מגילת קהלת – הבדלי גרסאות

במדרש נאמרים דברים חריפים יותר: "בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות". המדרש מפרט את הפסוקים שהוקשו לחכמים בספר, לדוגמא: "שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך", "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך" - שמהם השתמע כביכול שאין דין ואין דיין; אלא שלאחר מכן ממשיך ואומר "ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט", וכשראו זאת אמרו "יפה אמר שלמה"{{הערה|ויקרא רבה כח, א.}}. רבינו בחיי מסביר שהסיבה ששלמה אמר את דבריו כך, הוא כיון שרצה להדגיש את [[בחירה חופשית|בחירתו החופשית]] של האדם שיכול גם לבחור ברע, ולכן צריך להתחזק יותר כדי לבחור בטוב{{הערה|1=ראה א, א. הובא ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/oht/otb2/2/29/606 אור התורה פרשת שלח].}}.

נהגו בקהילות האשכנזים לקרוא מגילה זו ב[[חג הסוכות]] - בשבת [[חול המועד]], או ב[[שמיני עצרת]] אם חל בשבת (ויש שנהגו לקראה בשמיני עצרת תמיד, בכל קביעות){{הערה|רמ"א - אורח חיים סימן תצ סעיף ט, סימן תרסג סעיף ב. ומקורו בראשונים: במחזור ויטרי (סימן שיב), באבודרהם (תפילות הפסח) ובמהרי"ל ().}}. יסוד המנהג מופיע במסכת סופרים, בה נכתב "בקהלת . . צריך לברך ולומר על מקרא מגילה"

{{הערה|פרק יד, א.}} - אך לא מפורש מתי יש לקרוא במגילת קהלת.

[[הרבי]] כותב על המנהג: "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"{{הערה|1=["http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] {{אינפו}}}}.

 

{{תנך}}