ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (142 גרסאות ביניים של 54 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבה| | |||
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |||
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg | |||
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה | |||
|אפיון=ישיבה גדולה | |||
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]] | |||
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]] | |||
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]] | |||
|מיקום=[[נוף הגליל]] | |||
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]] | |||
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]] | |||
|מנהל גשמי=ר' משה נחשון | |||
ר' מנחם גנדל | |||
|מספר תלמידים=כ-40 תמימים | |||
|מפה= | |||
}} | |||
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים. | |||
עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת. | |||
==היסטוריה== | |||
===מענות הרבי להקמת הישיבה=== | |||
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק. | |||
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן. | |||
לאחר | |||
[[ | עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל. | ||
==ישיבה גדולה== | ===מכון סמיכה=== | ||
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט | לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. | ||
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. | |||
===ישיבה גדולה=== | |||
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | |||
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. | ||
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת. | |||
*הרב | צוות הישיבה: | ||
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]]. | |||
*הרב | * '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]]. | ||
*הרב | * '''מנהל:''' הרב מנחם מענדל גינזבורג. | ||
*הרב | * '''מנהל חינוכי:''' הרב חיים מאירי. | ||
*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן. | |||
* | *משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף. | ||
*הרב | *משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי. | ||
*הרב | |||
* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב מנחם מענדל תמרין, הרב [[יוסף יצחק בקשי]]. | |||
* '''[[ר"מ|רמי"ם]]:''' הרב שמואל פיזם, הרב ברוך שניאור נחשון, הרב שניאור גרוזמן. | |||
* '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]]. | |||
===הנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק. | |||
* '''מנהל פנימיה:''' הרב נריה תם. | |||
=== | ==ראו גם== | ||
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]] | |||
* | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* | *[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}} | ||
'''וידאו:''' | |||
* | *[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
* | *[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו | ||
{{תבנית:תומכי תמימים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש| | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]] | |||
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:41, 27 בספטמבר 2024
| חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל | |
|---|---|
 סיום הרמב"ם בישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ד |
| תאריך סגירה | אב תש"פ |
| מיקום | נוף הגליל |
| מייסד | הרב דוד נחשון |
| ראש הישיבה | הרב מנחם מענדל נחשון |
| מנהל גשמי | ר' משה נחשון
ר' מנחם גנדל |
| מספר תלמידים | כ-40 תמימים |
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל הינה ישיבה גדולה בנוף הגליל. נפתחה בשנת תשס"ד על ידי הרב מנחם מענדל נחשון בעיר נוף הגליל ונסגרה בתחילת שנת הלימודים תש"פ כתוצאה מאי רישום בחורים.
עם תחילת שנה"ל תשפ"ד נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.
היסטוריהעריכה
מענות הרבי להקמת הישיבהעריכה
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת תשנ"ג שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.
עברו מספר שנים עד שבשנת תשס"ג הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.
מכון סמיכהעריכה
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולהעריכה
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
צוות הישיבה:
- ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
- מנהל רוחני: הרב שלום דובער שארף (צפת).
- מנהל: הרב מנחם מענדל גינזבורג.
- מנהל חינוכי: הרב חיים מאירי.
- משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
- משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
- משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
- משפיעים: הרב לוי יצחק נחשון, הרב יוסף יצחק סגל, הרב מנחם מענדל תמרין, הרב יוסף יצחק בקשי.
- רמי"ם: הרב שמואל פיזם, הרב ברוך שניאור נחשון, הרב שניאור גרוזמן.
- נו"נ ומשיב: הרב שמואל מקמל.
===הנהלה גשמית: ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
- מנהל פנימיה: הרב נריה תם.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
וידאו:
- עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית
סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו - הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו