מאיר שלמה ינובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (215 גרסאות ביניים של 53 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:רמש ינובסקי.jpg|ממוזער|250px|הרב מאיר שלמה ינובסקי]] | ||
הרב '''מאיר שלמה הלוי ינובסקי'' | [[קובץ:הרהצ מאיר שלמה.png|ממוזער|[[הרבי]] מכנה את זקנו רבי מאיר שלמה ינובסקי בתואר "הרה"צ כו'", בהגהה הסופית ל"[[מכתב כללי]]" מו' תשרי תנש"א]] | ||
הרב '''מאיר שלמה הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי.}} ינובסקי''' ([[תר"כ]] - [[כ"ג אלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|התאריכים ע"פ הספר 'שנים ראשונות'}}) היה רבה של העיר [[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]], אביה של [[הרבנית חנה]] אמו של [[הרבי]]. בנם של הרב [[ישראל לייב ינובסקי|ישראל ליב הלוי ינובסקי]] - ראש [[כולל חב"ד]] בעיר רומנובקה - והרבנית ביילא רבקה, בתו של הרב [[אברהם דוד לאוואט]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תר"כ]] להוריו ישראל לייב הלוי וביילא רבקה ינובסקי. | |||
נשא לאשה את הרבנית [[רחל ינובסקי]] בת ר' [[יצחק פושניץ]], רבה של [[דוברינקה]] שעל ידי ניקולייב. לאחר חתונתו גר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום [[כ"ח טבת]] [[תר"מ]]. | |||
זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]] יותר מחצי שנה, והיה מה'[[יושבים]]' (זיצערס{{הערה|כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה}}) שישבו ולמדו תורה עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת [[תרמ"ג]]{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/30/322.htm שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, תשט"ז] וש"נ.}}. | |||
לאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב [[אברהם דוד לאוואט]] בעל '[[שער הכולל]]' רבה של [[ניקולייב]] - עד פטירתו (ב[[ח"י אלול]] [[תר"נ]]), והוא גידלו וחינכו כבן. | |||
ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
== קישורים == | אביו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נפטר בשנת [[תרמ"ד]], | ||
* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- | |||
בשנת [[תרמ"ו]] נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) לייב, בתרס"א נפטר הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו [[אדמו"ר הרש"ב]] (בט' [[ניסן]] תרס"א) מכתב תנחומין{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' עמוד רנ"א}}. | |||
=== רב בעיר ניקולייב === | |||
טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | |||
==אודותו== | |||
הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול ב[[נגלה]] וב[[חסידות]], אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם [[בעל מנגן]] נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "[[רחמנא דעני]]". (הניגונים מופיעים ב[[ספר הניגונים]] וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). וכן [[ניגון ר"ג]]. | |||
רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס־מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]]. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה. | |||
==הסתלקותו== | |||
הסתלק ביום [[כ"ג באלול]] [[תרצ"ג]]{{הערה|מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת [[תרצ"ז]] אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו הייתה בשנת תרצ"ג: ביומן מ[[חודש תשרי]] תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "הייתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגן | |||
עלינו ". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש היא [[תרצ"ג]] (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).}} בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]] לרבה של ניקולייב. | |||
אשתו הרבנית [[רחל ינובסקי]] נרצחה על ידי הנאצים בשואה ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]]. | |||
==נכדו הרבי== | |||
[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב. בבית זה הכניסו את הרבי בבריתו של אאע"ה]] | |||
בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, [[הרבי]], בי"א [[ניסן]] שנת תרס"ב. | |||
ברית המילה התקיימה ביום ח"י [[ניסן]] ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של אביו רלוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. [[ר' לוי'ק]] חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר{{הערה|תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'}} אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' [[אשר גרוסמן|אשר גראסמאן]] [[שו"ב]] מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי{{הערה|ראה לעיל}}. | |||
[[הרבי]] היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי ה[[קיץ]], וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי{{הערה|מתוך הערה שכתב הרבי בעצמו. ראו יומן מבית חיינו תש"נ: "יום שישי ה' חשון. | |||
השבוע יצא 'ליקוט' מוגה מהשיחה שנאמרה באסרו חג כ"ד תשרי שנאמרה לאחר תפילת ערבית שזהו יום היארצייט של אמנו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רחל ע"ה. | |||
בהערה הראשונה הרבי מעיר על התאריך כ"ד תשרי, וזה לשונו: "יום היארצייט דאמי זקנתי רחל הי"ד אשת הרה"ג וכו' וכו' ר' מאיר שלמה יאנובסקי ז"ל (ניקוליעב) – כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ – כמה שנים הייתה בניקוליעב וטפלה בי וכו'".}}. | |||
[[הרבי]] לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "[[רחמנא דעני]]", ביום [[שמחת תורה]] [[תש"כ]]{{הערה|לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגיע הרה"ת ר' [[יהודה לייב ראסקין]] לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה}}. | |||
=== שמו - מאיר שלמה === | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג [[אלול]] - [[תשמ"ט]] ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה": | |||
"... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש, ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיוצא בזה. | |||
אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר הייתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'." | |||
בכמה התוועדויות{{הערה|ראה התוועדויות [[תשמ"ו]] חלק ד' עמוד 438, התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד' עמודים 350. 354. ועוד}} נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי{{הערה|ספר השיחות [[תנש"א]] חלק ב' עמוד 877}} מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'. | |||
פעם פנה [[הרבי]] להרה"ת ר' [[דובער יוניק|מאיר שלמה יוניק]], הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו. | |||
[[הרבי]] נוהג לומר אחריו "קדיש" ביום פטירת סבו. | |||
==תמונתו== | |||
[[קובץ:תמונה טעות על הרב יאנובסקי.jpg|ממוזער|250px|הפרסום בבית משיח על התמונה שהתגלתה כשגויה]] | |||
[[קובץ:הבהרה על התמונה.jpg|ממוזער|250px|הבהרה בעיתון בית משיח על פי עדות הרב שמשון חריטונוב, שהתמונה שהתפרסמה לא נכונה]] | |||
תמונתו של ר' מאיר שלמה{{הערה|מופיעה בראש הערך}} - נמצאה בדירת בתו [[הרבנית חנה]] שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת [[תשכ"ו]]-[[תשכ"ז|ז]] ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא). | |||
לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]] - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב{{הערה|בשם הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]].}}. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "[[צדיק למלך]]". | |||
בחודש אלול תשפ"ב פרסם מכון [[רבי דרייב]] לראשונה עותק איכותי מתמונתו. (התמונה הובאה לעיל). | |||
===התמונה השגויה=== | |||
ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTUVlHQmsxREVGTHc?resourcekey=0-v_bbA6LVdb4z0gEnjuOjBA גיליון 457] עמ' 16.}} התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב [[שמשון חריטונוב]] שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי. | |||
==משפחתו== | |||
*'''אשתו''': הרבנית [[רחל ינובסקי]], בת הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דוברינקה. | |||
* '''בתו''': [[הרבנית חנה]], אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקטרינוסלב - אמו של [[הרבי]]. | |||
*'''בנו''': ישראל ארי'ה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]]. | |||
*'''בתו''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן. | |||
*'''בתו''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 85–89. | |||
== קישורים חיצוניים== | |||
* [http://www.scribd.com/doc/12803930/- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי], את"ה אהלי תורה. | |||
*[[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] - ניגון ר"ג בספר הניגונים. | |||
* [https://col.org.il/news/133484 הגילוי מתברר כטעות: מי הוא ר' שלמה ינובסקי שבתמונה?{{COL}}] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}} | {{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}} | ||
{{מיון רגיל:ינובסקי, מאיר}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"כ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:00, 30 בדצמבר 2024
הרב מאיר שלמה הלוי[1] ינובסקי (תר"כ - כ"ג אלול תרצ"ג[2]) היה רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה, אביה של הרבנית חנה אמו של הרבי. בנם של הרב ישראל ליב הלוי ינובסקי - ראש כולל חב"ד בעיר רומנובקה - והרבנית ביילא רבקה, בתו של הרב אברהם דוד לאוואט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"כ להוריו ישראל לייב הלוי וביילא רבקה ינובסקי.
נשא לאשה את הרבנית רחל ינובסקי בת ר' יצחק פושניץ, רבה של דוברינקה שעל ידי ניקולייב. לאחר חתונתו גר אצל אביו הגאון ישראל לייב בעיר רומנובקה, שם נולדה לו בתו הרבנית חנה שניאורסון, ביום כ"ח טבת תר"מ.
זמן מה לאחר חתונתו שהה אצל אדמו"ר מהר"ש בליובאוויטש יותר מחצי שנה, והיה מה'יושבים' (זיצערס[3]) שישבו ולמדו תורה עד הסתלקות אדמו"ר המהר"ש בשנת תרמ"ג[4].
לאחר שחזר מהרבי המוהר"ש, התגורר בבית סבו - הרב אברהם דוד לאוואט בעל 'שער הכולל' רבה של ניקולייב - עד פטירתו (בח"י אלול תר"נ), והוא גידלו וחינכו כבן.
ר' מאיר שלמה אף הסתופף בצילו של אדמו"ר הרש"ב.
אביו הרב ישראל לייב ינובסקי נפטר בשנת תרמ"ד,
בשנת תרמ"ו נולד לו בנו יחידו, וקראו על שם אביו ישראל (ארי'ה) לייב, בתרס"א נפטר הבן ממחלת הטיפוס ל"ע. והדבר גרם לו כאב וצער גדול מאוד, עד אשר לא היה בכוחו לעסוק בשום דבר. עקב כך שלח לו אדמו"ר הרש"ב (בט' ניסן תרס"א) מכתב תנחומין[5].
רב בעיר ניקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]
טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
אודותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ר' מאיר שלמה היה גאון גדול בנגלה ובחסידות, אוהב שלום ובורח מן הכבוד, היה גם בעל מנגן נפלא, ובעל חוש גדול בנגינה. כשהיה מנגן - היו צלילי הניגון חודרים לתוך מעמקי הלב וגם לב אבן היה נמוח. ואף חיבר כמה מניגוני חב"ד, אחד מהם הוא הניגון "רחמנא דעני". (הניגונים מופיעים בספר הניגונים וחלקם הושרו בדיסק שיצא על ידי בן עירו שמואל בצלאל אלטהויז). וכן ניגון ר"ג.
רבי מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס־מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גראסמאן. מיהר למחנה ההסגר וספר תניא בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את סימן יא באגרת הקודש הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.
הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסתלק ביום כ"ג באלול תרצ"ג[6] בניקולייב. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו חתנו הרב שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א) לרבה של ניקולייב.
אשתו הרבנית רחל ינובסקי נרצחה על ידי הנאצים בשואה בכ"ד תשרי תש"ב.
נכדו הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיות רבי לוי יצחק סמוך על שולחן חותנו, אז נולד בנו בכורו, הרבי, בי"א ניסן שנת תרס"ב.
ברית המילה התקיימה ביום ח"י ניסן ב' דחוה"מ פסח (שהוא גם יום ההולדת של אביו רלוי"צ) בבית זקנו ר' מאיר שלמה ינובסקי בעיר ניקולייב שבאוקראינה. ר' לוי'ק חגג באותו היום את יום הולדתו העשרים וארבע. רבים מיהודי ניקולייב השתתפו בשמחה גדולה זו, ושמעו דברי התורה מפי זקנו של הרך הנימול, ומפי אביו - רבי לוי יצחק - שדיבר באריכות על הקשר בין שני האירועים שהיו באותו היום. מסופר[7] אשר בין המזומנים לסעודת ברית המילה היה החסיד ר' אשר גראסמאן שו"ב מעיר ניקוליוב. אך מאחר שהקפיד שלא לאכול מחוץ לביתו (כמנהג החסידים) לא טעם מאומה מן הסעודה שהוגשה. כשרבי מאיר שלמה שם ליבו להנהגתו של ר' אשר חלשה דעתו, ונענה לו: אשר! לאמיתו של דבר ראוי אתה לנזיפה כי אצלי מותר לך לאכול. אבל מה אעשה ואיני יכול לנזוף בך שכן הצלת פעם את חיי[8].
הרבי היה דר אצל זקנו בשנות ילדותו, כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ, וזוגתו הרבנית מרת רחל, הייתה מטפלת בהרבי[9].
הרבי לימד את אחד מניגוני סביו על המילים מהסליחות "רחמנא דעני", ביום שמחת תורה תש"כ[10].
שמו - מאיר שלמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות שבת פר' נצבים-וילך - כ"ג אלול - תשמ"ט ביאר הרבי באריכות את המשמעות של השם "מאיר שלמה": "... וכן מצינו בבעל ההילולא רבי מאיר שלמה, שמצד אחד היה במצב של הפלאה ורוממות בהיותו בין ה'יושבים' אצל אדמו"ר מוהר"ש, ולאידך גיסא היה מורה הוראה דניקולייב והצטרך להורות הלכה ולהשיא עצה אף בעניני מסחר, לבוא במגע-ומשא עם המלכות וכיוצא בזה.
אלא ששני אלו לא היו אצלו בסתירה, אלא אדרבה, מעלתו בתור 'יושב' אצל אדמו"ר מוהר"ש נמשכה כל ימי חייו וכל עבודתו בהנהגת העיר הייתה מיוסדת וחדורה בכך שהיה 'יושב'."
בכמה התוועדויות[11] נוספות הזכיר הרבי את צירוף שמות סבו, ובהערה למכתב כללי[12] מזכירו הרבי בתואר 'הרב הצדיק'.
פעם פנה הרבי להרה"ת ר' מאיר שלמה יוניק, הצביע לעברו ואמר בחיוך: מסתמא וויסטו אז דו ביסט א נאמען נאך מיין זיידען {תרגום חופשי: מסתמא הנך יודע שאתה נקרא על שם הסבא שלי}. כשהרבי אמר "מיין" {שלי} הרבי הצביע על עצמו.
הרבי נוהג לומר אחריו "קדיש" ביום פטירת סבו.
תמונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תמונתו של ר' מאיר שלמה[13] - נמצאה בדירת בתו הרבנית חנה שניאורסהאן לאחר פטירתה, והייתה למראה עיני הרבי בשנת תשכ"ו-ז ואז התבטא הרבי "דאס איז דער זיידע" (זהו הסבא).
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב - הראו לרבי שוב את התמונה, ושאלו באם ניתן להדפיסה, והרבי ענה בחיוב[14]. התמונה נדפסה לראשונה בקובץ "צדיק למלך".
בחודש אלול תשפ"ב פרסם מכון רבי דרייב לראשונה עותק איכותי מתמונתו. (התמונה הובאה לעיל).
התמונה השגויה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבועון בית משיח[15] התפרסמה תמונה אחרת, אך לאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי עדות הרב שמשון חריטונוב שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו: הרבנית רחל ינובסקי, בת הרב יצחק פושניץ, רבה של דוברינקה.
- בתו: הרבנית חנה, אשת ר' לוי יצחק שניאורסאהן רבה של יקטרינוסלב - אמו של הרבי.
- בנו: ישראל ארי'ה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה ממחלת הטיפוס.
- בתו: הרבנית מרים גיטל שניאורסון אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
- בתו: מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת תש"ב היא נמלטה לעיר אופה שברוסיה ושם נפטרה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 85–89.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס על פועלו וחייו של הרב ינובסקי, את"ה אהלי תורה.
- וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי - ניגון ר"ג בספר הניגונים.
- הגילוי מתברר כטעות: מי הוא ר' שלמה ינובסקי שבתמונה?
הערות שוליים
- ↑ אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' צמח גורביץ' ור' שמשון חריטונוב) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב בארץ הקודש (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ביחידות של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי.
- ↑ התאריכים ע"פ הספר 'שנים ראשונות'
- ↑ כך היה הסדר באותם ימים, מיד אחר החתונה היו נוסעים לרבי לתקופת מה
- ↑ ראה שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, תשט"ז וש"נ.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד רנ"א
- ↑ מקובל היה לחשוב שנפטר בשנת תרצ"ז אולם לאחרונה התגלה שהסתלקותו הייתה בשנת תרצ"ג: ביומן מחודש תשרי תרצ"ג, כותב הרבי אודות ניגון אדמו"ר מהר"ש ומקורו, ובתוך הדברים מזכיר "שלמדתיו מאא"ז שליט"א". ומזה שבתרצ"ג עדיין היה בחיים בעלמא דין. ובאגרת הרב ר' שמואל שניאורסאן (דודו של הרבי, שהיה גם הוא חתנו של הרב מאיר שלמה ינובסקי) שנתפרסמה ב"כפר חב"ד" (גליון 718, עמ' 112), מתאריך "ערב יום הכפורים תרצ"ד", נכתב: "הייתה לי אבדה גדולה, כי חותני הרה"ג [רבי מאיר שלמה] נפטר שבוע קודם ר"ה העבר, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, והוא היה איש צדיק באמת, ה' ינחמנו בתוך אבלי ציון וירושלים, ויאמר לצרותינו די, וזכותו יגן עלינו ". מאגרת זו נתברר באופן מוחלט אשר שנת פטירת הרה"ג רמ"ש היא תרצ"ג (וכך גם נכתב בבית חיינו גליון 104 ע' 29). ועל פי זה יש לתקן גם בהספרים: תולדות לוי יצחק, ימי מלך, ימי חב"ד. ועוד).
- ↑ תולדות לוי"צ חלק ב' עמ' 337 וב"ימי מלך" חלק א' פרק ד'
- ↑ ראה לעיל
- ↑ מתוך הערה שכתב הרבי בעצמו. ראו יומן מבית חיינו תש"נ: "יום שישי ה' חשון. השבוע יצא 'ליקוט' מוגה מהשיחה שנאמרה באסרו חג כ"ד תשרי שנאמרה לאחר תפילת ערבית שזהו יום היארצייט של אמנו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רחל ע"ה. בהערה הראשונה הרבי מעיר על התאריך כ"ד תשרי, וזה לשונו: "יום היארצייט דאמי זקנתי רחל הי"ד אשת הרה"ג וכו' וכו' ר' מאיר שלמה יאנובסקי ז"ל (ניקוליעב) – כמה שבועות בסיום חדשי הקיץ – כמה שנים הייתה בניקוליעב וטפלה בי וכו'".
- ↑ לאחר ההתוועדות הגיע הרה"ת ר' יהודה לייב ראסקין לבית הרבנית וניגן בפניה את הניגון, הרבנית זיהתה מיד, ואמרה שזה הניגון של האבא שלה
- ↑ ראה התוועדויות תשמ"ו חלק ד' עמוד 438, התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמודים 350. 354. ועוד
- ↑ ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמוד 877
- ↑ מופיעה בראש הערך
- ↑ בשם הרב מיכאל אהרון זליגסון.
- ↑ גיליון 457 עמ' 16.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |