האר"י: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:21, 21 ביולי 2024

רבי יצחק לוריא אשכנזי (מכונה "האר"י הקדוש", רבינו האר"י, "האר"י ז"ל"^[1] ולעיתים "האריז"ל החי"^[2]; ה'רצ"ד - ה' במנחם אב ה'של"ב), היה ממקובלי צפת ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו - קבלת האר"י - הייתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים בתורת החסידות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל הרדב"ז. בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.

בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע לצפת. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי משה קורדבירו, ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של הרמ"ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.

האריז"ל הסתלק בה' במנחם אב ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת. כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא^[3]. בשנת ה-400 לפטירתו, ה'תשל"ב, כתב הרבי מכתב כללי פרטי מיוחד לרגל ההילולא שלו^[4]. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל^[5].

קבלת האריז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם הרמ"ק.

על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"^[6]. בתורת החסידות הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות דתהו (בעניני תהו בתיקון גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"^[7]; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו^[8], ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו^[9].

כתבי האר"י[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כתבי האריז"ל

תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל, ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:

מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי ישראל סרוג, שקבלת האר"י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר עמק המלך, וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים^[10].

פיוטיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין השאר חיבר את הפיוטים "אסדר לסעודתא", "אזמר בשבחין" ו"בני היכלא" "יום זה לישראל" (יש המייחסים אותו לאר"י הקדוש) הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל שבת קודש, בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.

הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – נוסח האריז"ל

על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי נוסח הספרדים, עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור בוונציה בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:

בברכת ברוך שאמר שבפסוקי דזמרא נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
בתפילת מוסף של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
האר"י אמר וידוי ושלוש עשרה מידות הרחמים לפני נפילת אפיים - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר קבלי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות ימים טובים וימים הנוראים נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
האר"י לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו אדון עולם ויגדל א-להים חי (פיוט).

האריז"ל בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.

בחסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שאור הקו יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.

האריז"ל והגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם לגאולה, שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה^[11]. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו בריש גלי" - שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, רבי יצחק בן שלמה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה^[12].

כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע לירושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה, כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים הייתה אז ביאת גואל צדק^[13].

קבר האר"י[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קבר האר"י

האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש צפת ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם ברונפמן, האר"י החי, מסע בשבילי חייו של האריז"ל - בתוך שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 49

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י באתר בית חב"ד
הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - קטעי עיתונות - באתר שטורעם
משולחן האר"י באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש

הערות שוליים

↑ "ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" (שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71. וראה בהשלמות לשיחה שם על מעלת תואר זה).
↑ ראה שיחת ה' באב תשמ"ח.
↑ מאת הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - באתר שטורעם
↑ לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251.
↑ ראה לדוגמא שיחות ה' באב תשמ"ח. תנש"א. ועוד.
↑ שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.
↑ שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.
↑ שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.
↑ אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.
↑ ראה בהרחבה בערך ישראל סרוג.
↑ כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"ו.
↑ לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872.
↑ ראה בהרחבה שיחת ש"פ שמיני תשח"י.

[1] "ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" (שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71. וראה בהשלמות לשיחה שם על מעלת תואר זה).

[2] ראה שיחת ה' באב תשמ"ח.

[3] מאת הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - באתר שטורעם

[4] לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251.

[5] ראה לדוגמא שיחות ה' באב תשמ"ח. תנש"א. ועוד.

[6] שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט.

[7] שיחת י"ט כסלו תשח"י, ובהנסמן בהערה שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א.

[8] שיחת י' שבט תשכ"ג. וראה גם שיחת ש"פ בשלח תשט"ו.

[9] אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד.

[10] ראה בהרחבה בערך ישראל סרוג.

[11] כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"ו.

[12] לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872.

[13] ראה בהרחבה שיחת ש"פ שמיני תשח"י.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי משה מטארני '[[המבי"ט]]']]
+רבי '''יצחק לוריא אשכנזי''' (מכונה "'''האר"י הקדוש'''", '''רבינו האר"י''', "'''האר"י ז"ל'''"{{הערה|1="ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=496&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71]. וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=499&hilite= השלמות לשיחה שם] על מעלת תואר זה).}} ולעיתים "'''האריז"ל החי'''"{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= שיחת ה' באב תשמ"ח].}}; ה'רצ"ד - [[ה' במנחם אב]] ה'של"ב), היה מ[[מקובל|מקובלי]] [[צפת]] ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו - קבלת האר"י - הייתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים ב[[תורת החסידות]].
-'''האר"י ז"ל''' - '''הא'''לוקי '''ר'''בי '''י'''צחק לוריא-אשכנזי. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארו. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת). זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלש.
+== תולדות חיים ==
+[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]
+רבי יצחק לוריא נולד ב[[ירושלים]] בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל ה[[רדב"ז]]. בגיל חמש עשרה [[נישואין|נשא]] את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.
-== תולדותיו ==
+בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע ל[[צפת]]. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי [[משה קורדבירו]], ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רבים.
-מקובל וממפיצי תורת הקבלה.
-רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל ה[[רדב"ז]], בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.
-בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת רבי [[משה קרודבירו]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.
-האריז"ל נפטר ב[[ה' במנחם אב]] שנת של"ב, בהיותו בגיל שלושים ושלש ונקבר ב[[צפת]].
+האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. כמה וכמה פעמים הורה [[הרבי]] לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא{{הערה|{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל|מאת הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}}}.
+בשנת ה-400 לפטירתו, ה'[[תשל"ב]], כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] מיוחד לרגל ההילולא שלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=278 לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251].}}. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל{{הערה|1= ראה לדוגמא שיחות ה' באב [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= תשמ"ח]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=107&hilite= תנש"א]. ועוד.}}.
-== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==
+== קבלת האריז"ל ==
-האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]], לעומת שיטת [[רבי משה קרודבירו]], בעל מחבר ספר [[פרדס רימונים]] ועוד.
+האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]]. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם [[הרמ"ק]].
-==תורתו==
+על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.
-תורתו של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")
-*עץ חיים
-*שער הכוונות
-*שער מאמרי רשב"י
-*ליקוטי תורה
-*שער מאמרי רז"ל
-*מבוא שערים
-== האריז"ל בתורת חב"ד ==
+===כתבי האר"י===
-חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת ע"פ הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאר"י ז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.
+{{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}}
+תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]], ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:
+*[[עץ חיים]]
+*[[שמונה שערים]]
+*[[אוצרות חיים]]
+*[[מבוא שערים]]
-בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע"י צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האר"י ז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.
+מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי [[ישראל סרוג]], שקבלת האר"י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר [[עמק המלך]], וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[ישראל סרוג#הפולמוס|ישראל סרוג]].}}.
-[[הרבי]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.
-==האריז"ל והגאולה==
+== פיוטיו ==
-בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא ע"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.
+בין השאר חיבר את הפיוטים "[[אסדר לסעודתא]]", "[[אזמר בשבחין]]" ו"[[בני היכלא]]" "[[יום זה לישראל]]" (יש המייחסים אותו לאר"י הקדוש) הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל [[שבת קודש]], בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.
-מובן, א"כ, שאף תורת האר"י ז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.
+==הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי==
+{{ערך מורחב|נוסח האריז"ל}}
+על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי [[נוסח הספרדים]], עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור ב[[ונציה|וונציה]] בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:
+* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרא]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
+* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
+* האר"י אמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]] ו[[י"ג מידות|שלוש עשרה מידות הרחמים]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
+* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר קבלי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
+* האר"י לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל א-להים חי (פיוט)]].
-הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".
+== האריז"ל בתורת חב"ד ==
+חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של [[תורת החסידות]] הוא לגלות את העומק שבתורת [[הקבלה]] גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.
-כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.
-== פיוטיו ==
-בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".
-==אתרי האר"י==
-באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.
-==== מקום קבורותו ====
+ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.
-[[קובץ:רבי יצחק מצפת בעל האריזל.JPG|ממוזער|קבר האריז"ל]]
-מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, לימין רבי [[שלמה אלקבץ]].
-כתב באהבת ציון "קבר [[האר"י]]... חקוק על האבן במראשותיו "ציון [[יצחק לוריא|הרב המקובל רבינו יצחק לוריא]]", וסד בסיד ובימינו אצלו קבור בנו רבי משה..." וכן כתב חבת ירושלים.
+כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.
-במשך הדורות נוצר בלבול וצוין קברו במקום קבר בנו רבי משה.
+===האריז"ל והגאולה===
-[[קובץ:רבי משה.JPG|ממוזער|קבר רבי משה בבית העלמין העתיק של צפת]]
+הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה{{הערה|1=כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"ו.}}. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו '''בריש גלי'''" - שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, '''ר'''בי '''י'''צחק '''ב'''ן '''ש'''למה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=134&hilite= לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872].}}.
-== ביקורו של [[הריי"צ]] ==
+כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע ל[[ירושלים]] לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת [[הגאולה השלימה]], כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים הייתה אז ביאת גואל צדק{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/21/291.htm שיחת ש"פ שמיני תשח"י].}}.
+==קבר האר"י==
+{{ערך מורחב|קבר האר"י}}
+האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש צפת ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש.
-ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום.
+==לקריאה נוספת==
+*מנחם ברונפמן, '''האר"י החי''', מסע בשבילי חייו של האריז"ל - בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1868 עמוד 49
-לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. "..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]</REF>.
+== קישורים חיצוניים ==
+*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד
+*{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - קטעי עיתונות|הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}
+*[https://chabadlibrary.org/books/8100000000 משולחן האר"י] {{ספרייה}}
+{{מקובלים}}
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל:לוריא, יצחק}}
+{{מיון רגיל:יצחק, לוריא}}
-[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
 [[קטגוריה:מקובלים]]
 [[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:אישים בצפת]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]

מקובלים
מקובלים הראשונים	הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו
מקובלי צפת	ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא
מקובלים בשיטת האריז"ל	ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו