יהודה החסיד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תת"ק ונפטר בתתקע"ז.
-הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16068&hilite=02791955-9014-4ad8-a615-a9c9b280b51f&st=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד.]}}. חיבר את ה"ספר חסידים". וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת המוזכרת בכובד ראש בכל ספרי הפוסקים ובפרט בספרי רבותינו נשיאינו.
+הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16068&hilite=02791955-9014-4ad8-a615-a9c9b280b51f&st=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד.]}}. חיבר את ה"[[ספר חסידים]]". וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת המוזכרת בכובד ראש בכל ספרי הפוסקים ובפרט בספרי רבותינו נשיאינו.
 == בדרגת נבואה ==
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 [[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו.
-הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם."{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}
+הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם"{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}.
-== להוציא מעות במוצאי שבת ==
+===הוצאת מעות במוצאי שבת===
 בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי ב[[מוצאי שבת]] לא יתן לה.
-[[הרבי]] אמר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300).]}} כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש.{{הערה|1=ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ.}}
+[[הרבי]] אמר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300).]}} כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש{{הערה|1=ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ.}}.
 במגבית [[צדקה]] שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
+===כניסה למגורים בבית חדש===
+בקשר לדעה שהקפדת רבי יהודה החסיד שלא לגור בבית חדש חלה גם על צאצאיו, אמר הרבי{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 642.}} שיכניסו ילדים קטנים ו[[לימוד קריאת האותיות|ילמדו עמהם אל"ף-בי"ת]] או יאמרו עמהם פסוקים תורה (ופעם אחת כתב הרבי במענה פרטי שהתלמידים ילמדו שם כמה שעות{{הערה|תשורה מן כ"ז אדר תשפ"ג עמוד 15, מכתב מתאריך ד' אייר תשי"ט.}}.
+=== נשואין של שנים מבני המשפחה עם שניים מבני משפחה אחרת ===
+בקשר להוראה זו, יש את הסיפור: שכשר' [[מנחם מענדל דערען]] רצה להנשא עם מרת בריינדל (בת ר' [[מנחם מענדל זילברשטרום]]),
+התעורה בעיה מכיון ש[[אפרים וולף|אחיה]] התחתן עם אחותו.
+אך [[מנחם מענדל דערען#תולדות חייים|הרבי התיר את החשש]].
 ==קישורים חיצוניים==