נחום שמריה ששונקין: הבדלים בין גרסאות בדף
| (82 גרסאות ביניים של 34 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | |||
הרב '''נחום | |שם= הרב נחום שמריה ששונקין | ||
|תמונה=הרב ששונקין.jpg|הרב ששונקין עם בני משפחתו | |||
|כינוי= | |||
|תיאור= הרב ששונקין עם בני משפחתו | |||
|תאריך לידה= [[י"ד תשרי]] [[תר"נ]] | |||
|מקום לידה= | |||
|תאריך פטירה= [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]] | |||
|מקום פטירה= [[ירושלים]] | |||
|מקום פעילות= [[באטום]], [[ירושלים]] | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו= [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו= | |||
|השתייכות= [[חסיד חב"ד]] | |||
}} | |||
הרב '''נחום שמריה ששונקין''' (מכונה: '''שמער'ל באַטומער'''; [[י"ד בתשרי]] [[תר"נ]] - [[י"ט באב]] [[תשל"ה]]) היה [[רב]] הקהילה היהודית בטומי שב[[גאורגיה]]. לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלותו לארץ ישראל]] שימש כ[[משפיע]] של [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. | |||
== | ==תולדות חייו== | ||
[[קובץ:ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ששונקין ב[[התוועדות]] אצל [[הרבי]] (יושב מאחורי הרבי)]] | |||
[[קובץ:ש.נ.ש בהתוועדות.png|ממוזער|הרב ששונקין בהתוועדות חסידית (במרכז התמונה עם זקן לבן)]] | |||
נולד בשנת [[תר"נ]] לאביו ר' אברהם ששונקין. למד בישיבות פרפויסק, וויטקא, קישינב וואמצ'יסלב אצל הרב [[אלחנן בונים וסרמן]]. | |||
בהיותו בקישינב התקרב לר' [[אברהם שניאורסון]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובהשפעתו נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם למד מאחרי חג ה[[סוכות]] [[תרס"ו]] עד לשנת [[תר"ע]]. | |||
===בתומכי תמימים=== | |||
כך הוא תיאר את הגעתו לישיבה: | |||
{{תבנית:ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני עדיין טרם התקבלתי לישיבה, כי היה עוד עלי להיבחן אצל הרב החסיד [[זאב וולף לויטין]] המפקח על הלימוד, ולכן חיפשתי לי מקום מיוחד להתבודד, לעיין ולהעמיק בסוגיא שהבוחן אמר לי לעיין בה. חשבתי שכיון שסדר ה[[תפילה]] נגמר כבר, הרי אמצא לי מקום מוכשר לכך באולם הקטן שם היו מתפללים. נכנסתי לאולם הקטן כשגמרא [[גיטין]] בידי ומה מאוד נרעשתי מהמחזה אשר ראיתי, באולם הגדול כבר התחילו ללמוד וכבר שומע אתה קול [[תורה]] אדיר מהמון התלמידים הלומדים בשקידה ופה באולם הקטן עומדים מספר מסויים של תלמידים ופניהם אל הקיר, מתפללים מקירות ליבם. | |||
עמדתי משתאה מחריש ומסתכל בהם ואיני יודע מה מקום לתפילתם זאת אחרי שכבר נגמר סדר התפילה כי מעולם לא ראיתי כזאת, לא ראיתי שבני אדם יתפללו באיחור זמן שכזה. זמן רב עובר עליהם בשתיקה, בדומיה, שקועים מאוד במחשבותיהם וכנראה מתבוננים ולאחרי הדומיה מתעוררים, זה מנגן [[ניגון]] [[חב"ד]]י של מרירות וזה מתעורר ומנגן ניגון של שמחה, זה מתעורר ומתחיל לומר דברי תפילה בהכנעה רבה ובשפלות עצומה. | עמדתי משתאה מחריש ומסתכל בהם ואיני יודע מה מקום לתפילתם זאת אחרי שכבר נגמר סדר התפילה כי מעולם לא ראיתי כזאת, לא ראיתי שבני אדם יתפללו באיחור זמן שכזה. זמן רב עובר עליהם בשתיקה, בדומיה, שקועים מאוד במחשבותיהם וכנראה מתבוננים ולאחרי הדומיה מתעוררים, זה מנגן [[ניגון]] [[חב"ד]]י של מרירות וזה מתעורר ומנגן ניגון של שמחה, זה מתעורר ומתחיל לומר דברי תפילה בהכנעה רבה ובשפלות עצומה. | ||
יודע אני אם בני אדם מצטערים, מרי נפש, בוכים, הרי זה רק על גורלם המר בגשמיות, או עני מדוכא, חולה מסוכן, ספינתו טובעת. אבל בחורים צעירים אלו כלום חסר להם דבר? ואתה עומד ותוהה מאין בא להם, לצעירים אלה הרגשה שכזו? אין זאת כי אם ישיבה זו היא כמין בית חרושת, מעבדה כימית רוחנית שנכנסים אליה חומריים וגסים, ויוצאים ממנה עדינים ורוחניים. | יודע אני אם בני אדם מצטערים, מרי נפש, בוכים, הרי זה רק על גורלם המר בגשמיות, או [[עני]] מדוכא, חולה מסוכן, ספינתו טובעת. אבל בחורים צעירים אלו כלום חסר להם דבר? ואתה עומד ותוהה מאין בא להם, לצעירים אלה הרגשה שכזו? אין זאת כי אם ישיבה זו היא כמין בית חרושת, מעבדה כימית רוחנית שנכנסים אליה חומריים וגסים, ויוצאים ממנה עדינים ורוחניים. | ||
עמדתי שקוע במחשבותיי זמן רב, וכבר שכחתי על הבחינה שלי, ופתאום נתעוררתי ועזבתי אותם לנפשם ומצאתי לי פינה מיוחדת לעיין בסוגיא שניתנה לי. אחרי שיצאתי בשלום מהבחינה, הכניסוני בין תלמידי האולם הגדול, ואז נודע לי שבחורים אלה המאריכים בתפילתם, המתבוננים ושוהים זמן רב בתפילתם נקראים "[[עובד]]ים" משום שעובדי ה' המה | עמדתי שקוע במחשבותיי זמן רב, וכבר שכחתי על הבחינה שלי, ופתאום נתעוררתי ועזבתי אותם לנפשם ומצאתי לי פינה מיוחדת לעיין בסוגיא שניתנה לי. אחרי שיצאתי בשלום מהבחינה, הכניסוני בין תלמידי האולם הגדול, ואז נודע לי שבחורים אלה המאריכים בתפילתם, המתבוננים ושוהים זמן רב בתפילתם נקראים "[[עובד]]ים" משום שעובדי ה' המה.}} | ||
== | ==בשליחות הרבי הריי"צ== | ||
[[קובץ: 1212.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משלחת רבני חב"ד אצל מנהל הג'וינט - ר' נחום שמרי'ה ששונקין יושב ראשון מימין (תמונה מעובדת)]] | |||
בתקופה הראשונה לנשיאותו של הרבי הריי"צ מונה למזכירו. הרבי ציווה עליו להקים ישיבה ברוסטוב נוסף לתומכי תמימים שכבר פעלה במקום, שתיועד הן לבני חסידי חב"ד והן לכלל תושבי המקום היהודיים, בכדי שתהווה "ישיבה על קברו" של [[הרבי הרש"ב]]. הרב ששונקין היה מוסר השיעורים בה, ור' [[שלמה חיים קסלמן]] היה המשגיח. אך לאחר שנת ההסתלקות של הרבי הרש"ב הישיבה לא הצליחה להחזיק מעמד ונסגרה. | |||
בשנים [[תרפ"א]]-[[תרפ"ב]] נשלח על ידי [[הרבי הריי"צ]] כ[[שד"ר]] לעיר דרבנט. | |||
בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ח]] שימש כרב בעיר באטום ומיסד הישיבה [[תומכי תמימים באטום]]. | בשנים [[תרפ"ג]]-[[תרפ"ח]] שימש כרב בעיר באטום ומיסד הישיבה [[תומכי תמימים באטום]]. | ||
| שורה 23: | שורה 44: | ||
בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[אוסטריה]] והיה מהראשונים שהגיעו ל[[צרפת]]. | בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[אוסטריה]] והיה מהראשונים שהגיעו ל[[צרפת]]. | ||
בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. היה רבם ומשפיעם של חסידי חב"ד בירושלים. עסק בהפצה | בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. היה רבם ומשפיעם של חסידי חב"ד בירושלים. עסק בהפצה על ידי נאומים מאמרים וספרים, ידוע כלמדן גדול. | ||
במיוחד בלטה יכולתו להעביר דברי חסידות עמוקים בלשון פשוטה. הוא ידע תמיד - לאו דווקא בעת חזרת [[מאמר]] חסידות, אלא גם ב'סתם' [[התוועדות]] על כוס '[[לחיים]]' - כיצד לפשט את הדברים ולעשותם ערבים לשמיעה, כך שיתקבלו יפה גם בשכלו ובלבו של מי שלא למד [[חסידות]]. | במיוחד בלטה יכולתו להעביר דברי חסידות עמוקים בלשון פשוטה. הוא ידע תמיד - לאו דווקא בעת חזרת [[מאמר]] חסידות, אלא גם ב'סתם' [[התוועדות]] על כוס '[[לחיים]]' - כיצד לפשט את הדברים ולעשותם ערבים לשמיעה, כך שיתקבלו יפה גם בשכלו ובלבו של מי שלא למד [[חסידות]]. | ||
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] | נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
את מקומו כ[[משפיע]] בבית כנסת חב"ד בשכונת מאה שערים, מילא ה[[משפיע]] הרב [[מרדכי יהושע ליפקין]]. | |||
==משפחתו== | |||
* רעייתו, הרבנית מלכה- נפטרה [[כ"ד אדר א']] [[תשל"ו]]. | |||
* בנו, הרב [[אשר ששונקין]] | |||
* בנו, הרב [[משה ששונקין]] | |||
* בנו, הרב [[חיים ששונקין]] | |||
'''מקורביו''' | |||
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]] | |||
* הרב [[טוביה בלוי]] | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. | *'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. (הוצאה חדשה - [[תשע"ג]]). | ||
*''' | *'''לקוטי דברים''' - סדרת קונטרסים על התורה והמועדים. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* ''' | * '''אנשים של צורה''', הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]]. [[תשס"ו]]. | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | |||
*'''הרב שהפיץ חסידות''', הרב יוסף אברהם פיזם, רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 199-208. | |||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
* [ | '''כתביו:''' | ||
* [http:// | * '''זכרונותי''', {{אוצר החכמה||מהדורת ירושלים תשמ"ח|26489||ללא}} ו{{אוצר החכמה||מהדורת ירושלים תשע"ג|173562}} | ||
* '''לקוטי דברים''': | |||
** {{היברובוקס||חוברת ראשונה|32997||ללא}}, {{היברובוקס||חוברת שניה|33000||ללא}}, {{היברובוקס||חוברת רביעית|32998||ללא}} ו{{היברובוקס||חוברת שמינית|32999}} | |||
** {{אוצר החכמה||חוברת שלישית|174606||ללא}}, {{אוצר החכמה||חוברת חמישית|146339||ללא}} ו{{אוצר החכמה||חוברת ששית|146340}} | |||
* זכרונותיו מישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, '''[[בטאון חב"ד]]''': {{היברובוקס||חוברת ח' (י"א ניסן תשט"ו) – חלק ראשון|25126||עמוד=12|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת ט' (ח"י אלול תשט"ו) – חלק שני|25127||עמוד=31|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת י' (יו"ד שבט תשט"ז) – חלק שלישי|25101||עמוד=25|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת י"א (ל"ג בעומר תשט"ז) – חלק רביעי|25102||עמוד=32|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת י"ב (ח"י אלול תשט"ז) – חלק חמישי|25103||עמוד=32|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת י"ג (יו"ד שבט תשי"ז) – חלק שישי|25104||עמוד=46|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת י"ד (ל"ג בעומר תשי"ז) – חלק שביעי|25105||עמוד=29|ללא}}{{הערה|בחוברת זו פורסם קטע מזכרונותיו משנים מאוחרות יותר.}}, {{היברובוקס||חוברת ט"ו (ח"י אלול תשי"ז) – חלק שמיני|25106||עמוד=53|ללא}}, {{היברובוקס||חוברת י"ח (ח"י אלול תשי"ח) – חלק תשיעי|26169||עמוד=30}} | |||
*פרק מזכרונותיו בעריכת [[ועד חיילי בית דוד]], בתוך [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDMzODEyNTY2MjI5MjU1MTIxOTgBUnlEbHFIQXhBUUFKATAuMQEBdjI&authuser=0 אוירתה של ליובאוויטש] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html הרב ששונקין בתיאור אותנטי מרתק: כך התפללו ה'עובדים' בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
'''אודותיו:''' | |||
* הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], '''[http://www.shturem.net/images/articles/1955_articles_07032010_6125.pdf אנשים של צורה]''', תשס"ו, עמ' 26-30 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ששונקין, נחום | {{מיון רגיל:ששונקין, נחום שמריה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ששונקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:50, 26 באוקטובר 2024
| הרב נחום שמריה ששונקין | |
|---|---|
 הרב ששונקין עם בני משפחתו | |
| לידה | י"ד תשרי תר"נ |
| פטירה | י"ט מנחם אב תשל"ה |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | באטום, ירושלים |
| השתייכות | חסיד חב"ד |
| רבותיו | כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ וכ"ק אדמו"ר שליט"א |
הרב נחום שמריה ששונקין (מכונה: שמער'ל באַטומער; י"ד בתשרי תר"נ - י"ט באב תשל"ה) היה רב הקהילה היהודית בטומי שבגאורגיה. לאחר עלותו לארץ ישראל שימש כמשפיע של חסידי חב"ד בירושלים.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"נ לאביו ר' אברהם ששונקין. למד בישיבות פרפויסק, וויטקא, קישינב וואמצ'יסלב אצל הרב אלחנן בונים וסרמן.
בהיותו בקישינב התקרב לר' אברהם שניאורסון, חותנו של אדמו"ר הריי"צ, ובהשפעתו נסע ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש שם למד מאחרי חג הסוכות תרס"ו עד לשנת תר"ע.
בתומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כך הוא תיאר את הגעתו לישיבה:
אני עדיין טרם התקבלתי לישיבה, כי היה עוד עלי להיבחן אצל הרב החסיד זאב וולף לויטין המפקח על הלימוד, ולכן חיפשתי לי מקום מיוחד להתבודד, לעיין ולהעמיק בסוגיא שהבוחן אמר לי לעיין בה. חשבתי שכיון שסדר התפילה נגמר כבר, הרי אמצא לי מקום מוכשר לכך באולם הקטן שם היו מתפללים. נכנסתי לאולם הקטן כשגמרא גיטין בידי ומה מאוד נרעשתי מהמחזה אשר ראיתי, באולם הגדול כבר התחילו ללמוד וכבר שומע אתה קול תורה אדיר מהמון התלמידים הלומדים בשקידה ופה באולם הקטן עומדים מספר מסויים של תלמידים ופניהם אל הקיר, מתפללים מקירות ליבם. עמדתי משתאה מחריש ומסתכל בהם ואיני יודע מה מקום לתפילתם זאת אחרי שכבר נגמר סדר התפילה כי מעולם לא ראיתי כזאת, לא ראיתי שבני אדם יתפללו באיחור זמן שכזה. זמן רב עובר עליהם בשתיקה, בדומיה, שקועים מאוד במחשבותיהם וכנראה מתבוננים ולאחרי הדומיה מתעוררים, זה מנגן ניגון חב"די של מרירות וזה מתעורר ומנגן ניגון של שמחה, זה מתעורר ומתחיל לומר דברי תפילה בהכנעה רבה ובשפלות עצומה.
יודע אני אם בני אדם מצטערים, מרי נפש, בוכים, הרי זה רק על גורלם המר בגשמיות, או עני מדוכא, חולה מסוכן, ספינתו טובעת. אבל בחורים צעירים אלו כלום חסר להם דבר? ואתה עומד ותוהה מאין בא להם, לצעירים אלה הרגשה שכזו? אין זאת כי אם ישיבה זו היא כמין בית חרושת, מעבדה כימית רוחנית שנכנסים אליה חומריים וגסים, ויוצאים ממנה עדינים ורוחניים.
עמדתי שקוע במחשבותיי זמן רב, וכבר שכחתי על הבחינה שלי, ופתאום נתעוררתי ועזבתי אותם לנפשם ומצאתי לי פינה מיוחדת לעיין בסוגיא שניתנה לי. אחרי שיצאתי בשלום מהבחינה, הכניסוני בין תלמידי האולם הגדול, ואז נודע לי שבחורים אלה המאריכים בתפילתם, המתבוננים ושוהים זמן רב בתפילתם נקראים "עובדים" משום שעובדי ה' המה.
בשליחות הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופה הראשונה לנשיאותו של הרבי הריי"צ מונה למזכירו. הרבי ציווה עליו להקים ישיבה ברוסטוב נוסף לתומכי תמימים שכבר פעלה במקום, שתיועד הן לבני חסידי חב"ד והן לכלל תושבי המקום היהודיים, בכדי שתהווה "ישיבה על קברו" של הרבי הרש"ב. הרב ששונקין היה מוסר השיעורים בה, ור' שלמה חיים קסלמן היה המשגיח. אך לאחר שנת ההסתלקות של הרבי הרש"ב הישיבה לא הצליחה להחזיק מעמד ונסגרה.
בשנים תרפ"א-תרפ"ב נשלח על ידי הרבי הריי"צ כשד"ר לעיר דרבנט.
בשנים תרפ"ג-תרפ"ח שימש כרב בעיר באטום ומיסד הישיבה תומכי תמימים באטום.
בשנת תש"ז יצא מרוסיה לאוסטריה והיה מהראשונים שהגיעו לצרפת.
בשנת תש"י עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. היה רבם ומשפיעם של חסידי חב"ד בירושלים. עסק בהפצה על ידי נאומים מאמרים וספרים, ידוע כלמדן גדול. במיוחד בלטה יכולתו להעביר דברי חסידות עמוקים בלשון פשוטה. הוא ידע תמיד - לאו דווקא בעת חזרת מאמר חסידות, אלא גם ב'סתם' התוועדות על כוס 'לחיים' - כיצד לפשט את הדברים ולעשותם ערבים לשמיעה, כך שיתקבלו יפה גם בשכלו ובלבו של מי שלא למד חסידות.
נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
את מקומו כמשפיע בבית כנסת חב"ד בשכונת מאה שערים, מילא המשפיע הרב מרדכי יהושע ליפקין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, הרבנית מלכה- נפטרה כ"ד אדר א' תשל"ו.
- בנו, הרב אשר ששונקין
- בנו, הרב משה ששונקין
- בנו, הרב חיים ששונקין
מקורביו
- הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
- הרב טוביה בלוי
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זכרונותי - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב נפתלי צבי גוטליב, תשמ"ח. (הוצאה חדשה - תשע"ג).
- לקוטי דברים - סדרת קונטרסים על התורה והמועדים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אנשים של צורה, הרב שמואל אלעזר הלפרין. תשס"ו.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- הרב שהפיץ חסידות, הרב יוסף אברהם פיזם, רפאל בכר, ספר דמותו של חסיד ע' 199-208.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתביו:
- זכרונותי, מהדורת ירושלים תשמ"ח ומהדורת ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- לקוטי דברים:
חוברת ראשונה, חוברת שניה, חוברת רביעית ו חוברת שמינית, באתר HebrewBooks
- חוברת שלישית, חוברת חמישית וחוברת ששית, באתר אוצר החכמה
- זכרונותיו מישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בטאון חב"ד:
חוברת ח' (י"א ניסן תשט"ו) – חלק ראשון, חוברת ט' (ח"י אלול תשט"ו) – חלק שני, חוברת י' (יו"ד שבט תשט"ז) – חלק שלישי, חוברת י"א (ל"ג בעומר תשט"ז) – חלק רביעי, חוברת י"ב (ח"י אלול תשט"ז) – חלק חמישי, חוברת י"ג (יו"ד שבט תשי"ז) – חלק שישי, חוברת י"ד (ל"ג בעומר תשי"ז) – חלק שביעי[1], חוברת ט"ו (ח"י אלול תשי"ז) – חלק שמיני, חוברת י"ח (ח"י אלול תשי"ח) – חלק תשיעי, באתר HebrewBooks
- פרק מזכרונותיו בעריכת ועד חיילי בית דוד, בתוך אוירתה של ליובאוויטש
- הרב ששונקין בתיאור אותנטי מרתק: כך התפללו ה'עובדים' בליובאוויטש, באתר 'לחלוחית גאולתית'
אודותיו:
- הרב שמואל אלעזר הלפרין, אנשים של צורה, תשס"ו, עמ' 26-30
הערות שוליים
- ↑ בחוברת זו פורסם קטע מזכרונותיו משנים מאוחרות יותר.