לדלג לתוכן

פרשת בחוקותי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "{{שמע}}" ב־"{{צליל}}"
מ שוחזר מעריכה של 147.235.208.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של מענדל סופר
תגית: שחזור
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת בחוקותי''' היא ה[[פרשה]] העשירית והאחרונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).
'''פרשת בחוקותי''' היא ה[[פרשה]] העשירית והאחרונה ב[[ספר ויקרא]] (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).


שורה 18: שורה 17:


*'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'.
*'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'.
== [[דבר מלכות|שיחה של הרבי על הפרשה]] ==
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מסביר ש[[פרשת בהר בחוקותי|הקללות]] אלו ברכות כה נעלות שהן חייבות להיכתב כקללות שלא יהיה ל[[שטן]] שום שליטה עליהן.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־18:10, 6 ביולי 2025

פרשת בחוקותי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא (מפרק כ"ו פסוק ג' עד פרק כ"ז פסוק ל"ד).

בשנים שאינן מעוברות קוראים פרשה זו יחד עם הפרשה שלפניה פרשת בהר.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שני - המשך תיאור שיגשוגם של עם ישראל כאשר יקיימו את התורה ומצוותיה.
  • רביעי - פרשת ערכין: תרומת כסף לבית המקדש, כתחליף לאדם, בהמות או קרקעות. דהיינו: באם אדם נשבע לתרום את ערך עצמו לה', מהו השווי הכספי שעליו לתרום, לפי הגיל המין ותנאים נוספים.
  • חמישי - דיני תרומת קרקעות לבית המקדש, כאשר הכסף מכל התרומות היה לשימוש תיקונים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
  • שישי - המשך דיני תרומת קרקעות לבית המקדש.
  • שביעי - דיני מעשר בהמות, כאשר כל בהמה עשירית מוקרבת כקרבן לה'.

שיחה של הרבי על הפרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מסביר שהקללות אלו ברכות כה נעלות שהן חייבות להיכתב כקללות שלא יהיה לשטן שום שליטה עליהן.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים