בן ציון שניאורסון – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־01:42, 17 באוגוסט 2025

הרב בן ציון שניאורסון (חשוון תרנ"ז - ט"ז בטבת תשל"ז) היה אחיה של הרבנית מרת נחמה דינה, רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, ובנו של ר' אברהם שניאורסון מקישינוב, שהיה בן ר' ישראל נח שניאורסון, המהרי"ן בנו של אדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בן ציון נולד בחודש חשון תרנ"ז בעיר קישינב (מולדובה) לאביו הרב ר' אברהם שניאורסון ולאמו הרבנית יוכבד. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו בברית המילה בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים^[1].

למד בתומכי תמימים בליובאוויטש^[2], וכשהגיע לגיל נישואין התחתן עם צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע לליובאוויטש לבקר את אחותו, ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי הרש"ב יחד עם הרבי הריי"צ ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו לזמן.

בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת תשט"ז עלו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בתל אביב ברחוב רש"י 41. לקראת חודש תשרי תשי"ז נסע ל-770^[3] כדי לבקר את אחותו הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ ואת אחייניותיו ואחייניו הרבי והרש"ג. הרבי יחד עם הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו^[4].

באותה שנה בשמחת תורה רקד הרבי יחד עם הרש"ג ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כשהרבנית מרת נחמה דינה נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף)^[5].

הרב בן ציון התגורר שנים רבות בתל אביב, הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם הרבי.

כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת תש"כ למנות את הרב משה אשכנזי לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב חיים שמריהו גוראריה, הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב שלום חסקינד. הם שוחחו עם מתפללי בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז תש"כ היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה^[6].

בחנוכה תשל"ג השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' בירושלים. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם הרבי הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס^[7]^[8].

באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' בתל אביב, וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.

בין הרבנית מרת נחמה דינה, אשת אדמו"ר הריי"צ, לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה.

נפטר בט"ז בטבת תשל"ז, ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו: צילה שניאורסון
אביו: ר' אברהם שניאורסון.
אמו: הרבנית יוכבד.
אחותו: הרבנית מרת נחמה דינה.
גיסו: אדמו"ר הריי"צ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

^ ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה".
^ ליובאוויטש וחייליה עמ' 474.
^ הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.
^ באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".
^ [1] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.
^ [2] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".
^ ספר הצאצאים עמ' 214-15.
^ [3]מסכת חיים של הרב שמואל אלעזר היילפרין יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.

[1] ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה".

[2] ליובאוויטש וחייליה עמ' 474.

[3] הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.

[4] באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".

[5] [1] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.

[6] [2] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".

[7] ספר הצאצאים עמ' 214-15.

[8] [3]מסכת חיים של הרב שמואל אלעזר היילפרין יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''בן ציון שניאורסון''' היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה נכד של ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
+[[קובץ:בן ציון שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו]]
+הרב '''בן ציון שניאורסון''' ([[חשוון]] [[תרנ"ז]] - [[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]]) היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה בן ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
-==קורות חייו==
+==תולדות חיים==
-הרב בן ציון  נולדה בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
+הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה| ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה". }}.
-למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל נישאונין נישא למרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)||אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].
+למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל [[נישואין]] [[נישואין|התחתן]] עם [[צילה שניאורסון]]. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].
-בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]]. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770 כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ונשא את חפציו{{הערת שוליים|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק – שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי – ועליו רשום "נסענו".}}.
+בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[תל אביב]] ברחוב [[רש"י]] 41. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערה|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ו[[נישואין|נשא]] את חפציו{{הערה|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".}}.
-באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על-ידי זקני אנ"ש בתל-אביב.}}.
+באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.}}.
-הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים היתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]].
+הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]].
-השתתף בכנם הצאצאים [[חנוכה]] [[תשל"ג]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערת שוליים|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}.
+כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי [[נחלת בנימין|בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין]], וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז [[תש"כ]] היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}.
-באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו ע"ז לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.
+ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]].}}.
+באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.
+בין [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]], לבין אחיה הרב בן ציון, היה קשר חם ומלבב. הרבנית נחמה דינה הייתה כותבת להם באופן קבוע, והמכתב היה מתקבל מדי שבועיים ביום מסוים. עד כדי כך היה רצוף הקשר, שכאשר התאחר המכתב ולא הגיע בזמנו - היה זה סימן מעורר דאגה.
+נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]], ונקבר ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
+ר' בן ציון ו[[צילה שניאורסון]] לא הותירו אחריהם צאצאים.
+==משפחתו==
+*'''רעייתו:''' [[צילה שניאורסון]]
+*'''אביו:''' ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]].
+*'''אמו:''' הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
+*'''אחותו:''' [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]].
+*'''גיסו:''' [[אדמו"ר הריי"צ]].
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabad.info/magazine/887216/ הדוֹד של הרבי: סקירה בלעדית על דודם של הרבי והרבנית] {{אינפו}}
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 "כך השגנו את אישורי הקבורה"]
+*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות]
-נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]].
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:שניאורסון בן ציון}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
+[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
+[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
+[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
+[[en:Bentzion Schneerson]]