כ"ד בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(11 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פתיח יום|ו[[אסרו חג]] של [[חג הסוכות]] ב[[חוץ לארץ]]}} | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ג'תיד - [[עם ישראל]] התאסף בצום ושק ונשבע ללכת בדרך ה[[תורה]]. | [[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ]]]] | ||
*[[תקנ"ה]] - רבי יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר | *ג'תיד (-347 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[עם ישראל]] התאסף בצום ושק ונשבע ללכת בדרך ה[[תורה]]. | ||
*[[תקמ"ב]] - רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], מחבר ספר 'תולדות יעקב יוסף', נפטר. | *ה'[[תקנ"ה]] (18/10/1794 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר הספרים 'קדושת יום טוב' ו'מלאכת יום טוב', נפטר. | ||
*[[תק"ס]] - רבי יוסף אבן חסון מסלוניקי, מחבר ספר 'בית המלך', נפטר. | *ה'[[תקמ"ב]] (13/10/1781 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], מחבר ספר 'תולדות יעקב יוסף', נפטר. | ||
*[[תרמ"ד]] - רבי אברהם יהודה לייב הכהן שוורץ, אב"ד מאד, מחבר ספר 'קול אריה', נפטר. | *ה'[[תק"ס]] (23/10/1799 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף אבן חסון מסלוניקי, מחבר ספר 'בית המלך', נפטר. | ||
*[[ | *ה'[[תרמ"ד]] (25/10/1883 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אברהם יהודה לייב הכהן שוורץ, אב"ד מאד, מחבר ספר 'קול אריה', נפטר. | ||
*[[ | *ה'[[תרנ"ח]] (20/10/1897 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי שמואל ישראל, רבה של טיטואן–[[מרוקו]], נפטר. | ||
*ה'[[תשנ"ו]] (18/10/1995 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנויל אברמוביץ']] מריבניץ, נפטר. | |||
== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תקנ"ט]] - [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסרו הראשון ב[[פטרבורג]]. | *ה'[[תקנ"ט]] (04/10/1798 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסרו הראשון ב[[פטרבורג]]. | ||
*[[תקס"א]] - אדמו"ר הזקן נסע למאסרו השני ב[[פטרבורג]]. | *ה'[[תקס"א]] (13/10/1800 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הזקן]] נסע למאסרו השני ב[[פטרבורג]]. | ||
*[[תרפ"ח]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית. | *ה'[[תרפ"ח]] (20/10/1927 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]] והתיישב בעיר [[ריגא]] שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית. | ||
*[[תש"ב]] - מרת [[רחל ינובסקי]], זקנת [[הרבי]], נהרגה על קידוש השם. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*ה'[[תש"ב]] (15/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[רחל ינובסקי]], זקנת [[הרבי]], נהרגה על קידוש השם. | |||
{{להיום יום|כ"ד|תשרי}} | {{להיום יום|כ"ד|תשרי}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כד]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב כד]] |
גרסה אחרונה מ־21:51, 27 בנובמבר 2023
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ד בתשרי הוא היום העשרים וארבעה בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי ואסרו חג של חג הסוכות בחוץ לארץ.
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'תיד (-347 לפנה"ס) - עם ישראל התאסף בצום ושק ונשבע ללכת בדרך התורה.
- ה'תקנ"ה (18/10/1794 למניינם) - רבי יום טוב ליפמן הלפרין, מחבר הספרים 'קדושת יום טוב' ו'מלאכת יום טוב', נפטר.
- ה'תקמ"ב (13/10/1781 למניינם) - רבי יעקב יוסף מפולנאה, מחבר ספר 'תולדות יעקב יוסף', נפטר.
- ה'תק"ס (23/10/1799 למניינם) - רבי יוסף אבן חסון מסלוניקי, מחבר ספר 'בית המלך', נפטר.
- ה'תרמ"ד (25/10/1883 למניינם) - רבי אברהם יהודה לייב הכהן שוורץ, אב"ד מאד, מחבר ספר 'קול אריה', נפטר.
- ה'תרנ"ח (20/10/1897 למניינם) - רבי שמואל ישראל, רבה של טיטואן–מרוקו, נפטר.
- ה'תשנ"ו (18/10/1995 למניינם) - רבי חיים זנויל אברמוביץ' מריבניץ, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תקנ"ט (04/10/1798 למניינם) - אדמו"ר הזקן נלקח למאסרו הראשון בפטרבורג.
- ה'תקס"א (13/10/1800 למניינם) - אדמו"ר הזקן נסע למאסרו השני בפטרבורג.
- ה'תרפ"ח (20/10/1927 למניינם) - אדמו"ר הריי"צ עזב את רוסיה והתיישב בעיר ריגא שבלטביא, על פי הזמנת הקהילה היהודית.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תש"ב (15/10/1941 למניינם) - מרת רחל ינובסקי, זקנת הרבי, נהרגה על קידוש השם.
הפתגם היומי - כ"ד בתשרי - מלוח היום יום |
---|
התוועדות - 'פארבריינגען' - ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל.
רובא דרובא, הנה בכל התוועדות הרי ראשי המדברים תובעים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו עתים ללמוד דא"ח ושישמרו הקביעות, ואשר הלימוד יהיה על מנת ללמוד ולקיים. - והנה כללות ענין ואופן התוכחה מבואר היטב בד"ה "ואם רוח המושל" (קונטרס למ"ד) אשר ראוי לכל אחד ואחד מאנ"ש ללמדו היטב אדעתא דנפשיה [כדבר ה"נוגע" לעצמו], אמנם הוכחה זו בעת ההתוועדות היא רק על דברים וענינים שאין בהם משום הלבנת פנים ולא כלום, כמו שהיה מאז ומקדם, אשר איש את רעהו הוכיחו באהבה ובחיבה גדולה. |