עזרא הסופר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''עזרא הסופר''' (לדעות מסוימות נפטר ב-ט' בטבת או ב-י' בטבת) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי בית שני, וחבר ב[[כנסת הגדולה]].
+[[קובץ:עזרא.jpg|ממוזער|קבר המיוחס לעזרא ב[[בבל]]]]
+'''עזרא הסופר''' (לדעות מסוימות נפטר ב-[[ט' בטבת]] או ב-[[י' בטבת]]) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי [[בית שני]], ממקימי וחברי [[כנסת הגדולה]].
 מכונה גם בשם "עזרא הסופר", משום שהיה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל"{{הערה|עזרא ז' ו}}.
 ==תולדות חיים==
-עזרא נולד לאביו שריה, והתייחס לכהונה עשרים ושלשה דורות עד אהרן הכהן{{הערה| דה"י א' ו}}.
+אביו של עזרא הוא שריה, והתייחס ל[[כהונה]] עשרים ושלשה דורות, עד [[אהרן הכהן]]{{הערה| דה"י א' ו}}.
-עזרא עלה ל[[ירושלים]] ב[[א' באב]], בשנת ד' אלפים רי"ח, היא שנת 457 לפני הספירה הנוצרית, היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך [[פרס]], לאחר מסע מ[[בבל]] ל[[ירושלים]] שנמשך כארבעה חודשים – מחודש ניסן ועד חודש אב. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש בעליה השניה במהלך שיבת ציון, לאחר העליה הראשונה כשישים שנה לפני כן על ידי [[זרובבל]].
+עזרא עלה ל[[ירושלים]] ב[[א' באב]], בשנת ד' אלפים רי"ח (היא שנת 457 לפני [[הספירה הנוצרית]]), היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך [[פרס]], לאחר מסע מ[[בבל]] ל[[ירושלים]] שנמשך כארבעה חודשים – מ[[חודש ניסן]] ועד [[חודש אב]]. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש בעליה שהייתה לשנייה בתקופת שיבת ציון, לאחר העלייה הראשונה כשישים שנה לפני כן על ידי [[זרובבל]].
-לאחר עליית עזרא דאג לשקם את עם ישראל, העיר ירושלים ועבודת ה' בבית המקדש, ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו [[נחמיה]] השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.
+עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל ב[[ארץ ישראל]], העיר [[ירושלים]] ועבודת ה' ב[[בית המקדש]], ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו [[נחמיה]] השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.
-לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס הגר]] כיון שהוא חידשו והחזירו לישראל}}.
+לדעות מסוימות כתב עזרא את [[תרגום אונקלוס|התרגום המצוי בידינו]] לתורה{{הערה|ונקרא על שם [[אונקלוס]] הגר כיון שהוא חידשו ולימדו לישראל}}.
 לדברי [[רבי יהושע בן קרחה]] הנביא [[מלאכי]] הוא עזרא{{הערה|מגילה ט"ו}}.
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 עזרא היה תלמידו של [[ברוך בן נריה]]{{הערה|שה"ש רבה ב}}.
-בזמן עליית עזרא היו ישראל ראויים שיעשה להם נס כמו שנעשה להם בימי [[יהושע בן נון]], אלא שגרם החטא, ולא הלכו אלא ברשות כורש ונשתעבדו לו ולזרעו בדורות הבאים{{הערה|ברכות ד'}}.
+בזמן עליית עזרא היו ישראל ראויים שיעשה להם נס כמו שנעשה להם בימי [[יהושע בן נון]], אלא שגרם החטא, ולא הלכו אלא ברשות [[כורש]] ונשתעבדו לו ולזרעו בדורות הבאים{{הערה|ברכות ד'}}.
-לדעה מסוימת [[כתב אשורית]] המצוי בידינו כיום נתחדש על ידי עזרא, בשונה מהכתב העברי המקורי בו נתנה [[התורה]]{{הערה| סנהדרין כ"א}}.
+לדעה מסוימת [[כתב אשורי]] המצוי בידינו כיום נתחדש על ידי עזרא, בשונה מהכתב העברי המקורי בו נתנה [[התורה]]{{הערה| סנהדרין כ"א}}.
+עזרא היה ממקימי ומחבריה הראשונים של [[כנסת הגדולה]].
+על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא [[משה רבנו]] וקדמו.
 ==תקנות עזרא==
 עזרא הסופר תיקן כמה תקנות לחיזוק הדת ודורו, ומסורה בידי [[חז"ל]] שעשר תקנות הן:
-א) שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, כדי שלא ישארו ישראל ג' ימים בלא תורה.
+* שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, כדי שלא ישארו ישראל ג' ימים בלא תורה.
-ב) שיהיו קורין קללות (תוכחות) שבתורת כוהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. הטעם, כדי שתכלה השנה וקללותיה, ועצרת נמי ר"ה לפירות האילן {{הערה| מגילה ל"א}}.
+* שיהיו קורים את הקללות (תוכחות) שפרשת [[בחוקותי]] לפני [[שבועות]], ושבפרשת [[כי תבא]] לפני [[ראש השנה]]{{הערה| מגילה ל"א}}.
-ג) שיהיו דנין בשני ובחמישי. לפני עזרא היו דנין בכל יום, והוא עשה זמן קבוע בעת קריאת התורה שהעם מתאספין לעירות {{הערה| כתובות ג'}}.
+* שיהיו בתי דין דנים בימי שני וחמישי, בזמנים בו העם מתאסף מהעיירות לערים הגדולות{{הערה| כתובות ג'}}.
-ד) שיהיו מכבסין בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד שבת. בערב שבת הם טרודים להכנת השבת.
+* שיהיו מכבסים בגדים ביום חמישי לכבוד [[שבת]], כיון שבערב שבת טרודים בהכנות לשבת.
-ה) שיהיו אוכלין שום בערב שבת, שהוא יום עונה והשום מרבה הזרע.
+* שיהיו אוכלים משהו בערב שבת.
-ו) שתהא אשה משכמת ואופה, כדי שתהא פת מצויה לעניים.
+* שתהא ה[[אשה]] משכימה ואופה, כדי שתהא הפת מצויה לעניים.
-ז) שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות.
+* שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות.
-ח) שתהא אשה חופפת וטובלה, כדי להעביר הלכלוך ולא תהיה חציצה, ומשום מיאוס.
+* שתהא אשה חופפת וטובלת, כדי להעביר הלכלוך שלא תהיה חציצה, ומשום מיאוס.
-ט) שיהיו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן.
+* שיהיו רוכלים מחזירים בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן.
-י) טבילה לבעלי קריין לדברי תורה {{הערה| ברכות כ"ב}}, ולפני עזרא היו צריכין טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה {{הערה| ב"ק פ"ב }}.
+===טבילת עזרא===
+{{ערך מורחב|טבילת עזרא}}
+* טבילה לבעלי קרי לצורך דברי תורה{{הערה| ברכות כ"ב}}, שלפני עזרא היו צריכים טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה{{הערה| ב"ק פ"ב }}.
-מלבד עשר התקנות האלה, תקנו עזרא ובית דינו לאמר בחתימת הברכות במקדש "מן העולם ועד העולם" (רש"י ברכות ס"ג.) וזה היה כעין אמן. וטעם הברכה כדי להוציא מלב המינים שאין עולם אלא אחד (העוה"ז וכפרו בעוה"ב).
+תקנה זו נועדה לרומם את רמת הקדושה והטהרה של עוסקי התורה.
-עזרא קנס את הלוים, שלא יקבלו מעשר, ומעשר ראשון, יינתן לכהנים (יבמות פ"ו).
-עזרא גרם להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, ולחקירה ודרישה ביוחסין.
-א"ר אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת ועלה (קדושין ס"ט).
-==ספר עזרא==
+עם זאת, התקנה בוטלה עוד בזמן חז"ל, והטבילה לבעל קרי נחשבת כיום למנהג חסידות בלבד.
-{{ערך מורחב|ערך=ספר עזרא}}
-בספר עזרא יש עשר פרשיות וזה תוכנם בקיצור:
-פרק א) ה' העיר את רוח כרש מלך פרס ויתן רשיון לבני ישראל לעלות לירושלם ולבנות את בית המקדש. המלך השיב את כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר בשעת החורבן.
-פרק ב) מספר השבים עם זרובבל מבבל לירושלם 42,360 מלבד 3337 עבדים ושפחות ונתינים ומאתים משוררים ומשוררות, סוסים ופרדים וגמלים. והעם התנדבו לבית ה'.
+ב[[חסידות חב"ד]], למרות ביטול התקנה, מודגשת מאוד מעלת הטבילה במקווה, במיוחד כהכנה לתפילה ולעבודת ה'. עם זאת, אין מדובר בהקפדה על תקנת עזרא, אלא בהנהגה חסידית כללית.
-פרק ג) ישוע בן צדוק וזרובבל בנו מזבח בירושלם להקריב עליו תמידים, וחגגו את חג הסוכות במועדו. בשנה השנית בחדש אייר יסדו הבונים את היכל ה' והעמידו את הלוים על דוכנם וחנכו את הבית בהלל ובשמחה.
+===תקנות לדורו===
+מלבד התקנות לדורות הנ"ל גרם עזרא להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, לחקירה ודרישה ביוחסין{{הערה|ראו גם קידושין ס"ט}}
-פרק ד) השומרונים ושונאי היהודים מרפים את ידי הבונים, ויכתבו אגרת שטנה לארתחשסתא להלשין על היהודים כי הם מורדים במלכות. חפץ השונאים הצליח, ומטעם המלך דריוש שבתה המלאכה בשנת שתים למלכותו.
+==ספר עזרא==
+בספר עזרא מתוארת עלייתו לארץ, קורותיו וקורות עם ישראל בארץ ישראל ובירושלים באותה תקופה, שיקום ירושלים ובית המקדש והתקנות שקבע לצורך טהרת העם וייחוס הכהנים והלווים.
-פרק ה) הנביאים חגי וזכריה מעוררים את זרובבל וישוע בן צדוק להתחיל עוד הפעם בבנין ההיכל, ותתני הפחה מעבר לנהר ירדן מודיע זאת להמלך.
-פרק ו) דריוש המלך מוציא רשיון כורש בבית גנזיו באחמתא (חמדן), והוא כותב לתתני לבל יעצור את המלאכה. המלך עושה הנחה ממסים, ומקדיש קרבנות לה'. ותשלם מלאכת הבית בשלישי לחדש אדר בשנת שש לדריוש, ויחנכו אח בית ה' ברוב הוד ופאר, ויעש העם את הפסח כמשפט.
-פרק ז) ארתחשסתא נותן לעזרא הרשיון לעלות ולהביא לירושלם את יתר הגולה, ויבואו בחדש החמישי (אב) בשנת שבע למלכותו.
-פרק ח) רשימת יחוס האבות והמשפחות העולים לירושלם. עזרא קורא צום לבקש מה' הדרך הישרה, ויסע בי"ב לחדש ניסן, וה' הצילם בדרכם ויבואו לירושלם ויקריבו עולות נדבה.
-פרק ט) השרים הודיעו לעזרא כי עם ישראל לא פרשו מנשותיהם הנכריות, ויתערבו זרע הקדש בעמי הארצות.
-פרק י) צום ותפילה לה' ועצרת. ברית לגרש הנשים הנכריות. ואשר לא באו החרים אותם והבדילם מתוך הקהל. וירשום את שמות הכהנים אשר לקחו נשים נכריות ואשר הולידו מהם בנים למען לא יתערבו בכהנים אחרים ויחללו את הכהונה.
-ספר עזרא נחלק לשני חלקים:
-'''החלק הראשון''' - ששת הפרשיות הראשונות.
-'''החלק השני''' -  מפרשה ז' ואילך, בו מספר עזרא יחוס עצמו ומעשיו.
-ותחלת סדר ספר זה כך הוא: אחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי, שנאמר: "ודריוש סדאה קביל מלכותא" וגו'. ולאחר מיתת דריוש מלך כרש זה מלך פרס, ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים.
-בשנה אחת לכרש בנו ישראל יסוד בית המקדש, וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס, וצוה לבטל המלאכה. והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כרש ואחשורוש שמלך אחריו, עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר.
-ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות את ביהמ"ק עד שהושלם הבנין. ומשנה אחת לכרש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש היו י"ח שנה {{הערה| רש"י עזרא א}}.
-==ספר התורה שהגהה עזרא==
-אדמו"ר הריי"צ  אמר, {{הערה| ספר היום יום , ז' אלולו }} שראה בפראג ספר תורה עתיק בהרבה עוד מזמן עזרא הסופר, ולפי עדותו של הרבי הריי"צ נכתב בו "דכא" באל"ף.
-כמו כן מעיד הרבי הריי"צ כי ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] (שחי באותה תקופה בדיוק אליה מיוחס ספר התורה העתיק שנתגלה כעת) כתוב אף הוא כפי שיטת אדמו"ר הזקן.
+==ספר התורה שהגיה עזרא==
+[[אדמו"ר הריי"צ]]  העיד{{הערה| ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"}}, שראה ב[[פראג]] [[ספר תורה]] עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"{{הערה|דברים כ"ג ב'}} כשהמילה "דכא" מאויתת ב[[אל"ף]], ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א.
-וכך כותב אדמו"ר הריי"צ:
+כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס (וורמייזא, [[גרמניה]]) ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי [[מהר"ם מרוטנבורג]] ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן.
-{{ציטוטון|"בפראג יש ספר תורה שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס"ח ראיתיו וכתוב בו "דכא" באל"ף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס"ז ראיתי שם ספר תורה אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב "דכא" באל"ף. ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה.}}
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/689204/jewish/-.htm עזרא הסופר] {{בית חבד}}
 {{ספרי התנ"ך}}
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:עזרא הסופר}}
+[[קטגוריה:נביאים]]
+[[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]