אריה לייב הלר – הבדלי גרסאות
מ קישורים חיצוניים |
←בתורת רבותינו נשיאנו: , קידוד קישורים |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים. | הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים. | ||
בשנת [[תקס"ד]] הדפיס את ספרו '''שב שמעתתא'''. | בשנת [[תקס"ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''. | ||
נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן. | [[פטירה|נפטר]] ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן. | ||
חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה. | ==משפחתו== | ||
;אחיו | |||
*'''רבי יהודה''' - אחיו הגדול, רב העיר סיגט ב[[רומניה]], מחבר ספר קונטרס הספקות (שצורף ל'קצות החושן') ו'תרומת הכרי' (ביאור על חלק 'חושן משפט' של ה[[שלחן ערוך]] שנכתב על-ידו לאור בקשת אחיו, רבי אריה לייב, בהמשך לספרו שלו ה'קצות'). נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תקע"ט]]. | |||
*'''רבי חיים''' - התגורר כל ימיו בקלוש הולדתו, ולא הסכים להתפרנס מרבנות. נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תק"צ]]. | |||
*'''רבי מרדכי''' - היה רב, אולם לבסוף הפך לסוחר לצורך פרנסתו, ובכך תמך באחיו כלכלית. | |||
;בניו | |||
*'''רבי דוד''' - [[אב"ד]] פודהייץ. הוציא לאור את ספרי אביו 'שב שמעתתא' ו'אבני מילואים'. | |||
*'''רבי יוסף דוב בעריש''' - [[אב"ד]] קשונז וודיסלב. נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תר"ג]]. | |||
*'''רבי זאב וואלף'''. | |||
חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה, וסייע להדפסת ספרי חותנו 'אבני מילואים'. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 33: | שורה 44: | ||
בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון. | בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון. | ||
הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב | הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לורברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו. | ||
מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל | מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמה ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה. | ||
על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, | על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, ביניהם מחסידי חב"ד: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]], שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות. | ||
===שב שמעתתא=== | ===שב שמעתתא=== | ||
הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא | הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא יצא לאור על-ידי בנו רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}. | ||
הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד. | הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד. | ||
| שורה 54: | שורה 65: | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
רבי [[ברוך אפשטיין]] בספרו 'מקור ברוך' מביא את אשר שמע אביו - רבי [[יחיאל מיכל אפשטיין]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], שפעם שאל בעל ה'נתיבות' את בעל ה'קצות' מדוע זכה שספריו יתקבלו יותר בעם ישראל, על-אף ששניהם כתבו את ספריהם באותו סגנון? ענהו בעל ה'קצות': "החילוק בינינו טמון בעובדה, שאתה בשעותיך הפנויות בשעות הבוקר מחפש להוסיף עוד ועוד לספרך, ואילו אני רק מחפש לגרוע, למחוק את אשר אינו נכון או מפריע לרצף הקריאה בספר. על-כן זכיתי שספרי יתקבל יותר"{{הערה|ראוי להעיר שיש המפקפקים באמינות הסיפורים המובאים בספר 'מקור ברוך', ראו [[יחיאל מיכל אפשטיין#ביקורו אצל הצמח צדק|כאן]].}}. | |||
[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, וכדוגמה לכך נקט בספר 'קצות החושן'{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19. גירסא שונה בה לא מופיעה דוגמה מספר ה'קצות' בתשורה גרוזמן, סיון [[תשע"ט]].}}. | |||
[[הרבי]] הורה שתלמידי ה[[תמימים]] ידעו לומר 'ווארט' מספרים למדניים, | |||
הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו | הספר 'קצות החושן' הובא בשיחות רבותינו נשיאנו כדוגמה לספר למדני פעמים רבות{{הערה|ראה (לדוגמא) שיחות ימים אחרונים דחג הסוכות [[תש"ג]], [[י' שבט]] [[תשט"ו]], מוצש"ק חיי שרה [[תשל"ט]], ש"פ אחרי קדושים [[תשמ"ה]] (באחרונים הובא גם הספר 'שב שמעתתא'), ש"פ בא תשמ"ו, וכהנה רבות.}}. | ||
בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות. | בתורתו של הרבי נמצאים לפחות 18 ביאורים על דברי ה'קצות החושן'{{הערה|הרב [[שגיב עמית]] ב[[בית משיח]] גיליון 447 ע' 28.}}. וגם בשו"ת של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הוא מובא פעמים רבות. | ||
| שורה 66: | שורה 76: | ||
*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]]. | *מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]]. | ||
*'''שני כרובים'''- תולדות וייחוס בעל התוספות יום-טוב ובעל הקצות החושן, הרב מאיר הרשקוביץ, ירושלים תש"ס. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 79: | שורה 90: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | |||