מ החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}}.
[[קובץ:כפליים לתושיה.jpg|ממוזער|"כפליים לתושיה" הרבי נותן שני דולרים לאדמו"ר מביאלא]]
'''כפל''' הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול{{הערה|שם=ואתחנן}}.


==הקשר עם הגאולה==
==הקשר עם הגאולה==
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.


וכן זה מרומז{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה.
וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפליים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה{{הערה|מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני}}.


הרבי מבאר{{הערה|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} מה הקשר בין כפל לגאולה:
הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].


כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].
אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה|[[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] לך לך יד}} שכפל הוא בחינת ה[[בינה]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]], ששם אין אחיזה ויניקה ל[[חיצונים]], ובמילא זוהי בחינה של [[גאולה]].


{{הערות שוליים|}}
==אות ה' הכפולה בשם הוי"ה==
ב[[שם ב"ן|מילוי ב"ן]] של [[שם הוי"ה#מילוי אותיותיו|מילויי שם הוי"ה]], המילוי של האות [[ה']], הוא בה' נוספת.


ומבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[תורה אור]] [[חיי שרה]] ד"ה יגלה לן טעמי}} שבאמת [[ה' עילאה]] ו[[ה' תתאה]] שונים מאד: כי הה' היא בחינת [[אורך ורוחב (ספירת הבינה)|אורך ורוחב]] והתפשטות, ואין אורך ורוחב העליון יכול להמשך למטה. אלא, עליו להצטמצם קודם באות וא"ו של שם הוי"ה ואז יכול להמשך למטה, וממנו נוצר בחינת ה' תתאה.


[[קטגוריה:מספרים]]
אך ה' תתאה זו, אין בה [[גילוי]] כה' עילאה. אלא, מאיר בה גילוי אור קלוש ביותר{{הערה|וזהו שאנחנו אומרים ב[[אסדר לסעודתא]] "דאינון את בשמיה (שהם אותיות בשם ה') כפילא (הה' הכפול) וקלישאה (שההכפלה והגילוי הזה הוא קלוש מאד)"}}.
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[en:Kafal - Doubling]]