מראי מקומות לספר משנה תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר שליט"א " ב־" הרבי ") |
|||
| (44 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר '''מראי מקומות לספר משנה תורה''' יצא לאור | הספר '''מראי מקומות לספר משנה תורה''' יצא לאור על ידי [[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]]. | ||
==ההדפסה הראשונה== | ==ההדפסה הראשונה== | ||
בשנת תשד"מ שבה תיקן | בשנת תשד"מ שבה תיקן [[הרבי]] את [[תקנת לימוד הרמב"ם]], לקראת [[כ"ף מנחם אב]] - יום ההילולא של הגה"צ הר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]], ב[[חמשה עשר באב]] הורה הרבי, שיוציאו לאור ספר ובו מראי מקומות על ספר הי"ד. | ||
במשך שבועיים עבדו אברכי הכולל תחת ניהולו של ראש המערכת הרב [[משה פרידמן]] וליקטו מהמראי מקומות שנמצאו על הדף, וכן מספרים העוסקים בליקוט מראי מקומות. הספר יצא עם למעלה מ950 דף. | |||
בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם{{הערה|ואלו שמות הספרים | בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם{{הערה|ואלו שמות הספרים שנעזרו בהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). [[הרמב"ם]] והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). [[הרמב"ם]] והמכילתא ד[[רשב"י]] (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר [[הרמב"ם]] (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' [[ניסן]] תרצ"ה). מקורות לפסקי [[הרמב"ם]] (ירושלים תש"ז). מקורי [[הרמב"ם]] לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פירוש יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות שנמצאו ע"י חברי המערכת עצמם (בכמה מקרים מסובכים שאלו ע"כ את הרבי.}}, וכן כל הערה על מנת להכניס במהדורה הבאה. | ||
תאריך חתימת הפתח דבר | תאריך חתימת הפתח דבר הייתה ב'''ר"ח אלול''' תשד"מ. וכבר בשבת פרשת תבוא ח"י [[אלול]] התייחס הרבי להוצאת הספר שנדפס. | ||
===סיבת ההוצאה=== | ===סיבת ההוצאה=== | ||
הרמב"ם הצטער על כך שלא ציין את המראי מקומות בספרו | הרמב"ם הצטער על כך שלא ציין את המראי מקומות בספרו, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו {{הערה|תשובות הרמב"ם ליפסיא, סימן קמ.}}: "ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה". | ||
ברצונו של [[הרמב"ם]] אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף בו מראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה". | |||
מכך מסיק הרבי ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר [[הרמב"ם]] - בזה מתקיים רצונו של [[הרמב"ם]] שרצה לעשות כן בעצמו". | |||
ומוסיף | ומוסיף הרבי: אשר בזה גם מתווסף בהבנת ההלכה כפשוטה, וכפי ש"רואים במוחש שכאשר מעיינים במקורות לפסקי הלכות שברמב"ם - אזי לימוד [[הרמב"ם]] הוא באופן אחר לגמרי, בתוספת הבנה והשגה שקו"ט וכו' (לאחרי ובהוספה ללימוד פשוטן של הלכות, לימוד השוה לכל, "שיהיו הדינין גלויין לקטן ולגדול"). | ||
"ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - | "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}. | ||
===קונטרס מילואים חלק א'=== | ===קונטרס מילואים חלק א'=== | ||
הוראת | הוראת הרבי הייתה להוציא את קונטרס המילואים {{הדגשה|בהקדם הכי אפשרי ומה טוב עוד לפני ראש השנה הבעל"ט.}} | ||
חברי הכולל המשיכו לעבוד במרץ על ההוצאה לאור של כרך המילואים, ובימי הסליחות של תשד"מ ירד לדפוס הקונטרס הראשון של המילואים. קונטרס זה הכיל כ240 דף. | חברי הכולל המשיכו לעבוד במרץ על ההוצאה לאור של כרך המילואים, ובימי הסליחות של תשד"מ ירד לדפוס הקונטרס הראשון של המילואים. קונטרס זה הכיל כ240 דף. | ||
בקונטרס זה נוספו: השלמת המראי מקומות מהנושאי כלים על | בקונטרס זה נוספו: השלמת המראי מקומות מהנושאי כלים על ספר נשים. מראי מקומות מספרים חדשים שהגיעו{{הערה|הספרים הם: גליוני קודש (נ. י. תרס"ט). הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (קה"ת תשל"ט). הגהות על משנה תורה (אמסטרדם תרפ"ט). לקוטי שיחות - כ"ג כרכים (תשכ"ב-ד"מ). עלה לתרופה (להמלבי"ם, נדפס בספר ארץ חמדה עה"ת בסוף חומש במדבר). תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד).}}. ועוד מראי מקומות שנשלחו על ידי אנשים שונים, כמו גם על ידי חברי הכולל. | ||
כמו כן נוסף לוח התיקון על הכרך הא' - ההשוואה למקורות וכו' נעשתה | כמו כן נוסף לוח התיקון על הכרך הא' - ההשוואה למקורות וכו' נעשתה על ידי קבוצה מתלמידי תומכי תמימים המרכזית. בראש הספר נוספה שיחתו של הרבי על הספר מש"פ תבוא, שהוגהה לצורך זה. | ||
===מהדורה שניה=== | ===מהדורה שניה=== | ||
בחודש כסלו תשמ"ה יצא | בחודש כסלו [[תשמ"ה]] יצא הספר במהדורה שנייה והוכנס בו קונטרס המילואים. | ||
==ספר המילואים== | ==ספר המילואים== | ||
לאחר שיצא הספר מחדש, המשיכו לשלוח הערות לחברי הכולל, והמראי מקומות נידונו על גבי קבצי ההערות. עד | לאחר שיצא הספר מחדש, המשיכו לשלוח הערות לחברי הכולל, והמראי מקומות נידונו על גבי קבצי ההערות. עד שב[[ערב שבת]] הגדול תשמ"ה, יצאה לאור חוברת המילואים ב'. חוברת ג' יצאה לאור בימי הסליחות. חוברת ד' - י"א [[ניסן]] תשמ"ו. חוברת ה' - ט' שבט תשמ"ז. חוברת וא"ו - ערב [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשמ"ח. | ||
לקראת כ"ף טבת תשנ"ג - יום ההילולא של הרמב"ם, הוציאו לאור את ספר המילואים על הרמב"ם. ספר זה כולל בתוכו את החוברות ב-ו. כמו גם הערות שונות וליקוט מספרים נוספים. | לקראת כ"ף טבת [[תשנ"ג]] - יום ההילולא של הרמב"ם, הוציאו לאור את ספר המילואים על הרמב"ם. ספר זה כולל בתוכו את החוברות ב-ו. כמו גם הערות שונות וליקוט מספרים נוספים. | ||
==רמב"ם חזק== | ==רמב"ם חזק== | ||
בהוצאת הרמב"ם השלם בכרך אחד | בהוצאת [[הרמב"ם]] השלם בכרך אחד על ידי [[חזק יוזמות חינוכיות|הוצאת הספרים חזק]], הוכנסו כל המראי מקומות על הדף בצירוף תיקוני טעויות שנפלו, ועל פי לוח התיקון. | ||
בעבודה זו הוגשמה בעצם מטרת הספר, ע"י שמראי המקומות הפכו זמינים לכל לומד בשעת לימוד הרמב"ם. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*שיחת שבת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=%d7%9e%d7%a8%d7%90%d7%99+%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa&pgnum=302 לקוטי שיחות חלק כט] | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/2/921093039208.html מראי מקומות לרמב"ם - התוכנית הראשונית]''' {{בית משיח}} | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Friedman-bloy%20-21%20Sivan%205777.pdf סקירה מסביב לעריכת הספר]''' בתוך תשורה מנישואי בתו של א' מהאברכים שעסקו בכך | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1754 ה'פני מנחם' שולח מראי מקומות לספר] {{שטורעם}} | |||
*שניאור ברדה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/05-08-2020-11-44-39-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf מראי מקומות למשנה תורה על-פי ספר המצוות] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | [[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רמב"ם]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:58, 13 באפריל 2022
הספר מראי מקומות לספר משנה תורה יצא לאור על ידי כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי.
ההדפסה הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשד"מ שבה תיקן הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם, לקראת כ"ף מנחם אב - יום ההילולא של הגה"צ הר' לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א), בחמשה עשר באב הורה הרבי, שיוציאו לאור ספר ובו מראי מקומות על ספר הי"ד.
במשך שבועיים עבדו אברכי הכולל תחת ניהולו של ראש המערכת הרב משה פרידמן וליקטו מהמראי מקומות שנמצאו על הדף, וכן מספרים העוסקים בליקוט מראי מקומות. הספר יצא עם למעלה מ950 דף.
בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם[1], וכן כל הערה על מנת להכניס במהדורה הבאה.
תאריך חתימת הפתח דבר הייתה בר"ח אלול תשד"מ. וכבר בשבת פרשת תבוא ח"י אלול התייחס הרבי להוצאת הספר שנדפס.
סיבת ההוצאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם הצטער על כך שלא ציין את המראי מקומות בספרו, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו [2]: "ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה".
ברצונו של הרמב"ם אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף בו מראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה".
מכך מסיק הרבי ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר הרמב"ם - בזה מתקיים רצונו של הרמב"ם שרצה לעשות כן בעצמו".
ומוסיף הרבי: אשר בזה גם מתווסף בהבנת ההלכה כפשוטה, וכפי ש"רואים במוחש שכאשר מעיינים במקורות לפסקי הלכות שברמב"ם - אזי לימוד הרמב"ם הוא באופן אחר לגמרי, בתוספת הבנה והשגה שקו"ט וכו' (לאחרי ובהוספה ללימוד פשוטן של הלכות, לימוד השוה לכל, "שיהיו הדינין גלויין לקטן ולגדול").
"ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר הרמב"ם כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"[3].
קונטרס מילואים חלק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוראת הרבי הייתה להוציא את קונטרס המילואים "בהקדם הכי אפשרי ומה טוב עוד לפני ראש השנה הבעל"ט."
חברי הכולל המשיכו לעבוד במרץ על ההוצאה לאור של כרך המילואים, ובימי הסליחות של תשד"מ ירד לדפוס הקונטרס הראשון של המילואים. קונטרס זה הכיל כ240 דף.
בקונטרס זה נוספו: השלמת המראי מקומות מהנושאי כלים על ספר נשים. מראי מקומות מספרים חדשים שהגיעו[4]. ועוד מראי מקומות שנשלחו על ידי אנשים שונים, כמו גם על ידי חברי הכולל.
כמו כן נוסף לוח התיקון על הכרך הא' - ההשוואה למקורות וכו' נעשתה על ידי קבוצה מתלמידי תומכי תמימים המרכזית. בראש הספר נוספה שיחתו של הרבי על הספר מש"פ תבוא, שהוגהה לצורך זה.
מהדורה שניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש כסלו תשמ"ה יצא הספר במהדורה שנייה והוכנס בו קונטרס המילואים.
ספר המילואים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שיצא הספר מחדש, המשיכו לשלוח הערות לחברי הכולל, והמראי מקומות נידונו על גבי קבצי ההערות. עד שבערב שבת הגדול תשמ"ה, יצאה לאור חוברת המילואים ב'. חוברת ג' יצאה לאור בימי הסליחות. חוברת ד' - י"א ניסן תשמ"ו. חוברת ה' - ט' שבט תשמ"ז. חוברת וא"ו - ערב י"ט כסלו תשמ"ח.
לקראת כ"ף טבת תשנ"ג - יום ההילולא של הרמב"ם, הוציאו לאור את ספר המילואים על הרמב"ם. ספר זה כולל בתוכו את החוברות ב-ו. כמו גם הערות שונות וליקוט מספרים נוספים.
רמב"ם חזק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוצאת הרמב"ם השלם בכרך אחד על ידי הוצאת הספרים חזק, הוכנסו כל המראי מקומות על הדף בצירוף תיקוני טעויות שנפלו, ועל פי לוח התיקון.
בעבודה זו הוגשמה בעצם מטרת הספר, ע"י שמראי המקומות הפכו זמינים לכל לומד בשעת לימוד הרמב"ם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת שבת ח"י אלול תשד"מ, לקוטי שיחות חלק כט
- מראי מקומות לרמב"ם - התוכנית הראשונית
- סקירה מסביב לעריכת הספר בתוך תשורה מנישואי בתו של א' מהאברכים שעסקו בכך
- ה'פני מנחם' שולח מראי מקומות לספר
- שניאור ברדה, מראי מקומות למשנה תורה על-פי ספר המצוות
הערות שוליים
- ↑ ואלו שמות הספרים שנעזרו בהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). הרמב"ם והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). הרמב"ם והמכילתא דרשב"י (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר הרמב"ם (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' ניסן תרצ"ה). מקורות לפסקי הרמב"ם (ירושלים תש"ז). מקורי הרמב"ם לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פירוש יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות שנמצאו ע"י חברי המערכת עצמם (בכמה מקרים מסובכים שאלו ע"כ את הרבי.
- ↑ תשובות הרמב"ם ליפסיא, סימן קמ.
- ↑ משיחת ח"י אלול תשד"מ.
- ↑ הספרים הם: גליוני קודש (נ. י. תרס"ט). הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (קה"ת תשל"ט). הגהות על משנה תורה (אמסטרדם תרפ"ט). לקוטי שיחות - כ"ג כרכים (תשכ"ב-ד"מ). עלה לתרופה (להמלבי"ם, נדפס בספר ארץ חמדה עה"ת בסוף חומש במדבר). תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד).