![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הסגת גבול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הסגת גבול.png|ממוזער|גדר גבול בין שדות]] | |||
'''הסגת גבול''' הינו דין ומצוות לא תעשה, שנמנית כאחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. | '''הסגת גבול''' הינו דין ומצוות לא תעשה, שנמנית כאחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. | ||
==מקור הדין== | ==מקור הדין== | ||
בתורה נאמר{{הערה|ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד}}{{ציטוטון|לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל"|}}. [[רש"י]] מפרש שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול{{הערה|ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז.}}: "ארור מסיג גבול רעהו". | בתורה נאמר{{הערה|ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד}}{{ציטוטון|לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל"|}}. [[רש"י]] מפרש שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול{{הערה|ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז.}}: {{ציטוטון|"ארור מסיג גבול רעהו"|}}. | ||
ועוד | ועוד נאמר{{הערה|ספרי, שם}}: "מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע בדברי ר' אליעזר... שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: 'לא תסיג גבול רעך'". | ||
בפשוטם של הדברים מתייחס הציווי רק לגזל קרקע בארץ ישראל, שמכיון שיש ליהודי שייכות אמיתית בקרקע - מה שאין כן בסתם קרקעות בחו"ל, שאינו עובר אפילו על [[גזל]], שכן לא שייכת תפיסה בגוף הקרקע. | |||
פרק לא יחפור במסכת [[בבא בתרא]] עוסק בהרחבה בדיני האיסור. | |||
עם זאת, דין הסגת גבול נדרש ומושאל{{הערה| ספרי על ספר דברים, פרק יט, פסוק יד. רוקח, הובא בתשובות מהרש"ל, תשובה פט}} לרבות אף לכל פעולה אחרת המסיגה ומצירה את 'גבולו' של השני, כגון פתיחת עסק מתחרה בתחומו. | |||
==הסגת גבול בפעילות חב"ד== | |||
בריבוי פעמים עורר [[הרבי]], לעיתים אף בהתבטאויות חריפות, על עניין השגת גבול בקשר לפעילות חב"ד ומוסדותיה - בפעילות בתחום השפעתו של [[שליח]] אחר. | |||
פעמים רבות הפנה הרבי בענין אל הרבנים בבקשה לקבל את פסק דינם בכתב, שאין בפעולה המדוברת חשש הסגת גבול{{הערה|ראו לדוגמה ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה קמב, תשמ"ו מענה קפ, תשמ"ז מענה קכג}}. | |||
דוגמה בולטת לזה היה אחרי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"ז]] בה עורר [[הרבי]] בלהט גדול על הצורך במודעות וציפייה לביאת המשיח ופעולות מעשיות להביא אותו בפועל ממש, ובהמשך לזה עורר על כך שוב ובאותיות חריפות התוועדות ש"פ ויקהל פקודי, ואכן דברי הרבי זעזעו את החסידים. לאור זאת התעוררו התמימים ב-770, יחד עם ר' [[משה סלונים]], והחלו לפעול בענין, וכתבו על כך לרבי. בתחילה הפנה הרבי שאלה כללית בענין מה אמרו הרבנים: {{ציטוטון|להפתקה על דבר הפצה במכתבי עת וכו' ביסודו ועד וכו' בטח יודיע בפרטיות ובהקדם מה אמרו לו הרבנים שיחיו שככתבו דברו עמהם על דבר זה}}. לאחר שהרב סלונים השיב לרבי מה שהשיב כתב הרבי:{{ציטוטון|כנראה שגם קודם א"ב מקום ללימוד?! '''זה עשיריות בשנים''' שהן בחו"ל והן באה"ק עוסקים בהפצת (כולל גם דענינים כהנ"ל) וכן בגיוס כספים להנ"ל. וכל פעולות בזה הן '''השגת גבולם בתקפו הכי גדול''' – '''ותיכף ומיד יפסיקו כל הנ"ל''', וישאלו הרבנים מה לעשות בהממון. '''מהשגת גבול לא תבנה חב"ד.''' [..] נוסף על '''מפורש''' '''בתורה''' בענין הסגת גבול – '''הכרזתי''' כו"כ פעמים על דבר זה בהתוועדויות הכי '''אחרונות'''. '''פשוט שעל כאו"א''' שי' לעשות ולהוסיף '''וכו'''' בהפצה, כולל השתדלות שיתוסף בהנעשה עד עתה – אבל זה יעשה על ידי עזר וכניסה בארגונים שבזה כו"כ שנים, לא על ידי השגת גבולם. בוודאי ימסרו להרבנים שי' '''דו"ח מדויק''' מהמגביות שעשו בכל הנ"ל (ויפסיקום מכאן ולהבא כנ"ל)}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה קכה וקכח}} | |||
===הסגת גבול ברוחניות=== | ===הסגת גבול ברוחניות=== | ||
{{להשלים}} | |||
[[הרבי]] מבאר בשיחותיו{{הערה|תורת מנחם כרך יג, עמ' 239.}}, שישנו עניין הסגת גבול גם ברוחניות. | |||
==ראו גם== | |||
* [[עני המהפך בחררה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48. ''''מרוב הפשיטות שבדבר לא עלה על דעתי שיש צורך להבהיר ולהזהיר דבר הכי פשוט'''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 2107 עמוד 30. | |||
*'''השגת גבול בעבודת השליחות''', בספר 'שו"ת השלוחים' להרב [[יהודה לייב נחמנסון]], עמ' פב ואילך, תיג ואילך. | |||
*אליהו מטוסוב, '''[https://drive.google.com/file/d/1uaZEPB1XBuAx8dqBGAkR__oiBSLZDkld/view דיני השגת גבול בהדפסת ספרים]''', ספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ"ה עמוד 414 | |||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:21, 16 ביוני 2025
הסגת גבול הינו דין ומצוות לא תעשה, שנמנית כאחת מתרי"ג מצוות התורה.
מקור הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורה נאמר[1]"לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל"". רש"י מפרש שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול[2]: ""ארור מסיג גבול רעהו"".
ועוד נאמר[3]: "מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע בדברי ר' אליעזר... שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: 'לא תסיג גבול רעך'".
בפשוטם של הדברים מתייחס הציווי רק לגזל קרקע בארץ ישראל, שמכיון שיש ליהודי שייכות אמיתית בקרקע - מה שאין כן בסתם קרקעות בחו"ל, שאינו עובר אפילו על גזל, שכן לא שייכת תפיסה בגוף הקרקע.
פרק לא יחפור במסכת בבא בתרא עוסק בהרחבה בדיני האיסור.
עם זאת, דין הסגת גבול נדרש ומושאל[4] לרבות אף לכל פעולה אחרת המסיגה ומצירה את 'גבולו' של השני, כגון פתיחת עסק מתחרה בתחומו.
הסגת גבול בפעילות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בריבוי פעמים עורר הרבי, לעיתים אף בהתבטאויות חריפות, על עניין השגת גבול בקשר לפעילות חב"ד ומוסדותיה - בפעילות בתחום השפעתו של שליח אחר.
פעמים רבות הפנה הרבי בענין אל הרבנים בבקשה לקבל את פסק דינם בכתב, שאין בפעולה המדוברת חשש הסגת גבול[5].
דוגמה בולטת לזה היה אחרי התוועדות פורים תשמ"ז בה עורר הרבי בלהט גדול על הצורך במודעות וציפייה לביאת המשיח ופעולות מעשיות להביא אותו בפועל ממש, ובהמשך לזה עורר על כך שוב ובאותיות חריפות התוועדות ש"פ ויקהל פקודי, ואכן דברי הרבי זעזעו את החסידים. לאור זאת התעוררו התמימים ב-770, יחד עם ר' משה סלונים, והחלו לפעול בענין, וכתבו על כך לרבי. בתחילה הפנה הרבי שאלה כללית בענין מה אמרו הרבנים: "להפתקה על דבר הפצה במכתבי עת וכו' ביסודו ועד וכו' בטח יודיע בפרטיות ובהקדם מה אמרו לו הרבנים שיחיו שככתבו דברו עמהם על דבר זה". לאחר שהרב סלונים השיב לרבי מה שהשיב כתב הרבי:"כנראה שגם קודם א"ב מקום ללימוד?! זה עשיריות בשנים שהן בחו"ל והן באה"ק עוסקים בהפצת (כולל גם דענינים כהנ"ל) וכן בגיוס כספים להנ"ל. וכל פעולות בזה הן השגת גבולם בתקפו הכי גדול – ותיכף ומיד יפסיקו כל הנ"ל, וישאלו הרבנים מה לעשות בהממון. מהשגת גבול לא תבנה חב"ד. [..] נוסף על מפורש בתורה בענין הסגת גבול – הכרזתי כו"כ פעמים על דבר זה בהתוועדויות הכי אחרונות. פשוט שעל כאו"א שי' לעשות ולהוסיף וכו' בהפצה, כולל השתדלות שיתוסף בהנעשה עד עתה – אבל זה יעשה על ידי עזר וכניסה בארגונים שבזה כו"כ שנים, לא על ידי השגת גבולם. בוודאי ימסרו להרבנים שי' דו"ח מדויק מהמגביות שעשו בכל הנ"ל (ויפסיקום מכאן ולהבא כנ"ל)"[6]
הסגת גבול ברוחניות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מבאר בשיחותיו[7], שישנו עניין הסגת גבול גם ברוחניות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48. 'מרוב הפשיטות שבדבר לא עלה על דעתי שיש צורך להבהיר ולהזהיר דבר הכי פשוט', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 2107 עמוד 30.
- השגת גבול בעבודת השליחות, בספר 'שו"ת השלוחים' להרב יהודה לייב נחמנסון, עמ' פב ואילך, תיג ואילך.
- אליהו מטוסוב, דיני השגת גבול בהדפסת ספרים, ספר פלפולים 'אבוא בגבורות' ישיבת תומכי תמימים ברינואה ב' אדר ה'תשפ"ה עמוד 414
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |