![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שי הרמתי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ביום [[י"ז במנחם אב]] [[תש"מ]] ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה הנמנית על בני [[הציונות הדתית]], עם קשר אדוק לחסידות חב"ד (סבו מצד אביו היה ר' [[צבי הרמתי]], שהתקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, והיה לאחד מראשוני פעילי חב"ד ב[[נתניה]] ואף זכה להיכנס ליחידות ולקבל מכתבי עידוד על פעילותו בעיר). | נולד ביום [[י"ז במנחם אב]] [[תש"מ]] ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה הנמנית על בני [[הציונות הדתית]], עם קשר אדוק לחסידות חב"ד (סבו מצד אביו היה ר' [[צבי הרמתי]], שהתקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, והיה לאחד מראשוני פעילי חב"ד ב[[נתניה]] ואף זכה להיכנס ליחידות ולקבל מכתבי עידוד על פעילותו בעיר) ובעקבות שנכנס ללמוד בתומכי תמימים, הוריו נהפכו לחסידי חב״ד גם הם ובנוסף כמה מאחיו. | ||
בבחרותו נקלע ל[[התוועדות]] עם ר' [[ראובן דונין]], דבר שחיזק את הקשר החב"די שלו, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | בבחרותו נקלע ל[[התוועדות]] עם ר' [[ראובן דונין]], דבר שחיזק את הקשר החב"די שלו, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"ב]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של המקובל הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] ראש ישיבות "עוד יוסף חי" ו"תום ודעת". | בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת חיה רחל, בתו של המקובל הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] ראש ישיבות "עוד יוסף חי" ו"תום ודעת". | ||
לאחר חתונתו הקים כמה פרויקטים ואתרי אינטרנט בנושא הפצת שבע מצות בני נח. | לאחר חתונתו הקים כמה פרויקטים ואתרי אינטרנט בנושא הפצת שבע מצות בני נח. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בין השנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ט]] שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]], ולאחר מכן עם פתיחתה של ישיבת "[[חיילי בית דוד יצהר]]", הצטרף לצוות החינוכי בישיבה בה מכהן כראש הישיבה. | בין השנים [[תשס"ו]]-[[תשס"ט]] שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]], ולאחר מכן עם פתיחתה של ישיבת "[[חיילי בית דוד יצהר]]", הצטרף לצוות החינוכי בישיבה בה מכהן כראש הישיבה. | ||
זכה לקרב עשרות בחורים מהציבור הדתי-לאומי לחסידות חב״ד, עוד בעודו בחור ובעיקר כשהקים את ישיבת חב״ד ראשון לציון, שהייתה מיועדת לציבור הדתי-לאומי. | זכה לקרב עשרות בחורים מהציבור הדתי-לאומי לחסידות חב״ד שהיום הם משמשים כשלוחים, רבנים ומשפיעים, עוד בעודו בחור ובעיקר כשהקים את ישיבת חב״ד ראשון לציון, שהייתה מיועדת לציבור הדתי-לאומי. | ||
ב[[כ"ג ניסן]] [[תשע"ח]] ניצל בנס מפיגוע ירי בצומת חוות גלעד בשומרון{{הערה|[https://col.org.il/news/108717 חב"דניק מיצהר ניצל בנס מפיגוע ירי בשומרון] {{חב"ד און ליין}}}}. | ב[[כ"ג ניסן]] [[תשע"ח]] ניצל בנס מפיגוע ירי בצומת חוות גלעד בשומרון{{הערה|[https://col.org.il/news/108717 חב"דניק מיצהר ניצל בנס מפיגוע ירי בשומרון] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשנת תשפ״ב הוציא לאור חוברת ״נביא הדור״ המביאה מקורות בנושא הנבואה בדורינו. החוברת הופצה באלפי עותקים ברחבי ארץ הקודש. | בשנת תשפ״ב הוציא לאור חוברת ״נביא הדור״ המביאה מקורות בנושא הנבואה בדורינו. החוברת הופצה באלפי עותקים ברחבי ארץ הקודש. | ||
לצד פעילותו בישיבה, משמש כמנהל סניפי [[צבאות השם]] בישוב, לבנים ולבנות וכן פועל רבות עם בחורי ישיבות חרדים הנוהגים לבקר בישוב בשבתות. | לצד פעילותו בישיבה, משמש כמנהל סניפי [[צבאות השם]] בישוב, לבנים ולבנות וכן פועל רבות עם בחורי ישיבות חרדים הנוהגים לבקר בישוב בשבתות, ואף קירב כמה מהם לחב״ד. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] החל לפעול בשליחות הרבי מלך המשיח בשכונת עין התכלת בעיר [[נתניה]]. | בשנת [[תשפ"ב]] החל לפעול בשליחות הרבי מלך המשיח בשכונת עין התכלת בעיר [[נתניה]]. | ||
גרסה אחרונה מ־03:07, 3 בדצמבר 2025
הרב שי הכהן הרמתי (יליד שנת תש"מ) הוא משלוחי הרבי ליצהר, ומשמש כשליח הרבי בשכונת עין התכלת בנתניה. בעבר היה ראש ישיבת "חיילי בית דוד יצהר" השוכנת במצפה יצהר, בסמיכות ליישוב יצהר, וכן ממקימי וראש ישיבת תות"ל ראשון לציון. בנוסף הינו מרצה ומתוועד פופולרי בנושאי גאולה ומשיח, במיוחד בקרב הציבור ה'דתי - לאומי'.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום י"ז במנחם אב תש"מ ביישוב אלון מורה למשפחה הנמנית על בני הציונות הדתית, עם קשר אדוק לחסידות חב"ד (סבו מצד אביו היה ר' צבי הרמתי, שהתקרב לחסידות חב"ד במשך השנים, והיה לאחד מראשוני פעילי חב"ד בנתניה ואף זכה להיכנס ליחידות ולקבל מכתבי עידוד על פעילותו בעיר) ובעקבות שנכנס ללמוד בתומכי תמימים, הוריו נהפכו לחסידי חב״ד גם הם ובנוסף כמה מאחיו.
בבחרותו נקלע להתוועדות עם ר' ראובן דונין, דבר שחיזק את הקשר החב"די שלו, והוא נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת ולאחר מכן בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. לקראת שנת הלימודים תשס"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת חיה רחל, בתו של המקובל הרב יצחק פייביש גינזבורג ראש ישיבות "עוד יוסף חי" ו"תום ודעת".
לאחר חתונתו הקים כמה פרויקטים ואתרי אינטרנט בנושא הפצת שבע מצות בני נח.
בין השנים תשס"ו-תשס"ט שימש כראש ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה), ולאחר מכן עם פתיחתה של ישיבת "חיילי בית דוד יצהר", הצטרף לצוות החינוכי בישיבה בה מכהן כראש הישיבה.
זכה לקרב עשרות בחורים מהציבור הדתי-לאומי לחסידות חב״ד שהיום הם משמשים כשלוחים, רבנים ומשפיעים, עוד בעודו בחור ובעיקר כשהקים את ישיבת חב״ד ראשון לציון, שהייתה מיועדת לציבור הדתי-לאומי.
בכ"ג ניסן תשע"ח ניצל בנס מפיגוע ירי בצומת חוות גלעד בשומרון[1].
בשנת תשפ"א הוציא לאור את סדרת הסרטונים, ראשונה מסוגה "מפתחות הגאולה", בנושא מהות בשורת הגאולה, זהות הגואל וחייו הנצחיים. המהווים כעין קורס בנושא ביאת משיח. סדרת הסרטונים הפכה לפופולרית והגיע לקהלים נרחבים.
בשנת תשפ״ב הוציא לאור חוברת ״נביא הדור״ המביאה מקורות בנושא הנבואה בדורינו. החוברת הופצה באלפי עותקים ברחבי ארץ הקודש.
לצד פעילותו בישיבה, משמש כמנהל סניפי צבאות השם בישוב, לבנים ולבנות וכן פועל רבות עם בחורי ישיבות חרדים הנוהגים לבקר בישוב בשבתות, ואף קירב כמה מהם לחב״ד.
בשנת תשפ"ב החל לפעול בשליחות הרבי מלך המשיח בשכונת עין התכלת בעיר נתניה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, ר' יוסף יצחק גנני שליח בקאסול, הודו.
