מסכת ערכין: הבדלים בין גרסאות בדף
(ויקיפדיה) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסכת ערכין''' היא המסכת החמישית ב[[סדר קדשים]] שב[[משנה]]. המסכת עוסקת בדיני נדרים והקדשות לבדק הבית. דיני נדרים נדונים גם במסכתות נוספות בסדר קדשים, אלא שמסכת ערכין מתמקדת בשני סוגים מיוחדים של נדרי הקדש - נדר לתרום להקדש ממון בשווי ערכו של אדם, והקדש "שדה אחוזה" (קרקע בארץ ישראל שהגיעה לאדם | '''מסכת ערכין''' היא המסכת החמישית ב[[סדר קדשים]] שב[[משנה]]. המסכת עוסקת בדיני נדרים והקדשות לבדק הבית. דיני נדרים נדונים גם במסכתות נוספות בסדר קדשים, אלא שמסכת ערכין מתמקדת בשני סוגים מיוחדים של נדרי הקדש - [[נדר]] לתרום להקדש ממון בשווי ערכו של אדם, והקדש "[[שדה]] אחוזה" (קרקע בארץ ישראל שהגיעה לאדם ב[[ירושה]] מהחלוקה המקורית של הארץ בימי [[יהושע בן נון]]). בנוסף, עוסקת המסכת ב"נדרי חרמין", ובנדרים נוספים. | ||
==המגיד ממעזריטש== | |||
[[המגיד ממעזריטש]] אמר, כי השגתו של רבי [[זושא מאניפולי]] במסכת ערכין, היא מצד הנשמה, וכמאמר [[רבי מאיר]] "נשמת אדם תלמדנו"{{הערה|1=פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו, בסוף מגיד דבריו ליעקב מהו' קה"ת, סימן כד על פי [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/8/1/422.htm?q=מסכת%20ערכין ספר השיחות]}}. | |||
==אדמו"ר הזקן== | |||
אצל אדמו"ר הזקן היה מנהג בתקופה מסויימת שכל מי שרצה להתקרב אליו היה צריך לשאלו שאלה בנגלה{{מקור}}. מסופר אודות החסיד רבי [[הלל מפאריטש]], שבתחילת דרכו, היה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. | |||
הרבי מבאר את המעשה בכך שמסכת ערכין מוכיחה כי ערכו האמיתי של כל יהודי אינו נמדד לפי העבודה הנראית לעין, וראיה מכך שערכו של כל יהודי באותו גיל שווה הוא מבלי הבדל במידת עבודת ה' שלו{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/36/209.htm תורת מנחם]}}. | |||
*'''טו א.''' עשרה נסיונות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95a-0276e3165885&st= | ביטוי דומה אמר אדמו"ר הזקן לאחד מתלמידיו של הגאון מוילנא בשם רבי יוסף כלבו: " אם חושבים שיודעים פשט בערכין – אזי לא יודעים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-1/123/124.htm תורת מנחם שמחת תורה תשכ"ד]}}. | ||
==ביאורי הרבי== | |||
במסכת{{הערה|טז ב.}} מבואר בין השאר חיוב [[תוכחה]]: מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר הוכח תוכיח. הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25050&hilite=a7b2e848-e85c-40ab-bee1-3d294d029295&st=מאלכסנדר&pgnum=259 תורת מנחם חלק י"ח עמ' 259 (עמ' 259)].}} חוקר אם מדובר במצווה חדשה, או שזו היא חיוב נוסף בכל המצוות, שכשם שעליו לקיים את המצווה, כך עליו להוכיח את השני כשאינו מקיים את המצווה. | |||
=== ביאורים נוספים === | |||
*'''טו א.''' עשרה נסיונות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95a-0276e3165885&st=לקוטי+שיחות&pgnum=119n לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 104 (עמ' 119)] | |||
*'''טז ב.''' עד הכאה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25050&hilite=a7b2e848-e85c-40ab-bee1-3d294d029295&st=מאלכסנדר&pgnum=260 תורת מנחם חלק י"ח עמ' 260 (עמ' 260)] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=33&daf=2&format=pdf מסכת ערכין] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=33&daf=2&format=pdf מסכת ערכין] {{הב}} | ||
{{שס}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:45, 13 במאי 2021
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה. המסכת עוסקת בדיני נדרים והקדשות לבדק הבית. דיני נדרים נדונים גם במסכתות נוספות בסדר קדשים, אלא שמסכת ערכין מתמקדת בשני סוגים מיוחדים של נדרי הקדש - נדר לתרום להקדש ממון בשווי ערכו של אדם, והקדש "שדה אחוזה" (קרקע בארץ ישראל שהגיעה לאדם בירושה מהחלוקה המקורית של הארץ בימי יהושע בן נון). בנוסף, עוסקת המסכת ב"נדרי חרמין", ובנדרים נוספים.
המגיד ממעזריטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
המגיד ממעזריטש אמר, כי השגתו של רבי זושא מאניפולי במסכת ערכין, היא מצד הנשמה, וכמאמר רבי מאיר "נשמת אדם תלמדנו"[1].
אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
אצל אדמו"ר הזקן היה מנהג בתקופה מסויימת שכל מי שרצה להתקרב אליו היה צריך לשאלו שאלה בנגלה[דרוש מקור]. מסופר אודות החסיד רבי הלל מפאריטש, שבתחילת דרכו, היה עובר עיירה אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש בחסידות, תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.
הרבי מבאר את המעשה בכך שמסכת ערכין מוכיחה כי ערכו האמיתי של כל יהודי אינו נמדד לפי העבודה הנראית לעין, וראיה מכך שערכו של כל יהודי באותו גיל שווה הוא מבלי הבדל במידת עבודת ה' שלו[2].
ביטוי דומה אמר אדמו"ר הזקן לאחד מתלמידיו של הגאון מוילנא בשם רבי יוסף כלבו: " אם חושבים שיודעים פשט בערכין – אזי לא יודעים"[3].
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת[4] מבואר בין השאר חיוב תוכחה: מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר הוכח תוכיח. הרבי[5] חוקר אם מדובר במצווה חדשה, או שזו היא חיוב נוסף בכל המצוות, שכשם שעליו לקיים את המצווה, כך עליו להוכיח את השני כשאינו מקיים את המצווה.
ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- טו א. עשרה נסיונות. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 104 (עמ' 119)
- טז ב. עד הכאה. תורת מנחם חלק י"ח עמ' 260 (עמ' 260)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||
הערות שוליים
- ↑ פתגמים ותורות מרבותינו נשיאינו, בסוף מגיד דבריו ליעקב מהו' קה"ת, סימן כד על פי ספר השיחות
- ↑ תורת מנחם
- ↑ תורת מנחם שמחת תורה תשכ"ד
- ↑ טז ב.
- ↑ תורת מנחם חלק י"ח עמ' 259 (עמ' 259).