לדלג לתוכן

אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של שלום בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום
מ. רובין (שיחה | תרומות)
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
 
(40 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ.JPG|left|thumb|250px|רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ ב[[חלוקת דולרים]]]]
{{דמות
[[תמונה:131941.jpg|left|thumb|250px|הרב ליפשיץ בביקור ב-[[770]]]]
| שם = הרב אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם
'''רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם האדמומ[[סטרופקוב]]''' נולד לאביו רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]].
| כינוי = האדמו"ר מסטרופקוב
| תמונה = אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ.JPG
| כיתוב = ב[[חלוקת דולרים]]
| תאריך לידה = [[ד' בתשרי]] [[תש"ז]], 29 בספטמבר 1946
| מקום לידה = [[במברג]], [[גרמניה]]
| מקום מגורים = ירושלים
| השתייכות = [[חסידות סטרופקוב]]
| אב = רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]]
| בת זוג = שרה הינדא
| תפקיד = האדמו"ר מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]]
}}
[[קובץ:131941.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ליפשיץ בביקור ב-[[770]]]]
[[קובץ:אברהם שלום ישכר ליפשיץ מכתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|אגרת ששלח הרבי לרגל חתונתו]]
'''רבי אברהם שלום ישכר{{הערה|מקפיד לכתוב את שמו כ"ישכר".}} (אשי"ש) דוב ליפשיץ הלברשטאם''' (נולד ב[[ד' בתשרי]] [[תש"ז]], 29 בספטמבר 1946) הוא ה[[אדמו]] הרביעי בשושלת [[חסידות סטרופקוב]] ורב קהילת שערי ירושלים.
 
==תולדות חיים==
נולד בבמברג שב[[גרמניה]], לרבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם|רבי יחזקאל שרגא]] מסטרופקוב, שכיהן אז כרב העיר לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], ולרבנית טאבא (נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ז]]) בת רבי יחיאל מיכל שלאגר [[אב בית דין]] בוקאצ'יבצי. הוא נקרא על שם שני זקניו, רבי [[אברהם שלום הלברשטאם]] ורבי [[ישכר דוב ליפשיץ]] מאונגוואר.
 
ב[[כ"ט בכסלו]] [[תש"ט]], בהיותו בגיל שנתיים, [[עלייה לארץ ישראל|עלה יחד עם הוריו לישראל]]. לאחר תקופה קצרה ב[[באר יעקב]] התיישב אביו ב[[רמלה]], שם ייסד את בית מדרשו "דברי חיים". בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חב"ד]] ב[[לוד]], בשפת ה[[יידיש]]. בשנת [[תשי"ג]] עבר יחד עם הוריו להתגורר ב[[ירושלים]], והמשיך בלימודים בתלמוד תורה של [[חסידות סאטמר]], ומשם גם בישיבת [[חסידות שומרי אמונים|שומרי אמונים]] והיה לתלמידו של הרב אברהם חיים ראטה, וב[[ישיבה קטנה]] בראשות רבי משה אריה פריינד (לימים [[גאב"ד]] ירושלים). לאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין ב[[בני ברק]] שבראשות הרב שמואל הלוי וואזנר.
 
ב[[ד' בתמוז]] [[תשכ"ו]] (22 ביוני 1966) התחתן ב[[חולון]] עם שרה הינדא בת הרב מנחם מנדל שנייבלג, [[גאב"ד]] [[מנצ'סטר]]. זמן קצר לאחר נישואיו הוסמך להוראה. ב[[ט"ו באב]] [[תשל"א]] הוכתר לרבה של קהילת שערי ירושלים בכניסה לירושלים. הוא התיישב אז בשכונת קריית משה. ייסד שיעורי תורה למבוגרים ולילדים בשכונתו, ופעל להעברת תלמידים מבתי ספר מעורבים לתלמודי תורה. כן ייסד [[כולל אברכים]] להוראה בשם "דברי יחזקאל", שם הוא מעביר שיעורים ב[[שולחן ערוך]].
 
ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]], במהלך הלווית אביו מונה על ידי הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]] לממלא מקומו כאדמו"ר מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]]. מאז החל לערוך את שולחנותיו בשבתות ומועדים.
 
מדברי תורתו נדפסו בקובצי "הליכות קודש".
 
בשנת [[תשע"ז]] מינה את שלושת בניו לרבנים בבתי המדרש.


== מביא את ספריו לרבי ==
== מביא את ספריו לרבי ==
בא לביקור אצל [[הרבי]] בעת [[חלוקת הדולרים]], - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לרבי את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של הגה"ק רבי [[יחזקאל הלברשטאם משינאווא]] בעל הדברי יחזקאל, שכתב על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. [[הרבי]] בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות ו[[הפצת המעיינות]].<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1357 מבקר אצל הרבי. 27:59-28:52]</REF>.
בא לביקור אצל [[הרבי]] בעת [[חלוקת הדולרים]], - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לרבי את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של רבי [[יחזקאל הלברשטאם משינאווא]] בעל הדברי יחזקאל, שכתב על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. הרבי בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות ו[[הפצת המעיינות]]{{הערה|1=[http://m.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3177264 מבקר אצל הרבי]}}.


האדמו"ר עומד בקשר חם מאוד עם חסידי חב"ד, בארץ ובעולם.
האדמו"ר עומד בקשר חם מאוד עם חסידי חב"ד, בארץ ובעולם.


בשנת [[תשס"ח]] בא לביקור מיוחד ב[[770]].<REF>[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34391 בביקור ב770]</REF>
בשנת [[תשס"ח]] בא לביקור מיוחד ב[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34391 בביקור ב-770]}}.
 
==משפחתו==
* בנו, ר' יחיאל מיכל - משגיח ומנהל רוחני בישיבת [[צאנז]] ירושלים, חתן הרב [[נפתלי פרנקל]] חבר בד"ץ העדה החרדית
*בנו ר' דוד צבי, ראש כולל 'מנחת מאיר', רב ביהמ"ד סטרופקוב מאה שערים, חתן ר' [[מאיר ברנדסדורפר]].
* בנו ר' משה יהודה - חתן הרב [[אהרן שפירא]], שליח הרבי ורב שכונת [[פרדס כץ]] ב[[בני ברק]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5974 מבקר ב'ישיבה סנטר' בסידני שבאוסטרליה]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5974 מבקר ב'ישיבה סנטר' בסידני שבאוסטרליה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18881 מתוועד בבולטימור]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18881 מתוועד בבולטימור] {{אינפו}}


{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ]] מסטרופקוב|רשימה=אדמו"רי [[סטרופקוב]]|שנה=|הבא=-}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{מיון רגיל:ליפשיץ, אברהם שלום יששכר דוב}}
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

גרסה אחרונה מ־14:11, 12 באוקטובר 2025

הרב אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם
האדמו"ר מסטרופקוב
לידה ד' בתשרי תש"ז, 29 בספטמבר 1946
במברג, גרמניה
מקום מגורים ירושלים
השתייכות חסידות סטרופקוב
תפקיד האדמו"ר מסטרופקוב
בת זוג שרה הינדא
אב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם
הרב ליפשיץ בביקור ב-770
אגרת ששלח הרבי לרגל חתונתו

רבי אברהם שלום ישכר[1] (אשי"ש) דוב ליפשיץ הלברשטאם (נולד בד' בתשרי תש"ז, 29 בספטמבר 1946) הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות סטרופקוב ורב קהילת שערי ירושלים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבמברג שבגרמניה, לרבי רבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב, שכיהן אז כרב העיר לאחר מלחמת העולם השנייה, ולרבנית טאבא (נפטרה בכ"ה באייר תשס"ז) בת רבי יחיאל מיכל שלאגר אב בית דין בוקאצ'יבצי. הוא נקרא על שם שני זקניו, רבי אברהם שלום הלברשטאם ורבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר.

בכ"ט בכסלו תש"ט, בהיותו בגיל שנתיים, עלה יחד עם הוריו לישראל. לאחר תקופה קצרה בבאר יעקב התיישב אביו ברמלה, שם ייסד את בית מדרשו "דברי חיים". בילדותו למד בתלמוד תורה של חב"ד בלוד, בשפת היידיש. בשנת תשי"ג עבר יחד עם הוריו להתגורר בירושלים, והמשיך בלימודים בתלמוד תורה של חסידות סאטמר, ומשם גם בישיבת שומרי אמונים והיה לתלמידו של הרב אברהם חיים ראטה, ובישיבה קטנה בראשות רבי משה אריה פריינד (לימים גאב"ד ירושלים). לאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק שבראשות הרב שמואל הלוי וואזנר.

בד' בתמוז תשכ"ו (22 ביוני 1966) התחתן בחולון עם שרה הינדא בת הרב מנחם מנדל שנייבלג, גאב"ד מנצ'סטר. זמן קצר לאחר נישואיו הוסמך להוראה. בט"ו באב תשל"א הוכתר לרבה של קהילת שערי ירושלים בכניסה לירושלים. הוא התיישב אז בשכונת קריית משה. ייסד שיעורי תורה למבוגרים ולילדים בשכונתו, ופעל להעברת תלמידים מבתי ספר מעורבים לתלמודי תורה. כן ייסד כולל אברכים להוראה בשם "דברי יחזקאל", שם הוא מעביר שיעורים בשולחן ערוך.

בו' בכסלו תשנ"ה, במהלך הלווית אביו מונה על ידי הרב צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז לממלא מקומו כאדמו"ר מסטרופקוב. מאז החל לערוך את שולחנותיו בשבתות ומועדים.

מדברי תורתו נדפסו בקובצי "הליכות קודש".

בשנת תשע"ז מינה את שלושת בניו לרבנים בבתי המדרש.

מביא את ספריו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בא לביקור אצל הרבי בעת חלוקת הדולרים, - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לרבי את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של רבי יחזקאל הלברשטאם משינאווא בעל הדברי יחזקאל, שכתב על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות והפצת המעיינות[2].

האדמו"ר עומד בקשר חם מאוד עם חסידי חב"ד, בארץ ובעולם.

בשנת תשס"ח בא לביקור מיוחד ב770[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ מסטרופקוב
אדמו"רי סטרופקוב הבא:
-

הערות שוליים

  1. מקפיד לכתוב את שמו כ"ישכר".
  2. מבקר אצל הרבי
  3. בביקור ב-770