אברהם יהושע העשיל טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קישורים פנימיים) |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (51 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אברהם יהושע העשיל | {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר ממכנובקא|אחר=רופא ופסיכיאטר יהודי מפורסם|ראו=אברהם טברסקי}} | ||
[[קובץ:מכנובקא זצ''ל.jpg|שמאל|ממוזער|תמונתו בעת לימוד]] | |||
רבי '''אברהם יהושע העשיל טברסקי''' ([[כ"ד אדר]] [[תרנ"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ח]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות מחנובקה]]. | |||
מעט לפני [[מלחמת העולם | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[אוקראינה]] לאביו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]], והיה לאדמו"ר בבית מכנובקא במשך שבעים שנים, מ[[תרע"ז]] עד [[תשמ"ח]]. | |||
מעט לפני [[מלחמת העולם השנייה]] עבר רבי אברהם ל[[מוסקבה]], שם הרביץ [[תורה]] ו[[חסידות]] למרות התנגדות השלטונות. | |||
==בתקופת שהותו בטשקנט== | ==בתקופת שהותו בטשקנט== | ||
בימי חודש אלול בשנת [[תש"א]] ברח רבי אברהם ממוסקבה, בשל מאורעות המלחמה, והגיע ל[[טשקנט]]. אלא שהרשויות הורו לו לעזוב את העיר תוך שבעים ושתיים שעות. לעזרתו נחלץ החסיד ר' [[זלמן סודקביץ]], שלקח את הפספורט של רבי אברהם, ונסע לבקש הארכה. ר' זלמן פנה אל פקיד ידיד, וסיפר לו שמדובר בדודו שאינו בקו הבריאות ואסור לו לצאת מביתו. הפקיד הסכים לתת הארכה לשלושה חודשים, לאזור 'קראסו' המרוחק ממרכז העיר - שם שהו אז מרבית החסידים. בשל כך נתן רבי אברהם את [[ספר התורה]] של [[הבעל שם טוב]], למניין שהתקיים בביתו של ר' זלמן. | בימי [[חודש אלול]] בשנת [[תש"א]] ברח רבי אברהם ממוסקבה, בשל מאורעות המלחמה, והגיע ל[[טשקנט]]. אלא שהרשויות הורו לו לעזוב את העיר תוך שבעים ושתיים שעות. לעזרתו נחלץ החסיד ר' [[זלמן סודקביץ]], שלקח את הפספורט של רבי אברהם, ונסע לבקש הארכה. ר' זלמן פנה אל פקיד ידיד, וסיפר לו שמדובר בדודו שאינו בקו הבריאות ואסור לו לצאת מביתו. הפקיד הסכים לתת הארכה לשלושה חודשים, לאזור 'קראסו' המרוחק ממרכז העיר - שם שהו אז מרבית החסידים. בשל כך נתן רבי אברהם את [[ספר התורה]] של [[הבעל שם טוב]], למניין שהתקיים בביתו של ר' זלמן. | ||
בתום שלושת החודשים הלך ר' זלמן שוב, וקיבל הארכה לשלושה חודשים נוספים. החוק הסובייטי אומר שאדם שקיבל רישיון לששה חודשים, זכאי לקבל רישיון נוסף לשנה שלימה. בשל כך בתום שלושת החודשים הנוספים שלח ר' זלמן את גיסו לבקש את הארכה. כשזה הגיע, קיבל הודעה שמפקד התחנה מבקש לדבר עם ר' זלמן. | בתום שלושת החודשים הלך ר' זלמן שוב, וקיבל הארכה לשלושה חודשים נוספים. החוק הסובייטי אומר שאדם שקיבל רישיון לששה חודשים, זכאי לקבל רישיון נוסף לשנה שלימה. בשל כך בתום שלושת החודשים הנוספים שלח ר' זלמן את גיסו לבקש את הארכה. כשזה הגיע, קיבל הודעה שמפקד התחנה מבקש לדבר עם ר' זלמן. | ||
מפקד התחנה שאל, מהו המקצוע שכתוב בפספורט 'צדיקאוו' ([[צדיק]]). ר' זלמן פחד לומר את הפירוש האמיתי, ולכן אמר ש'צדיקאוו' הוא כינוי | מפקד התחנה שאל, מהו המקצוע שכתוב בפספורט 'צדיקאוו' ([[צדיק]]). ר' זלמן פחד לומר את הפירוש האמיתי, ולכן אמר ש'צדיקאוו' הוא כינוי ב[[אוקראינה]] לחייט התופר [[בגד]]י יוקרה מיוחדים. הדברים שכנעו את מפקד המשטרה, והלה נתן הארכה נוספת לשנה. | ||
לאחר המאורע בתחנת המשטרה, ניסו לשכנע את רבי אברהם לשנות את הפספורט כדי למנוע בעיות בעתיד. הוא סרב באומרו: "כך רשם אותי אבי הק'. כך גם היו רשומים אבי וזקני, אינני רוצה לשנות!". | לאחר המאורע בתחנת המשטרה, ניסו לשכנע את רבי אברהם לשנות את הפספורט כדי למנוע בעיות בעתיד. הוא סרב באומרו: "כך רשם אותי אבי הק'. כך גם היו רשומים אבי וזקני, אינני רוצה לשנות!". | ||
מפאת רדיפות הקומוניסטים השתדל רבי אברהם לא לעורר תשומת לב מיוחדת, בשל כך נמנע מכל כיבוד שהוא או [[מנהג]] בולט. רק בימי [[חג]] ו[[מועד]] היו מגיעים אליו חסידים שונים (מ[[חסידי פולין]]), והיה מחלק שיריים | מפאת רדיפות הקומוניסטים השתדל רבי אברהם לא לעורר תשומת לב מיוחדת, בשל כך נמנע מכל כיבוד שהוא או [[מנהג]] בולט. רק בימי [[חג]] ו[[מועד]] היו מגיעים אליו חסידים שונים (מ[[חסידי פולין]]), והיה מחלק שיריים וכיוצא בזה. | ||
לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה היה אורג גרביים, ואותם ר' זלמן היה אחראי למכור. במהלך עבודתו שילב אמירת [[תהלים]] ולימוד זוהר, כאשר יד אחת אוחזת בספר, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונה. | |||
בהיותו ב[[ברית המועצות]] היה בקשר אדוק עם חסידי חב"ד ובמיוחד בארגון פעילויות יהודיות במחתרת, בין השאר הוא זה שקרב את ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] לחסידות חב"ד בעיר [[טשקנט]] וקישר אותו עם חסידי חב"ד בעיר. בזמן [[הבריחה הגדולה]] הגיעו אליו חסידי חב"ד שארגנו את זיוף המסמכים והודיעו לו שהם זייפו גם בשבלו והוא יוכל לברוח מברית המועצות, לאחר שחשב זמן מה ענה להם (תוכן הדברים) {{ציטוטון|אני יכול ללכת לי לדרכי, אך מה יהיה עם כל היהודים שצריכים אותי?}} ואכן האדמו"ר נשאר בברית המועצות. | |||
==לאחר המלחמה== | ==לאחר המלחמה== | ||
| שורה 21: | שורה 28: | ||
בראשית שנת [[תש"ז]] החלה ההתארגנות לבריחה הגדולה דרך [[לבוב]], ל[[פולין]], ור' זלמן ניסה לשכנעו להצטרף לקבוצה. רבי אברהם סרב בתוקף, בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו דווקא במוסקבה. | בראשית שנת [[תש"ז]] החלה ההתארגנות לבריחה הגדולה דרך [[לבוב]], ל[[פולין]], ור' זלמן ניסה לשכנעו להצטרף לקבוצה. רבי אברהם סרב בתוקף, בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו דווקא במוסקבה. | ||
בשנת | בשנת [[תשכ"ה]] עלה רבי אברהם ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[בני ברק]]. | ||
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.}}. | |||
ר' שמואל לודמיר סיפר, כי כשהיה ביחידות אצל הרבי, סיפר לרבי כי בניו לומדים בישיבתו של רבי אברהם יהושע העשיל, וכששאל את הרבי אם הוא מכיר את ר' אברהם יהושע העשיל, השיב הרבי: "דער מאכנובקער רבי האט אסאך אויפגעטאן אין רוסלאנד פאר אידישקייט! ער איז ארויס פון רוסלאנד מיט אסאך ניסים. ער איז אליין א נס!"(=הרבי ממכנובקה פעל רבות ברוסיה למען היהדות! הוא יצא מרוסיה בניסים רבים. הוא בעצמו נס!){{הערה|לעבדך באמת, בני ברק תשע"א, עמ' רסח.}}. | |||
עוד סיפר ר' שמואל לודמיר, כי נכח ביחידות אצל הרבי שבה היה אחד ממקורבי האדמו"ר ממכנובקה. אותו מקורב לא היה בקו הבריאות וסיפר לרבי על כך. לשאלת הרבי, אמר המקורב כי האדמו"ר ממכנובקה מחזקו. על כך התבטא הרבי: "דער מאכנובקער רבי, אים אנקוקן אליין איז שוין מחזק!" | |||
(=הרבי ממכנובקה - עצם ההסתכלות עליו מחזקת!){{הערה|לעבדך באמת, עמ' רח.}}. | |||
רבי אברהם היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי [[יהושע רוקח]] (נולד [[כ"א בטבת]] [[תש"ט]]), נינו של רבי [[ישכר דב רוקח|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] לאחר פטירתו של רבי אברהם התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:טברסקי, אברהם יהושע העשיל}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (כ"ד אדר תרנ"ה - י' תשרי תשמ"ח), היה האדמו"ר מחסידות מחנובקה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באוקראינה לאביו רבי יוסף מאיר טברסקי, והיה לאדמו"ר בבית מכנובקא במשך שבעים שנים, מתרע"ז עד תשמ"ח.
מעט לפני מלחמת העולם השנייה עבר רבי אברהם למוסקבה, שם הרביץ תורה וחסידות למרות התנגדות השלטונות.
בתקופת שהותו בטשקנט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי חודש אלול בשנת תש"א ברח רבי אברהם ממוסקבה, בשל מאורעות המלחמה, והגיע לטשקנט. אלא שהרשויות הורו לו לעזוב את העיר תוך שבעים ושתיים שעות. לעזרתו נחלץ החסיד ר' זלמן סודקביץ, שלקח את הפספורט של רבי אברהם, ונסע לבקש הארכה. ר' זלמן פנה אל פקיד ידיד, וסיפר לו שמדובר בדודו שאינו בקו הבריאות ואסור לו לצאת מביתו. הפקיד הסכים לתת הארכה לשלושה חודשים, לאזור 'קראסו' המרוחק ממרכז העיר - שם שהו אז מרבית החסידים. בשל כך נתן רבי אברהם את ספר התורה של הבעל שם טוב, למניין שהתקיים בביתו של ר' זלמן.
בתום שלושת החודשים הלך ר' זלמן שוב, וקיבל הארכה לשלושה חודשים נוספים. החוק הסובייטי אומר שאדם שקיבל רישיון לששה חודשים, זכאי לקבל רישיון נוסף לשנה שלימה. בשל כך בתום שלושת החודשים הנוספים שלח ר' זלמן את גיסו לבקש את הארכה. כשזה הגיע, קיבל הודעה שמפקד התחנה מבקש לדבר עם ר' זלמן. מפקד התחנה שאל, מהו המקצוע שכתוב בפספורט 'צדיקאוו' (צדיק). ר' זלמן פחד לומר את הפירוש האמיתי, ולכן אמר ש'צדיקאוו' הוא כינוי באוקראינה לחייט התופר בגדי יוקרה מיוחדים. הדברים שכנעו את מפקד המשטרה, והלה נתן הארכה נוספת לשנה.
לאחר המאורע בתחנת המשטרה, ניסו לשכנע את רבי אברהם לשנות את הפספורט כדי למנוע בעיות בעתיד. הוא סרב באומרו: "כך רשם אותי אבי הק'. כך גם היו רשומים אבי וזקני, אינני רוצה לשנות!".
מפאת רדיפות הקומוניסטים השתדל רבי אברהם לא לעורר תשומת לב מיוחדת, בשל כך נמנע מכל כיבוד שהוא או מנהג בולט. רק בימי חג ומועד היו מגיעים אליו חסידים שונים (מחסידי פולין), והיה מחלק שיריים וכיוצא בזה.
לפרנסתו קיבל מר' זלמן מכונת אריגה, בה היה אורג גרביים, ואותם ר' זלמן היה אחראי למכור. במהלך עבודתו שילב אמירת תהלים ולימוד זוהר, כאשר יד אחת אוחזת בספר, והיד השנייה הייתה מפעילה את המכונה.
בהיותו בברית המועצות היה בקשר אדוק עם חסידי חב"ד ובמיוחד בארגון פעילויות יהודיות במחתרת, בין השאר הוא זה שקרב את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק לחסידות חב"ד בעיר טשקנט וקישר אותו עם חסידי חב"ד בעיר. בזמן הבריחה הגדולה הגיעו אליו חסידי חב"ד שארגנו את זיוף המסמכים והודיעו לו שהם זייפו גם בשבלו והוא יוכל לברוח מברית המועצות, לאחר שחשב זמן מה ענה להם (תוכן הדברים) "אני יכול ללכת לי לדרכי, אך מה יהיה עם כל היהודים שצריכים אותי?" ואכן האדמו"ר נשאר בברית המועצות.
לאחר המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתום המלחמה שב למוסקבה, וקיבל הצעה מהשלטונות לשמש כרב הראשי לברית המועצות, אך הוא סרב, כדי שלא להיות כפוף אליהם.
בראשית שנת תש"ז החלה ההתארגנות לבריחה הגדולה דרך לבוב, לפולין, ור' זלמן ניסה לשכנעו להצטרף לקבוצה. רבי אברהם סרב בתוקף, בתואנה שיש יהודים הזקוקים לו דווקא במוסקבה.
בשנת תשכ"ה עלה רבי אברהם לארץ הקודש, והשתקע בבני ברק.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[1].
ר' שמואל לודמיר סיפר, כי כשהיה ביחידות אצל הרבי, סיפר לרבי כי בניו לומדים בישיבתו של רבי אברהם יהושע העשיל, וכששאל את הרבי אם הוא מכיר את ר' אברהם יהושע העשיל, השיב הרבי: "דער מאכנובקער רבי האט אסאך אויפגעטאן אין רוסלאנד פאר אידישקייט! ער איז ארויס פון רוסלאנד מיט אסאך ניסים. ער איז אליין א נס!"(=הרבי ממכנובקה פעל רבות ברוסיה למען היהדות! הוא יצא מרוסיה בניסים רבים. הוא בעצמו נס!)[2].
עוד סיפר ר' שמואל לודמיר, כי נכח ביחידות אצל הרבי שבה היה אחד ממקורבי האדמו"ר ממכנובקה. אותו מקורב לא היה בקו הבריאות וסיפר לרבי על כך. לשאלת הרבי, אמר המקורב כי האדמו"ר ממכנובקה מחזקו. על כך התבטא הרבי: "דער מאכנובקער רבי, אים אנקוקן אליין איז שוין מחזק!" (=הרבי ממכנובקה - עצם ההסתכלות עליו מחזקת!)[3].
רבי אברהם היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד כ"א בטבת תש"ט), נינו של רבי ישכר דב מבעלז לאחר פטירתו של רבי אברהם התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה.