![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הלל מפאריטש – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
|||
| (175 גרסאות ביניים של 63 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פלח הרמון.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:פלח הרמון בראשית שער מלא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר 'פלח הרימון']] | ||
רבי '''הלל הלוי | רבי '''הלל הלוי מפאריטש''' ('''הלל מפאריץ'''', מכונה גם: '''הלל פאריטשער''' או '''הלל מאליסוב''') ([[תקנ"ה]] - [[י"א אב]] [[תרכ"ד]]). היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]]. | ||
==צעירותו== | |||
נולד לר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת [[תקנ"ה]], ב[[עיירה]] ה[[רוסיה|רוסית]] חומץ. | |||
בגיל 13 היה בקי בכל כתבי | מילדותו שקד על לימוד ה[[תורה]] ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל [[קטן שקידש|התחתן כאשר היה 'קטן']] לפני ה[[בר מצווה]] (בגיל 11) שלו ולכן כונה '[[חול המועד]]', כיוון שהיה לו [[טלית]] לפני [[תפילין]]{{הערה|רשימת תולדות חיי ר' הלל (שנערכה על ידי [[הרבי]], נדפסה בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם וב[[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]. הרבה פרטים בערך זה מבוססים עלי') הערה 4.}}. כבר בגיל 13 היה בקי ב[[ש"ס]] ופוסקים, למד ספרי [[קבלה]] והיה בקי בכל כתבי ה[[אריז"ל]], ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק ב[[תענית|תעניות]], [[גלות|גלויות]] וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לאדמו"ר רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] והחל ללכת ב[[דרכי החסידות]]. | ||
== מתקרב לאדמו"ר הזקן == | |||
ר' הלל היה חסיד [[טשרנוביל]], עד שיום אחד שמע [[חזרה]] על [[מאמר חסידות]] של [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] מרבי [[זלמן זעזמער]], ואירוע זה 'תפס אותו' חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ ב[[מסכת ערכין]]. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר. | |||
את [[אדמו"ר הזקן]] לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרח"צ]] ע' 276. [[אגרות קודש]] [[הרבי]] חלק ג' ע' קלב}}. | |||
משכך זכה להתקשר רק עם [[אדמו"ר האמצעי]] ועם אדמו"ר ה[[צמח צדק]], כאשר רבי [[זלמן זעזמער]] נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. | |||
הוא החל ללמוד ב[[ספר התניא]] של [[אדמו"ר הזקן]] והחליט ללמוד וללמד את תורת [[חסידות חב"ד]]. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני. | |||
== עם [[אדמו"ר האמצעי]] == | |||
3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש [[אלול]] ל[[ליובאוויטש]] אל אדמו"ר האמצעי{{הבהרה|בחיי אדה"ז נסע לאדמו"ר האמצעי?}} ונשאר בסמוך אליו. | |||
משנת [[תקע"ח]] החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים ל[[פדיון שבויים]] ולהחזקת אנשי הצבא היהודים ([[קנטוניסטים]]) ב[[כשרות|מאכל כשר]], בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף ה[[נשמה]] מבינה. | |||
התיישב בעיר [[פאריטש]] ואנשי קהילת [[באברויסק]] הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד. | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] מינה אותו ל[[משפיע]] ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה [[אדמו"ר הצמח צדק]]. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד". | |||
אדמו"ר האמצעי מינה אותו לשלוחו ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]], ונפטר באחת הנסיעות לשם. | |||
== עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] == | |||
רבי [[אברהם דוד לאוואט]] (סב סבו של [[הרבי]]) פעל אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שר' הלל ייסע לערי [[רוסיה]] מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר. | |||
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב [[האר"י]] הקדוש "[[אזמר בשבחין]]". | |||
את | רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית ה[[ענווה]] והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים. | ||
פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן [[שינה]] למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור יושן עם עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד. | |||
נהג להקפיד ברמה עצומה וב[[מסירות נפש]] על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה. | |||
בערוב ימיו לא נראתה הלבנה ל[[קידוש לבנה]], הכניס ר' הלל [[פ"נ]] לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה. | |||
על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני [[הרבי]] כי ר' [[ניסן נעמנוב]] דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?! | |||
אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי. | |||
==כשד"ר ל[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|מושבות היהודיות בפלך חרסון]]== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]]}} | |||
אדמו"ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך [[חרסון]], שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח"כ מינה את ר' הלל לבא כוחו. | |||
כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר. | |||
סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל. | |||
השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר [[ניקולייב]], ועוד. | |||
==עם רבי אייזק מהומיל== | |||
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי [[יצחק אייזיק מהומיל'יע]]. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר [[הרבי הריי"צ]], לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל. | |||
==[[הסתלקות]]ו== | |||
בשנת [[תרכ"ד]] חל [[תשעה באב]] ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר [[ניקולייב]] והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר [[חרסון]] היות ונהג שלא לצאת לדרך ב[[יום שישי]]. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום ה[[שבת]] [[י"א מנחם אב]] תרכ"ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון. | |||
ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - [[פלח הרימון]] על ספרים בראשית ושמות - הוצאת [[קה"ת]]. | |||
==מתלמידיו== | |||
* הרב שלום כהן, המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס | |||
* הרב [[לוי יצחק סימינובסקי]] הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם | |||
* הרב [[דוב זאב קוזבניקוב]] | |||
* הרב [[ישראל איסר יעקב קלאצקין]] | |||
* הרב [[גרשון בער מפהר]] | |||
* הרב [[אשר גרוסמן]] מניקולייב | |||
* הרב [[דובער מיכלין]] | |||
==ספריו== | |||
*'''אמרי נועם''' - מאמרים על [[ראש השנה]], [[פורים]] ו[[שביעי של פסח]]. נדפס לראשונה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרל"ו]] על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת [[תשנ"ה]] ב[[ניו יורק]]. | |||
על | *'''ליקוטי ביאורים''': ביאור על הספרים [[קונטרס ההתפעלות]] ו[[נר מצוה ותורה אור]] (שכתב [[דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר [[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי. | ||
*'''מאמרי השתטחות'''. | |||
*'''[[פלח הרימון]]''' - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר, שיר השירים ןמאמרי תשרי. | |||
וכן יצאו מאמריו: בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה'. זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר. ולא עמד איש אתו. | |||
== | ==ניגוניו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני ר' הלל מפאריטש]]}} | |||
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים [[ניגונים]] שמתאפיינים בעמקות ה[[מחשבה]] כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו [[אדמו"ר האמצעי]] וה[[צמח צדק]], היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*תולדותיו נכתבו על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ונדפסו בספריו [[פלח הרימון]] על בראשית ושמות, וב[[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]. | |||
*חוברת '''ר' הלל מפאריטש''' יו"ל ע"י [[מרדכי ברוצקי]] - תשע"ה (143 עמודים). | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 121–136. | |||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 35–44. | |||
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק ב', עמוד 38. | |||
*הרב חנניה זוהר, '''ר' הלל מפאריטש''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 31 | |||
==משפחתו== | |||
*בנו: ר' זלמן{{הערה|נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.}} | |||
== | *חתנו, ר' [[רפאל מרדכי שניאורסון]]. | ||
*' | *חתנו, ר' שאול לעווין רב בבאברויסק | ||
*' | |||
*' | |||
== | == קישורים חיצוניים == | ||
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e3/ולא_עמד_איש_אתו_-_ויגש_תרי%22ג.pdf מאמר ולא עמד איש אתו - ויגש, תרי"ג]''', נדפס לראשונה לרגל [[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] {{PDF}} | |||
;ניגוניו | |||
* ניגוני ר' הלל מפאריטש, ב[http://www.chassidus.com/audio/nigun/ רשימת ניגוני חב"ד], אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio) {{צליל}} | |||
* לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/11/596220634060.html סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] ח' [[מנחם אב]] תשע"ו {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | |||
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] | ;שונות | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63155 "הצדיק מרוסיה הלבנה" - ספר אודות ר' הלל מפאריטש]''' - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/132556 חצי חסיד, חצי רבי]''', תולדות חייו {{COL}} | |||
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3018124 דמות של חסיד מיוחד במינו]''' {{בית חבד}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_8.html לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}} | |||
;ציונו | |||
* נתן אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56068 כך התגלה מקום קברו] באתר חב"ד אינפו מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | |||
* {{קישור חבד און ליין|105781|בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש||י"א אב תשע"ז}} {{וידאו}} {{COL|}} | |||
*[https://www.kramim.info/article/hilelparitcheryunik/57760323 סיפורים על הרה"צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה"ח ר' נפתלי יוניק]. | |||
;מדיה | |||
*'''[https://chabad.info/video/kids/תכנית-ראלי/73288/ אל תפספסו: תכנית הראלי המיוחדת על רבי הלל מפאריטש]''' {{וידפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 128: | שורה 117: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]] | |||
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפאריטש]] | |||
[[en:Hillel Paritcher]] | |||
[[קטגוריה:חסידות של חסידים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:35, 29 בדצמבר 2025
רבי הלל הלוי מפאריטש (הלל מפאריץ', מכונה גם: הלל פאריטשער או הלל מאליסוב) (תקנ"ה - י"א אב תרכ"ד). היה מגדולי חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, היה חסיד של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק.
צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' מאיר הלוי מאליסאוו בשנת תקנ"ה, בעיירה הרוסית חומץ.
מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ". למד אצל בעל ה"בת עין". ע"פ סיפורי חסידים, ר' הלל התחתן כאשר היה 'קטן' לפני הבר מצווה (בגיל 11) שלו ולכן כונה 'חול המועד', כיוון שהיה לו טלית לפני תפילין[1]. כבר בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה והיה בקי בכל כתבי האריז"ל, ונהג אף להתפלל בכוונותיו. וכמנהג המקובלים התנהג בפרישות ועסק בתעניות, גלויות וסיגופים. לאחר מכן, בעקבות אביו, נסע לאדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת בדרכי החסידות.
מתקרב לאדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' הלל היה חסיד טשרנוביל, עד שיום אחד שמע חזרה על מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן מרבי זלמן זעזמער, ואירוע זה 'תפס אותו' חזק. מחשש לתגובת רבו, שאכן לימים הייתה קשה וחריפה, ברח מטשרנוביל והיה עובר עיירה אחר עיירה בה אדמו"ר הזקן היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש בחסידות, תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.
את אדמו"ר הזקן לא פגש ר' הלל אלא רק שמע את הד קולו[2].
משכך זכה להתקשר רק עם אדמו"ר האמצעי ועם אדמו"ר הצמח צדק, כאשר רבי זלמן זעזמער נותר כמשפיעו הראשי. וביחס לשאלתו לגבי קפדתו של הרבי מטשרנוביל, השיב לו אדמו"ר האמצעי שאם הוא (הרבי מטשרנוביל) באמת רבי בוודאי שהוא לא מקפיד. הוא החל ללמוד בספר התניא של אדמו"ר הזקן והחליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד. זכה ואצה לו הדרך וזכה להיות מגדולי משפיעי חב"ד לדורותיה. הניח מאמרים רבים של אדמו"ר האמצעי והצמח-צדק עם ביאוריו והסבריו המאלפים, כדרך המשפיעים שעניינם היה לבאר את דברי רבותיהם בהרחבה ובסדר הגיוני.
עם אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש אלול לליובאוויטש אל אדמו"ר האמצעי[דרושה הבהרה] ונשאר בסמוך אליו.
משנת תקע"ח החל לנדוד ביישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים (קנטוניסטים) במאכל כשר, בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי. במושבות אליהם היה מגיע בחבל חרסון, אמר בכל מקום חסידות אף לפני היהודים הפשוטים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, וזאת כיון שאף הנשמה מבינה.
התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת באברויסק הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.
אדמו"ר האמצעי מינה אותו למשפיע ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה אדמו"ר הצמח צדק. וזכה להיקרא עד היום "גדול משפיעי חב"ד".
אדמו"ר האמצעי מינה אותו לשלוחו למושבות היהודיות בפלך חרסון, ונפטר באחת הנסיעות לשם.
עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אברהם דוד לאוואט (סב סבו של הרבי) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.
נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת ניגונים בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "אזמר בשבחין".
רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.
פעל על עצמו שיוכל לשלוט על הקורה עמו, בליל שבת כנהוג אצל רבותינו נשיאנו לישון כיון שזמן זה הוא זמן שינה למעלה, פעל ר' הלל כשיגיע זמן זה הוא ירדם, דוגמה נוספת מנהגו של ר' הלל היה לא לעבור יושן עם עגלה על גשר, כשהיו מגיעים לגשר היה ר' הלל מתעורר לבד.
נהג להקפיד ברמה עצומה ובמסירות נפש על כל תג ואות, ואף על חומרות נוספות, לדוגמה לא היה נוסע בכבישים שנבנו על ידי הצאר, כן נהג לצום הרבה.
בערוב ימיו לא נראתה הלבנה לקידוש לבנה, הכניס ר' הלל פ"נ לאדמו"ר הצמח צדק, וכמענה הבטיח לו הצמח צדק שתצא הלבנה, לאחר מכן כשנראתה הלבנה אמר שאינו יודע אם כוחותיו היו עומדים לו בגיל כזה לעמוד במקרה שלא תראה הלבנה.
על חסיד שהתבטא פעם שהוא נוהג בחומרא מסוימת כי הינו תלמיד ר' הלל, אמר אדמו"ר המהר"ש; ר' הלל זיכך את הטבע שלו במשך עשרים ושמונה שנים, גם על חסיד שהתבטא לפני הרבי כי ר' ניסן נעמנוב דומה לר' הלל, ענה הרבי בפליאה ר' הלל?!
אחד מהפתגמים הידועים אודות ר' הלל, שלאדמו"ר הצמח צדק היו שני חסידים וחצי, כשלהחצי הכוונה לר' הלל שהיה חצי רבי.
כשד"ר למושבות היהודיות בפלך חרסון[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – המושבות היהודיות בפלך חרסון |
אדמו"ר האמצעי הבטיח ליהודים שעבדו עבודת קרקע בפלך חרסון, שיבוא לבקרם, הרבי הגיע לבקרם פעם אחת, ואח"כ מינה את ר' הלל לבא כוחו.
כל שנה היה נוסע לפלך חרסון, ומוערר יהודים לעבודת ה', מתוכם היו יהודים פשוטים ביותר שלא היו שייכים להבין את דברי החסידות שר' הלל היה חוזר.
סיפורים רבים כרוכים בנסעותיו, לדוגמה הי' לוקח אתו מנין שיכול להתפלל תמיד במנין, ובניהם היה כהן, מכיון שרצה שכל פעם יעלה כהן לוי ישראל.
השפעתו גדלה מאוד על יהודי המושבות כמו היהודים בערים מסביב כגון העיר ניקולייב, ועוד.
עם רבי אייזק מהומיל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקובל מפי חסידים כי חבירו הטוב והקרוב ביותר היה החסיד הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק מהומיל'יע. מפורסם לומר כי רבי אייזיק מהומיל היה בגדר "משכיל" ואילו חבירו רבי הלל מפארטיש היה בגדר "עובד". וביאר הרבי הריי"צ, לא שחלילה זה היה עובד וזה היה משכיל ותו לא, אלא שזה התחלתו הייתה בהשכלה אבל גם היה עובד, וזה התחיל מעבודה אבל גם היה משכיל.
הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרכ"ד חל תשעה באב ביום חמישי. ר' הלל היה בעיר ניקולייב והרגיש חולשה. לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' (שלא אסרו עליו לצום) וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב תרכ"ד החזיר את נשמתו לבורא. מנ"כ בעיר חרסון.
ראשי פרקים מתולדותיו כתב הרבי וזה נדפס בריש ספריו - פלח הרימון על ספרים בראשית ושמות - הוצאת קה"ת.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום כהן, המכונה: ר' שלום ר' הלל'ס
- הרב לוי יצחק סימינובסקי הוציא לאור מתורתו של ר' הלל בספר אמרי נועם
- הרב דוב זאב קוזבניקוב
- הרב ישראל איסר יעקב קלאצקין
- הרב גרשון בער מפהר
- הרב אשר גרוסמן מניקולייב
- הרב דובער מיכלין
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אמרי נועם - מאמרים על ראש השנה, פורים ושביעי של פסח. נדפס לראשונה בווילנא בשנת תרל"ו על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת תשנ"ה בניו יורק.
- ליקוטי ביאורים: ביאור על הספרים קונטרס ההתפעלות ונר מצוה ותורה אור (שכתב אדמו"ר האמצעי). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר דרך חיים לאדמו"ר האמצעי.
- מאמרי השתטחות.
- פלח הרימון - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר, שיר השירים ןמאמרי תשרי.
וכן יצאו מאמריו: בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה'. זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר. ולא עמד איש אתו.
ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ניגוני ר' הלל מפאריטש |
רבי הלל הלחין קרוב לעשרים ניגונים שמתאפיינים בעמקות המחשבה כשהיא קשורה בהתרגשות והתפעלות הלב. אחד מדרכי ואופני חינוכו של ר' הלל את האברכים הצעירים אותם היו שולחים אליו אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, היה ללמדם איך מנגנים ניגונים חסידיים בהרגש הלב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדותיו נכתבו על ידי הרבי ונדפסו בספריו פלח הרימון על בראשית ושמות, ובראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים.
- חוברת ר' הלל מפאריטש יו"ל ע"י מרדכי ברוצקי - תשע"ה (143 עמודים).
- ספר חסידים הראשונים ע' 121–136.
- זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 35–44.
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 38.
- הרב חנניה זוהר, ר' הלל מפאריטש, בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 31
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו: ר' זלמן[3]
- חתנו, ר' רפאל מרדכי שניאורסון.
- חתנו, ר' שאול לעווין רב בבאברויסק
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמר ולא עמד איש אתו - ויגש, תרי"ג, נדפס לראשונה לרגל ה' טבת תשפ"ג
- ניגוניו
- ניגוני ר' הלל מפאריטש, ברשימת ניגוני חב"ד, אתר 'היכל מנחם'. (דרושה תוכנת RealPlayer audio)
- לב לייבמן, סקירת ניגוני ר' הלל מפאריטש
שבועון בית משיח ח' מנחם אב תשע"ו (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- שונות
- "הצדיק מרוסיה הלבנה" - ספר אודות ר' הלל מפאריטש -
(הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג) - חצי חסיד, חצי רבי, תולדות חייו
- מנחם ברונפמן, דמות של חסיד מיוחד במינו
- לקט ציטוטים מרבותינו נשיאנו על ר' הלל, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- ציונו
- נתן אברהם, כך התגלה מקום קברו באתר חב"ד אינפו מתוך שבועון בית משיח (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
- בלעדי: כך נראה הציון החדש של ר' הלל מפאריטש - באתר י"א אב תשע"ז
- סיפורים על הרה"צ רבי הלל מפאריטש, שכתב הרה"ח ר' נפתלי יוניק.
- מדיה
הערות שוליים
- ^ רשימת תולדות חיי ר' הלל (שנערכה על ידי הרבי, נדפסה בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם ובראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים. הרבה פרטים בערך זה מבוססים עלי') הערה 4.
- ^ ספר השיחות תרח"צ ע' 276. אגרות קודש הרבי חלק ג' ע' קלב
- ^ נפטר בחיי אביו, והשאיר אחריו בן רבי פנחס שגדל מאז אצל סבו.