מרדכי רוקח – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אנו רוצים משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Orig F1CD8B92F6954F989E32CAEEC5ECAD26.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רבי מרדכי רוקח]] | [[קובץ:Orig F1CD8B92F6954F989E32CAEEC5ECAD26.jpg|שמאל|ממוזער|220px|רבי מרדכי רוקח]] | ||
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|לצד הרב [[חיים נאה]] (חבוש ב[[שטריימל]])]] | [[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|220px|לצד הרב [[חיים נאה]] (חבוש ב[[שטריימל]])]] | ||
הרב '''מרדכי רוקח''' (כונה '''הרב מבילגוריא'''{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יתד נאמן|שם=היה מכניס רוח חיים של תורה בסביבתו|כתב עת=מוסף שבת קודש - - ויקרא|כרך=26|שנת הוצאה=תשעב|עמ=26|קישור=https://tablet.otzar.org/#/book/188008/p/26/t/0.997461089847041234/fs/AZb1vvEyoyAGpuePL7IxErsD1IzouFE5HsWfkc4CzJvV/start/72/end/82/c}}}}''')''' ([[י"ב בסיוון]] [[תרס"ב]], 1901 - [[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]], 17 בנובמבר 1949) היה הרב של בילגוריי שב[[פולין]] משנת [[תרפ"ו]] (1926) עד פרוץ [[השואה]] ואביו של [[ישכר דב רוקח (השני)|האדמו"ר הנוכחי]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. | |||
לאחר | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[בעלז]] לרבי [[ישכר דב רוקח (הראשון)|ישכר דב רוקח]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת חסידות בעלז, ולחיה דבורה נכדת רבי מרדכי גולדמן מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]]. בצעירותו למד מדי יום בחברותא עם אביו. נישא לבתו של רבי משה אהרן בן רבי דוד שלמה מ[[חסידות קוברין|קוברין]] ונולדו לו ממנה שני ילדים. תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו, בהיותו בגיל 25 הוכתר לרב העיר בילגוריי. הקים בעיר תלמוד תורה, וכן התנהג באדמו"רות, ניהל חצר חסידית וערך שולחנות. | |||
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שלח את אשתו שהייתה בעלת אזרחות [[רוסיה|רוסית]] וילדיו אל בית הוריה שהתגוררו ברוסיה. הוא עצמו נדד ממקום למקום ולבסוף אחרי בקשת אחיו רבי [[אהרן רוקח]] האדמו"ר מבעלזא ששהה אז כפליט בפרמישלן הצטרף אליו. | |||
ב[[פסח שני]], [[ט"ו באייר]] [[תש"ג]] (1943) הגיע עם אחיו להונגריה אחרי שהוברחו מגטו בוכניה על ידי קצין הונגרי לשעבר תמורת ממון רב, ושהה ב[[בודפשט]] עד [[כ"ד בטבת]] [[תש"ד]] (1944), אז הוברחו הוא ואחיו הרבי מבעלזא ל[[ארץ ישראל]] אחרי שנודע להם שהגסטאפו עוקב אחריהם ודורש מממשלת הונגריה את החזרתם לידי השלטונות ה[[גרמניה|גרמניים]]. הדרשה שנשא לפני שעזבו הוא ואחיו את [[הונגריה]] עוררה פולמוס מאוחר יותר. | |||
ב[[ט' בשבט]] [[תש"ד]] (1944) הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[תל אביב]]. סייע לאחיו בשיקום חסידות בעלזא. אחרי שנודע לו שאשתו וילדיו נרצחו, נישא בשנת [[תש"ז]] (1947) למרים בת רבי צבי גליק (נפטרה אור ל[[י"ט בטבת]] [[תשע"ז]]) ונכדת רבי יעקב יחזקיה גרינוולד.{{הערה|אחיו של רבי [[משה גרינוולד]] בעל ערוגת הבושם.}} ב[[ח' בשבט]] [[תש"ח]] (1948) נולד להם בנם היחיד רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא הנוכחי. | |||
ייסד את ה[[תלמוד תורה|חדר]] החסידי הראשון בתל אביב, ברחוב אחד העם (המרכז של חסידות בעלזא באותם ימים), וכיהן כנשיא מוסדות החינוך של חסידות בעלזא בתל אביב ובירושלים. | |||
בסוף שנת [[תש"ט]], בעודו במסע בקרב היהודים שהתגוררו במערב אירופה, הורע מצב בריאותו והוא חזר לישראל. נפטר ב[[כ"ה בחשוון]] [[תש"י]] בגיל 49. בהלווייתו הספידו אחיו האדמו"ר מבעלז, ועל פי הוראת אחיו נקבר בבית הקברות בטבריה ליד כמה מתלמידי [[הבעל שם טוב]]. על שמו נקראים רחובות "תכלת מרדכי" בקריית בעלז בירושלים וב[[בית שמש]]. | |||
== כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש == | == כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש == | ||
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה. | |||
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריה. | |||
ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא: | ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא: | ||
| שורה 16: | שורה 26: | ||
{{ציטוטון|בפרט הזה של ה"[[מסירות נפש]]" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]- [[תש"ה]] לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.}} | {{ציטוטון|בפרט הזה של ה"[[מסירות נפש]]" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]- [[תש"ה]] לפעילות הכלל הקדושה של הרבי, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את ה[[מסירות נפש]] לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.}} | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* פרשת מרדכי | * פרשת מרדכי, על [[תנ"ך]], [[הלכה]] ו[[תורת החסידות|חסידות]]. | ||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
*"צנצנת המן" (קשריו של רבי אהרן מבעלז ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא עם ליובאוויטש בכרך ד עמוד קיט ואילך), עורך: זילברשלג דוד חיים, הוצאת ברקאי, חיפה, [[תשע"ה]]. | |||
* '''האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא ואדמו"רי ליובאוויטש''', [[שמן ששון מחבריך]], חלק ד, עמ' 197 ואילך. | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&hilite=f3df04e2-3248-46af-b4df-8ec153f243a7&st=%u05e8%u05d5%u05e7%u05d7 מכתב | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58844 תגליות במסע הצלת האדמו"ר מבעלזא ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא]''' {{בית משיח}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז ואחיו רבי מרדכי מבילגוריא]. {{אינפו}} | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&hilite=f3df04e2-3248-46af-b4df-8ec153f243a7&st=%u05e8%u05d5%u05e7%u05d7 מכתב מהרבי הריי"צ לרבי מרדכי, אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' תקלו.] {{הב}} | |||
{{ | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:רוקח, מרדכי}} | {{מיון רגיל:רוקח, מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רוקח]] | |||