מבצע אנטבה – הבדלי גרסאות

'''מבצע אנטבה''' (מכונה גם מבצע יונתן) - מבצע צבאי מיוחד בו חולצו כמאה שבויים יהודים שנחטפו והחוזקו באוגנדה כבני ארובה, המבצע צלח והשבויים שוחררו, לאחר המבצע התעורר פולמוס נרחב, כאשר [[הרבי]] קורא למבצע בשם [[נס]] גלוי מאת [[הקב"ה]], ולעומת זאת חסידי [[סאטמר]] יצאו כנגד קריאה זו בצורה חריפה ביותר, באמרם שלא יתכן שה' יעשה נס על ידי ה"ציונים" שאינם שומרים [[תורה]] ו[[מצוות]].

החוטפים הציבו בפני ממשלת ישראל תנאים הזויים לשיחרור החטופים, וישראל פתחה במשא ומתן איטי, תוך כדי תיכנון פעולת חילוץ, לאחר הגיית ותכנון הפעולה ואישור הממשלה לפעילות, המריאו ארבע מטוסי הרקולס של חיל האוויר לכיוון אוגנדה, אחד הדברים שהקלו על המבצע היתה העובדה שמדינת ישראל בעבר תכננה ובנתה בעצמה את השדה תעופה האוגנדי בה שהו בני הארובה, במהלך החילוץ היו כמה נפגעים שנהרגו כתוצאה מפגיעתם, ביניהם גם מפקד המבצע יונתן נתניהו.

[[קובץ:פרשת אנטבה1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]]

במהלך ימי השבי של החטופים נערכו בכל הארץ עצרות תפילה והתעוררות, וביום חמישי ג' תמוז התקיים עצרת ענק שאורגן על ידי הבד"ץ העדה החרדית, העצרת התקיימה בחצר תלמוד תורה במאה שערים, והשתתפו בה כעשרת אלף ילדים, במהלך הכינוס אמרו את [[שנים עשר הפסוקים]] שבחר [[הרבי]] לחזרה ושינון עבור ילדי ישראל.

הרקע לאמירת י"ב הפסוקים בכינוס היה לאחר מסע שיכנועים ארוך על ידי כמה מהשלוחים בארץ ישראל שהפעילו לחצים על המארגנים דרך הגאב"ד של העדה חרדית הרב טוביה וויס.

"ביום בו התקיימה העצרת, בשעות הבוקר, הגענו לביתו של בעל ה'מנחת יצחק', שניים משלוחי [[הרבי]], הת' [[שלום דובער לבקובסקי]] (כיום ראש כולל אברכים ב[[כפר-חב"ד]]) ואנוכי, ובפינו בקשה: מאחר שעצרת התפילה מטרתה היא הצלה, הגנה ושמירה על החטופים, והתורה מציינת את הסגולה המיוחדת של "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אוייב ומתנקם" - הרי מתאים שיאמרו בה את [[י"ב הפסוקים]] ומאמרי חז"ל שהרבי קבע [כחודש ומחצה קודם לכן] למטרה זו בדיוק.

בשבת ה' תמוז הקדיש הרבי שיחה מיוחדת בה דיבר על מעלה ב"מפי עוללים ויונקים" וחזרת שנים עשר הפסוקים.

בשיחת [[שבת]] [[י"ב תמוז]] [[תשל"ו]] ו[[התועדות]] שלמחרת ב[[י"ג תמוז]], דיבר הרבי על כך שהתרחש נס גלוי ומיוחד מאת ה', וצריך להודות על הנס, אך בד בבד להתעורר בתשובה על כך שהיה כזה מעמד של סכנה, בתורה ומצוות, ובפרט בהנחת תפילין.

"ההוראה שיש ללמוד מכך: ביחד עם נתינת תודה, "ישר כח" לחיילים שהעמידו עצמם בסכנה בכדי להציל נפשות מישראל, שכל המציל נפש אחת כאילו קיים

"יש לראות את הכוונה הפנימית שבמאורע. בדיוק כשם שהגבירו את הנשמה על ה[[גוף]] במאורע זה (על ידי

זו, ושאין עושים שום חשבון בשעה שמדובר בהצלת נפש מישראל), שתהיה זו התחלה טובה להגברת

הנשמה על ה[[גוף]] באופן ד"מעלין בקודש"

כיפור קטן – ערב ראש חודש מנחם אב, אולם בגלל שידוע כי הדרך של אדמו"ר הזקן היא לא דרך התענית,

הרבי גם הציע לבדוק את המזוזות של הניצולים, ואכן בכל אחד מבתי הניצולים נמצאה מזוזה אחת לפחות עם בעיה כלשהי.{{הערה|הרבי בעצמו סיפר על כך בכמה שיחות בחודש [[מנחם אב]]}}