שלמה אהרון קזרנובסקי – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־23:07, 4 באוגוסט 2025

הרב שלמה אהרון קזרנובסקי (תרנ"ז-ז' חשוון תשמ"ג) היה מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ והרבי. הרב קזרנובסקי היה במשך שנים רבות מחשובי החסידים בארצות הברית, שדאג לרכוש עבור אדמו"ר הריי"צ את 770, וכיהן במשך שנים רבות כיושב ראש ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית.

הרב קזרנובסקי כיהן גם כחבר במרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, ועד שומרי שבת וניחו"ח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קזרנובסקי יושב באמצע יחד עם הרב ניסן נמנוב

נולד בשנת תרנ"ז, במוהילוב על יד דניעפר.

בהיותו בן יב' או יג' שנה שני תמימים שהגיעו לעירו הותירו עליו רושם עז, והם הציעו לו להצטרף ללמוד בליובאוויטש.

כשהגיע לליובאוויטש, המנהל דאז - אדמו"ר הריי"צ - הודיע להם שמכיוון שכבר התחילו זמן הלימודים, הם לא מקבלים בחורים עד לשנה הבאה.

שלמה אהרן לא רצה לחזור, ונכנס לבקר את הרבנית רבקה – אם אדמו"ר הרש"ב. היא שאלה את שם המשפחה וכשענה 'קזרנובסקי', הרבנית אמרה "זעץ זיך אוועק איך וועל אייך דערציילן די יחוס" [תשבו, אני יגיד לכם את הייחוס שלך] והסבירה כיצד הם צאצאי אדמו"ר האמצעי. וכשאמר שהוא רוצה ליכנס לישיבה והמנהל אמר שלא יקבלו עכשיו, היא אמרה לו שילון בליובאוויטש באותו הלילה, ולמחרת ר' שלמה אהרון קיבל מסר מהמנהל שהוא התקבל לישיבה.

לאחר מכן הרבנית אמרה שהוא התקבל בזכותה, בתנאי שהוא יעשה קידוש בשבילה כל שבת אחר תפילת מוסף, וכך הוה, עד יומה האחרון.

למד בתומכי תמימים ליובאוויטש משנת תרע"א עד שנת תרע"ז.

נשא בשנת תרפ"א לאשתו מרת חיה-פריידא, בתו של ר' אשר גרוסמן^[1].

אחרי החתונה גרו איזה שנים ברוסיה, ובשנת תרפ"ו היגרו מרוסיה לארה"ב.

בשנה הראשונה כיהן כרב בבית הכנסת 'עין יעקב' ברוטשסטר, ניו יורק^[2], אחר כך עבר ניו יורק. בחורף תרפ"ט התקבל לרב בבית הכנסת 'בני יצחק', ובית הכנסת 'תפארת ישראל', בשכונת בענסנהוירסט בברוקלין.

במשך כמה שנים התמנה כמזכיר ומנהל אגודת חב"ד בארצות הברית^[3].

בשנת תרח"צ נוסדה בברוקלין חברת "אחות תמימים", ואדמו"ר הריי"צ מינה אותו כאחד משלושת המשפיעים - רועים של קבוצת בנות זו^[4].

כשניצל אדמו"ר הריי"צ והגיע לניו יורק. בט' באדר ת"ש, התחיל מיד להתעסק בחיפוש וקניית בית עבור מרכז חב"ד ובית אדמו"ר הריי"צ.

בסוף הקיץ קנה את הבנין 770 איסטרן פארקוויי, ומאז היה הוא הממונה על ענייני הבנין, ובשנת תשי"ט-תש"כ הוא התעסק בבניית בית הכנסת המוגדל במקום שהי' עד אז החצר.

בשנת תש"ב התעסק בקניית חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי (לאחר פטירת הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע).

בי"א ניסן תש"ט, נכנס ליחידות אל אדמו"ר הריי"צ, בה דיבר עמו משך זמן^[5]. באותו יום התפרסמה השיחה -בקונטרס לחג הפסח תש"ט, שתאריכו י"א ניסן, בעילום שם האדם שנכנס אז ליחידות. היו ששיערו שיחידות זו היתה עם הרבי, במיוחד, שבשיחה זו הופיע קטע שמיימי, שכותרתו היא ,,א מקובל'דיקער ווארט"^[6] העוסק בכך שמצה שמורה היא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא. וכיוון שבקטע זה נאמר שנקודה זו נמסרה מרבי לרבי, סברו החסידים שהשיחה נאמרה לרבי^[7]. מספר שנים לאחר ג' תמוז תשנ"ד, התפרסם^[^{דרוש מקור: היכן?]} בשמו של מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר, שהיחידות התקיימה עם הרב שלמה אהרן קזרנובסקי. בעקבות עדותו, פרט זה צויין בספר השיחות תש"ט, ללא ציון מקור.

בתחלת תקופת נשיאות הרבי, התעסק בחיפוש ורכישת בית לדירה עבור הרבי והרבנית, עד שנקנה הבית בפרזידנט.

בשנת תשט"ז יסד הרבי את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ומינה אותו כשלוחו לחנוכת הבית, ומאז היה מנהל הקרן לתמיכת המוסד.

בהתוועדויות רבות ניתן לראותו יושב מאחורי הרבי.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל אלו התעסק עד לפטירתו בז' בחשוון תשמ"ג.

על מצבתו: "עסק במרץ בעד מוסדות חב"ד באה"ק, ומנוטעי כרם חב"ד בארה"ב, מקורב ופעל רבות בעד בית חיינו, וחיבה יתירה נודעת לו מנשיאינו, כהן בקודש על משמרתו ברבנות יותר מיובל שנים, הרביץ תורה וחסידות וקירב לבבות בפרט בין הנוער ליהדות עד יומו האחרון".

חסידים מספרים, שפרשת הספרים החלה בעקבות פטירתו: ידוע^[8] שאחת הטענות המרכזיות שטען הרבי שעל הספרים להשאר בספרי' ולא להתחלק בירושה הינן, שהספרים אינם שייכים לאדמו"ר הריי"צ, כיוון שאת הבעלות על הספרי' העביר -כאשר ניצל מאירופה- לאגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, במסמכים רשמיים. בין יתר התשובות שהשיבו על טענה זו הצד שכנגד, היתה האמירה כי ,,אגודת חסידי חב"ד אינה כלום" [ח"ו], כיוון שזהו ארגון עם יושב ראש בלבד, ללא אף חברי הנהלה, כיוון שכאשר נפטר האחרון -ר' שלמה אהרן- לא מונה תחתיו אף אחד^[9].

ובהמשך לזה, בראש חודש תמוז כינס הרבי את זקני החסידים [ביניהם: ר' שניאור זלמן גורארי', ר' דוד ראסקין ועוד] ומינה אותם להיות חברי ועד הנהלת אגודת חסידי חב"ד, והודיע שבי"ב תמוז יספר בהתוועדות לכל הציבור על הפרשה.

זוגתו מרת חי' פריידא נפטרה בי"א בניסן תשמ"ז.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' משה קזרנובסקי - מראשוני תלמידי תומכי תמימים המרכזית, וחבר צעירי אגודת חב"ד בארה"ב.
ר' חיים אשר קזרנובסקי - נפטר י"ח אדר ב' תשמ"ט.
מרת שרה שטאק, אשת ר' ישראל הכהן שטאק - שליח לקונטיקוט.
מרת ריסיא פויזנר, אשת ר' יצחק זלמן פויזנר - שליח לטנסי. נפטרה י"א חשוון תשס"ח.
מרת רבקה שרפשטיין, אשת ר' עזריאל זעליג שרפשטיין - רב העיר סינסינטי.
נכדתו מרת שטערנא שרה אשת הר' צבי יחיאל גרינבלט שליח ראשי למדינת ארגנטינה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

א ציור פון א חסיד, בתוך מגזין 'א חסידישע דערהער' (אנגלית)
הרב שלום דובער אבצן, תולדות חייו של ר' שלמה אהרן קזרנובסקי, תשורה מנישואי משפחות איידלמן-ברונשטיין, תשפ"א (אנגלית), בגירסת טקסט

הערות שוליים

↑ לפני פטירת חֹתנו, ר' אשר גרוסמן השאיר אצל אדמו"ר הרש"ב דמי נדוניא עבור בתו, שעדיין לא נישאה. אחרי ההסתלקות בב' בניסן תר"פ, עבר סכום זה של מזומנים לידי בנו אדמו"ר הריי"צ. באותה שעה הציעו לר' שלמה אהרן את השידוך עם בתו הצעירה של ר' אשר. הוא שאל אודות השידוך הזה אצל אדמו"ר הריי"צ, אשר השיבו שיסע לאוהל וישאל אצל אדמו"ר הרש"ב. וכן עשה. אחרי שהשידוך יצא לפועל, ובא לבקש ברכה מאת אדמו"ר הריי"צ, מסר לידיו את כספי הנדוניא אשר השאיר ר' אשר לפני פטירתו.
↑ זכרון לבני ישראל, עמ' קנד
↑ זכרון לבני ישראל, עמ' קנד
↑ אגרת קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת א'לו
↑ ספר המאמרים תש"ט עמ' 142. מהדורת תשמ"ו.
↑ קטע זה נדפס גם בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בהוצאות החדשות, (ההוצאה הראשונה (תש"ו), היתה שלוש שנים לפני המועד בו התקיימה היחידות) דבור המתחיל מצה.
↑ כך נדפס בריבוי מקומות, לדוגמה: ימי מלך^[^{דרוש מקור: באיזה כרך ובאיזה גליון?]}, התקשרות^[^{דרוש מקור: באיזה גליון?]}.
↑ שיחות י"ב תמוז והתוועדויות שלאחרי זה תשמ"ה.
↑ שזה הסיבה גם לכך שעד שנפטר ר' שלמה אהרן לא השתמשו הללו בריבוי הטעמים שהי' להם לגניבה.

[1] לפני פטירת חֹתנו, ר' אשר גרוסמן השאיר אצל אדמו"ר הרש"ב דמי נדוניא עבור בתו, שעדיין לא נישאה. אחרי ההסתלקות בב' בניסן תר"פ, עבר סכום זה של מזומנים לידי בנו אדמו"ר הריי"צ. באותה שעה הציעו לר' שלמה אהרן את השידוך עם בתו הצעירה של ר' אשר. הוא שאל אודות השידוך הזה אצל אדמו"ר הריי"צ, אשר השיבו שיסע לאוהל וישאל אצל אדמו"ר הרש"ב. וכן עשה. אחרי שהשידוך יצא לפועל, ובא לבקש ברכה מאת אדמו"ר הריי"צ, מסר לידיו את כספי הנדוניא אשר השאיר ר' אשר לפני פטירתו.

[2] זכרון לבני ישראל, עמ' קנד

[3] זכרון לבני ישראל, עמ' קנד

[4] אגרת קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת א'לו

[5] ספר המאמרים תש"ט עמ' 142. מהדורת תשמ"ו.

[6] קטע זה נדפס גם בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בהוצאות החדשות, (ההוצאה הראשונה (תש"ו), היתה שלוש שנים לפני המועד בו התקיימה היחידות) דבור המתחיל מצה.

[7] כך נדפס בריבוי מקומות, לדוגמה: ימי מלך^[^{דרוש מקור: באיזה כרך ובאיזה גליון?]}, התקשרות^[^{דרוש מקור: באיזה גליון?]}.

[8] שיחות י"ב תמוז והתוועדויות שלאחרי זה תשמ"ה.

[9] שזה הסיבה גם לכך שעד שנפטר ר' שלמה אהרן לא השתמשו הללו בריבוי הטעמים שהי' להם לגניבה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==תולדות חיים==
 [[קובץ:kaza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קזרנובסקי יושב באמצע יחד עם הרב [[ניסן נמנוב]]]]
-נולד בשנת [[תרנ"ז]], במוהילוב ע"נ דניעפר.
+נולד בשנת [[תרנ"ז]], במוהילוב על יד דניעפר.
-כשהיה בן יב' או יג' שנה שני תמימים שהגיעו לעירו הותירו עליו רושם עז, והם הציעו לו להצטרף ללמוד בליובאוויטש.
+בהיותו בן יב' או יג' שנה שני תמימים שהגיעו לעירו הותירו עליו רושם עז, והם הציעו לו להצטרף ללמוד בליובאוויטש.
-כשהגיע לליובאוויטש, המנהל דאז - אדמו"ר הריי"צ נ"ע - הודיע להם שמכיוון שכבר התחילו זמן הלימודים, הם לא מקבלים בחורים עד לשנה הבאה.
+כשהגיע לליובאוויטש, המנהל דאז - אדמו"ר הריי"צ - הודיע להם שמכיוון שכבר התחילו זמן הלימודים, הם לא מקבלים בחורים עד לשנה הבאה.
 שלמה אהרן לא רצה לחזור, ונכנס לבקר את [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]] – אם [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]. היא שאלה את שם המשפחה וכשענה 'קזרנובסקי', הרבנית אמרה "זעץ זיך אוועק איך וועל אייך דערציילן די יחוס" [תשבו, אני יגיד לכם את הייחוס שלך] והסבירה כיצד הם צאצאי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. וכשאמר שהוא רוצה ליכנס לישיבה והמנהל אמר שלא יקבלו עכשיו, היא אמרה לו שילון בליובאוויטש באותו הלילה, ולמחרת ר' שלמה אהרון קיבל מסר מהמנהל שהוא התקבל לישיבה.
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 בשנת [[תש"ב]] התעסק בקניית חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי (לאחר פטירת הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע).
+ב[[י"א ניסן]] [[תש"ט]], נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הריי"צ, בה דיבר עמו משך זמן<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=225 ספר המאמרים תש"ט עמ' 142. מהדורת תשמ"ו.] {{הב}} </ref>. באותו יום התפרסמה השיחה -בקונטרס לחג הפסח תש"ט, שתאריכו י"א ניסן, בעילום שם האדם שנכנס אז ליחידות. היו ששיערו שיחידות זו היתה עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], במיוחד, שבשיחה זו הופיע קטע שמיימי, שכותרתו היא ,,א מקובל'דיקער ווארט"<ref>קטע זה נדפס גם ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] בהוצאות החדשות, (ההוצאה הראשונה (תש"ו), היתה שלוש שנים לפני המועד בו התקיימה היחידות) דבור המתחיל מצה.</ref> העוסק בכך שמצה שמורה היא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא. וכיוון שבקטע זה נאמר שנקודה זו נמסרה מרבי לרבי, סברו החסידים שהשיחה נאמרה לרבי<ref>כך נדפס בריבוי מקומות, לדוגמה: [[ימי מלך]]{{מקור|באיזה כרך ובאיזה גליון?}}, [[התקשרות (גליון)|התקשרות]]{{מקור|באיזה גליון?}}.</ref>. מספר שנים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], התפרסם{{מקור|היכן?}} בשמו של [[מזכיר]] הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], שהיחידות התקיימה עם הרב שלמה אהרן קזרנובסקי. בעקבות עדותו, פרט זה צויין בספר השיחות תש"ט, ללא ציון מקור.
 בתחלת תקופת נשיאות [[הרבי]], התעסק בחיפוש ורכישת בית ל[[פרזידנט 1304|דירה עבור הרבי והרבנית]], עד שנקנה הבית בפרזידנט.
@@ שורה 51: / שורה 53: @@
 על מצבתו: "עסק במרץ בעד מוסדות חב"ד באה"ק, ומנוטעי כרם חב"ד בארה"ב, מקורב ופעל רבות בעד בית חיינו, וחיבה יתירה נודעת לו מנשיאינו, כהן בקודש על משמרתו ברבנות יותר מיובל שנים, הרביץ תורה וחסידות וקירב לבבות בפרט בין הנוער ליהדות עד יומו האחרון".
+חסידים מספרים, ש[[פרשת הספרים]] החלה בעקבות פטירתו: ידוע<ref>שיחות י"ב תמוז והתוועדויות שלאחרי זה תשמ"ה.</ref> שאחת הטענות המרכזיות שטען [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שעל הספרים להשאר בספרי' ולא להתחלק בירושה הינן, שהספרים אינם שייכים לאדמו"ר הריי"צ, כיוון שאת הבעלות על הספרי' העביר -כאשר ניצל מאירופה- לאגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, במסמכים רשמיים. בין יתר התשובות שהשיבו על טענה זו הצד שכנגד, היתה האמירה כי ,,אגודת חסידי חב"ד אינה כלום" [ח"ו], כיוון שזהו ארגון עם יושב ראש בלבד, ללא אף חברי הנהלה, כיוון שכאשר נפטר האחרון -ר' שלמה אהרן- לא מונה תחתיו אף אחד<ref>שזה הסיבה גם לכך שעד שנפטר ר' שלמה אהרן לא השתמשו הללו בריבוי הטעמים שהי' להם לגניבה.</ref>.
+ובהמשך לזה, בראש חודש תמוז כינס הרבי את זקני החסידים [ביניהם: [[שניאור זלמן גוראריה|ר' שניאור זלמן גורארי']], ר' דוד ראסקין ועוד] ומינה אותם להיות חברי ועד הנהלת אגודת חסידי חב"ד, והודיע שבי"ב תמוז יספר בהתוועדות לכל הציבור על הפרשה.
 זוגתו מרת חי' פריידא נפטרה ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]].
-==ילדיו==
+==משפחתו==
-* ר' [[משה קזרנובסקי]] - מראשוני תלמידי תומכי תמימים המרכזית, וחבר צעירי אגודת חב"ד בארה"ב.
+* ר' [[משה קזרנובסקי]] - מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים המרכזית]], וחבר צעירי אגודת חב"ד בארה"ב.
-* ר' חיים אשר קזרנובסקי - נפטר י"ח אדר ב' תשמ"ט.
+* ר' חיים אשר קזרנובסקי - נפטר [[י"ח אדר ב']] [[תשמ"ט]].
 * מרת שרה שטאק, אשת ר' [[ישראל הכהן שטאק]] - שליח לקונטיקוט.
-* מרת ריסיא פויזנר, אשת ר' [[יצחק זלמן פויזנר]] - שליח לטנסי. נפטרה י"א ב[[חשוון]] [[תשס"ח]].
+* מרת ריסיא פויזנר, אשת ר' [[יצחק זלמן פויזנר]] - שליח לטנסי. נפטרה [[י"א חשוון]] [[תשס"ח]].
 * מרת רבקה שרפשטיין, אשת ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] - רב העיר [[סינסינטי]].
-* נכדתו מרת שטערנא שרה אשת הר' [[צבי יחיאל גרינבלט]] שליח ראשי למדינת ארגנטינה
+* נכדתו מרת שטערנא שרה אשת הר' [[צבי יחיאל גרינבלט]] שליח ראשי למדינת [[ארגנטינה]].
 ==לקריאה נוספת==