אברהם דריזין (מאיור): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:36, 13 באוקטובר 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב אברהם דריזין ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, מנהל רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי וממנהלי ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל. היה מעמודי התווך של הישוב כפר חב"ד בעשור הראשון לקיומו ושד"ר ומשפיע בארצות הברית.

תולדות חייםעריכה

בברית המועצותעריכה

ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שברוסיה לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'זאל' הישיבה, ראה את הבחורים עם זקן "שלם", והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה. בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את הבחורים ה'עובדים' מתפללים, ומנגנים בדביקות ניגונים שובי לב החליט להישאר בליובאוויטש.

בשנת תרע"ח גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה ליובאוויטש לעיר קרמנצ'וג.

בשנת תר"פ, שנת חייו האחרונה בעלמא דין של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נסע לקראת חודש תשרי במסירות נפש יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו לרוסטוב (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת תרפ"ה נשא לאישה את מרת שרה, בתו של החסיד ר' זלמן משה היצחקי. קודם לכן מונה לשמש כמגיד שיעור בישיבה בנעוול.

בשנת תרפ"ח התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות.

בשנת תרצ"ה התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר מוסקבה הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת לחסידי חב"ד באזור.

באותה התקופה עצרה המשטרה החשאית חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו לסמרקנד, כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לצאת מברית המועצות באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים, וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב מחנה העקורים פוקינג שבגרמניה, ובזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת חסידות.

בארץ הקודשעריכה

בשנת תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ, עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים ארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כמנהל הרוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל ששכנה בעיר לוד. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' אפרים וולף לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים עולי תימן השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת כפר חב"ד היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

בחג הסוכות היה ר' אברהם מתוועד כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס לסוכה בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה בשמחת תורה. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"

בארצות הבריתעריכה

בשנת תשי"ח אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם בשכונת קראון הייטס. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ'שלוחא דרבנן' של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי ארצות הברית. את מרבית שעות היום הקדיש לתפילה וללימוד ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת תשמ"ה מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש כמשפיע בקראון הייטס.

פטירתועריכה

ר' אברהם נפטר בי' ניסן תנש"א ונטמן בסמיכות לציון הקדוש בבית החיים מונטיפיורי בניו יורק

לקריאה נוספתעריכה

שער הספר 'אנשים חסידים היו'

יוסף יצחק קמינצקי, אנשים חסידים היו - כפר חב"ד, תשס"ד
שלום בער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ניו יורק, תשמ"ט
זושא וולף, ימי תמימים כפר חב"ד תשס"ט
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
משה יוסף רובין A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים" ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 157-166.

משפחתועריכה

בניו

הרב שלום בער דריזין, קראון הייטס
הרב ישראל דריזין - נפטר י' תמוז תשס"ד.
הרב מענדל דריזין, קראון הייטס
הרב חיים יצחק דריזין - שימש כשליח הרבי בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה

חתניו

הרב מרדכי לוין - כפר חב"ד
הרב ראובן קמינצקי - כפר חב"ד
הרב יוסף משה מרוזוב - קראון הייטס
הרב חיים יצחק קוגל - קראון הייטס
הרב יעקב קאפיל רובין - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - בורו פארק
הרב נחום פינסון - קראון הייטס

קישורים חיצונייםעריכה

שמואל אבידור, בכפר חב"ד - ערב יום טוב, עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז
בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור, באתר 'לחלוחית גאולתית'

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
+{{עריכה}}
-[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור (דרייזין) נראה במרכז בהתוועדות]]
+[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם מאיור]]
-הרב '''אברהם דרייזין''' ([[י' בחשוון]] [[תרס"א]] - [[י' בניסן]] [[תשנ"א]]) - מגדולי ה[[משפיע]]ים, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].
+'''הרב אברהם דריזין''' ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]], מנהל [[הישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]] וממנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה מעמודי התווך של הישוב [[כפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[שד"ר]] ו[[משפיע]] ב[[ארצות הברית]].
-==ביוגרפיה==
-===ילדותו===
-נולד בבעיירה [[מיור]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. כונה בשם "'''אברהם מאיור'''", כינוי זה ניתן לו על שם העיירה בה נולד.
-אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.
+==תולדות חיים==
+===בברית המועצות===
+ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה]] לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.
-ילדותו עברה בישוב מאיור - ישוב קטן שכלל שבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד, אפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה.
+בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה [[דרויע]] הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.
-במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל מלמד שלימדו [[גמרא]].
+בגיל 14 סיים את לימודיו ב[[דרויע]] ונסע לישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.
-בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - על אף שהיה מתנגד, התקרב לחב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. להוריו היה קשה להחליט. הם היו אנשי ישוב קטן, והיו חסרי קשר עם 'העולם הגדול', התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם והשגתם במצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].
+ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [[זקן|זקן "שלם"]], והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה. בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[עבודה|הבחורים ה'עובדים']] מתפללים, ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[ליובאוויטש]].
+בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש]] לעיר [[קרמנצ'וג]].
-===בליובאוויטש===
+בשנת [[תר"פ]], שנת חייו האחרונה בעלמא דין של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".
-ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד איתו הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי הקבלה וההרשמה היו קשוחים וקשים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.
-ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].
+בשנת [[תרפ"ה]] נשא לאישה את מרת שרה, בתו של החסיד [[זלמן משה היצחקי|ר' זלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].
-לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ[[משגיח]].
+בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].
-מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח ל[[פולין]], מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטש.
+בשנת [[תרצ"ה]] התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר [[מוסקבה]] הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[חסידי חב"ד]] באזור.
-מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של ר' [[שמואל בער בריסוב]].
+באותה התקופה עצרה [[המשטרה החשאית]] חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' [[יעקב מאסקאליק]] הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח ל[[קזחסטן]], ומקום קבורתו לא נודע.
-עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והיתה אפשרות לבקר במיור).
+לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[סמרקנד]], כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.
-לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל המשפיע ר' [[שאול דב זיסלין]].
+בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], נוצרה הזדמנות לצאת מ[[ברית המועצות]] [[יציאת רוסיה תש"ו|באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.
-עם פרוץ [[קומוניסטים|המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], ירדה הישיבה למחתרת, והוא עבר יחד איתה לעיירה [[קרמנצ'וג]].
+כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב מחנה העקורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], ובזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת [[חסידות]].
+===בארץ הקודש===
-===נכנס בעסקנות הכלל===
+בשנת [[תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד.
-שש שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם נישא לבתו של המשפיע הרב [[זלמן משה היצחקי]].  במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורים, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דרייזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיו.
-בתפקידו זה המשיך במסירות נפש עד לעלייתו לארץ הקודש בשנת [[תש"ח]], שם התמנה למנהל הרוחני של [[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]], בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]].
+עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[ראש ישיבה|מנהל הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] ששכנה בעיר [[לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.
-לאחר אחת עשרה שנים בהם היה מעמודי התווך של הישיבה, בשנת [[תשי"ט]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שם עסק בעבודת התפילה, ושימש כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכ[[משפיע]] בקהילה וב[[ישיבת הדר התורה]], עד לפטירתו בי' ניסן תשנ"א.
+באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".
-לאחר פטירתו, בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]] הקים מספר פעלים על שמו ולעילו נשמתו, ביניהם נמנים '[[קרן חסדי אברהם]]', בנין [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה']],
+בעשור הראשון להקמת [[כפר חב"ד]] היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.
-== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש ==
+ב[[חג הסוכות]] היה ר' אברהם [[התוועדות|מתוועד]] כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[סוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[שמחת תורה]]. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא
-לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית - כאשר ברוסיה השתוללו הכנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמיתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעים וחוליגנים, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], נסע לרבי לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]], כפי שהוא עצמו סיפר לימים: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. נסעתי בדרך-לא-דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.
-==משפיע בשכונת קראון הייטס==
+בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:
-בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]] והרב דרייזין, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]".
+'''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"'''''
+===בארצות הברית===
+בשנת [[תשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|שכונת קראון הייטס]]. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.
+לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ[[שד"ר|'שלוחא דרבנן']] של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].
+ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[ארצות הברית]]. את מרבית שעות היום הקדיש ל[[תפילה]] ו[[לימוד תורה|ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.
+בשנת [[תשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]].
+===פטירתו===
+ר' אברהם נפטר ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]] ונטמן בסמיכות ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ|ציון הקדוש]] ב[[בית החיים מונטיפיורי|בית החיים מונטיפיורי בניו יורק]]
+==לקריאה נוספת==
+[[קובץ:אנשים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער הספר 'אנשים חסידים היו']]
+*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''[[אנשים חסידים היו]]''' - כפר חב"ד, תשס"ד
+*[[שלום בער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' ניו יורק, תשמ"ט
+*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' כפר חב"ד תשס"ט
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
+* משה יוסף רובין '''A Father to So Many Chassidim - "אב המון חסידים"''' ביוגרפיה בשפה האנגלית, ניו יורק, תש"ע
+*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.
 ==משפחתו==
 ;בניו
-*[[שלום בער דרייזין]] (קראון הייטס).
+*הרב [[שלום בער דריזין]], קראון הייטס
-*ישראל דרייזין (ע"ה).
+*הרב ישראל דריזין - נפטר י' תמוז תשס"ד.
-*מענדל דרייזין (קראון הייטס).
+*הרב [[מענדל דריזין]], קראון הייטס
-*חיים יצחק דרייזין{{הערה|1=מופיע בספר התמימים.}}.
+*הרב חיים יצחק דריזין - שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיירות ברקלי קליפורניה, אלבוקרקי ניו מקסיקו. מתגורר בפלורידה
-;חתניו
-*[[ראובן קמינצקי]] (כפר חב"ד).
-*[[יוסף משה מרוזוב]] (ע"ה).
-*[[נחום פינסון]] (קראון הייטס).
+;חתניו:
+* הרב [[מרדכי לוין]] - [[כפר חב"ד]]
+* הרב [[ראובן קמינצקי]] - כפר חב"ד
+* הרב [[יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס
+* הרב [[חיים יצחק קוגל]] - קראון הייטס
+* הרב [[יעקב קאפיל רובין]] - נפטר ט"ו מנחם אב תשפ"ג - [[בורו פארק]]
+* הרב [[נחום פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]] - קראון הייטס
-==לקריאה נוספת==
+==קישורים חיצוניים==
-[[תמונה:אנשים.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
+*שמואל אבידור, '''[https://col.org.il/news/134963 בכפר חב"ד - ערב יום טוב]''', עיתון 'הצופה' י"ז בכסלו תשט"ז {{COL}}
-*'''[[A Father to So Many Chassidim]] - "אב לחסידים רבים כל כך"'''. ביוגרפיה באנגלית, בעריכת משה יוסף רובין. (ניו יורק, תש"ע).
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post.html בקשר לראש חודש כסלו: התוועדות סוחפת של ר' אברהם מאיור]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
-*'''[[אנשים חסידים היו]]''' - מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], (כפר חב"ד, תשס"ד).
-*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' - [[שלום בער לוין]], (ניו יורק, תשמ"ט).
-*'''[[ימי תמימים]]''' - [[זושא וולף]], (כפ"ר חב"ד תשס"ט).
-*'''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - פרקי חיים של זקני החסידים בארץ הקודש. יוסף אשכנזי, ([[חזק (בית הוצאה לאור)]], תשע"ב).
-{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:דרייזין, אברהם}}
-{{ערך חסר}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דרייזין אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דרייזן אברהם]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דרייזין אברהם]]
+[[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]
+[[קטגוריה:משפחת דריזין]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]]
+[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]