שלמה זלמן הכט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "ר' שלמה זלמן העכט נולד ב??? לאביו ר' יהושע, מראשוני החסידים שחיו בארצות הברית. בתור בחור הת...")
 
 
(70 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' שלמה זלמן העכט נולד ב??? לאביו ר' יהושע, מראשוני החסידים שחיו בארצות הברית.
{{אין תמונה}}
ר' '''שלמה זלמן הכט''' ([[י"ז שבט]] [[תרע"ז]] - [[כ"ד מנחם אב]] [[תשל"ט]]) היה שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[שיקגו]] ומראשוני העסקנים שפעלו להפצת יהדות בארצות הברית בשליחות רבותינו נשיאינו.


בתור בחור התקרב ר' שלמה זלמן ביחד עם אחיו ר' [[אברהם דוב העכט]] ע"ה לר' [[ישראל יעקובסון]], אשר היה מוסר אז שיעורים לקבוצת בחורים שהיו מגיעים אליו מספר פעמים בשבוע ללמוד תניא ושאר ספרי חסידות. הקבוצה נקראה 'אחי תמימים'.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ז]] לאביו ר' [[יהושע הכט]], מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.


בג' ניסן תרח"ץ, בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם ב"ג, ביתו של ר' [[ישראל יעקובסון]], מי שלימד אותו חסידות. ר' ישראל, שבדיוק פעל על הבחורים לחזור דא"ח בכל שבת, תיאר רק שבוע קודם לכן את חזרת הדא"ח על ידי החתן המיועד במכתב שכתב אל השד"ר ר' [[מרדכי חפץ]]: "הנה בש"ק העבר חזר שלמה יחי' [העכט] את המאמר נעשה נא, והפליא את כל השומעים כזקן ורגיל חזר המאמר. שמחתי עברה כל גבול. על כל התלמידים עשה זאת רושם גדול עד מאד. והתקרבות והתחזקות כזה ללימוד דא"ח". מיד לאחר התנאים, הפסיק החתן את גילוח זקנו, דבר שעשה רושם גדול על כל בחורי הישיבה – הנשמע כדבר הזה – נער אמריקאי לא מגולח?!
ר' שלמה זלמן הוא האח המבוגר בין ששת האחים לבין משפחת הכט. אחריו: [[משה יצחק הכט|משה יצחק]], [[אברהם דוב הכט|אברהם דוב]], [[יעקב יהודה הכט|יעקב יהודה]], [[פרץ הכט|פרץ]], [[שלום הכט|שלום]].


החתונה התקיימה בג' [[אלול]] באותה שנה. על פי ההסכם עם החותן לעתיד, מיד לאחר שמחת השבע ברכות, עלו הזוג הצעיר על האניה לכיוון פולין – החתן הצעיר נסע ללמוד בתומכי תמימים. עוד לפני השבע ברכות כתב ר' ישראל לר' [[יחזקאל פייגין]] מכתב, ובו ביקש כי ידאג לחתנו. ר' יחזקאל ענה לו במכתב מו' אלול תרח"ץ: "בדבר שכתבת כי בדעתך שיבואו הנה, אי"ה מצדי כל האפשרי באופני קירוב לא יחסר, ואשתדל לפעול על הנהלת הישיבה שישימו אליו לב ביחוד".
בהיותו תלמיד ב[[ישיבת "תורה ודעת"]] התקרב ר' שלמה זלמן, יחד עם אחיו ר' [[אברהם דוב הכט]] לר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אשר היה מוסר אז שיעורים לקבוצת בחורים שהיו מגיעים אליו מספר פעמים בשבוע ללמוד [[תניא]] ושאר ספרי חסידות. הקבוצה נקראה 'אחי תמימים'{{הערה|נתקרב על ידי הבחור [[אברהם ברנצקי]]. אודות הקבוצה אחי תמימים ראה תולדות התמימים בארצות הברית ע' 6-36.}}.


בתרצ"ט, הודיעה השגרירות האמריקאית לאחים העכט כי עליהם לעזוב את אוטווצק, כיון שענני מלחמה מרחפים מעל אירופה. בברכת הרבי, עלו התמימים על האניה, כאשר אליהם מצטרפים בהמשך שאר הבחורים שהגיעו מאמריקה לישיבה. בחורים אלו, היו כמעט היחידים שניצלו מכבשן האש הנאצי. כמעט כל שאר תלמידי הישיבה, נהרגו במלחמה הארורה.
בג' [[ניסן]] תרח"ץ, בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם בת גילו חי' שרה, בתו הבכירה של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], מי שלימד אותו חסידות. אחרי הקישורי תנאים פסק החתן להסיר את זקנו{{הערה|תולדות התמימים בארצות הברית ע' 10.}}.


מיד לאחר הגעתו של ר' שלמה זלמן העכט לארצות הברית, זכה והתקיים בו הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו גושנה". באותם ימים, ימי המלחמה הארורה, ניסה הרבי הריי"צ להוציא את ספריו מיבשת אירופה ולהעבירם לארצות הברית. על מנת כך, רשם הרבי את הספרים באופן חוקי על שם ר' ישראל יעקובסון וחתנו ר' שלמה זלמן העכט. לאחר המלחמה, כאשר ניסה למצוא את הספרים, כתב על כך הרבי הריי"צ לורשה, בציינו כי כתבי היד רשומים על שם שני חברי אגו"ח.
החתונה התקיימה בג' [[אלול]] באותה שנה. על פי ההסכם עם החותן לעתיד, מיד לאחר שמחת השבע ברכות, עלו הזוג הצעיר על האניה לכיוון [[פולין]] - החתן הצעיר נסע ללמוד בתומכי תמימים.


שנים אחר כך, היה מכתב זה של הרבי הריי"צ לאחת הראיות המכריעות במשפט הספרים, כאשר הצד שכנגד טען כי הספרים היו רכוש פרטי ולא שייכים לאגודת חסידי חב"ד.
בשנת תרצ"ט, הודיעה השגרירות האמריקאית לאחים הכט כי עליהם לעזוב את [[אוטווצק]], כיון שענני מלחמה מרחפים מעל [[אירופה]]. בברכת הרבי, עלו על האניה, כאשר אליהם מצטרפים בהמשך שאר הבחורים שהגיעו מאמריקה לישיבה. בחורים אלו, היו כמעט היחידים שניצלו מכבשן האש הנאצי. כמעט כל שאר תלמידי הישיבה, נהרגו במלחמה הארורה.


שליחות בשיקגו
מיד לאחר הגעתו של ר' שלמה זלמן הכט לארצות הברית, זכה והתקיים בו הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו גושנה". באותם ימים, ימי המלחמה הארורה, ניסה [[הרבי הריי"צ]] להוציא את ספריו מיבשת אירופה ולהעבירם לארצות הברית. על מנת כך, רשם הרבי את הספרים באופן חוקי על שם ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] וחתנו ר' שלמה זלמן הכט. לאחר המלחמה, כאשר ניסה למצוא את הספרים, כתב על כך [[הרבי הריי"צ]] לוורשה, בציינו כי כתבי היד רשומים על שם שני חברי אגו"ח.


לעיר שיקגו, היסטוריה חסידית ענפה. חסידים רבים שהיגרו מרוסיה, כמו הרבה יהודים אחרים, הגיעו לעיר עוד לפני למעלה ממאה ועשרים שנה. בעיר היו קיימים לפחות חמישה בתי כנסת בנוסח האר"י, כשהגדול והמפורסם שבהם היה בית הכנסת 'בני ראובן'. עוד לפניו היה קיים בית הכנסת ליובאוויטש, שיוסד כבר בשנת תרנ"ג, עוד בימי הנשיאות של אדמו"ר מהורש"ב. כאשר הגיע הרבי הריי"צ לארצות הברית בשנת תרפ"ט, ערך ביקור בעיר, שריגש אלפי חסידים לשעבר.  
שנים אחר כך, היה מכתב זה של [[הרבי הריי"צ]] לאחת הראיות המכריעות במשפט הספרים, כאשר הצד שכנגד טען כי הספרים היו רכוש פרטי ולא שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]].


על חשיבותה של העיר, ניתן ללא ספק ללמוד מהעובדה כי בתש"ב, יצא הרבי הריי"צ לביקור היחיד שלו מאז שהגיע ל-770, לשיקגו. בשיקגו באותה תקופה התגוררו כמעט שלוש מאות אלף יהודים, והיא היוותה הריכוז היהודי השני בגודלו בארצות הברית, אחרי ניו יורק.  
== בשליחות ==
בשנת [[תש"ג]] נשלח לפעול להפצת היהדות ב[[שיקגו]] על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], ולשמש כרב הקהילה המקומית.


את מצבה הרוחני של העיר, מסכם בעגמימות ר' יעקב הימלפרב, במכתב אותו כתב לקובץ  ליובאוויטש, ובו הוא מעלה את זכרונותיו מבתי הכנסת הפעילים של שנות הפ': "אבל לצערנו עלינו לשכוח מכל זה; חורבן בא על כל היהדות בשיקאגו". יהדות שיקגו המפוארת, כמעט ונעלמה. דור שני של יהודים דתיים, כמעט ולא נשאר בשיקגו. זה היה המצב בשנים הראשונות להגעת הרבי הריי"צ לאמריקה.
בשיקגו כיהן כרב כמעט כארבעים שנה עד ליום פטירתו בשנת [[תשל"ט]].


עוד לפני הגיעו של הרבי הריי"צ לביקור השני, כבר שמם בית הכנסת אנשי ליובאוויטש. האנשים שהתפללו בו היו אמנם חסידים לשעבר או בניהם של חסידים, אולם מכיון שהרמה הדתית לא היתה כה גבוהה, ורב חסידי לא היה בנמצא, כבשו המתנגדים את המקום, ובבית הכנסת אנשי ליובאוויטש נשבה רוח ליטאית.
ר' שלמה זלמן הגיע לשיקגו בעקבות בקשתו של ר' [[שלום פויזנר]] מהרבי הריי"צ לשלוח אליו לעזר את שלמה זלמן. קודם לכן כבר ניסה ר' [[משה לייב רודשטיין]] לדחוף את ר' שלמה זלמן לרבנות ב[[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]] אך ללא הועיל. רק כעבור זמן מה, בעקבות חגיגת שנת היובל לבית הכנסת דר' [[משה לייב רודשטיין]], שם הגיע כשליח מיוחד ר' שלמה זלמן, ומצא חן באנשי המקום, נבחר לרבה.


מיד עם הגיעו של הרבי לאמריקה, ניסה הוא להחזיר את תפארת הרבנות החב"דית לבית הכנסת, כאשר ר' משה לייב רודשטיין שנשלח לשיקגו הקפיד לחזור שם חסידות בכל שבת. הוא גם ניסה לדחוף לרבנות את ר' שלמה זלמן העכט, אולם שעת הכושר לכך באה רק בשנת תש"ג, כאשר בית הכנסת חגג חמישים שנה להיוסדו. לחגיגית היובל שלח הרבי את ר' שלמה זלמן העכט כבא כוחו להשתתף בשמחה. הפעולה הצליחה. הרב העכט נשא חן בעיני אנשי בית הכנסת, ומיד עם חזרתו לניו יורק נבחר לכן כרב בבית הכנסת זה.
לפני נסיעתו, נכנס ר' שלמה זלמן, שם התווה לו הרבי את הדרך בה הולכים שלוחי חב"ד עד עצם היום הזה: "כל עבודתך שם צריכה להיות רק עם קירוב".


כבר למחרת כתב הרבי לחסיד ר' שלום פויזנר שהתגורר בשיקגו, מכתב בו הוא מבקש ממנו לקרב ולכבד את החסיד הצעיר שמגיע לעיר, "כי אחיו הוא, והסכים לפקודתי להעתיק מושבו ולקבל עליו כהונת הרבנות בביהכנ"ס הנ"ל למז"ט, והי' זה מס"נ מצדו לעזוב את הוריו והורי זוגתו יחיו...". במכתב נוסף מאותו היום ברך הרבי את אנשי הקהילה "לרגלי מנותם לרב את ידידי עוז תלמידי יקירי וחביבי הרב המצוין במידות נעלות ובמזג טוב אוהב את הבריות ומקרבן בטוהר לב ובמתק שפתים, לחבב עליהם את התורה ואת המצוה ומידות נעימות, עסקן חרוץ בעל פעולות כבירות בשדה החינוך ובחיזוק היהדות הוו"ח אי"א מהור"ש זלמן שי' העכט . .".
במשך ארבעים שנות שליחותו בשיקגו, השפיע ר' שלמה זלמן הכט על חייהם של אלפים, ועורר בהם את ניצוץ חיי היהדות עם החום והחיוניות החב"דיים שלו. בכל אותו הזמן בו הסתובב בין משרדיהם של בעלי בתים ושאר אנשים חשובים ועד לשיעורי תורה ליהודים שלא יודעים כמעט כלום, נשאר בו הציור של 'תמים', חסיד שמקושר לרבי ומה שמעניין אותו הוא לימוד החסידות.


לפני נסיעתו, נכנס הרב הטרי לרבי ליחידות, שם התווה לו הרבי את הדרך בה הולכים שלוחי חב"ד עד עצם היום הזה: "כל עבודתך שם צריכה להיות רק עם קירוב".
באחד ממכתביו, הציע ר' שלמה זלמן לרבי הריי"צ שאגו"ח תצא בקול קורא ללימוד הלכות שבת ביום השבת. הרבי קיבל את הרעיון, אלא שכתב לו כי עדיף שהקול קורא יצא על ידי מחנה ישראל שהוא שם כללי, ולא על ידי אגו"ח שהוא ארגון המיועד רק לחסידי חב"ד. הרבי ביקש ממנו לדאוג לכך ש'מרכז הרבנים' יוציא קריאה בנידון.


לקראת סוף חודש שבט תש"ה נכנס ר' שלמה זלמן העכט ליחידות בקשר עם שליחותו לשיקגו. ביחידות דיבר עימו הרבי הריי"צ אודות השליחות, אבל ר' שלמה זלמן יצא נסער מאד ממשהו אחר. במהלך היחידות אמר לו הרבי: "הרופאים אמרו לי שהתרופה שלי היא לדבר פחות ולשמוע יותר בשורות טובות".  הרבי שאל אותו אודות חתונת אחיו, ר' יעקב יהודה שהתקיימה מספר ימים קודם, וכאשר סיפר לרבי על החתונה, הרים הרבי את ידיו ואמר: "ברוך ה'".
כאשר יצא הרבי ב[[מבצע מזוזה]], החל ר' שלמה זלמן הכט באופן מיידי במבצע גדול ורחב בכל שיקגו. בתוכניות הרדיו השבועיות שלו, בהם סקר בהרחבה נושאים ב[[מחשבה]] היהודית, וכמרצה מבוקש, ניצל ר' שלמה זלמן בצורה יוצאת דופן את כושר הנאום שלו, והגיע ליהודים מכל שכבה ורקע.
באותה יחידות, סיפר לו הרבי כך: "אבי, היה במוסקבה ומשם נסע לפגישה בפטרבורג. שבעים כופרים השתתפו בפגישה, ואבי ביטל את כולם עם אור האמת שלו. עורך הדין שהשתתף בפגישה הזו – כמובן באישור הממשלה – הגיע עם הצעה לבטל את הגיטין והחליצה ולהנהיג נישואי תערובת. אבי פנה אליו ושאל: "מנין יהודי מבטן ולידה מקבל את החוצפה לדבר כך?". כאשר שמע את השאלה הנוקבת הזו, פרץ עורך הדין בבכי והודה כי ביום הכיפורים האחרון אכל חזיר.


הרב מטעם, ר' יעקב מאזה, שהיה נוכח בישיבה התרשם מאד מתשובתו של עורך הדין. זמן מה לאחר מכן, פגש ר' מענל חן את עורך הדין, ושאלו מה הביא אותו אל הדרך הנכונה. "הרבי מלובביץ'!" השיב עורך הדין. "דבריו חדרו לתוך ליבי, ראיתי יהודי שישב שם ודיבר אמת".
כחלק מעיסוקו בהפצת המעיינות בשיקגו, ניהל והגיש ר' שלמה זלמן תכנית רדיו בשם "די וועלט דערציילט" בה היה מספר סיפורי צדיקים ומעורר ללימוד חסידות ועבודת ה'. כמי שהיה "נואם בחסד עליון", הוא מילא את תפקיד ההגשה וההנחיה ביד רמה. את התכנית היה מגיש בשפת האידיש העשירה שהייתה לו ופעמים אף בשפה האנגלית. רהיטותו וכח דיבורו זימנוהו לנאום פעמים מספר בוושינגטון הבירה בכנסים ואסיפות שונות. אוצר של מאות הקלטות מתכניות הרדיו עדיין ניתנים לשמיעה{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/0B3vCN7WT_84XfkFYdzRfZUtkYUZ0M0Z1U3FFTTc2SjFWVTJxdDFhamhlcDFONERaa1QxQzg תקיית הקלטות, די וועלט דערציילט]}}.


"הרבי חי גם עכשיו", סיכם הרבי הריי"צ. "היכן שחסיד חי, חי גם הרבי, אבל חייבת להיות מחויבות ומסירות, השאר כבר יהיה טפל".
מפורסמות במיוחד היו ההתוועדויות שאותם ערך בכל [[מוצאי שבת]] מברכים בימות החורף. חייהם של רבים השתנו מהתוועדויות אלו בהם היה ר' שלמה זלמן מרצה בשטף על תורת החסידות, כשהוא מתבל את דבריו בסיפורים על רבותינו נשיאינו. בכל פעם ש[[הרבי]] יצא עם הוראה חדשה, התמקדה ה[[התוועדות]] בהוראה זו.


במשך ארבעים שנות שליחותו בשיקגו, השפיע ר' שלמה זלמן העכט על חייהם של אלפים, ועורר בהם את ניצוץ חיי היהדות עם החום והחיוניות החב"דיים שלו. בכל אותו הזמן בו הסתובב בין משרדיהם של בעלי בתים ושאר אנשים חשובים ועד לשיעורי תורה ליהודים שלא יודעים כמעט כלום, נשאר בו הציור של 'תמים', חסיד שמקושר לרבי ומה שמעניין אותו הוא לימוד החסידות.
== פטירתו ==
נפטר בערב [[שבת קודש]] פרשת [[ראה]], [[כ"ד מנחם אב]] [[תשל"ט]].


ר' שלמה זלמן, שמוחו היה מלא תמיד ברעיונות לפעולה, הצליח עד מהרה להתחבב על הצעירים היהודיים תושבי המקום, וכך משך אותם לשיעורים אותם סידר עבורם. כשהודיע על כך לרבי, זכה  למכתב מלא תשבחות לעבודתו, ובו הורה הרבי הריי"צ לר' שלמה זלמן העכט הוראה מעניינת, וכפי הנראה, היתה זו הפעם הראשונה בה הורה הרבי דבר מעין זה, למרות פשטותו: "הנאני לקרוא מהסדר אשר עשה בלימוד הצעירים והצעירות יחיו וברכות יחולו על ראשו וזכותו גדול מאד ויוסיף אומץ בעבודתו זאת בסדר מסודר לא להאריך בזמן הלימוד וההטפה לפניהם והעיקר ההתעוררות לשמור הטהרה הכשרות והנחת תפילין ולהתפלל בכל יום". הרבי ממשיך ומברך את ר' שלמה זלמן על כך שעסק לתקן את ענין המילה בבתי היולדות, שתינוקות יהודיים ימולו במילה כשרה.
בשעות הבוקר הגיעה ל[[מזכירות]] הידיעה כי ר' שלמה זלמן נפטר. על הפתק שמסר המזכיר בשם אחיו ר' [[יעקב יהודה הכט]], כתב כי לא יוכלו לסדר את ההלויה היום. הרבי כתב על אותו פתק מענה אותו ביקש שימסרו תיכף ומיד: "?! וראה כתובות קג: כו' ובפרש"י שם" [לכאורה כוונת הרבי למאמר הגמרא שם: "מת ב[[ערב שבת]] סימן יפה לו", וכפי שמפרש רש"י: "שיכנס למנוחה מיד"]{{הערה|12 שנים לאחר מכן, נפטר גם אחיו ר' יעקב יהודה הכט עצמו בערב שבת והרבי הזכיר בהתוועדות ברבים את המעלה של מי שנפטר ביום שישי.}}.


באחד ממכתביו, כתב ר' שלמה זלמן בכאב לרבי אודות בני משפחתו של אחד היהודים שהיו קשורים עם הרבי הריי"צ, ואשר מצבם הרוחני אינו כדבעי. במכתב ארוך ומרתק (אג"ק חי"ד ע' שצח ואילך), מסביר לו הרבי מהו לב יהודי, אשר ער הוא לעבודת ה' יתברך אלא שמכוסה בכל מיני לכלוכים, ומהי הדרך להסירם.
בסופו של דבר הצליחו לסדר שהלוייה תתקיים אכן באותו היום. הרבי הורה למזכיר ר' לייבל גרונר למסור להנהלת הישיבה שלא בשמו שרצוי שתלמידי הישיבה ישתתפו בהלויה, ולומר ל[[חברא קדישא]] לפרסם לאנ"ש בשמו שיעשו כל שביכולתם בכדי להשתתף בלויה.


באחד ממכתביו, הציע ר' שלמה זלמן לרבי הריי"צ שאגו"ח תצא בקול קורא ללימוד הלכות שבת ביום השבת. הרבי קיבל את הרעיון, אלא שכתב לו כי עדיף שהקול קורא יצא על ידי מחנה ישראל שהוא שם כללי, ולא על ידי אגושהוא ארגון המיועד רק לחסידי חב"ד. הרבי ביקש ממנו לדאוג לכך ש'מרכז הרבנים' יוציא קריאה בנידון.  
לאחר מכן, התברר כי לא יספיקו להעביר את הארון משדה התעופה ל[[קראון הייטס]], אלא יקחו אותו ישירות לבית החיים 'מונטיפיורי'. הרבי אמר כי אם יתברר שיוכלו לחזור ל[[קראון הייטס]] קודם הדלקת נרות, יסע אף הוא לבית החיים. וכך היה - הרבי נסע לבית החיים בשעה ארבע וחזר בשעה עשרה לשש, אולם לא נכנס לתוך בית החיים אלא עמד במשך כל הזמן בחוץ מול מקום הקבורה. הייתה זו אחת מבין מספר לויות בודדות ביותר, שבהם נסע הרבי לבית החיים ובמיוחד אחרי האירוע בלב ב[[שמחת תורה]] תשל, שאז הפסיק הרבי בכלל לצאת ללוויות.


כאשר יצא הרבי במבצע מזוזה, החל ר' שלמה זלמן העכט באופן מיידי במבצע גדול ורחב בכל שיקגו, כאשר עוזר לו מר ישראל נתן. לאחר מספר שנים עלה ישראל נתן לארץ הקודש, ואת התפקיד הקדוש בשיקגו ממשיך עד עצם היום הזה הרב אהרן וולף.
== משפחתו ==
בתוכניות הרדיו השבועיות שלו, בהם סקר בהרחבה נושאים במחשבה היהודית, וכמרצה מבוקש, ניצל הרב העכט בצורה יוצאת דופן את כושר הנאום שלו, והגיע ליהודים מכל שכבה ורקע.
* בנו, הרב שמואל הכט{{הערה|נפטר ב' אדר ב' תשל"ח}}.
*בנו, ר' צבי אלימלך הכט, היה מותיקי תושבי [[כפר חב"ד]]{{הערה|היה נשוי לבתיה, בתו של ר' צבי הירש ריבקין, נפטר בחג הסוכות תשפ"א, בנו ר' זלמן משמש כנציג חב"ד בעיריית [[קרית גת]]}}
*בתו מרת רבקה תבלט"א אשת ר' [[יוסף טעוועל]] מקראון הייטס
*בנו הרב יוסף הכט מקראון הייטס


מפורסמות במיוחד היו ההתוועדויות שאותם ערך בכל מוצאי שבת מברכים בימות החורף. חייהם של רבים השתנו מהתוועדויות אלו בהם היה הרב העכט מרצה בשטף על תורת החסידות, כשהוא מתבל את דבריו בסיפורים על רבותנו נשיאינו. בכל פעם שהרבי יצא עם הוראה חדשה, התמקדה ההתוועדות בהוראה זו.
==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/brooklyn-to-chicago-a-continuous-journey-of-shlichus/ תמונות מחייו] {{אנש}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2915831/jewish/Rabbi-Takes-to-the-Radio-Offering-Insight-Through-the-Generations.htm הרב יוצא לרדיו, מציע תובנה לדורות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)


פטירתו
{{הערות שוליים}}


יום שישי, ערב שבת קודש פ' ראה, כ"ד מנחם אב תשל"ט.
{{מיון רגיל:הכט, שלמה זלמן}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
בשעות הבוקר הגיעה למזכירות הידיעה כי ר' שלמה זלמן נפטר. על הפתק שמסר המזכיר בשם אחיו ר' [[יעקב יהודה]], כתב כי לא יוכלו לסדר את ההלויה היום. הרבי כתב על אותו פתק מענה אותו ביקש שימסרו תיכף ומיד: "?! וראה כתובות קג: כו' ובפרש"י שם" [לכאורה כוונת הרבי למאמר הגמרא שם: "מת בערב שבת סימן יפה לו", וכפי שמפרש רש"י: "שיכנס למנוחה מיד"].
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
בסופו של דבר הצליחו לסדר שהלוייה תתקיים אכן באותו היום. הרבי הורה למזכיר ר' לייבל גרונר למסור להנהלת הישיבה שלא בשמו שרצוי שהתלמידים ישתתפו בהלויה, ולומר לחברא קדישא לפרסם לאנ"ש בשמו שיעשו כל שביכלתם בכדי להשתתף בלויה.
[[קטגוריה:משפחת הכט]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]
לאחר מכן, התברר כי לא יספיקו להעביר את הארון משדה התעופה לקראון הייטס, אלא יקחו אותו ישירות לבית החיים 'מונטיפיורי'. הרבי אמר כי אם יתברר שיוכלו לחזור לקראון הייטס קודם הדלקת נרות, יסע אף הוא לבית החיים. וכך הוה – הרבי נסע לבית החיים בשעה ארבע וחזר בשעה עשרה לשש, אולם לא נכנס לתוך בית החיים אלא עמד במשך כל הזמן בחוץ מול מקום הקבורה. היתה זו אחת מבין מספר לויות בודדות ביותר, שבהם נסע הרבי לבית החיים ובמיוחד אחרי האירוע בלב בשמחת תורה תשל"ח, שאז הפסיק הרבי בכלל לצאת ללוויות. אות לחביבות העצומה של ר' שלמה זלמן אצל הרבי מלך המשיח.
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:אישים בשיקגו]]

גרסה אחרונה מ־12:18, 29 בדצמבר 2024

ר' שלמה זלמן הכט (י"ז שבט תרע"ז - כ"ד מנחם אב תשל"ט) היה שליח אדמו"ר הריי"צ והרבי לשיקגו ומראשוני העסקנים שפעלו להפצת יהדות בארצות הברית בשליחות רבותינו נשיאינו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"ז לאביו ר' יהושע הכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער.

ר' שלמה זלמן הוא האח המבוגר בין ששת האחים לבין משפחת הכט. אחריו: משה יצחק, אברהם דוב, יעקב יהודה, פרץ, שלום.

בהיותו תלמיד בישיבת "תורה ודעת" התקרב ר' שלמה זלמן, יחד עם אחיו ר' אברהם דוב הכט לר' ישראל ג'ייקובסון, אשר היה מוסר אז שיעורים לקבוצת בחורים שהיו מגיעים אליו מספר פעמים בשבוע ללמוד תניא ושאר ספרי חסידות. הקבוצה נקראה 'אחי תמימים'[1].

בג' ניסן תרח"ץ, בא ר' שלמה זלמן בקישורי התנאים עם בת גילו חי' שרה, בתו הבכירה של ר' ישראל ג'ייקובסון, מי שלימד אותו חסידות. אחרי הקישורי תנאים פסק החתן להסיר את זקנו[2].

החתונה התקיימה בג' אלול באותה שנה. על פי ההסכם עם החותן לעתיד, מיד לאחר שמחת השבע ברכות, עלו הזוג הצעיר על האניה לכיוון פולין - החתן הצעיר נסע ללמוד בתומכי תמימים.

בשנת תרצ"ט, הודיעה השגרירות האמריקאית לאחים הכט כי עליהם לעזוב את אוטווצק, כיון שענני מלחמה מרחפים מעל אירופה. בברכת הרבי, עלו על האניה, כאשר אליהם מצטרפים בהמשך שאר הבחורים שהגיעו מאמריקה לישיבה. בחורים אלו, היו כמעט היחידים שניצלו מכבשן האש הנאצי. כמעט כל שאר תלמידי הישיבה, נהרגו במלחמה הארורה.

מיד לאחר הגעתו של ר' שלמה זלמן הכט לארצות הברית, זכה והתקיים בו הפסוק "ואת יהודה שלח לפניו גושנה". באותם ימים, ימי המלחמה הארורה, ניסה הרבי הריי"צ להוציא את ספריו מיבשת אירופה ולהעבירם לארצות הברית. על מנת כך, רשם הרבי את הספרים באופן חוקי על שם ר' ישראל ג'ייקובסון וחתנו ר' שלמה זלמן הכט. לאחר המלחמה, כאשר ניסה למצוא את הספרים, כתב על כך הרבי הריי"צ לוורשה, בציינו כי כתבי היד רשומים על שם שני חברי אגו"ח.

שנים אחר כך, היה מכתב זה של הרבי הריי"צ לאחת הראיות המכריעות במשפט הספרים, כאשר הצד שכנגד טען כי הספרים היו רכוש פרטי ולא שייכים לאגודת חסידי חב"ד.

בשליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ג נשלח לפעול להפצת היהדות בשיקגו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, ולשמש כרב הקהילה המקומית.

בשיקגו כיהן כרב כמעט כארבעים שנה עד ליום פטירתו בשנת תשל"ט.

ר' שלמה זלמן הגיע לשיקגו בעקבות בקשתו של ר' שלום פויזנר מהרבי הריי"צ לשלוח אליו לעזר את שלמה זלמן. קודם לכן כבר ניסה ר' משה לייב רודשטיין לדחוף את ר' שלמה זלמן לרבנות בבית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו אך ללא הועיל. רק כעבור זמן מה, בעקבות חגיגת שנת היובל לבית הכנסת דר' משה לייב רודשטיין, שם הגיע כשליח מיוחד ר' שלמה זלמן, ומצא חן באנשי המקום, נבחר לרבה.

לפני נסיעתו, נכנס ר' שלמה זלמן, שם התווה לו הרבי את הדרך בה הולכים שלוחי חב"ד עד עצם היום הזה: "כל עבודתך שם צריכה להיות רק עם קירוב".

במשך ארבעים שנות שליחותו בשיקגו, השפיע ר' שלמה זלמן הכט על חייהם של אלפים, ועורר בהם את ניצוץ חיי היהדות עם החום והחיוניות החב"דיים שלו. בכל אותו הזמן בו הסתובב בין משרדיהם של בעלי בתים ושאר אנשים חשובים ועד לשיעורי תורה ליהודים שלא יודעים כמעט כלום, נשאר בו הציור של 'תמים', חסיד שמקושר לרבי ומה שמעניין אותו הוא לימוד החסידות.

באחד ממכתביו, הציע ר' שלמה זלמן לרבי הריי"צ שאגו"ח תצא בקול קורא ללימוד הלכות שבת ביום השבת. הרבי קיבל את הרעיון, אלא שכתב לו כי עדיף שהקול קורא יצא על ידי מחנה ישראל שהוא שם כללי, ולא על ידי אגו"ח שהוא ארגון המיועד רק לחסידי חב"ד. הרבי ביקש ממנו לדאוג לכך ש'מרכז הרבנים' יוציא קריאה בנידון.

כאשר יצא הרבי במבצע מזוזה, החל ר' שלמה זלמן הכט באופן מיידי במבצע גדול ורחב בכל שיקגו. בתוכניות הרדיו השבועיות שלו, בהם סקר בהרחבה נושאים במחשבה היהודית, וכמרצה מבוקש, ניצל ר' שלמה זלמן בצורה יוצאת דופן את כושר הנאום שלו, והגיע ליהודים מכל שכבה ורקע.

כחלק מעיסוקו בהפצת המעיינות בשיקגו, ניהל והגיש ר' שלמה זלמן תכנית רדיו בשם "די וועלט דערציילט" בה היה מספר סיפורי צדיקים ומעורר ללימוד חסידות ועבודת ה'. כמי שהיה "נואם בחסד עליון", הוא מילא את תפקיד ההגשה וההנחיה ביד רמה. את התכנית היה מגיש בשפת האידיש העשירה שהייתה לו ופעמים אף בשפה האנגלית. רהיטותו וכח דיבורו זימנוהו לנאום פעמים מספר בוושינגטון הבירה בכנסים ואסיפות שונות. אוצר של מאות הקלטות מתכניות הרדיו עדיין ניתנים לשמיעה[3].

מפורסמות במיוחד היו ההתוועדויות שאותם ערך בכל מוצאי שבת מברכים בימות החורף. חייהם של רבים השתנו מהתוועדויות אלו בהם היה ר' שלמה זלמן מרצה בשטף על תורת החסידות, כשהוא מתבל את דבריו בסיפורים על רבותינו נשיאינו. בכל פעם שהרבי יצא עם הוראה חדשה, התמקדה ההתוועדות בהוראה זו.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בערב שבת קודש פרשת ראה, כ"ד מנחם אב תשל"ט.

בשעות הבוקר הגיעה למזכירות הידיעה כי ר' שלמה זלמן נפטר. על הפתק שמסר המזכיר בשם אחיו ר' יעקב יהודה הכט, כתב כי לא יוכלו לסדר את ההלויה היום. הרבי כתב על אותו פתק מענה אותו ביקש שימסרו תיכף ומיד: "?! וראה כתובות קג: כו' ובפרש"י שם" [לכאורה כוונת הרבי למאמר הגמרא שם: "מת בערב שבת סימן יפה לו", וכפי שמפרש רש"י: "שיכנס למנוחה מיד"][4].

בסופו של דבר הצליחו לסדר שהלוייה תתקיים אכן באותו היום. הרבי הורה למזכיר ר' לייבל גרונר למסור להנהלת הישיבה שלא בשמו שרצוי שתלמידי הישיבה ישתתפו בהלויה, ולומר לחברא קדישא לפרסם לאנ"ש בשמו שיעשו כל שביכולתם בכדי להשתתף בלויה.

לאחר מכן, התברר כי לא יספיקו להעביר את הארון משדה התעופה לקראון הייטס, אלא יקחו אותו ישירות לבית החיים 'מונטיפיורי'. הרבי אמר כי אם יתברר שיוכלו לחזור לקראון הייטס קודם הדלקת נרות, יסע אף הוא לבית החיים. וכך היה - הרבי נסע לבית החיים בשעה ארבע וחזר בשעה עשרה לשש, אולם לא נכנס לתוך בית החיים אלא עמד במשך כל הזמן בחוץ מול מקום הקבורה. הייתה זו אחת מבין מספר לויות בודדות ביותר, שבהם נסע הרבי לבית החיים ובמיוחד אחרי האירוע בלב בשמחת תורה תשל"ח, שאז הפסיק הרבי בכלל לצאת ללוויות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, הרב שמואל הכט[5].
  • בנו, ר' צבי אלימלך הכט, היה מותיקי תושבי כפר חב"ד[6]
  • בתו מרת רבקה תבלט"א אשת ר' יוסף טעוועל מקראון הייטס
  • בנו הרב יוסף הכט מקראון הייטס

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. נתקרב על ידי הבחור אברהם ברנצקי. אודות הקבוצה אחי תמימים ראה תולדות התמימים בארצות הברית ע' 6-36.
  2. תולדות התמימים בארצות הברית ע' 10.
  3. תקיית הקלטות, די וועלט דערציילט
  4. 12 שנים לאחר מכן, נפטר גם אחיו ר' יעקב יהודה הכט עצמו בערב שבת והרבי הזכיר בהתוועדות ברבים את המעלה של מי שנפטר ביום שישי.
  5. נפטר ב' אדר ב' תשל"ח
  6. היה נשוי לבתיה, בתו של ר' צבי הירש ריבקין, נפטר בחג הסוכות תשפ"א, בנו ר' זלמן משמש כנציג חב"ד בעיריית קרית גת