של"ה (ארגון)

ארגון של"ה (ראשי תיבות שעורי לימודי הדת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר" הוא ארגון המנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (en:‏Released time Program), המתקיימת בבתי ספר העממים בניו יורק, ונוסד בהוראת אדמו"ר הריי"צ.

רקע

מטעם החוקה האמריקנית המחייבת הפרדת הדת מהמדינה, וכן בעקבות התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, האומר אשר: "הקונגרס לא יחוקק כל חוק בנוגע למיסוד דת, או יגביל חופש פולחן של דת..." אסור לימוד שיעורי דת איזו שהיא במסגרת בתי הספר הממלכתיים. בשנת 1940 נחקק חוק אשר מתיר מתן חופש שבועי בן שעה אחת ביום רביעי בבתי הספר הממלכתיים על מנת לאפשר לתלמידים ללמוד את דתם מחוץ למסגרת בית הספר. החוק נכנס לתוקפו בחורף 1941. בתחילה ניצלו חוק זה אירגונים נוצרים בעיקר על מנת להקנות לילדים את שיעורי הדת, ארגונים יהודים שונים התנגדו לכך, מתוך מתן לגיטימציה ללימוד בתוך בתי הספר העממים.
בשנת 1942, הורה אדמו"ר הריי"צ, על הקמת ארגון שישלח תלמידים מישיבות שונות ברחבי ניו יורק, על מנת להעביר שיעורי דת, לתלמידים הלומדים בבתי ספר העממים. את הארגון ניהל הרב יעקב יהודה העכט.

בארגון תמכו ארגונים אורתודוקסים רבים באותה התקופה כגון, "אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה" וכן "אגודת האדמו"רים של ארה"ב וקנדה" וכן "איגוד הקהילות היהודיות בארה"ב". קריאות שונות יצאו מאת גדולי האדמו"רים וחשובי הרבנים בארה"ב להשתתף בארגון.

מקריאת האדמו"ר מבויאן:

לפני חמש שנים התנדבה קבוצת תלמידי מתיבתות מפורסמות בניו יורק, חלוצי צבא השם, ויסדו "ועד מגיני ומרחיבי חינוך הכשר". ועד זה עומד בהשגחת מרכז לענייני חינוך, הידוע בודאי לקהל העברי בכל מדינות אמריקה בעבודתו החשובה והקדושה למען החינוך הטהור. הוא שם לו למטרה . . . לייסד "שיעורים לענייני הדת" בבתי ספר עממים בשביל אלה הילדים שמפני איזהו סיבה שהיא אין להם אפשרות להיות בישיבה. . . חברי הועד הנזכר בהיותם מסורים לרעיונם זה הגדול בכל כוחותיהם ובהקדישם לו כל חלב ודם לבם, כל אש נפשותיהם הצעירות, הספיקו במשך שנים מועטות להכניס תחת כנפי השכינה יותר מששת אלפים ילדים וילדות המקבלים חינוך שלם וכשר . . . התחברו נא אל תלמידי הישיבות והמתיבתות המעולות אליהם לעבוד שכם אחד, לרפא את מזבח השם ההרוס להציל את הנוער היהודי בארץ זו מכליון הנפש ומשריפת הנשמה

.

בעקבות קריאות אלו יצאו תלמידים מישיבות שונות ומהם: ישיבת רבי יצחק אלחנן, ומישיבת רבנו חיים ברלין, תורה ודעת, מתיבתא תפארת ירושלים (MTJ), ישיבת בית יוסף, וישיבת יבנה, ובמקביל, תלמידות בית יעקב, ובית רבקה.

הפעילות

כל יום רביעי, לאחר אספת הילדים מבתי הספר היו מתאספים המדריכים עם הילדים בבית הכנסת הסמוך וקוראים איתם מודה אני ותפילה קצרה, ולאחר מכן מלמדים את הילדים ללבוש ציצית ולומר ברכה על האוכל, ובעיקר מלמדים את הילים מושגים בסיסים שונים ביהדות. כגון שבת וכשרות. במשך השנים נדפסו על ידי הארגון חוברות שונות של הסברים וסיפורים מצוירים שניתנו לילדים. וכן חוברות הדרכה למדריכים על מנת להכינם לפעולה.

התנגדות

קולות שונות של התנגדות לארגון נשמעו מצדים שונים, מהם על ידי נציגי היהדות הרפורמית, שטענו ששעת לימוד זו נוגדת את החוקה האמרקאית המפרידה בין דת למדינה. קולות אחרים של התנגדות נשמעו מצד יהודים חרדים שטענו, על הלגיטימציה שניתנת ללימוד בבתי הספר העממים, כתחליף ללימוד בתלמוד תורה.

ראו גם

• מרכז לענייני חינוך.
• הריי"צ.

לקריאה נוספת

• הרב זקליקובסקי, שיעורי לימודי הדת, הוצאת מחנה ישראל, ניו יורק, ה'תשס"ז.
• הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארה"ב, הוצאת קה"ת.

קישורים חיצוניים

• יש קונה עולמו בשל"ה אחת, בשבועון כפר חב"ד (שבועון).