ירח – הבדלי גרסאות

ה'''ירח''' (מכונה גם '''לבנה'''), הוא לווין טבעי המקיף את כדור הארץ והוא גרם השמיים הקרוב ביותר לכדור הארץ.  

 

לדעת רוב גדולי ישראל, התמעטות הלבנה{{הערת שוליים|ראה חולין ס, ב.}} גרמה לכך שהיא אינה מאירה בעצמה וכל אורה אינו אלא השתקפות של אור ה[[שמש]].  

ללבנה, כמו ל[[שמש]], יש [[נפש]], [[דיעה]] ו[[בינה]], וכאמור בנוסח התפילה: "טובים מאורות שברא אלקינו יצרם בדעת ובבינה ובהשכל", וחכמתם גדולה יותר משל האדם וקטן יותר משל ה[[מלאכים]].{{הערת שוליים|1=[[רמב"ם]] הלכות דיעות.}}

על פי [[הקבלה]] ישראל נמשלים ללבנה, ולכן התחדשותה היא סימן להתחדשות העתידית של ישראל לעתיד לבוא, כאמור ב[[קידוש לבנה]], "עטרת תפארת היא לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה". לכן גם הגילוי שלה היא דווקא אחרי ההעלם והביטול, כמו הגילוי אלוקות שנמשך בכלל ישראל דווקא על ידי הביטול העצמי. {{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19859&hilite=c2cde357-e22c-4641-8b3e-0cdfca449dec&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97 הרבי].}}

מנין השנים היהודי הוא לפי שנות הלבנה, כמנין שנ"ה ימים ב[[שנה]].

==הנחתת אדם על הירח==

הנחיתה של האדם הראשון על הירח בוצעה ב-21 ביולי 1969 בשיא המירוץ לחלל שהושפע מהמלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. האדם הראשון שדרך על אדמת הירח היה האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, מפקד האפולו 11. הנחיתה התבצעה במסגרת תוכנית אפולו, שבמהלכה בוצעו שש נחיתות בירח בשנים 1969-1972. הפעם האחרונה בה הילך אדם על הירח הייתה בדצמבר 1972 במשימת אפולו 17, כאשר האסטרונאוט יוג'ין סרנן הלך על הירח.

כבר בשנת [[תשכ"ב]] כאשר הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן, בהמשך לפיתחה טכנולוגיות במטרה להגיע אל הירח, אמר הרבי (ב[[יחידות]] עם העיתונאי [[שלמה נקדימון]]) כי להגיע לירח זה ענין טכני שניתן לבצעו. את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח... ולתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור{{הערת שוליים|"הרבי" עמ' 39}}.

במשך השנים, ובפרט לאחר הנחיתה הראשונה על הירח ב[[אב]] [[תשכ"ט]] הסביר הרבי כי בהנחיתה על הירח סתירה למש"כ "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"{{הערת שוליים|תהילים קטו, טז}} ולהנאמר בברכת [[קידוש לבנה]] "ואיני יכול לנגוע בך" וכדומה{{הערת שוליים|ראה ממכתב אלול תשל"א - [[לקוטי שיחות]] טו עמ' 479}}{{הערת שוליים|ממכתב אייר תשכ"א - רעיון השבוע ה עמ' 9. תרגום מאנגלית}}, ואף למד מזה הוראה בעבודת השם{{הערת שוליים|בהתוועדות שבת ז' טבת תשכ"ט, ימים ספורים לאחר שמשימת 'אפולו 8' הסתיימה בהצלחה כשלראשונה בהיסטוריה חגה חללית מאויישת סביב לירח.}}.

|מקור=ממכתב [[אלול]] [[תשל"א]]

הקב"ה ברא את "גרמי השמים" כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. כך גם העובדה שהקב"ה ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח.