשי"ז ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו[1].
בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב מכתביים כלליים שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת האידיש ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב אוריאל צימר או הרב טוביה בלוי לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.
במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים בבטאון חב"ד ביגדיל תורה ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.
כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב שלמה יוסף זוין, הרב צבי פסח פרנק, ועוד.
לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה[2] מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב אברהם חנוך גליצנשטיין למנהל במקומו וכך נעשה.
ספריו[עריכה]
- יומן רשמי ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל, ירושלים תרפ"ט
- הרב - חייו תולדות ומפעליו של רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן, ירושלים תש"ה
- רבי דובער שניאורי - הנשיא השני של חב"ד, הוצאת 'ביתן הספר' תל אביב, תש"י
- מזכיר הרב, זכרונות מתקופת כהונתו כמזכירו של הרב קוק, ירושלים תשל"ג
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים
- בנו, הרב יצחק גליצנשטיין - ירושלים
- בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה.
- נכדיו
- הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים ובקעת הירדן
- הרב ישראל צבי גליצנשטיין - כיהן בעבר כשליח הרבי באילת וכיום בנחלת הר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה]
- אוצרות (ספר), בפרקי תולדות המשפחה. תולדות בנו הרב חנוך גליצנשטיין. הרב זושא וולף, הרב שמעון ויספיש, הרב יוסף יצחק וויספיש
הערות שוליים
- ↑ היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"ב עמוד תסג.
