ג' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש תשרי}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=צום גדליה}}
'''ג' בתשרי''' הוא היום השלישי ב[[חודש תשרי]] וצום גדליה.
{{פתיח יום|והיום השלישי ב[[עשרת ימי תשובה]]. יום זה הוא יום [[תענית]] הנקרא [[צום גדליה]]}}


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*א'א' - [[מוצאי השבת]] הראשונה{{הערת שוליים|לדעת [[רבי אליעזר]]}}. [[אדם הראשון]] לקח שני אבנים והוציא מהם [[אש]] ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" ב[[הבדלה]] בכל מוצאי שבת.
*א' (-3760 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[מוצאי השבת]] הראשונה{{הערה|לדעת [[רבי אליעזר]]}}. [[אדם הראשון]] לקח שני אבנים והוציא מהם [[אש]] ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" ב[[הבדלה]] בכל מוצאי שבת.
*ג'של"ט - [[גדליהו בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.
*ג'של"ט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[גדליהו בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.
*[[תמ"ג]] - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.
*ה'[[תמ"ג]] (05/10/1682 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.
*[[תקנ"ז]] - רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד [[חסידות רוז'ין]] ו[[אדמו"ר]]ה הראשון.
*ה'[[תקנ"ז]] (05/10/1796 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ישראל מרוז'ין]], מייסד [[חסידות רוז'ין]] ו[[אדמו"ר]]ה הראשון, נולד.
*[[תרכ"א]] - רבי ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' על המשניות, נפטר.
*ה'[[תרמ"ז]] (02/10/1886 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[יצחק דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.
*[[תרמ"ז]] - רבי [[יצחק דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]], נפטר.
*[[תר"צ]] - רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, נפטר.
*[[תר"צ]] - רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין, נפטר.
*[[תש"ז]] - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, נפטר.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
*[[תקנ"ג]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]], נפטרה.
===[[יום הולדת|נולדו]]===
==ימי החסידים==
*ה'[[תרפ"ח]] - הרב [[יצחק חי לדיוב]] - מאנשי המחתרת היהודית בקהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארצה]] היה מעסקני הקהילה הבוכרית ותושב קהילת חב"ד ב[[לוד]].
* [[תש"ב]] - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]], נהרג על קידוש ה' בחרסון.
*ה'[[תש"א]] (05/10/1940 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום קפלן]], משפיע בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
* [[תשמ"ד]] - ר' [[נחום טרבניק]], רבו של [[כפר חב"ד]] במשך כעשר שנים, נפטר.
 
* [[תשס"ב]] - ר' [[שלום דובער נוטיק]], נפטר.
===[[פטירה|נפטרו]]===
* [[תשס"ט]] - הרב [[הלל פבזנר]] - אב בית-דין של [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר.
*ה'[[תקנ"ג]] (19/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]].
*ה'[[תש"ב]] (24/09/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]].
*ה'[[תשד"מ]] (10/09/1983 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[נחום טרבניק]], רבו של [[כפר חב"ד]] במשך כעשר שנים.
*ה'[[תשס"ב]] (20/09/2001 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלום דובער נוטיק]], [[בעל שמועה]] חסידי.
*ה'[[תשפ"א]] (21/0912020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי ב[[פיטסבורג]].
 
{{להיום יום|ג'|תשרי}}
{{להיום יום|ג'|תשרי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|א ג]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ג]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב ג]]

גרסה אחרונה מ־13:19, 17 בנובמבר 2023

<< >> חודש תשרי

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ג' בתשרי הוא היום השלישי בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי והיום השלישי בעשרת ימי תשובה. יום זה הוא יום תענית הנקרא צום גדליה.

תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ג' בתשרי - מלוח היום יום
מתחילין "מזמור לדוד" ולא "לכו נרננה", וכן בכל שבת מוצאי יום טוב. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם.

ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים".

כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות:

ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך".

כשסיפר לי אבי אדמו"ר את הנזכר לעיל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, וביאר באריכות חמשה האופנים וכולם באים מכוח אל הפועל על ידי עבודת התפילה.

הערות שוליים

  1. למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השביעי למניין החודשים מחודש ניסן.
  2. לדעת רבי אליעזר