מסכת סנהדרין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 52: שורה 52:
*'''צג ב.''' מורח ודאין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=264&hilite= לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 254 (עמ' 254)]
*'''צג ב.''' מורח ודאין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=264&hilite= לקוטי שיחות ח"ו שמות עמ' 254 (עמ' 254)]


*'''צח א.''' אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא. [
*'''צח א.''' אין בן דוד בא עד שיבוקש דג לחולה ולא ימצא. [http://www.lahak.org/reshimos/011.pdf רשימות חו' ז' (עמ' 12).]
http://www.lahak.org/reshimos/011.pdf רשימות חו' ז' (עמ' 12).].


*'''צח ב.''' עתיד [[הקב"ה]] להעמיד להם [[דוד]] אחר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=111 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=51 שערי גאולה עמ' נו (עמ' 51)]
*'''צח ב.''' עתיד [[הקב"ה]] להעמיד להם [[דוד]] אחר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=111 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 98 (עמ' 111)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=51 שערי גאולה עמ' נו (עמ' 51)]

גרסה מ־13:13, 27 בספטמבר 2010

העמוד האחרון ממסכת סנהדרין (העתק כתב יד)

במסכת סנהדרין יש 11 פרקים, ו112 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הסנהדרין הגדולה והקטנה, דיני תורה, ועוד.

מוסר

במסכת מבואר [1] על אחד האמוראים שהיה אומר לעצמו "דברי מוסר" שלא תזוח דעתו. מסיפור זה למדים שני ענינים: (א) צריכים לשלול ענין של ישות כו'. (ב) ואכן יכולים לשלול זאת.[2]

עיר הנדחת

בדף ט"ו ע"ב ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם רבי יונתן בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין עיר הנדחת, ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבור. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים.

הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף את כח הכלל, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס.

דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.

קישורים חיצונים

הערות שוליים