משתמש:כתית למאור/מספרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(התקדמות)
 
(34 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.
בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.
{{מספר}}


==אחד==
המספר '''אחד''' מורה על האחדות, היינו שאין מציאות שניה המחולקת. והיא אחדות מושלמת ופשוטה (היינו שאיננה מורכבת מב' דברים).


האחד בשונה מ[[יחיד]] מורה על כך שאפילו שכבר נברא העולם, עדיין הקב"ה אחד כפי שהיה קודם שנברא.
{{ערך מורחב|ערכים=[[אחדות ה']], [[אחדות פשוטה]], [[אין עוד מלבדו]] ו[[הוי' הוא האלקים]]}}
==שתיים==
המספר שתיים מורה על חלוקה. ולכן ביום השני לבריאת העולם נחלקו ה[[מים העליונים]] מן ה[[מים התחתונים]].
ה'''שתיים''' הם מחולקים ובדלים זה מזה, וזהו החילוק בין בורא לנברא (שכביכול נפרד ממנו ית').
{{ערך מורחב|ערכים=[[צמצום]] ו[[ישות]]}}
==שלוש==
המספר שלוש מורה על כך שהשתיים - הבורא והנברא - התאחדו ביחד. אופן זה של אחדות, אף שאינו אחד לגמרי, מכל מקום דוקא הוא מורה על אחדות אמיתית (וזהו ענין השלום שנעשה דוקא בין שני אויבים), וזהו ענינה של ספירת התפארת, שהיופי נעשה דוקא מ[[התכללות]] של שני הפכים.
כמו כן שלוש מורה על תוקף מיוחד כי "בתלתא זמני הוי חזקה" (בשלושה פעמים נעשתה חזקה). כלומר, שדוקא בפעם השלישית שנעשה משהו זה מורה על תוקפו. ולכן תוקפה של אומתנו הוא בכוח שלושה אבות.
שלושה ימים קודם השבת כבר מכינים אליה, וכן היא טורפת (משפיעה על) שלושה ימים לאחריה.
עמנו עם משולש הוא - בכהנים לויים וישראלים, תורתנו משולשת - תורה נביאים וכתובים, תורתנו ניתנה בחודש השלישי - סיון ביום השלישי לימי ההגבלה. וזאת כיון שתורה היא תפארת - המידה השלישית, והיא כנגד ג' המוחין (ג' ראשונות). ולכן גם אוכלים שלוש מצות בליל הסדר. ואומרים שלושה דברים - שיציאת מצרים היא הכנה למתן תורה.
{{ערך מורחב|ערכים=[[אחדות]], [[אבות]], [[שלום]], [[תפארת]], [[ג' ראשונות]] ו[[חזקה]]}}
==ארבע==
המספר ארבע מורה על יציבות של קיום העולם כמו כסא שיציבותו באה מכך שעומד על ארבעה רגליים.
ישנם ארבעה ראשי שנים, ארבעה תקופות בשנה וארבעה מינים בלולב.
כן בליל הסדר שותים ארבעה כוסות, שואלים ארבעה קושיות ונמצאים ארבעה בנים.
כל זה הוא מפני שהעולם עומד על ארבעה יסודות - אש מים רוח עפר. בעשרת המכות שבמצריים חדרו המכות (לשיטה אחת) את ארבעת היסודות שמהם מורכב כל דבר.
וזה שהעולם עומד על ארבעה יסודות הוא כיון שהקב"ה מהווה את העולם בשם הוי' שבו ישנם ארבעה אותיות.
{{ערך מורחב|ערכים=[[ארבעה ראשי שנים]], [[תקופות השנה]], [[ארבעת המינים]] [[ארבע כוסות]] [[ארבע קושיות]], [[ארבע בנים]], [[ארבע יסודות]] [[שם הוי']] ו[[עשר מכות]]}}
==חמש==
המספר חמש מורה על יציבות יותר מאשר ארבע, כיון שהוא כולל לא רק את ארבעת היסודות שבטבע אלא גם את היסוד החמישי הכולל את כולם - היולי.
יוסף אמר ש"היד החמישית לפרעה", כלומר, שהחמש הוא עולה לקדושה ולכן חוץ מהמעשר נותנים חומש.
ישנם חמישה חומשי תורה, וחמישה ספרי תהילים. ולכן בן חמש למקרא, ורש"י כתב את פירושו באופן שגם הוא יבין ויתורצו כל שאלותיו.
{{ערך מורחב|ערכים=[[יולי]], [[חומש (ספר)]] ו[[חומש (צדקה)]]}}.
==שש==
המספר שש מורה על יציבות העולם שנברא בשישה ימים, וזאת כיון שישנם ששה מידות, כמו ששה קצוות אלו בנפש (המידות), יש גם ששה קצוות בעולם, כלומר, מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה. וכן ישנן ששה תקופות בשנה, קיץ וחורף, קור וחום, זרע וקציר.
יציבותו של השש היא כפליים על שלוש, שהיא הרי פעמיים חזקה.
כלומר, שהשש הוא הירידה של החיות האלקית לעולם והתלבשותה בעולם, ולכן ישנם ששה סדרי משנה.
{{ערך מורחב|ערכים=[[ששת ימי בראשית]], [[מידות]], [[ששה סדרי משנה]] ו[[ו' קצוות]]}}
==שבע==
המספר שבע הוא שלימות המידות, והתאחדותן עם המלכות, דהיינו יחוד זו"נ. פעולה זו גורמת לעליית המידות לשורשן ויתירה מזו לשורש המלכות.
כאשר המלכות מקבלת כל מה שחסר לה, הרי היא מתעלה ומשפיעה על הז"א, וזה מה שקורה בשבת, שהיא המלכה וזהו ענין "כתר מלכות".
שבת היא העליה מעולמות את זה נשאר התוך הגבלות הטבע.
{{ערך מורחב|ערכים=[[שבת]], [[יחוד זו"נ]], [[דיבור]]\[[קול]], [[כתר מלכות]] ו[[עליית העולמות]]}}
==שמונה==
*[[שמונה]] - למעלה מהטבע, המילה בשמיני. שני אופנים: אז, וזא. השמיני שלאחרי ושנכלל (דבר מלכות שמיני ועוד).
==תשע==
*[[תשע]] - שלוש פעמים חזקה, הספירות כשלעצמן, ללא ירידה לעולם (מלכות).
==עשר==
*[[עשר]] - שלימות הפרצוף, העשירי יהיה קודש, כללות העולם - סדר ההשתלשלות (עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה). בן עשר למשנה.
==אחד עשרה==
*[[אחד עשרה]] - למעלה מהעולם - סדר ההשתלשלות, המספר של הקליפה, הלבונה היא הסממן הי"א, י"א בניסן הולדת הרבי י"א שבט חודש הי"א.
==שתיים עשרה==
*[[שתיים עשרה]] - שנים עשר השבטים, י"ב חודשי השנה.
==שלוש עשרה==
*[[שלוש עשרה]] - מידות שהתורה נדרשת, מידות הרחמים, עלים בשושנה. בגימטריה אחד.
==ארבע עשרה==
*[[ארבע עשרה]] - "די" - ענינו של עני. מילוי המלכות וסדר ההשתלשלות.
==חמש עשרה==
*[[חמש עשרה]] - "י-ה", עשיר, גילוי של למעלה מסדר ההשתלשלות גורם לבנינה של המדינה החריבה - מלכות. בן חמש עשרה לגמרא.
==שש עשרה==
==שבע עשרה==
בגימטריה "טוב".
==שמונה עשרה==
בגימטריה "חי".
==תשע עשרה==
==עשרים==
כ"ף הוא ראשי תיבות כתר, והמילה עשרים היא בגימטריה כתר. בן עשרים לרדוף ולמכור בנכסי אביו.


==עשרים ואחד==
==עשרים ואחד==
שורה 105: שורה 8:


==עשרים ושתיים==
==עשרים ושתיים==
בך יברך ישראל.
בך יברך ישראל. אחד עשר בכפליים. המספר [[אחד עשרה]] מורה על הלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], וכ"ב הוא אחד עשר בכפליים המורה על הלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]] שחודר ובא מההשתלשלות עצמו{{הערה|מבואר באריכות בש"פ יתרו תשנ"ב}}.


==עשרים ושלוש==
==עשרים ושלוש==
שורה 166: שורה 69:
==מאה==
==מאה==
מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.
מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־20:04, 28 ביולי 2020

בתורת החסידות מבוארים משמעויות של מספרים שונים.

מספר כתית למאור/מספרים
{{{תמונה}}}
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 30
40 49 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים


עשרים ואחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אך טוב לישראל.

עשרים ושתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בך יברך ישראל. אחד עשר בכפליים. המספר אחד עשרה מורה על הלמעלה מסדר ההשתלשלות, וכ"ב הוא אחד עשר בכפליים המורה על הלמעלה מסדר ההשתלשלות שחודר ובא מההשתלשלות עצמו[1].

עשרים ושלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשרים וארבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבי הקודש. "כד" ותמלא כדה ותעל - בכ"ד ספרים.

עשרים וחמש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כה - נבואת שאר הנביאים.

עשרים ושש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגימטריה שם הוי'.

עשרים ושבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

זך - מורה על בירור וזיכוך העולם (ובפרט בדור השביעי שבו יצרפו ויזככו רבים..).

עשרים ושמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כח.

עשרים ותשע[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר הימים בחודש מלא. שלושים יום קודם החג צריך להתחיל לעסוק בהלכות החג.

שלושים ואחת[עריכה | עריכת קוד מקור]

גימטריא שם א-ל.

שלושים ושניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ל"ב נתיבות חכמה.

שלושים ושלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ל"ג בעומר.

שלושים ושש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ל"ו צדיקים נסתרים.

שלושים ותשע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ט"ל אורות טלך. ל"ט אבות מלאכות.

ארבעים ושניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם מ"ב, שם הוי' במילוי אל"פים.

ארבעים ותשע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מ"ט שערי בינה. מ"ט ימי העומר. שלימות בירור המידות.

חמישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הנו"ן (חמישים שערי בינה).

חמישים ושתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם ב"נ - שם הוי"ה במילוי ה"ה.

שישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבטל כל מיני רע.

שבעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלימות בירור המידות.

מאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מורה על הכתר, שלימות של עשר פעמים עשר. סיום בירור המידות ולכן בן מאה כאילו מת ועבר מן העולם.

הערות שוליים

  1. מבואר באריכות בש"פ יתרו תשנ"ב