דובער משה שמוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| (42 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' | [[קובץ:דובער בערל משה שמוטקין.png|ממוזער|הרב דובער משה שמוטקין]] | ||
[[קובץ:משה דובער שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | |||
הרב '''דוב בער משה שמוטקין''' ([[תרי"ט]] - [[י"ב באדר]] [[תרפ"ט]]) היה גביר חב"די, [[משפיע]], מראשוני הקהילה החב"דית ב[[ורשה]] ומייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים המקומית]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] [[דוקשיץ]] שב[[בלארוס]] בשנת [[תרי"ט]], לאביו הרב [[זלמן הוניאנקער]] שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. ב[[הושענא רבה]], זכה אביו לברכת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר. | |||
בילדותו היה שובב גדול, ונהג לעשות מעשי קונדס רבים. | |||
לאחר | ===פרנסתו=== | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי [[אברהם ברודנר]], נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר המהר"ש]], ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. [[אדמו"ר המהר"ש]] יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת. | |||
ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת ב[[דוקשיץ]] וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע ל[[ורשה]], שם התגורר גיסו הרב [[יוז'יק גורביץ']], שברח מ[[מוסקבה]] בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת [[תרנ"ה]]. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. | |||
לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך ל[[עשירות|עשיר]] גדול. | |||
=== מייסד ישיבת תומכי תמימים === | |||
בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]], התגבשה בוורשה קבוצת בחורים שביקשו ללמוד חסידות, ובעיקר את [[ספר התניא]], ביניהם היה הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהפך לימים לחסיד חב"ד. ר' בערל משה פגש את הקבוצה בבית הכנסת החב"די בעיר, והחל לקרב אותם וללמוד איתם חסידות. הוא הזמין אותם לסעוד בביתו סעודה שלישית בשבת, וחזר בפניהם מאמרי חסידות. | |||
לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין [[פורים]] לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר. | |||
התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים{{הערה|הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ב[[בטאון חב"ד]] חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]}}. | |||
=== פטירתו === | |||
בשנת [[תר"פ]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרב [[יהודה שמוטקין]] מ[[תל אביב]]. הרב בערל משה רכש פרדסים ב[[ראשון לציון]], ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]]. | |||
בשנת [[תרפ"ט]], בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה ב[[חודש כסלו]], עת חתונתו של [[הרבי]]. [[הרבי הריי"צ]] כיבדו להיות עד בכתובה. | |||
בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר ב[[י"ב אדר|י"ב אדר שני]] [[תרפ"ט]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]], [[ירושלים]]. | |||
[ | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[יוסף שמוטקין]] | *בנו, ר' [[יוסף שמוטקין]] | ||
*בנו, ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] | |||
*ביתו, מרת דבורה אשת ר' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. | |||
*ר' שמואל. | *ר' שמואל. | ||
*מרת ליבא אשת ר' [[ישראל איסר קרומהנד]]. | *מרת ליבא אשת ר' [[ישראל איסר קרומהנד]]. | ||
*מרת חיענא אשת ר' [[משה ארי' לייב קפילביץ']]. | *מרת חיענא אשת ר' [[משה ארי' לייב קפילביץ']]. | ||
*ר' אברהם. | *ר' אברהם. | ||
*ר' מנחם מענדל. | *ר' מנחם מענדל. | ||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מנחם מענדל אדלר, בתוך גיליון היכל ליובאוויטש ב' עמוד 219 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | {{מיון רגיל:שמוטקין, דובער משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים בוורשה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בדוקשיץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:59, 12 באוגוסט 2024
הרב דוב בער משה שמוטקין (תרי"ט - י"ב באדר תרפ"ט) היה גביר חב"די, משפיע, מראשוני הקהילה החב"דית בורשה ומייסד ישיבת תומכי תמימים המקומית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה דוקשיץ שבבלארוס בשנת תרי"ט, לאביו הרב זלמן הוניאנקער שהיה חסיד מרומם ובעל מדרגה מתלמידי אדמו"ר הצמח צדק.
ללידתו קדמו 18 שנים של עקרות מאז לידת בתו הבכירה של אביו ר' שניאור זלמן. בהושענא רבה, זכה אביו לברכת אדמו"ר הצמח צדק שהבטיח לו כי יזכה לבן זכר.
בילדותו היה שובב גדול, ונהג לעשות מעשי קונדס רבים.
פרנסתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר נישואיו עם רעייתו ראשקע, בתו של רבי אברהם ברודנר, נכנס ליחידות אצל אדמו"ר המהר"ש, ושאל אותו איזה מקצוע יבחר לפרנסתו. אדמו"ר המהר"ש יעץ לו להתעסק ברוקחות ולפתוח בית מרקחת.
ראשית כל הלך ר' בערל לרכוש את השפה הרוסית, מאחר שלא ידע את שפת המדינה, ולאחר מכן התחיל ללמוד את מקצוע הרוקחות. הוא פתח לעצמו בית מרקחת בדוקשיץ וממנו התפרנס. באחד הימים נכשל בעבודתו - עקב טעות באספקת תרופה - נאלץ לברוח מדוקשיץ והגיע לורשה, שם התגורר גיסו הרב יוז'יק גורביץ', שברח ממוסקבה בעקבות גירוש השלטונות הרוסיים בשנת תרנ"ה. הם היוו למעשה את הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות ואלפי נפשות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה.
לאחר שפרצה המלחמה, ולא היה ממה להתפרנס, ניסה ר' בערל משה את מזלו. בגלל עיסוקו הקודם ברוקחות, ידע היאך לטפל בבקבוקים ולנקותם מנפט וסימנים שהיו מודבקים עליהם. מלאכה זו ידע היטב, וכך התפרנס ממנה בריווח ובכבוד, ואף התעשר ממנה. בעת ההיא הוצע לו לרכוש בוורשה בית ענק, בו התגוררו למעלה ממאתיים משפחות. הוא עט על ההצעה ורכש את המבנה הגדול. בהתאם לתנאי הרכישה, יכול היה לסלק את התמורה בתשלומים, כאשר רק חלק ממנה שילם במזומנים. מאחר שהכסף איבד רבות מערכו בתקופת המלחמה, עלה בידו לשלם עבור כל הבית סכום פעוט. כך הפך הבית הגדול, בעל מאתיים בתי המגורים, לרכושו הבלעדי, והפך לעשיר גדול.
מייסד ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התגבשה בוורשה קבוצת בחורים שביקשו ללמוד חסידות, ובעיקר את ספר התניא, ביניהם היה הרב מאיר בליז'ינסקי שהפך לימים לחסיד חב"ד. ר' בערל משה פגש את הקבוצה בבית הכנסת החב"די בעיר, והחל לקרב אותם וללמוד איתם חסידות. הוא הזמין אותם לסעוד בביתו סעודה שלישית בשבת, וחזר בפניהם מאמרי חסידות.
לקראת סוף "זמן" הלימודים, בין פורים לפסח, נקראו התלמידים שנמנו על הקבוצה שלמדו חסידות עם הרב שמוטקין לחדרו של ראש הישיבה שהודיע להם שלקראת הקיץ לא ירשה להם יותר ללמוד חסידות עם הרב שמוטקין, והזהיר אותם שאם יהינו להמרות את פיו יצטרכו לחפש לעצמם מקום לימודים אחר.
התלמידים שהיו נסערים ניגשו לרב שמוטקין ושאלו אותו מה ניתן לעשות, והוא אמר להם שאם כך אין ברירה אלא להקים ישיבה חב"דית בעיר. היה זה באחרון של פסח, והרב שמוטקין הורה להם לגשת למחרת לרחוב פרנציסקאנע 30 שם ישנו בית מדרש פנוי, שישבו וילמדו שם, והוא ידאג לכל צרכיהם הגשמיים ואף לרבנים שימסרו בפניהם שיעורים[1].
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תר"פ עלה לארץ הקודש. כשמצטרף אליו נכדו, החסיד הנודע הרב יהודה שמוטקין מתל אביב. הרב בערל משה רכש פרדסים בראשון לציון, ועסקים נוספים. את רכושו ירש לאחר פטירתו, בנו ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי קהילת חב"ד בראשון לציון.
בשנת תרפ"ט, בעת נסיעותיו לחו"ל. שהה בוורשה. היה זה בחודש כסלו, עת חתונתו של הרבי. הרבי הריי"צ כיבדו להיות עד בכתובה.
בזמן שהותו בחוץ לארץ הכהו גוי אנטישמי. ממכות אלו חלה ונפטר בי"ב אדר שני תרפ"ט, ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים, ירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יוסף שמוטקין
- בנו, ר' שניאור זלמן שמוטקין
- ביתו, מרת דבורה אשת ר' מנחם מענדל רוזנמוטר.
- ר' שמואל.
- מרת ליבא אשת ר' ישראל איסר קרומהנד.
- מרת חיענא אשת ר' משה ארי' לייב קפילביץ'.
- ר' אברהם.
- ר' מנחם מענדל.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל אדלר, בתוך גיליון היכל ליובאוויטש ב' עמוד 219
הערות שוליים
- ↑ הזכרונות מהקמת הישיבה סופרו באריכות על ידי הרב מאיר בליז'ינסקי בבטאון חב"ד חוברת לד-לה ע' 44 ואילך, וסופרו בהרחבה יותר בספר ורבים השיב ליהדות ולחסידות בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר