עקיבא איגר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"ד " ב־" על דבר ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (27 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:איגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עקיבא איגר]] | [[קובץ:איגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עקיבא איגר]] | ||
רבי '''עקיבא איגר''' נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל | רבי '''עקיבא איגר''' היה רב, פוסק הלכה, ראש ישיבה ומגדולי דורו. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י"א חשוון]] [[תקכ"ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל הייתה ידועה בצדקותה וחכמתה, הייתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג. | |||
הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי. | הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי. | ||
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה. | בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]}} | ||
נסתלק לישיבה של מעלה י"ג | נסתלק לישיבה של מעלה [[י"ג בתשרי]] [[תקצ"ח]]. | ||
== עוסק בספר התניא == | == עוסק בספר התניא == | ||
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות! | חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!{{דרוש מקור}}{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}} | ||
== עם אדמו"ר האמצעי == | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה | ===עם [[אדמו"ר האמצעי]]=== | ||
בהיות ה[[אדמו"ר האמצעי]] במעייני הרפואה ב[[קארלסבאד]], התראה עם רבי עקיבא איגר. | |||
רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק. | |||
אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה. | אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה. | ||
הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר | מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא". | ||
הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר ברוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו].}} | |||
באותה הזדמנות, שהייתה בין השנים [[תקפ"א]] - [[תקפ"ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&pgnum=6 שם בהערות].}} רבי עקיבא איגר נהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב [[אדמו"ר האמצעי]] במכתבו. כמו כן אמר לו כמה מחידושי חתנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], ורבי עקיבא נהנה מהחידושים. | |||
ב[[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)|אגרת נ"ז באגרות קודש שלו]] כותב אדמו"ר האמצעי: | |||
{{ציטוט|תוכן=אך בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש רבי עקיבא איגר, וכינוי שמו איגר. והוא איש תם וישר [וירא אלקים], ולא ידע בעניני דהאי עלמא כלום, מלובש בזופעצע פשוט ושטריימיל של עלקע{{הערה|מין ממיני איילים.}} קרוע{{הערה|נוסח אחר: גרוע.}} (וזוגתו וב"ב כאשכנזים וערומים כו' וזה פלא). וקבל אותנו בכבוד גדול וביטול גדול, כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל אדם.}} וממשיך לכתוב אודות הפגישה הזו. | |||
===אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]=== | |||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] כותב: | |||
{{ציטוט|תוכן=פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד|מקור=אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ"ז}}. | |||
באגרות אחרות כותב [[אדמו"ר הצ"צ]] על רבי עקיבא תארים מיוחדים, כגון: "הגאון המפורסם" וכדו' ומצטטו רבות. | |||
===בספריה=== | |||
בידי [[אדמו"ר הריי"צ]] היה [[שולחן ערוך]], עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב [[מאיר אשכנזי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=a3c545f6-648b-4f18-b1c0-4e10a1a09119&st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אגרות הריי"צ]}}. | |||
רבי עקיבא | ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ישנה תמונה נדירה ומקורית של רבי עקיבא, שהודפסה בספר 'מבית הגנזים'. | ||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/134041 מפגשם ההיסטורי של אדמו"ר האמצעי ורבי עקיבא איגר; מרתק]''' {{COL}} | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:רבני ערים]] | ||
[[קטגוריה:אחרונים|א]] | |||
גרסה אחרונה מ־02:12, 13 באוקטובר 2023
רבי עקיבא איגר היה רב, פוסק הלכה, ראש ישיבה ומגדולי דורו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר אייזנשטייט בהונגריה ביום י"א חשוון תקכ"ב, לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל הייתה ידועה בצדקותה וחכמתה, הייתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.
הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי.
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנה היו לו שני בנים ושתי בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.[1]
נסתלק לישיבה של מעלה י"ג בתשרי תקצ"ח.
עוסק בספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי ספר התניא היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות![דרוש מקור][2]
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיות האדמו"ר האמצעי במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם רבי עקיבא איגר.
רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק.
אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה"א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה.
מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, "ואנא חילוק לא ידענא".
הם דיברו בענין המחלוקת בין החסידים והמתנגדים, והגאון רבי עקיבא איגר ברוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.[3]
באותה הזדמנות, שהייתה בין השנים תקפ"א - תקפ"ה, אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי.[4] רבי עקיבא איגר נהנה אך כבדה אוזנו משמוע, כפי שכתב אדמו"ר האמצעי במכתבו. כמו כן אמר לו כמה מחידושי חתנו אדמו"ר הצמח צדק, ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.
באגרת נ"ז באגרות קודש שלו כותב אדמו"ר האמצעי:
וממשיך לכתוב אודות הפגישה הזו.
אצל אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הצמח צדק כותב:
פוק חזי כמה החמירו גאוני וחכמי הדור ה"ה הגאון המנוח מ' עקיבא איגר ז"ל וב"ד
— אגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת כ"ז
.
באגרות אחרות כותב אדמו"ר הצ"צ על רבי עקיבא תארים מיוחדים, כגון: "הגאון המפורסם" וכדו' ומצטטו רבות.
בספריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בידי אדמו"ר הריי"צ היה שולחן ערוך, עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב מאיר אשכנזי.[7].
בספריית אגודת חסידי חב"ד ישנה תמונה נדירה ומקורית של רבי עקיבא, שהודפסה בספר 'מבית הגנזים'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שמועסן מיט יונגע קינדער
- ↑ ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו.
- ↑ שם בהערות.
- ↑ מין ממיני איילים.
- ↑ נוסח אחר: גרוע.
- ↑ אגרות הריי"צ