יצחק סנדרוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(46 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:איציק באגודה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איציק נואם בכינוס של [[האגודה למען הגאולה]]]]
[[קובץ:משה רובשקין ואיציק סנדרוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סנדרוי ביחד עם הרב [[משה רובשקין]] מ[[קראון הייטס]] בביקור [[יצהר]]]]
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' מייסד ומנהל את [[ישיבת תומכי תמימים יצהר]] ומקים הישוב [[מצפה משיח]] ב[[יצהר]] שב[[שומרון]]. [[חסיד]] בעל [[מסירות נפש]].
ר' '''יצחק''' (איציק) '''סנדרוי''' (יליד [[תשמ"א]]), הוא מקים גבעת [[מצפה יצהר]] בשומרון, ו[[תומכי תמימים יצהר|ישיבת חב"ד במצפה יצהר]]. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כ[[משפיע]] חב"די.


== תולדות חייו ==
==תולדות חיים==
איציק נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. בגיל 10 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר בישוב [[יצהר]]. בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו.
נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]] לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר ביישוב [[יצהר]]. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.


איציק למד במוסדות החינוך שבישוב ובישיבה תיכונית, ונסע לרבי לראשונה בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]], יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]].
בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]] נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]].


שירת ב[[צה"ל]] ביחידה ללוחמה בטרור, וכיום הוא מדריך ירי וכותב תורת לחימה.
כשהתגייס ל[[צה"ל]] שירת סמוך ליצהר, ולאחר סיום שירות הקבע המשיך לשרת במילואים, בעיקר כמדריך ירי. בנוסף הוא חבר בכיתת הכוננות של יצהר.
 
איציק משמש כמפקד כיתת הכוננות של הישוב, ומנהל הפעילות של [[בית חב"ד]].


== מצפה משיח ==
== מצפה משיח ==
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[שומרון]], החליט על הקמת [[מצפה משיח]] ליד הישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז [[בחורים]] לא נשואים. במקום לא היה חשמל ו[[מים]], ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.
בשנת [[תשס"ב]], בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] ו[[שומרון]], החליט על הקמת [[מצפה משיח]] ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז [[בחורים]] לא נשואים. במקום לא היה [[נורה חשמלית|חשמל]] ו[[מים]], ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.


ב[[י' סיון]] [[תשס"ג]] נשא לאשה את מרת רבקה בת ר' רפי בר חן, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה התושב קבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.
ב[[י' סיון]] [[תשס"ג]] נשא לאשה את מרת רבקה בת ר' רפי בר חן{{הערה|אחות של יוסף, לוי יצחק ושמואל עמית.}}, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.


ביום האחרון של שמחת ה[[שבע ברכות]] נסעו לביתם דרך הכפר ה[[ערבי]] חוורא, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.
ביום האחרון של שמחת ה[[שבע ברכות]] נסעו לביתם דרך הכפר ה[[ערבי]] חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.


ביתו של איציק נהרס פעמיים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.
ביתו של איציק נהרס פעמיים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.


== [[ישיבת תומכי תמימים יצהר|ישיבת תומכי תמימים]] במצפה ==
== ישיבת תומכי תמימים במצפה ==
בשנת [[תשע"א]] החל איציק לקבל פעמים רבות הוראות מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, וב[[י"ט כסליו]] הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית של פתיחת הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].
[[קובץ:איציק מקבל תעודה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|איציק מקבל תעודת הוקרה ממפקד הגדוד]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים יצהר]]}}
בשנת [[תשע"א]] החל איציק לקבל פעמים רבות הוראות מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, וב[[י"ט כסלו]] הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית של פתיחת הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].


בתחילה למדו ה[[תמימים|תלמידים]] בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.
בתחילה למדו ה[[תמימים|תלמידים]] בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.
בשנת [[תשפ"ב]] החל בבניית מבנה בדוגמת 770 עבור הישיבה.
[[קטגוריה:שלוחים בצה"ל]]
==כמוזיקאי==
סנדרוי מנגן על גיטרה, ומרבה לנגן במהלך התוועדויות. במשך השנים כתב והלחין מספר שירים, ולאחרונה הוא מוציא אותם לאור בביצועים מחודשים.
בשנת [[תשפ"ג]], הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי [[חיים נחמן בנסמיאן]] את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/24137.htm איציק סנדרוי מגיש: "חזון אחרית הימים"]{{הגאולה}} }}.
בשנת [[תשפ"ד]], כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יונתן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה{{הערה| [https://hageula.com/news/nigunim/25109.htm בצל המלחמה: הרב איציק סנדרוי יוצא בשיר חדש] {{הגאולה}} }}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38593 זוכה התואר מצטיין פלוגתי] בשנת [[תשס"ח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38593 זוכה התואר מצטיין פלוגתי] בשנת [[תשס"ח]] {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר] באתר [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 איציק במונולוג על התפתחות הישיבה ביצהר] {{אינפו}}.
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}.
*[https://chabad.info/news/748862/ המהפכה שהתחילה בטלפון מהרבי עוברת לשלב הבא{{אודיו}}{{אינפו}}]
 
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סנדרוי איציק]]
{{מיון רגיל:סנדרוי, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:יצהר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

גרסה אחרונה מ־12:12, 22 בדצמבר 2024

הרב סנדרוי ביחד עם הרב משה רובשקין מקראון הייטס בביקור יצהר

ר' יצחק (איציק) סנדרוי (יליד תשמ"א), הוא מקים גבעת מצפה יצהר בשומרון, וישיבת חב"ד במצפה יצהר. הוא מנהל הישיבה, ומשמש גם כמשפיע חב"די.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשמ"א בנחלת הר חב"ד לאביו ר' דורון סנדרוי. כשהיה בגיל 9 קיבלו הוריו הוראה מהרבי באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לעבור להתגורר ביישוב יצהר. הוריו של סנדרוי משערים כי בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו - זאת משום רעש ברקע השיחה שנשמע כמו הערת הרבי לרב גרונר.

בילדותו למד במוסדות החינוך שביישוב. בגיל 14 ניסה להתקבל לישיבת חב"ד, אך לבסוף הלך ללמוד בישיבה התיכונית 'חיצים' באיתמר. בתחילת שנות הסמ"כים נסע סנדרוי לראשונה אל הרבי, יחד עם תלמידי הקבוצה.

כשהתגייס לצה"ל שירת סמוך ליצהר, ולאחר סיום שירות הקבע המשיך לשרת במילואים, בעיקר כמדריך ירי. בנוסף הוא חבר בכיתת הכוננות של יצהר.

מצפה משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ב, בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי יהודה ושומרון, החליט על הקמת מצפה משיח ליד היישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז בחורים לא נשואים. במקום לא היה חשמל ומים, ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.

בי' סיון תשס"ג נשא לאשה את מרת רבקה בת ר' רפי בר חן[1], ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה תושב הקבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.

ביום האחרון של שמחת השבע ברכות נסעו לביתם דרך הכפר הערבי חווארה, ונתקלו במחבלים שסקלו באבנים רכבים יהודיים, ורק בנס יצאו בחיים.

ביתו של איציק נהרס פעמיים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.

ישיבת תומכי תמימים במצפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

איציק מקבל תעודת הוקרה ממפקד הגדוד
ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים יצהר

בשנת תשע"א החל איציק לקבל פעמים רבות הוראות מהרבי באמצעות האגרות קודש לפתוח ישיבת תומכי תמימים במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, ובי"ט כסלו הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית של פתיחת הישיבה הייתה ביו"ד שבט.

בתחילה למדו התלמידים בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.

בשנת תשפ"ב החל בבניית מבנה בדוגמת 770 עבור הישיבה.

כמוזיקאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

סנדרוי מנגן על גיטרה, ומרבה לנגן במהלך התוועדויות. במשך השנים כתב והלחין מספר שירים, ולאחרונה הוא מוציא אותם לאור בביצועים מחודשים. בשנת תשפ"ג, הוציא לאור יחד עם המפיק המוזיקלי חיים נחמן בנסמיאן את הסינגל הראשון שלו - חזון אחרית הימים, שצבר מאות אלפי האזנות[2].

בשנת תשפ"ד, כשבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוציא לאור את שירו "אחי יונתן" שכתב חצי יובל קודם לכן לעילוי נשמת חברו, ופורסם בעיבוד מחודש לעילוי נשמת כמה מחבריו שנהרגו במלחמה[3].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים