גבעת שאול: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:29, 22 ביוני 2024

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים על שם הרב יעקב שאול אלישר בעל היש"א ברכה. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונות קריית משה והר נוף. כיום מתגוררים בשכונה כ-10,000 תושבים, מרביתם נמנים על הציבור החרדי והציבור הדתי-לאומי. בשכונה קיימת קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לראשונה התיישבו בשכונה יהודים בשנת תרס"ח, לאחר שמספר עסקנים ירושלמים החליטו על הקמת שכונה חדשה ליהודים עניים, שבחצר הבתים יהיה מגרש חקלאי קטן שיעזור לפרנסתם. בהיות השכונה שכונת ספר, נמנעו יהודים רבים בקניית מגרשים במקום, והתושבים שהתיישבו היו מועטים, בעיקר מעולי תימן שמצבם הכלכלי לא אפשר להם לרכוש נחלה בשכונות אחרות.

קרקעות השכונה נרכשו מידי תושבי הכפר הערבי 'דיר יאסין' (שלאחר מכן נהפך לשכונת הר נוף). שם השכונה נקרא על שם הרב יעקב שאול אלישר, הראשון לציון, שאחד מבניו היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה, כיון שבמרומה של השכונה החדשה ניתן לצפות ל'תל אל פול', גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך (כיום באזור הסמוך לשכונת פסגת זאב).

במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות בתוככי השכונה בין הטורקים לבריטים, דבר שגרם לתושבי השכונה להימלט. השכונה נחרבה, ובסיום המלחמה בניצחון הבריטים, שילמו הבריטים פיצויים לתושבי השכונה, והיא הוקמה מחדש בשנת תר"פ.

בתחילת העשור הבא (לאחר שנת תר"פ) החלה בניית שכונה יהודית חדשה, קריית משה, מה שהאיץ את התפתחות השכונה.

למרות רצף השכונות היהודיות וסמיכותם לירושלים, הם לא נכללו בתחומה של העיר והתקיימו במעמד עצמאי. רק לאחר מלחמת העצמאות אחרי שכוחות אצ"ל ולח"י כבשו את הכפר הערבי הסמוך, סופחה השכונה לירושלים.

אזור תעשייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם התפתחות התעשייה נבנו בשכונה מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המבנים הנמצאים באזור התעשייה נמצא בית הדין לגיור של הרבנות הראשית משרד הדתות , בתי משפט תעבורה ענייני משפחה ודיני עבודה,משרדי ממשלה ומשרדי הייטק ואולמי גוטניק. ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן בית הקברות הר המנוחות.

באזור התעשייה פועל בית חב"ד בהנהלת השליח הרב לוי לאטר.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בשכונה מונה עשרות משפחות, עם בית כנסת חב"ד,

בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראשית דרכה של קהילת חב"ד בשכונה, התפללו החסידים בבית הכנסת חב"ד בשכונה הסמוכה, הר נוף. עם התפתחות הקהילה נפתח בית כנסת נוסף לתושבי השכונה בגבעת שאול, שמשמש עשרות מתפללים נוספים שלא נמנים על חסידי חב"ד. בבית הכנסת מתפללים מידי שבת קרוב ל-100 איש. את בית הכנסת פתח הגבאי ר' צבי לוינזון.

בתחילת חודש אב תשמ"ו חולל בית הכנסת בידי בני בליעל כולל קריעת ספרי התורה שבו. הרבי כתב בהקשר למאורע זה מענה ארוך ומפורט בקשר להתנהגות הנדרשת בעקבות המאורע:

כמובן לכל לראש – כל שצריך לעשות כעל פי שולחן ערוך ומנהגי ישראל – בכיוצא בזה היה לא תהיה ולכן צריך להיות שאלת רבני ירושלים תבנה ותכונן (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל), כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, בטוח וכו'. ועוד ועיקר – להשתדל ככל האפשרי
1) שביום ההלויה יתחילו לכתוב ספר תורה בבית הכנסת (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש – על כל פנים ההתחלה), וכן
2) ללמוד כתת תנוקות של בין רבן שם – בשעות הרגילות ללימוד זה בירושלים תבנה ותכונן, ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' יום (בימים שלומדים כיו"ב בירושלים – מה שאין כן בשבת קודש וכו')
3) יתפללו שם בכל יום – על כל פנים פעם אחת ביום – עד לאחרי החגים הבאים עלינו לטובה.
4) יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו ע"י המאורע,
5) להוסיף קופסאות-צדקה בבית הכנסת, נוסף על
6) יסוד קרן גמ"ח בהבית כנסתומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום.
7) להשתדל שבשבת קודש זה יתפללו שם גם באי כח עוד ביהכנ"ס שבירושלים תבנה ותכונן
8) להוסיף בשיעורי שבת קודש זה שבבית הכנסת
9) סעודה הג' ובאמירת דא"ח. באם רגיל בלאו הכי – הוספה בזה
10) תקותי על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת – שימצאו אדם העורך ברית מילה בשבת קודש זה וישכנעוהו לעשותו בבית הכנסת וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה. והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לשבת קודש חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון. ההוצאות דכל הנ"ל – כל החסר יושלח מכאן בעזרת השם יתברך

— מצילום הכתב יד קודש - ליקוט מענות קודש תשמ"ו ע' 115 - 116

.

לאור זאת בז' מנחם אב התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת מעמד תפילה והתעוררות בקשר למאורע בו נכחו כרבבת אנשים בראשות הרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, נציגות מהעדה החרדית, ראש ישיבת גור הרב פנחס מנחם אלתר (לימים האדמו"ר מגור ה"פני מנחם"), אישי ציבור וחברי כנסת. בסיום המעמד יצאה הלוויה בה הובלו קרעי הספר תורה להר המנוחות ונטמנו שם. בתום ההלוויה חזרו האלפים לבית הכנסת שם התקיימה התחלת כתיבת הספר תורה החדש כהוראת הרבי^[1].

בשנת תשס"ט התקיים מעמד הכנסת ספר תורה לבית הכנסת, בהשתתפות מאות אנשים, רבנים ואדמו"רים שונים^[2].

בשנת תשע"ג, בשעות הצהריים של שבת פרשת נשא פרצה שריפה גדולה בבית הכנסת בעקבות קצר חשמלי בשעון שבת^[3], בזמן שבית הכנסת היה מלא בעשרות הורים וילדים במסגרת "אבות ובנים". בנסים גדולים הצליחו כבאי האש להציל את ספרי התורה מבלי שיגרם להם נזק ממשי, אך בית הכנסת עצמו נשרף לחלוטין.

מוסדות בשכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ז נפתח בבית הכנסת כולל ללימוד נגלה וחסידות^[4]. הכולל מיועד עבור אברכים מחסידויות שונות, והלימודים משלבים בין לימוד תורת הנגלה לתורת החסידות. הכולל מנוהל בהכוונת ראש כולל צמח צדק הרב חיים שלום דייטש.

נשמתא דאורייתא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ח הוקם^[5] על גבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי תורת חב"ד לבני הישיבות. את המקום הפעיל בתחילה ר' יהודה כהן, וכיום הוא מופעל על ידי השליח בשכונה, ר' דניאל כלב. במקום מתקיימים התוועדויות, שיעורים בחסידות, וכינוסים ביומי דפגרא. בנוסף לפעילות לפי מועדי השנה מתקיימים במקום שיעורים קבועים, בעיקר על ידי הרבנים יחזקאל סופר, חיים שלום דייטש, מענדל פויגל ומיכאל טייב..

במקום קיימת ספריה גדולה של תורת חסידות חב"ד, וחדר מולטימדיה עם מחשבים, תקליטורים תורניים וחומרים נוספים.

בערבים לומדים במרכז חסידות בחברותות, תלמידים מישיבות שונות.

המרכז סבל בעבר מהתנכלויות שונות, ומספר פעמים הושחת השלט המעטר את הבניין^[6].

בנוסף קיימת גם מדרשה לנשים, אותה מנהלת הגב' רחל יהודית כלב.

פעילות חב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלוחים הפועלים בשכונה הם ר' צבי לוינזון, ר' משה קטן, ר' דניאל כלב ואנשי הקהילה. בזמנים שהפעילות מתרחבת, כמו בחגים מגיעים לעזור תמימים מישיבת חב"ד תורת אמת.

בשנת תש"ע התקיים מעמד הדפסת התניא בבית חב"ד בשכונה^[7].

בחורף שנת תשע"ב התקיים דינר לפעילות חב"ד בשכונה^[8].

החל משנת תשס"ג מתקיימת תהלוכת ל"ג בעומר לילדי השכונה^[9]. בעבר השתתפו ילדי השכונה בתהלוכות של השכונות הסמוכות, הר נוף וקריית משה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הר המנוחות

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנימין קלוגר, כשגבעת שמואל התפעמה, גליון כפר חב"ד 1917 עמוד 47

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעילות במרכז "נשמתא דאורייתא", בג' תמוז תשס"ט, באתר col.

הערות שוליים

↑ ידיעה בעיתון מעריב⁩⁩ ח' אב תשמ"ו (13 באוגוסט 1986)
↑ הכנסת ספר תורה לבית הכנסת חב"ד, באתר col.
↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו
↑ ידיעה על פתיחת הכולל באתר col.
↑ ידיעה על פתיחת המרכז באתר col.
↑ ידיעה על השחתה נוספת באתר col.
↑ הדפסת התניא באתר חב"ד אינפו
↑ דינר לפעילות חב"ד בגבעת שאול - כתבה באתר חב"ד אינפו
↑ תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשע"ג

[1] ידיעה בעיתון מעריב⁩⁩ ח' אב תשמ"ו (13 באוגוסט 1986)

[2] הכנסת ספר תורה לבית הכנסת חב"ד, באתר col.

[3] ידיעה באתר חב"ד אינפו

[4] ידיעה על פתיחת הכולל באתר col.

[5] ידיעה על פתיחת המרכז באתר col.

[6] ידיעה על השחתה נוספת באתר col.

[7] הדפסת התניא באתר חב"ד אינפו

[8] דינר לפעילות חב"ד בגבעת שאול - כתבה באתר חב"ד אינפו

[9] תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשע"ג

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:גבעת שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת גבעת שאול]]
-[[תמונה:גבעת שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת גבעת שאול]]
+'''גבעת שאול''' היא [[שכונה]] ואזור תעשייה במערב [[ירושלים]] על שם הרב [[יעקב שאול אלישר]] בעל ה[[יש"א ברכה]]. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונות [[קריית משה]] ו[[הר נוף]]. כיום מתגוררים בשכונה כ-10,000 תושבים, מרביתם נמנים על הציבור ה[[חרדי]] והציבור ה[[דתי-לאומי]]. בשכונה קיימת [[:קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש|קהילת חב"ד]] המונה עשרות משפחות.
-'''גבעת שאול''' היא [[שכונה]] ו[[אזור תעשייה]] במערב [[ירושלים]]. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונות [[קריית משה]] ו[[הר נוף]]. כיום מתגוררים בשכונה כ-10,000 תושבים, מרביתם נמנים על הציבור ה[[חרדי]], ובהם קהילת חב"ד המונה כ-עשרים משפחות.
 ==היסטוריה==
 לראשונה התיישבו בשכונה [[יהודים]] בשנת [[תרס"ח]], לאחר שמספר עסקנים ירושלמים החליטו על הקמת שכונה חדשה ליהודים עניים, שבחצר הבתים יהיה מגרש חקלאי קטן שיעזור לפרנסתם. בהיות השכונה שכונת ספר, נמנעו יהודים רבים בקניית מגרשים במקום, והתושבים שהתיישבו היו מועטים, בעיקר מעולי [[תימן]] שמצבם הכלכלי לא אפשר להם לרכוש נחלה בשכונות אחרות.
-קרקעות השכונה נרכשו מידי תושבי הכפר הערבי 'דיר יאסין' (שלאחר מכן נהפך לשכונת [[הר נוף]]). שם השכונה נקרא על שם הרב יעקב שאול אלישר, [[הראשון לציון]], שאחד מבניו היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה, כיון שבמרומה של השכונה החדשה ניתן לצפות ל'תל אל פול', גבעת שאול המקראית, בירתו של שאול המלך (כיום באזור הסמוך לשכונת [[פסגת זאב]]).
+קרקעות השכונה נרכשו מידי תושבי הכפר הערבי 'דיר יאסין' (שלאחר מכן נהפך לשכונת [[הר נוף]]). שם השכונה נקרא על שם הרב יעקב שאול אלישר, [[הראשון לציון]], שאחד מבניו היה ממייסדי השכונה. נימוק נוסף לשם השכונה, כיון שבמרומה של השכונה החדשה ניתן לצפות ל'תל אל פול', גבעת שאול המקראית, בירתו של [[שאול המלך]] (כיום באזור הסמוך לשכונת [[פסגת זאב]]).
 ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התחוללו קרבות בתוככי השכונה בין הטורקים לבריטים, דבר שגרם לתושבי השכונה להימלט. השכונה נחרבה, ובסיום המלחמה בניצחון הבריטים, שילמו הבריטים פיצויים לתושבי השכונה, והיא הוקמה מחדש בשנת [[תר"פ]].
@@ שורה 12: / שורה 11: @@
 בתחילת העשור הבא (לאחר שנת [[תר"פ]]) החלה בניית שכונה יהודית חדשה, [[קריית משה]], מה שהאיץ את התפתחות השכונה.
-למרות רצף השכונות היהודיות וסמיכותם לירושלים, הם לא נכללו בתחומה של העיר והתקיימו במעמד עצמאי. רק לאחר [[מלחמת העצמאות]] לאחר שככוחות אצ"ל ולח"י כבשו את הכפר הערבי הסמוך, סופחה השכונה לירושלים.
+למרות רצף השכונות היהודיות וסמיכותם לירושלים, הם לא נכללו בתחומה של העיר והתקיימו במעמד עצמאי. רק לאחר [[מלחמת העצמאות]] אחרי שכוחות אצ"ל ולח"י כבשו את הכפר הערבי הסמוך, סופחה השכונה לירושלים.
+== אזור תעשייה ==
+עם התפתחות התעשייה נבנו בשכונה מבני תעשייה, מוסכים ובניני משרדים. בין המבנים הנמצאים באזור התעשייה נמצא [[בית דין|בית הדין לגיור]] של [[הרבנות הראשית]] משרד הדתות , בתי משפט תעבורה ענייני משפחה ודיני עבודה,משרדי ממשלה ומשרדי הייטק ו[[אולמי גוטניק]]. ברכס המערבי של אזור התעשייה שוכן [[בית הקברות]] [[הר המנוחות]].
+באזור התעשייה פועל [[בית חב"ד]] בהנהלת ה[[שליח]] הרב לוי לאטר.
+== קהילת חב"ד ==
+[[:קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש|קהילת חב"ד]] בשכונה מונה עשרות משפחות, עם [[בית כנסת]] [[חב"ד]],
+=== [[בית הכנסת]] ===
+בראשית דרכה של קהילת חב"ד בשכונה, התפללו ה[[חסידים]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] בשכונה הסמוכה, [[הר נוף]]. עם התפתחות הקהילה נפתח בית כנסת נוסף לתושבי השכונה בגבעת שאול, שמשמש עשרות מתפללים נוספים שלא נמנים על [[חסידי חב"ד]]. בבית הכנסת מתפללים מידי שבת קרוב ל-100 איש. את [[בית הכנסת]] פתח הגבאי ר' צבי לוינזון.
+בתחילת [[חודש אב]] [[תשמ"ו]] חולל בית הכנסת בידי בני בליעל כולל קריעת ספרי התורה שבו. הרבי כתב בהקשר למאורע זה [[מענות קודש|מענה]] ארוך ומפורט בקשר להתנהגות הנדרשת בעקבות המאורע: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמובן לכל לראש – כל שצריך לעשות כעל פי שולחן ערוך ומנהגי ישראל – בכיוצא בזה היה לא תהיה ולכן צריך להיות שאלת רבני ירושלים תבנה ותכונן (הבקיאים גם במנהגים הנ"ל), כל הדרוש בנוגע להעיריה, המשטרה, בטוח וכו'. ועוד ועיקר – להשתדל ככל האפשרי
+) שביום ההלויה יתחילו לכתוב ספר תורה בבית הכנסת (מה טוב בסמיכות ממש למקום ארון הקודש – על כל פנים ההתחלה), וכן
+) ללמוד כתת תנוקות של בין רבן שם – בשעות הרגילות ללימוד זה בירושלים תבנה ותכונן, ועל מנת להמשיך עד לאחר ל' יום (בימים שלומדים כיו"ב בירושלים – מה שאין כן בשבת קודש וכו')
+) יתפללו שם בכל יום – על כל פנים פעם אחת ביום – עד לאחרי החגים הבאים עלינו לטובה.
+) יביאו לשם ספרי קודש על כל פנים במספר קצת יותר ממספר אלה שחסרו ע"י המאורע,
+) להוסיף קופסאות-צדקה בבית הכנסת, נוסף על
+) יסוד קרן גמ"ח בהבית כנסתומה טוב נתינת גמ"ח הראשונה בפועל באותו היום.
+) להשתדל שבשבת קודש זה יתפללו שם גם באי כח עוד ביהכנ"ס שבירושלים תבנה ותכונן
+) להוסיף בשיעורי שבת קודש זה שבבית הכנסת
+) סעודה הג' ובאמירת דא"ח. באם רגיל בלאו הכי – הוספה בזה
+) תקותי על פי מאמר רז"ל יגעת ומצאת – שימצאו אדם העורך ברית מילה בשבת קודש זה וישכנעוהו לעשותו בבית הכנסת וישתתף הבית הכנסת בהוצאות הסעודה. והשם יגדור פרצות כו', ומתאים לשבת קודש חזון במיוחד: תחזנה עינינו "בשובך לציון ברחמים" במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון. ההוצאות דכל הנ"ל – כל החסר יושלח מכאן בעזרת השם יתברך|מקור=מצילום הכתב יד קודש - [[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ו]] ע' 115 - 116}}.
+לאור זאת ב[[ז' מנחם אב]] התקיים ברחבה שלפני בית הכנסת מעמד תפילה והתעוררות בקשר למאורע בו נכחו כרבבת אנשים בראשות [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]], נציגות מ[[העדה החרדית]], ראש ישיבת [[גור]] הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור ה"פני מנחם"), אישי ציבור וחברי כנסת. בסיום המעמד יצאה הלוויה בה הובלו קרעי הספר תורה ל[[הר המנוחות]] ונטמנו שם. בתום ההלוויה חזרו האלפים לבית הכנסת שם התקיימה התחלת כתיבת הספר תורה החדש כהוראת הרבי{{הערה|ידיעה בעיתון מעריב⁩⁩ ח' אב תשמ"ו (13 באוגוסט 1986)}}.
+בשנת [[תשס"ט]] התקיים מעמד [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת, בהשתתפות מאות אנשים, רבנים ואדמו"רים שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47637 הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת חב"ד], באתר col.}}.
+בשנת [[תשע"ג]], בשעות הצהריים של [[שבת]] [[פרשת נשא]] פרצה [[שריפה]] גדולה בבית הכנסת בעקבות קצר חשמלי בשעון שבת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76111 ידיעה באתר חב"ד אינפו]}}, בזמן שבית הכנסת היה מלא בעשרות הורים וילדים במסגרת "[[אבות ובנים]]". בנסים גדולים הצליחו כבאי האש להציל את [[ספר תורה|ספרי התורה]] מבלי שיגרם להם נזק ממשי, אך [[בית הכנסת]] עצמו נשרף לחלוטין.
+== מוסדות בשכונה ==
+=== כולל ===
+בשנת [[תשס"ז]] נפתח בבית הכנסת [[כולל]] ללימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]]{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31506 ידיעה על פתיחת הכולל] באתר col.}}. הכולל מיועד עבור אברכים מחסידויות שונות, והלימודים משלבים בין לימוד [[תורת הנגלה]] ל[[תורת החסידות]]. הכולל מנוהל בהכוונת ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] הרב [[חיים שלום דייטש]].
+=== נשמתא דאורייתא ===
+[[קובץ:נשמתא דאורייתא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השלט הנמצא על מרכז "נשמתא דאורייתא"]]
+בשנת [[תשס"ח]] הוקם{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39771 ידיעה על פתיחת המרכז] באתר col.}} על גבול השכונות הסמוכות הר נוף וקריית משה מרכז "נשמתא דאורייתא", המופעל על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. את המקום הפעיל בתחילה ר' יהודה כהן, וכיום הוא מופעל על ידי ה[[שליח]] בשכונה, ר' דניאל כלב. במקום מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות]], שיעורים ב[[חסידות]], וכינוסים ב[[יומי דפגרא]]. בנוסף לפעילות לפי מועדי השנה מתקיימים במקום שיעורים קבועים, בעיקר על ידי הרבנים [[יחזקאל סופר]], [[חיים שלום דייטש]], מענדל פויגל ו[[מיכאל טייב]]..
+במקום קיימת ספריה גדולה של [[תורת חסידות חב"ד]], וחדר מולטימדיה עם מחשבים, תקליטורים תורניים וחומרים נוספים.
+בערבים לומדים במרכז חסידות בחברותות, תלמידים מישיבות שונות.
+המרכז סבל בעבר מהתנכלויות שונות, ומספר פעמים הושחת השלט המעטר את הבניין{{הערה|1= [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=40633 ידיעה על השחתה נוספת] באתר col.}}.
+בנוסף קיימת גם מדרשה לנשים, אותה מנהלת הגב' רחל יהודית כלב.
+== פעילות חב"דית ==
+[[קובץ:הדפסת התניא גבעת שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת התניא בשנת [[תש"ע]]]]
+ה[[שליח|שלוחים]] הפועלים בשכונה הם ר' צבי לוינזון, ר' משה קטן, ר' דניאל כלב ואנשי הקהילה. בזמנים שהפעילות מתרחבת, כמו ב[[חגים]] מגיעים לעזור [[תמימים]] מ[[ישיבת חב"ד תורת אמת]].
+[[קובץ:תהלוכת לג בעומר גבעת שאול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכת ל"ג בעומר בשכונה]]
+בשנת [[תש"ע]] התקיים מעמד [[הדפסת התניא]] ב[[בית חב"ד]] בשכונה{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51566 הדפסת התניא] באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
+בחורף שנת [[תשע"ב]] התקיים דינר לפעילות חב"ד בשכונה{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66292 דינר לפעילות חב"ד בגבעת שאול] - כתבה באתר [[חב"ד אינפו]]}}.
+החל משנת [[תשס"ג]] מתקיימת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] לילדי השכונה{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68811 תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשע"ג]}}. בעבר השתתפו ילדי השכונה בתהלוכות של השכונות הסמוכות, [[הר נוף]] ו[[קריית משה]].
+== ראו גם ==
+*[[הר המנוחות]]
+==לקריאה נוספת==
+*בנימין קלוגר, '''כשגבעת שמואל התפעמה''', גליון כפר חב"ד 1917 עמוד 47
+== קישורים חיצוניים ==
+*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48219 פעילות במרכז "נשמתא דאורייתא"], ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ט]], באתר [[col]].
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:שכונות בירושלים]]