משה לחיאני: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''משה לחיאני''' (יליד שנת [[תרצ"ב]], 1932) הוא חסיד חב"ד יוצא מרוקו, ששימש עשרות שנים כ[[שליח]] [[הרבי]] במרסיי, ומשמש כיום כרב ומנהיג קהילה ב[[אשדוד]].
{{אין תמונה}}
הרב '''משה לחיאני''' ([[י"ד אייר]] [[תרצ"ב]], 1932 – [[י' טבת]] [[תשע"ט]] 2018) היה רב חסיד חב"ד יוצא מרוקו, ששימש עשרות שנים כ[[שליח]] [[הרבי]] במרסיי, צרפת. שימש ב-15 שנותיו האחרונות כרב ומנהיג קהילה ב[[אשדוד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[מרוקו]] ב[[י"ד אייר]] [[תרצ"ב]], לאביו ר' שלמה לחיאני.
נולד ב[[מרוקו]] ב[[י"ד אייר]] [[תרצ"ב]], לר' שלמה לחיאני.


בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] בראשות הרב [[שלום משאש]] (לימים, רבה של קזבלנקה, ורבה של ירושלים), ומאוחר יותר בישיבתו של הרב ברוך טולדנו, שהעביר את הישיבה לניהולו של שליח הרבי הרב [[מיכאל ליפסקר]], וכך הפכה הישיבה לישיבה חב"דית בשם 'אהלי יוסף יצחק'.
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] בראשות הרב [[שלום משאש]] (לימים, רבה של קזבלנקה, ורבה של ירושלים), ומאוחר יותר בישיבתו של הרב ברוך טולדנו, שהעביר את הישיבה לניהולו של שליח הרבי הרב [[מיכאל ליפסקר]], וכך הפכה הישיבה לישיבה חב"דית בשם 'אהלי יוסף יצחק'.


על פי בקשתו של הרב [[שלמה מטוסוב]], נשלח בשנת [[תשי"א]] לקזבלנקה על מנת לסייע לו בעבודתו החינוכית, ותוך כדי עבודתו בשליחות הרבי שכללה ביקורים בערי מרוקו, מצא את זיווגו וקיבל את ברכת הרבי תך שהרבי מורה לו למוד את מסכת יומא היות ואשתו הינה בת כהן.
על פי בקשתו של הרב [[שלמה מטוסוב]], נשלח בשנת [[תשי"א]] לקזבלנקה על מנת לסייע לו בעבודתו החינוכית, ותוך כדי עבודתו בשליחות הרבי שכללה ביקורים בערי מרוקו, מצא את זיווגו וקיבל את ברכת הרבי תוך שהרבי מורה לו ללמוד את מסכת יומא היות ואשתו הינה בת כהן.


===פעילותו במרסיי===
==פעילותו במרסיי==
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בקזבלנקה, והוא מונה על ידי הרב משאש לפקח על הכשרות באוניות העולים ממרוקו לארץ ישראל שעגנו במרסיי, ואת פעילותו ניצל כדי להדריך את העולים כיצד להתנהל מול עליית הנוער, כשאת חלקם הוא מפנה ל[[כפר חב"ד]]. כשדיווח לרבי על פעילותו באניות, השיב לו הרבי שכשם שצריך להשגיח על כשרות המאכלים שנכנסים לקיבה של הנוסעים, צריך להשגיח גם על הכשרות של הענינין שנכנסים למוחם וליבם{{הערה|אגרות קודש חלק יב עמ' קצז.}}
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בקזבלנקה, והוא מונה על ידי הרב משאש לפקח על הכשרות באוניות העולים ממרוקו לארץ ישראל שעגנו במרסיי, ואת פעילותו ניצל כדי להדריך את העולים כיצד להתנהל מול עליית הנוער, כשאת חלקם הוא מפנה ל[[כפר חב"ד]]. כשדיווח לרבי על פעילותו באניות, השיב לו הרבי שכשם שצריך להשגיח על כשרות המאכלים שנכנסים לקיבה של הנוסעים, צריך להשגיח גם על הכשרות של הענינים שנכנסים למוחם וליבם{{הערה|אגרות קודש חלק יב עמ' קצז.}}


בשנת [[תשט"ו]] קבע את מגוריו במרסיי, ופעל במקום בשליחות הרבי ונהג לשלוח דו"חות קבועים מפעילותו.
בשנת [[תשט"ו]] קבע את מגוריו במרסיי, ופעל במקום בשליחות הרבי ונהג לשלוח דו"חות קבועים מפעילותו.


בעקבות מסרים שקיבל מהרבי על רצונו להתראות עמו, [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשל"ז, וזכה להיכנ ל[[יחידות]] אצל הרבי במהלכה התעניין הרבי בהספקיו והשגיו.
ב[[אדר]] [[תשל"ה]] הורה הרבי לרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] להיפגש עם הרב לחיאני, לעוררו על העיסוק ב[[מבצעים]], ולמסור לו פרישת שלום מהרבי. הרבי התבטא על הרב לחיאני בפני הרב מטוסוב: "א ווארעמר איד, מ'באקומט דא פון אים ווארעמע בריוו" [=יהודי חם, מתקבלים פה מכתבים חמים ממנו]{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|"העומד בראשם יתחיל לנגן האדרת והאמונה"|2122|54|תשפ"ה}} }}.
 
בעקבות מסרים שקיבל מהרבי על רצונו להתראות עמו, [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשל"ז, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי במהלכה התעניין הרבי בהספקיו והשגיו.


בעקבות ביקורו בחצר הרבי, הצטרף לפעילותו בעיר הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי (מרסיי)|יוסף יצחק לבקובסקי]].
בעקבות ביקורו בחצר הרבי, הצטרף לפעילותו בעיר הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי (מרסיי)|יוסף יצחק לבקובסקי]].


===עלייתו לארץ הקודש===
==עלייתו לארץ הקודש==
בשנת [[תשמ"א]] ביקר שוב אצל הרבי יחד עם רעייתו ביקש רשות לעלות לארץ, אך הרבי שלל את רצונו ואמר לו שבמרסיי הוא הרי כמו קצין בחזית, וכיצד יוכל לעזוב את החיילים ולעלות ארצה?
בשנת [[תשמ"א]] ביקר שוב אצל הרבי יחד עם רעייתו ביקש רשות לעלות לארץ, אך הרבי שלל את רצונו ואמר לו שבמרסיי הוא הרי כמו קצין בחזית, וכיצד יוכל לעזוב את החיילים ולעלות ארצה?


בהתאם להוראת הרבי נותר במרסיי במשך 15 שנים נוספות, ובשלהי שנת [[תשנ"ו]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[אשדוד]].
בהתאם להוראת הרבי נותר במרסיי במשך 15 שנים נוספות, ובשלהי שנת [[תשנ"ו]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[אשדוד]].


עם הגיעו לעיר, היה שותף בהקמתו של בית הכנסת 'שאר ישוב' ברובע ט"ו בעיר, שנוסד להנצחת 73 חיילי [[צה"ל]] שנפלו באסון המסוקים של אותה שנה. בשנת [[תשס"ב]] נחנך בית הכנסת, והוא מונה כרב הקהילה.
עם הגיעו לעיר, היה שותף בהקמתו של [[בית הכנסת]] 'שאר ישוב' ברובע ט"ו בעיר, שנוסד להנצחת 73 חיילי [[צה"ל]] שנפלו באסון המסוקים של אותה שנה. בשנת [[תשס"ב]] נחנך בית הכנסת, והוא מונה כרב הקהילה.
 
נפטר ב[[י' בטבת]] [[תשע"ט]] בעקבות אירוע מוחי חמור. נטמן בבית העלמין באשדוד.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 28: שורה 33:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/02/36.-Tetzaveh-5776.pdf ממרסיי תצא תורה]''', ראיון משוכתב עם הרב לחיאני, במסגרת פרוייקט 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]], גליון 36 פרשת תצוה תשע"ו
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/02/36.-Tetzaveh-5776.pdf ממרסיי תצא תורה]''', ראיון וידאו משוכתב עם הרב לחיאני, במסגרת פרוייקט 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]], גליון 36 פרשת תצוה תשע"ו
*'''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הנאום_האחרון_של_הרב_משה_לחיאני_עה_וידאו_115203.html הנאום האחרון]''', נאומו האחרון של הרב לחיאני. {{וידאו COL|}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לחיאני, משה}}
{{מיון רגיל:לחיאני, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אשדוד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים באשדוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]